מייג'ור סקנד היא
אמנם ההמשך לשש עונות ו3 פרקי OVA של מייג'ור הראשון שעסק
בהונדה גורו ושימיזו קאורו, והיא תענוג מוחלט למעריצי הסדרה, אך גם צופים חדשים
יכולים להיכנס אליה וליהנות ממנה באותה מידה.
שש העונות הראשונות
של מייג'ור עסקו בהונדה גורו (Honda Goro) לאורך כל חיוו, החל מגיל
שש, עד שהוא הכיר את אשתו העתידית שימיזו קאורו (Shimizu Kaoru). במהלך העונות האלה השניים גדלו, התפתחו, התאהבו ולבסוף התחתנו
בסוף העונה השישית כאשר שמם השתנה לשיגנו גורו ושיגנו קאורו (Shigeno). בבוא הזמן נולדה בתם הראשונה איזומי (Izumi) ושלוש שנים מאוחר יותר, נולד בנם השני, דאיגו (Daigo). הסיפור מתחיל כאשר דאיגו בן עשר. הוא סופסוף יכול לצאת למסע
הפוקימ- אני מתכוון ללכת בעקבות משפחתו מעריצי הבייסבול הפנאטים ולהתחיל לשחק
בייסבול. אביו גורו נחשב לאחד משחקני הבייסבול הטובים בעולם, אמו קאורו הכירה את
גורו כאשר שיחקו בייסבול יחד במשך שנים, ואילו איזומי גם שחקנית מוכשרת בייסבול
לגילה.
אך כל זה מתנפץ
לדאיגו במהרה, כאשר הוא מגלה שהוא לא מוכשר כמו שאר משפחתו. אם זה לא מספיק, עקב
הציפיות הלא נתפסות שיש ממנו בתור "סקנד", כלומר דור שני לבייסבול,
דאיגו מיואש ונוטש את תחום הבייסבול. (מעריצי מייג'ור המקורי ידעו שלמעשה דאיגו
הוא דור שלישי בפועל). שנתיים לאחר מכן, כל מה שדאיגו עוסק בו זה לשחק במשחקי
וידאו ולא מעוניין להמשיך את טירוף הבייסבול של משפחתו. אך כל זה משתנה כאשר הוא
פוגש בסאטו היקארו (Sato Hikaru), בנו של סאטו טושיה (Sato Toshiya), אחד מאלופי העולם ששיחקו יחד עם גורו, מה
שעושה את היקארו גם ל"סקנד". לאחר אירועים נהדרים, השניים מחליטים לשחק
בייסבול יחד אך עם טוויסט שברור כבר מפתיח הסדרה- דאיגו לא הולך להיות פיטצ'ר כמו
אביו, ואילו היקארו לא הולך להיות קאטצ'ר כמו אביו. במקום זאת, הסדרה מתעסקת
בפיתוח הלמידה של דאיגו בתור קאטצ'ר וזה נהדר. זה מגוון שלאחר שש עונות שבהם גורו
היה פיטצ'ר, הסדרה מגוונת ומחליפה את התפקידים, וזה מרענן.
למרות כל הפירוט
שדיברתי עליו ביחס לשש העונות הקודמות, מייג'ור סקנד עדיין מאוד נגישה לצופים
חדשים. זה מומלץ לצפות בכל שש העונות הקודמות של מייג'ור כי הן נפלאות (טוב...
רובן. עונה 4 לא הכי טובה... ), אך סקנד נותנת בדיוק את הרקע שהצופה צריך בשביל
הסדרה. היא מסבירה לצופים חדשים על האירועים של גורו וקאורו בדיוק כמו שצריך, עם
כל מיני שיחות ופלאשבקים שמדברים על הרקע הישן של הסדרה. לא רק שהם הופכים את
מייג'ור סקנד לנגישה לקהל חדש, הם מזכירים לקהל ותיק כמוני את כל האירועים הקודמים
האהובים והטובים ההם. בנוסף, שהסיפור עצמו הוא עדיין על דאיגו. למרות שקאורו תופסת
זמן רב מזמן המסך, עדיין בנו אותה בצורה שתתאים לקהל חדש. אך באותה מידה, לקהל ישן
כמוני זה תענוג לצפות בה לאחר שש עונות שהייתה בהן תלמידת כיתה ה', תיכוניסטית,
אישה עצמאית, ועכשיו בתור האמא הכי טובה בעולם שדואגת לחינוך מושלם של דאיגו
ואיזומי.
דמויות ישנות כמו
פוג'י (Fuji), וטאשירו (Tashiro) מהעונה השלישית מופיעים גם כמבוגרים אחראים ובתור המאמנים בקבוצה
של דאיגו והיקארו. כמו במקרה של קאורו, הם בנווים בצורה שתתאים לקהל חדש, אך עדיין
תספק קהל ישן כמוני באותה המידה.
מייג'ור תמיד הייתה
סדרת משפחה שנגעה בצורות משפחה מורכבות ומעניינות. היא גם נוגעת בנושא שמעט מאוד
אנימות מעזות לקחת את הצעד לגעת בו, ובמקרה הזה- גירושין. אביו של היקארו, טושיה,
מוצג כגרוש מאמו של היקארו. הסדרה נותנת כפרק- שניים להציג את המצב. היא אולי לא
לוקחת את זה לפירוט עצום על המצב, היא עושה את זה עדיין בצורה מעניינת ומרעננת.
ואיך הדמויות
המשניות? יש את סאקורה מוטסוקו (Sakura Mutsuko), תלמידה שמחבבת את דאיגו
ומתחילה לשחק בייסבול בעקבותיו. היא דמות מעניינת, חיבבתי אותה, היה מעניין לראות
כיצד היא מתחילה לשחק בייסבול רק בעקבות דאיגו, אך בבוא הזמן הסיבות שלה משתנות
והיא ממשיכה לשחק בגלל שהיא אוהבת את המשחק. יש גם שתי דמויות נוספות, אוראבה (Urabe), ואנדי (Andy), שני השחקנים הטובים
ביותר בקבוצתם של דאיגו, היקארו, וסאקורה. יש להם סיפור רקע מעניין, ופיתוח
הדמויות שלהם נהדר.
הספורט במשחקים קצת
חוזר אחורה לעומת מייג'ור המקורי. הוא פחות מביא את הטירוף במשחקים שהיו בעונות
4-6 של מייג'ור (שהחבטות היו כל-כך חזקות שנרצחו באכזריות מחבטי בייסבול תמימים),
אך זה לא אומר שהבייסבול בסקנד רע. האסטרטגיות יותר בסיסיות, אכן, אך זה עובד
בהתחשב שאנחנו עדיין מדברים כאן על שחקנים בני 12. אני גם אגיד יותר מזה, אהבתי את
הבייסבול בסקנד יותר מרוב העונות של מייג'ור, הודות לדמויות המעניינות של הסדרה. בגלל
שמרבית העונות של מייג'ור התעסקו רק בגורו ועוד שני שחקנים-שלושה כמו קאורו,
פוג'י, טאשירו או טושיה. ושהעונות הקודמות של מייג'ור התעסקו ביותר שחקנים, הן
פשוט לא היו טובות (עונה 4... ). בסקנד לעומת זאת יש חמש דמויות, שכולן איכותיות,
ככה שיש לי סיבה יותר טובה להתעניין במשחקים שלהן.
חוץ מזה? מוזיקת הרקע
לא רעה בכלל ועושה טוב בדיוק מה שהיא צריכה לעשות. הדיבוב גם כן, בסיסי, אך עושה
טוב מה שהוא צריך לעשות. הויזואלים והאנימציה בדיוק אותו הדבר- בסיסיים, אך עושים
טוב מה שהם צריכים לעשות. מה שכן, אני חייב לתת קרדיט לפתיחים והסיומות של הסדרה
שהם תענוג למעריציה האדוקים של מייג'ור. הם מציגים מחדש אירועים ישנים ממייג'ור
המקורי, וזה נהדר.
מייג'ור סקנד הייתה
תענוג בשבילי בתור מעריץ של מייג'ור המקורי. אך היא גם טובה באותה מידה לקהל חדש. היא
עושה נכון בדיוק מה שהיא צריכה לעשות. ועכשיו אני מתפלל לעונה שנייה של הסדרה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה