Major 2nd- בייסבול הדור השני! או שזה בעצם השלישי? ביקורת

מייג'ור סקנד היא אמנם ההמשך לשש עונות ו3 פרקי OVA של מייג'ור הראשון שעסק בהונדה גורו ושימיזו קאורו, והיא תענוג מוחלט למעריצי הסדרה, אך גם צופים חדשים יכולים להיכנס אליה וליהנות ממנה באותה מידה.

Kaleido Star- "גלאס מאסק, אני הבת שלך!" – צפייה מחדש אחרי עשר שנים- ביקורת

עברו יותר מעשר שנים מאז שצפיתי בקאלאידו סטאר עוד כשהיא שודרה בערוץ הילדים כחלק מרצועת טלמנגה בשעות הערב המאוחרות. החלטתי משום מה לצפות בה בפעם השנייה, ונהניתי בהרבה יותר מהפעם הראשונה. זה מה שקורה כשבשנים מאז הטעם שלי התפתח לכיוון סדרות כגון Showa Raguko, Welcome to the Ballroom וGlass Mask. והווו כן, גלאס מאסק, שמאז שצפיתי בה הפכה לאנימה האהובה עליי. קאלאידו סטאר מביאה לגלאס מאסק תחרות רצינית, כי היא איכותית ביותר ויש בין השתיים דמיון. אז מה כל-כך טוב בקאלאידו סטאר?, כאן בביקורת.

Yowamushi Pedal VS Over Drive- איזו סדרת מירוץ האופניים היותר טובה?

ב2013 יצאה סדרת ספורט חדשה על מירוץ אופניים, "יוואמושי פדל". היא באופן יחסי קיבלה הערכה למה שהיא עשתה. אלא שהיא לא הייתה אנימת האופניים הראשונה. ב2007, שש שנים קודם לכן, יצאה "אובר דרייב", שגם עסקה במירוץ אופניים. (אפשרי בהחלט שהיו עוד סדרות אופניים לפניי כן. אני אישית לא מצאתי). יש סדרות אופניים שידועות לי שיצאו אחריהן, אך הפוסט הולך להתעסק רק ביוואמושי פדל ובאובר דרייב, ועל כן, נשווה בין שתי הסדרות.

Welcome to the Ballroom- ביקורת

לא הרבה פעמים אני מקבל סדרה כזאת נהדרת כמו Welcome to the Ballroom. שנת 2017 הייתה דבר מוזר בשבילי. היא הביאה לי בתחילתה את אחת הסדרות האהובות עליי- העונה השנייה של שוואה ראקוגו. באותה הפעימה, קיבלתי את אחת הסדרות המאכזבות שצפיתי בהן- אינויאשיקי (מוזמנים לשלוף את הפגיונות). ואז יש לנו את באלרום. אז מה כל-כך אהבתי בוולקאם טו דה באלרום? כל זה בפוסט ( *הערה לעצמי... זה לא מפתיע שאהבתי את באלרום כשהאנימה האהובה עליי זו גלאס מאסק... )

Taishou Baseball Girls- Off the Radar Review

עוד ביקורת של סדרה לא מוכרת כי אני ממש נהנה להביא לכם את הביקורות האלה. אז כן, בייסבול בנות, בתקופת טאישו בשנת 1925. אז... קדימה!

Slam Dunk VS Kuroko no Basket- Double Review

Slam Dunk VS Kuroko no Basket- Double Review

שם: סלאם דאנק

תאריך יציאה: 16 לאוקטובר 1993 עד 23 למרץ 1996

מס' פרקים: 101

הפקה: Toei Animation

שם: קורוקו נו באסקט

תאריך יציאה (מהעונה הראשונה ועד סוף השנייה): ה8 לאפריל 2012 עד ה30 למרץ 2014

מס' פרקים: 50

הפקה: Production IG

אז לפניי כשבועיים, מכבי שלנו ניצחה את הפיינל פור, ובאור בוהק הוכרזה לנו בימים האחרונים "עונה שלישית לקורוקו נו באסקט!". קורוקו נו באסקט היא אנימת ספורט על כדורסל מ2012. לפניי שני עשורים, שודרה האנימה "סלאם דאנק", מבוססת על המנגה של אינואה טאקהיקו שיצאה ב1990 וממש שינתה את פני עולם המנגה, וספיציפית הספורט לגמריי. סלאם דאנק, עוד כיום היא אחת מהמנגות הכי נמכרות אי פעם. לצורך השוואה, היא מכרה מספר עותקים דומה לזה של נארוטו, וזאת על אף שלנארוטו יש מספר עותקים יותר מכפול לזה של סלאם דאנק (לכו לנושא מכירות של סבי כדי לראות את המספרים המדויקים). סלאם דאנק הצליחה לצלוח את דרכה גם לNBA שתומכים בסדרה, כולל להביא באופן עקבי בסופי ווליומים ראיונות והסברים משחקני NBA. הנושא הזה הולך להיות ביקורת משולבת לשתי אנימות הכדורסל- ספורט, סלאם דאנק וקורוקו נו באסקט. קדימה, בואו נראה איזו מהסדרות היא היותר טובה, ואיזו היא הפחות טובה (או לא טובה בכלל מממ). הביקורת ברמה העקרונית לא הולכת לכלול ספוילרים. כן, יהיו כמה דברים שאציין, אבל ברמה הכללית היא תהיה חסרת ספוילרים.