יום שבת, 18 בינואר 2020

Ni no Kuni- סרט האנימה- ביקורת


אני אוהב את ני נו קוני. בעבר ביקרתי בבלוג הזה את שני המשחקים בסדרה, ושניהם קיבלו ממני ביקורות חיוביות. ועכשיו סופסוף הגיע הסרט בתרגום דרך נטפליקס, כך שתוכלו לתמוך בעצמכם ולצפות בו חוקית.



במקום להכניס את עלילת המשחק הראשון או עלילת המשחק השני, סרט האנימה כבר מבין מראש שזו תהיה החלטה מטופשת, שניהם משחקים של כ60 שעות, ואף להגיע ליותר ממאה במידה ועושים את התכנים הצדדיים. סרט האנימה מחליט להביא סיפור חדש לחלוטין, שרק מתרחש באותו היקום של שני המשחקים, כך שגם קהל חדש לחלוטין לני נו קוני יוכל ליהנות מהסרט. למרבה הצער, גם זו הייתה החלטה רעה, שכן הביצוע והעלילה של הסרט פשוט לא טובים.

הסיפור עוקב אחר שלושת החברים קוטונה (Kotona), הארו (Haru) ו-יו (Yu) שלומדים בבית ספר ביפן. גם הארו וגם יו נמשכים מעט אל קוטונה, והשלושה מבלים את ימיהם בהנאה. יו נכה ברגליו, פרט  מיותר שכמעט ולא משפיע על העלילה, אך עדיין הסרט מתעקש להתייחס אל יו בתור נכה במשך כל הסרט ולהזכיר את העובדה הזאת. תכף תבינו על מה אני מדבר. יום אחד, קוטונה בורחת ממישהו שעוקב אחריה, היא מתקשרת אל יו שיציל אותה, אלא שהוא לא מספיק, וקוטונה נדקרת וגוססת למותה. הארו רץ מיד לקחת אותה אל בית החולים, אלא שבדרך השלושה כמעט נדרסים ובדרך קסם עוברים אל עולם אחר, הארץ השנייה, ני נו קוני. קוטונה איננה עם השניים, ובדרך קסם יו שב ללכת על רגליו, וכל עוד הוא נמצא בעולם האחר הוא מסוגל ללכת בלי שום בעיות. במהלך הסרט אין שום הסבר לסיבה שהוא מסוגל ללכת. הדבר היחידי שקרוב לזה זה שהוא משער שבעולם האחר פצעים נרפאים. אך בזה זה מסתכם, השערה. חור העלילה הזה היה קיים בעבר בסדרה- בהתחלה של המשחק השני, רולאנד נהפך מזקן לצעיר. רק שלפחות במקרה של רולאנד העובדה שהוא היה זקן  מנוסה בעבר הקנתה לו ניסיון ניהולי של שנים שמשמש אותו לקרבות האסטרטגים ("אסטרטגים" כי זה קל מבחינת גיימפליי) במשחק השני. ולו פעם אחת בסרט העובדה שיו נכה תורמת לעלילה. שאני תוהה מה הטעם בזה בכלל. אין קטעי דרמה עם זה, אין לזה השפעה על העלילה, מרגיש יותר כמו סתם ניסיון לייצג נכים, ולא יותר מזה. ואם זה לא מספיק, מיד לאחר שיו חוזר ללכת, שעוד הסרט מציין שהוא היה נכה מאז גיל שנה, יו מצליח להילחם נגד מפלצות עם חרב ומה לא.

השניים מחפשים אחר קוטונה, ומגלים על קיומה של נסיכה בשם אסיה (Asya, או Astrid על פי התרגום של נטפליקס) שדומה באופן מפתיע לקוטונה. השניים פורצים לממלכה שלה ומגלים שהנסיכה אסיה חולה. בדרך קסם יו מצליח לבטל את הכישוף שבגללו אסיה חלתה. ועם הזמן יו מבין מה עומד מאחורי הבעיה. אסיה וקוטונה הן נשמות תאומות, כל אחת מהיקום שלה, וכשנשמה אחת פגועה כן המקבילה שלה סובלת ממצב דומה. במידה והם רוצים להציל את קוטונה, הם יאלצו להציל את אסיה. אלא שאז... הארו לא מסכים איתו, מחליט שהסיבה שבגללה קוטונה סובלת זה בגלל שאסיה בחיים. הוא מחליט להצטרף לצבא האויב כדי להרוג את אסיה ומוכן להרוג כל אחד בשביל שקוטונה תהיה בריאה ושלמה, גם חפים מפשע. כן... הסרט הולך על הכיוון הגרוע הזה ודן בשאלה "האם זה מוסרי להרוג בשביל שאחד אחר יחיה" רק בצורה רופפת, עצלנית וגרועה.


הטוויסטים במהלך הסרט גרועים ומטופשים. והטוויסט של סוף הסרט הוא טמטום שכל נוראי. ועוד הייתי מצפה שתהיה לי סיבה לדאוג לקוטונה, זה אם הסרט היה טורח להכין מספיק רקע בשביל שלושת החברים האלה מאשר שתי דקות של חברות ואז ישר לאיסקאי. קוטונה כמעט ולא מופיעה במהלך הסרט, וסובלת מאפקט דומה של דמויות כגון לונה מFinal Fantasy 15- הכותר רוצה שתדאג לה אך לא נותן מספיק רקע להכיר את הדמות כדי שבאמת יהיה אכפת. הדבר היחידי שהיה איכשהו נחמד בשבילי זו הופעת קמאו של דמות מסוימת שהיא כנראה אוליבר מהמשחק הראשון. אך זה בגלל ששיחקתי בשני המשחקים ואני מכיר אותם, דבר שפשוט לא יעניין קהל חדש, ורק נותן לקהל ישן כמוני "יאייי פאנסרוויס!" מבלי לעשות סרט באמת טוב.

הויזואלים של הסרט לא טובים. כלומר כן, הם לא נוראיים, אך הם מנסים לשחזר את סגנון הציור של המשחק הראשון בסדרה, שהוא עצמו ניסה לשחזר את הסגנון של ג'יבלי. אך ג'יבלי לא מחזיקים לרוב בגלל ההצללות והאפקטים, אלא בגלל האנימציה המפורטת והרקעים המעולים. מה שפשוט לא קיים בסרט האנימה של ני נו קוני. הרקעים לא מספיק טובים, והקרבות לא נראים מספיק טוב, עם אנימציה בינונית לכל היותר. לא מרשימה בכלל לסרט, בטח לאחד כזה שיצא ב2019.

חוץ מזה בסופו של דבר אנחנו מקבלים כאן סיפור איסקאי בסדר לכל היותר ולא מזיק. אך זו באמת סיבה לצפות בסרט האנימה של ני נו קוני? לדעתי לא. יש מספיק סדרות איסקאי טובות. בין אם ישנות כגון The Twelve Kingdom וInuyasha ואף למודרניות לא רעות כגון Shield Hero. או אפילו פשוט לשחק במשחק הראשון והשני שזמינים לפס4 ולמחשב (והראשון זמין גם לסוויץ'). הסרט נכשל במה שהוא היה יכול לעשות- להביא סיפור משל עצמו שעובד בפני עצמו לקהל חדש ומרחיב את העולם לקהל ותיק. ואם אהיה כנה- אם לסרט לא הייתה את הכותרת "ני נו קוני" של שניים מהמשחקים הכי אהובים עליי (ני נו קוני 2 הוא הGOTY שלי ל2018), כנראה שהייתי זורק אותו באמצע. אבל היי העיקר שיש לנו קמאו של אוליבר בסרט!!!



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה