Yowamushi Pedal VS Over Drive- איזו סדרת מירוץ האופניים היותר טובה?

ב2013 יצאה סדרת ספורט חדשה על מירוץ אופניים, "יוואמושי פדל". היא באופן יחסי קיבלה הערכה למה שהיא עשתה. אלא שהיא לא הייתה אנימת האופניים הראשונה. ב2007, שש שנים קודם לכן, יצאה "אובר דרייב", שגם עסקה במירוץ אופניים. (אפשרי בהחלט שהיו עוד סדרות אופניים לפניי כן. אני אישית לא מצאתי). יש סדרות אופניים שידועות לי שיצאו אחריהן, אך הפוסט הולך להתעסק רק ביוואמושי פדל ובאובר דרייב, ועל כן, נשווה בין שתי הסדרות.

הסיפור ביוואמשי פדל עוקב אחר אונודה סאקאמיצ'י (Onoda Sakamichi), אוטאקו בגיל 15-16. הוא מגיע 

לבית הספר סוהוקו (Sohoku) ומעוניין להצטרף למועדון האנימה, אלא שהוא מגלה שהמועדון נסגר בעקבות חוסר ביקוש. שלא במודע, אונודה הפך לרוכב אופניים מוכשר באופן מפתיע. בעקבות האהבה הגדולה שלו לאנימה, הוא רכב במשך שעות באופן קבוע לאקיהאבארה, עיר האוטאקו הגדולה. לאחר כמה עניינים, הוא מחליט להצטרף למועדון רכיבת האופניים. ולצידו שני תלמידים בגיל 15-16 ושנה ראשונה כמוהו, אימאיזומי שונסוקה (Imaizumi Shunsuke) ונארוקו שוקיצ'י (Naruko Shoukichi). אונודה הוא בחור חסר ביטחון, אך מנומס וכנה, עם הערכה עצומה לחברי הצוות שלו. אונודה, אימאיזומי ונארוקו מוצאים חונך לכל אחד מהם במועדון האופניים, שלושה תלמידים בשנה השלישית שלהם: הקפטן קינג'ו שינגו (Kinjou Shingo) שמאמן את אימאיזומי, טאדוקורו ג'ין (Tadakoro Jin) שמאמן את נארוקו. לבסוף, אונודה מקבל את מאקישימה יוסקה (Makishima Yuusuke) שהוא מקבל הערכה עצומה כלפיו.

כבר בתור התחלה יש לנו דבר מעניין. אונודה אמנם חסר שום ניסיון ברכיבה תחרותית, אבל זה לא אומר שהוא חסר שום ניסיון ברכיבה. יש לו ניסיון וכשרון, כל מה שהוא צריך זה לשפר את היכולת הגבוהה שלו במעט ולהתאים אותה לרכיבה מקצועית. זו בנייה מעניינת, ואני אוהב את זה. לעומת זאת, המצב באובר דרייב הרבה יותר עגום, ואני כבר יכול להגיד שהוא עשוי רע... אז מה יש לאובר דרייב להציע? נבדוק את זה מיד.

הסיפור של אובר דרייב עוקב אחר שינוזאקי מיקוטו (Shinozaki Mikoto), תלמיד שנה ראשונה בבית הספר סאקורה. שינוזאקי הוא ילד מוכה, עלוב, וסוטה לעיתים. באופן קבוע הערסים של התיכון הופכים אותו לנער השליחויות שלהם, מתעללים בו. זה עד ש"מצילה" אותו תלמידה בשם פוקאזאווה יוקי (Fukazawa Yuki) שלמדה עם שינוזאקי בחטיבה. החברה המוכרת הזאת היא לא אדם נחמד, בשונה מבנות ראשיות של סדרות ספורט. יוקי עצמה די לא סובלת את שינוזאקי, והיא דמות שאישית לא סבלתי. אגב, אני לא מרחם על שינוזאקי, כי הוא במהרה מתגלה כאחד הראשיים של סדרות ספורט הכי בלתי נסבלים שיצא לי לראות, תכף אסביר מדוע. יוקי מציעה לשינוזאקי להצטרף למועדון הרכיבה כדי לשפר את הבטחון העצמי שלו. ועל כן, הוא מצטרף. יש רק בעיה אחת... שינוזאקי אפילו לא יודע לרכב על אופניים עד הפרק השני... כאן התחילו שורות הבעיות הארוכות שלי עם שינוזאקי. הוא פלוט ארמור מהלך, רק חודש לתוך עלילת הסדרה, והוא מצטרף לטורניר המקצועי שנראה בסדרה. ואני אהרוס לכם קצת, הוא מביס באופן חופשי ספורטאים מקצוענים עם ניסיון רב משלו בהרבה. וזה רק שהוא למד לרכב רק חודש לפניי, לא שהצטרף למועדון... אלוהים אדירים....

בעניין הדמויות הראשיות, אונודה טוב בהרבה משינוזאקי שהוא פשוט יצור בלתי נסבל. שינוזאקי הוא ההגדרה האולטימטיבית לפלוט ארמור נוראי, חרמן, וכדי להרוס את זה אפילו יותר, מדבב אותו קאג'י יוקי עם הקול "ילד כאפות" המוכר שלו. אונודה לעומתו הוא מנומס, עם ניסיון רב אך לא מפותח, והוא דמות טובה בהרבה ממנו. אז מה יש לשאר הדמויות להציע?

האמת לאמיתה היא שלאובר דרייב אין כמעט דמויות להציע. חוץ משינוזאקי ויוקי, יש רק עוד ארבע דמויות משמעותיות נוספות במהלך הסדרה. וכן, זה כולל את דמויות היריבים. ליוואמשי פדל יש מגוון עצום לעומת זאת. טיעון בהחלט מתקבל כנגד זה הוא שיוואמשי פדל ארוכה יותר מפי ארבע מאובר דרייב (וסביר להניח שייצאו עונות נוספות ליוואמשי פדל), כך שיש לה את הזמן והמקום להכניס מגוון של דמויות. ועדיין, זה המצב שיש כרגע.

באובר דרייב כמו שאמרתי, יש רק עוד ארבע דמויות. והאמת שלא נהניתי מאף אחת מהן. יש את הקפטן של הקבוצה, אחיה של יוקי, יוסקה (Yousuke). הוא במהלך מרבית רוב הסדרה מוצג כדמות עצבנית, עד שממש בסוף הסדרה הוא מקבל רקע על הדמות שלו שאמור להסביר מדוע הוא כזה. הסדרה גם חוטאת בבדיחות דוחות איתו. כך למשל בתחילת הסדרה, נזרקת לאויר בדיחה שבה הוא ממשש את החזה של יוקי- אחותו! שזה.. אין לי מילים לכמה שזה דוחה...

חוץ מזה יש את יאמאטו (Yamato), דמות משעממת, עם רקע משעמם. ויש את היריב היחיד בסדרה- היודו נאוטו (Hyodo Naoto). למעשה, הרקע של שלוש דמויות מהסדרה הוא דומה באופן קיצוני. יוסקה, יאמאטו, והיודו חולקים כמעט את אותו הרקע. שבו הם בטוחים שהם הספורטאים הכי טובים בעולם. זה משעמם, זה לא מגוון, זה לא מקורי. הדמות שנשארה לנו היא טראו קואיצ'י (Terao Koichi) שהוא הדמות היחידה שאיכשהו סבלתי בסדרה. קואיצ'י היה חבר טוב של יוסקה במשך שנים, ותומך בו במהלך כל הסדרה.

אז מה המצב ביוואמשי פדל לעומת זאת? הרבה יותר טוב. יוואמשי פדל הולך על סגנון מוגזם, לא ראילסטי בכלל (לא שלנצח מקצוענים אחרי חודש זה ראילסטי... ), וקומי באופן ייחודי, שאישית ממש אהבתי. כל אחת מששת הדמויות הראשיות שלנו ביוואמשי פדל נהדרת. אבל זה לא רק הם, יש למשל את טשימה (Teshima), תלמיד שנה שנייה בסוהוקו, שהוא חלש פיזית, אך עבד קשה במשך שנים, שגם זה כמעט ולא הביא לו תוצאות.

דמויות היריבים בסדרה מקוריות במיוחד. אחד האהובים עליי (כנראה שהכי אהוב) הוא איזומידה (Izumida), חולה נפש שנתן שמות לשרירי חזה שלו- אנדי ופראנק. זה מקורי, זה מרענן, זה ייחודי, זה מצחיק, זה פשוט כיף. ואז יש את מידוסוג'י (Midosuji), הנבל האמיתי של הסדרה. הוא מאיים לחלוטין, הוא נבל טוב. לא רק שהוא מתעלה על יריבים ונבלים של סדרות ספורט, הוא בכללי אחד הנבלים המאיימים והאיכותיים בתעשיית האנימה. יש ביוואמשי פדל פשוט כל-כך הרבה דמויות מקוריות ולא שגרתיות, עם גימיקים נהדרים שאני לא יכול להכניס את כולן לפוסט הזה.

בהשוואת הספורט עצמו בין שתי הסדרות יש לנו בעיה קלה. הן לא בדיוק אותו הספורט. למה אני מתכוון? יש בספורט עצמו הבדלים רבים בחוקים של שתי הסדרות. יוואמשי פדל בעצמה מציינת בתחילת פרקים שה"אינטר היי" הוא לא טורניר אמיתי. החוק ביוואמשי פדל זה שבכל קבוצה יש שישה ספורטאים. האינטר היי מחולק לשלושה מקטעים. באובר דרייב לעומת זאת, אין את זה. המירוץ באובר דרייב הוא מסלול אחד. לא נראה שיש הגבלה או אפילו דרישה לכמה ספורטאים צריכים להיות בכל קבוצה, אין מספרי קבוצה משותפים, אין מדים משותפים. כך למשל, יאמאטו, מצטרף לקבוצה של יוסקה ברגע האחרון בהרשמה במירוץ עצמו. להיודו אפילו לא נראה שיש קבוצה...

