ביקורת- Dragon Ball Z Kakarot: The Legacy of Breath of the Wild Hunt?

ביקורת על משחק הדרגון בול החדש, קאקארוט.

דבז קאקארוט משחזר את עלילת דרגון בול זי, החל מהקרב נגד ראדיטז ועד לתבוסתו של בו. אותו הסיפור שהועבר פעמים רבות במשחקים שונים לסדרה, הולך על כיוון אחר. מעריציה המושבעים של הסדרה בוודאי זוכרים את סדרת Legacy of Goku על הגיימבוי אדוונס, שהיו מין משחקי עולם פתוח- Rpg באופן מצומצם עם הטכנולוגיה המוגבלת של המכשיר. קאקארוט הולך על אותו הכיוון רק בצורה מודרנית יותר, בתלת מימד, ונותן לחקור את עולם הסדרה ביבשה, באוויר, ובמים.

קאקארוט מתיימר להשלים כמה מחורי העלילה של הסדרה, ולהוסיף תוכן חדש שלא היה במקור. והוא עושה את זה לא רע. המשחק מתחיל עוד לפניי הקרב נגד ראדיטז, ומראה את גוהאן וגוקו מטיילים ביער, מה שבונה את הדמויות שלהם לא רע. קטע עלילתי נוסף רק חמש דקות לתוך המשחק, ומראה כיצד וג'יטה, נאפה, וראדיטז מתכננים את הפלישה שלהם אל כדוה"א. יש כמות עצומה של קאטסינס במהלך המשחק, לפעמים עשרים דקות רצופות בלי גיימפליי, שמרגיש כמעט כמו לצפות בפרק של הסדרה. קטעים פופולארים כמו ההתאבדות של וג'יטה לשלומם של בולמה וטראנקס או אפילו פרק הפילר שבו פיקולו וגוקו עושים רישיון לרכב במשחק. אך למרות זאת, קטעים מסוימים אחרים ננטשים, וכן, אין במשחק את "IT IS OVER 9000!!!!". המשחק בחלקית משחזר את העלילה של הסדרה לא רע, והמשחק עושה עבודה טובה לתת לקהל חדש שבמידה ולא צפה בכל ה300 פרקים של זי להיכנס אל הסדרה. כי אתם יודעים, זה פאקינג ארוך. גם קאי, שהוא באורך של כ150, עדיין ארוך. אך עדיין חסרים קטעים מסוימים. למשל, כל הטורניר נוער שבו טראנקס וגוטן משתתפים נמחק מהמשחק, וכך גם קטעים נוספים. חוץ מזה המשחק נותן יחס לדמויות נידחות דרך סייד קווסטים. כמו למשל לאנץ' הידועה כ"תזכירו לי מי זאת? שכחתי!" על פי טוריאמה. בסייד קווסט אחר נראה הדייט הראשון של 18 וקרילין.

יש במשחק גם כמות רבה של רפרנסים למעריצים אדוקים. בין אם רפרנס למערכת היחסים הרומנטית (והפדופילית יש לציין) של טראנקס ומאי מסופר, ועד לדמויות מדרגון בול המקורי כגון אנדרואיד 8 ונאם. אפילו אנדרואיד 21 מFighterZ מופיעה במשחק, וכן טוואה ומירה מXenoverse.

  

מערכת הקרב של המשחק דומה לזו של Xenoverse וTenkaichi- שליטה באויר בגוף שלישי. מה שעניין אותי בה זה לא דווקא הדמיון שלה למשחקים האלה, אלא לדמיון שלה למשחק אחר של אותו הסטודיו של קאקארוט, CC2 שיצר בין היתר את סדרת Naruto Storm הפופולארית, ומר "אני תוקע את הסוף האמיתי של המשחק כDLC!" Asura Wrath. המשחק שאני מדבר עליו הוא Dot Hack// GU שקרבות הבוסים שלו מעולים, ודומים לזה של קאקארוט. אך גם אם אתם מעריצי סטורם או אסורה ראת', צפויה לכם הנאה מקאקארוט. המשחק מלא בכמות עצומה של בוסים, עם דפוסי התקפה משלהם. למשל ראדיטז יוצר קרן אנרגיה כפולה ועל השחקן להתחמק ממנו, או סל שיוצר כפילים במהלך הקרב. עקב העובדה שהמשחק הוא לשחקן יחיד, בשונה ממרבית משחקי הסדרה, הוא לא נועד להיות מאוזן לכך ששני השחקנים יחוו איזון, ובמקום זה המשחק נועד להיות משחק אקשן נהדר לשחקן יחיד. אלא אם אתם מסוג האנשים שחייבים אתגר במשחקים... כי קאקארוט קל להחריד. דפוסי ההתקפה של הבוסים קלים; מספיק לחכות שהבוס יתקוף בהתקפת אנרגיה, להתחמק, ולשלוח אליו מאסנקו בזמן שהוא עדיין באנימציה. ואפשר להשתמש בריפוים באופן חופשי ללא הגבלת זמן או כמות (אלא אם 999 פריטים מאותו החפץ נחשב הגבלה בשבילכם). ואפילו אפשר להשתמש בחפצים בזמן שאתם עדיין באנימציית התקפה. המשחק היה עד כדי כך קל שזה הגיע שבקטעי בוס רבים הייתי צריך לשחק רע במכוון, כי אחרת הבוס היה מת בכמה מכות ולא הייתי שומע את כל החלק העלילתי שבו. אז כן, היכונו למשחק קל באופן מוגזם, שלעת כתיבת הפוסט הזה לא קיימות שום רמות קושי. הדרך היחידה שאפשר ליצור אתגר במשחק, היא להפוך את קאקארוט ל"נאזלוק" עם חוקים משלכם כגון לא להשתמש בשום חפץ במשחק, לא לאמן, ועוד.

הקטעים היחידים במשחק שבהם היה לי אתגר הם חדרי האימונים של בולמה, ששם תילחמו נגד כמה בוסים ביחד, ברמה גבוהה, ומקבלים מהם כמה פרסים לא רעים. חוץ מזה יש בעולם הפתוח קרבות חופשיים לעליית רמות עם אחת מחמשת הדמויות במשחק: גוקו, וג'יטה, גוהאן, פיקולו, וטראנקס. דמותו של טראנקס מבוזבזת לחלוטין, שכן הוא מופיע רק בארק אחד, מקבל רק בוס אחד במהלך כל הסיפור, וחוזר רק לאחר שסיימתם את המשחק. הקרבות עצמם קלים ביותר, והמשחק אף מכניס את אחת המכניקות הכי שבורות שראיתי אי פעם במשחקים- הריגה מיידית, שנעשית על ידי התנגשות באויבים במהירות במידה והוא חמש רמות (או יותר) פחות מהשחקן. המכניקה הזאת נותנת את מלוא הEXP ומלוא החפצים מהקרב.

העולם הפתוח של המשחק מחולק לאזורים קטנים יחסית שבהם אפשר לשוטט ולחקור, בדומה למשחקים כגון Dragon Age Inquisition (ובשונה ממשחקים כגון Horizon Zero Dawn). האזורים האלה מספיק מגוונים ויפים כדי שהם יהנו בתור משחק עולם פתוח טוב. אפשר לעשות שם את מרבית השטויות המוכרות של משחקי עולם פתוח. לצוד, לדוג, לירות על אזרחים חפים מפשע ולקבל מהם חפצים (טוב כעקרון אפשר לעשות את זה רק על מכוניות! אבל עדיין! זה לא שהן מופעלות מעצמן!), לנהוג במכוניות, לשחק בייסבול שמבוצע לא מספיק טוב, ולעוף דרך כדורים צבעוניים שיפתחו יכולות חדשות. מערכת התעופה בתחילה מרגישה מעט מסורבלת, אך תוך כמה דקות השתלטתי עליה והיא הפכה לנהדרת. היא הפכה את העולם הפתוח לאחד שכיף להסתובב בו ולחקור אותו, שזה היה הכרחי, כי למרבה הצער, מרבית המשימות הצדדיות נפלו לקלישאות הרעות של משחקי עולם פתוח רעים (שזה די הרוב אם אהיה כנה. רק מעטים כגון Yakuza וWitcher עשו את הז'אנר טוב). ומהן הקלישאות? משימות שילוח, ידועים גם כן כFetch Quest, שבו דמות מסוימת שולחת את השחקן לאזור מסוים, למצוא חפץ, ואז לחזור. המשימות האלה היו קיימות כל-כך הרבה. זה לא היה עד כדי כך נורא שכן מערכת התעופה המעולה של המשחק עדיין הפכה את השוטטות בעולם הפתוח למהנה.

חוץ מזה אפשר להכין ארוחות שיעלו את הסטאטים של הדמויות, ויתנו אפקטים זמניים כגון כמות EXP גבוהה יותר לזמן מוגבל, למצוא את הדרגון בול ולבקש משאלות שחלקם יפתחו סייד קווסטים חדשים, לשמוע את המלך קאיו שיתקשר אליכם כל חמש דקות עם הקול המטריד שלו דרך השלט עצמו. "מגניב אני רואה שאספת כדורים!" "קול הרסת סלע!" "שמע גוקו אני נמשך אליך ואני רוצה שנעשה הומו סאמה יחד". ברגע מסוים שסתם צדתי חיות הוא התקשר לא פחות מ17 פעמים בטווח של רק שתי דקות.

הדיבוב של המשחק נהדר (חוץ מהמלך קאיו.. ), אך שלא כל המדבבים מדרגון בול קאי חזרו. כן, שניים נפטרו בדרך. טסורו הירומי (בולמה) ואישיזוקה אונשו (מר שטן). תפקידה של טסורו הועבר להיסאקווה איה שדיבבה את בולמה כבר בDragon Ball Super Broly אז היה לה מעט ניסיון עם הדמות. לעומת זאת, המדבב של מר שטן הוא חדש, אבארה מאסאשי, שידוע בעיקר על גיא מNaruto. והאמת שהוא נשמע נהדר והוא ליהוק מצוין. שחקנים שיבחרו לשחק בדיבוב האנגלי ייהנו לא פחות, גם אם חצי מהקאסט מכריסטופר סאבאט מדבר עם עצמו (שזה לא כזה שונה ממאסאקו נוזווה מדברת עם עצמה). קחו בחשבון שהמשחק הולך גם על עקרון כמעט קבוע של Jrpgים- סייד קווסטים לא מדובבים, בכלל חוץ מגניחות של "האהא!" ו"היי!" ו"אוהוהו!". אני אישית רגיל לזה, אך זה תלוי עד כמה אתם מוכנים לזה, שכן יש במשחק הרבה סייד קווסטים. הגרפיקה של המשחק נהדרת, והקאטסינס משחזרים מעולה סצנות פופולאריות מהסדרה. אך יש קאטסינס רבים שאינם מספיק טובים. אני מוכן להתפשר עם זה, שכן שאלו נראים טוב, אוי כמה שטובים הם.

במידה ורציתם סופסוף משחק עולם פתוח לשחקן יחיד רק בעולם של דרגון בול, ברכותיי, קיבלתם את זה. והוא מספיק טוב ויכול לתת לכם שעות של הנאה. אך אם אתם חייבים משחקים עם אתגר, מה שפשוט לא קיים בקאקארוט, ופשוט שונאים משימות שילוח, קאקארוט הוא משחק שמומלץ להתרחק ממנו. שחקנים שעוד לא צפו בדרגון בול זי יכולים באופן חלקי להיכנס לסדרה דרך המשחק, גם אם הוא לא מושלם בזה. הוא כן עושה עבודה מצוינת בשחזור העלילה לצופי\ קוראי המקור ועדיין לתת להם אור חדש לסדרה.