אז בנוגע לפלוט ארמור של שינוזאקי, שאין לכם מושג כמה אני שונא את זה, הסדרה ברגע האחרון מנסה לתקן את זה. אבל זה אחרי שהיא העבירה אותי יותר מידי ייאוש וסבל מזה. כך שגם אם ברגע האחרון זה קצת פחות רע, זה עדיין לא מוצדק. חוץ מזה אובר דרייב מציינת שוב ושוב ברקע על ידי הניצבים ש"רכיבה תחרותית זה ספורט קבוצתי" מה שבהחלט נכון. בפועל, כמעט ואף פעם הדמויות לא מתייחסות לזה. הדמויות רוכבות בנוחות שלהן, לבד, בלי אסטרטגיות בסיסיות של חסימת רוח וכדומה. בלי לשמור את חברי הקבוצה המתאימים למקטעים שבהם הם טובים, כל אחד מהם פשוט משחרר את כל האנרגיה שלו בלי התחשבות בשאר הקבוצה. להיודו אפילו לא נראה שיש איתו קבוצה בכלל שיתמכו בו או הוא בהם. הסדרה מנסה לפצות את זה על ידי הצגת האופי הבעייתי של היודו ויוסקה בתור ספורטאים, אבל עדיין, אני לא אוהב את זה. זה פשוט מייאש שהקבוצה היחידה בסדרה, (שהן דמויות ניצבים) שפעלו בטכניקות של חסימת רוח וכדומה, נכשלו כבר בחצי מהמירוץ... זה עד כדי כך רע...

אז מה המצב ביוואמשי פדל? הרבה יותר טוב. אם כי יוואמשי פדל בכלל לא ראילסטית, היא עדיין שומרת על אסטרטגיות. הקבוצות מתאימות את עצמן בהתאם למה שהן טובות בו, שולחים את הקליימרים והספרינטרים ש"יכבשו" את הנקודות הנדרשות, ובכללי פועלת בצורה יותר הגיונית מאובר דרייב שכל אחד מהם פשוט משחרר את מלוא זעמו על הדוושות. וזה לא שיוואמשי פדל ראילסטית. כי לא חסרות בה התקפות וטכניקות מיוחדות. מסגנון הרכיבה ה"עכבישי" של מאקישימה, התפרצות הרכבת של טאדאקורו, התנוחות הלא הגיוניות של מידוסוג'י, ועד לזה שמאנאמי (Manami), היריב של אונודה, קורא את הרוח ובכך רוכב מהר יותר עם כנפי מלאך.

למרות ההתקפות המיוחדות הלא הגיוניות, יוואמשי דווקא שומרת על יותר אמינות לספורט מאובר דרייב. בנוסף, ראוי לציון שיוואמשי פדל ממש מרוחה. כל העונה השנייה שלה, מסכמת רק את המקטע השלישי של האינטר היי הראשון בסדרה. ביקורתית זה דבר רע, אך אני אישית אהבתי את זה. המריחות שמרו בשבילי על מתח בפרקים וגרמו לי לרצות עוד. אם כי אני לא יכול להגיד שמדובר בדבר טוב ביקורתית. רק שאני אישית אהבתי את זה.

שזה נוגע לחלק העיצובי, האנימציה של יוואמשי טובה בהרבה מזו של אובר דרייב. הרקעים התלת מימדיים בהחלט עבדו לטובתה של יוואמשי פדל. אבל קשה להאשים את אובר דרייב בזה. היא יצאה ב2007, שש שנים לפני יוואמשי פדל. אמנם היו אז אנימות שנראו מדהים כגון Code Geass וDeath Note, קשה לפנות באצבע מאשימה כלפיי אובר דרייב. אני כן יכול להגיד שאהבתי את המוזיקת רקע של אובר דרייב בקצת יותר משאהבתי את של יוואמשי פדל.

עכשיו שאחרי פוסט שלם שבו שחטתי את אובר דרייב, ואני יכול להגיד לכם שמדובר באחת מסדרות הספורט הכי גרועות שראיתי, אמור לבוא הקטע המרגש שבו אני צריך להגיד לכם שאובר דרייב שווה את זה בכל זאת. הממ... לא. פשוט לא. "דארק אולי תגיד לנו שהיא שווה את זה בגלל הערך הלימודי שלה על תעשיית האנימה?". גם, לא, פשוט לא. אובר דרייב לא השפיעה על תעשיית האנימה. היא לא Love Hina שביססה את תרבות האצ'י המודרנית, והיא לא Hokuto no Ken. כל מה שאובר דרייב עשתה זה פשוט להיות סדרת מירוץ אופניים שש שנים לפניי יוואמשי פדל. בדרך כלל אני בפוסטים שלי מציג כמה שהסדרה הנידחת היא איכותית ומיוחדת, אבל... לא. אובר דרייב פשוט רעה. תישארו עם יוואמשי. הפוסט הזה נגמר בצורה טראגית, וחבל לי שכך, כי כן קיוותי שאובר דרייב תהיה טובה...