לפניי כמעט חמש שנים
הוצאתי לכם ביקורת על J-stars, אותו עשיתי על הגרסה
היפנית (לתרגום האנגלי לקח שנה לצאת). עכשיו, ג'אמפ פורס יצא לפניי כחודש ויש לי
מספיק דברים רעים להגיד עליו. אך זה לא מונע ממני ליהנות ממנו בכל זאת, ועל כן
הביקורת.
(בביקורת לא תהיה
התייחסות לאונליין. סוני יכולים לקפוץ לי שאשלם להם 60 דולר נוספים לשנה בשביל
אונליין. עמכם הסליחה)
הסיפור מתחיל כאשר
העולם האמיתי והעולמות של ג'אמפ מתאחים. גוקו ופריזה כהרגלם נלחמים כי למה לא,
ובדרך נהרג בן אנוש מהעולם האמיתי, אותו האדם, הוא אתם. אז כן, המשחק הולך על אותו
הגימיק של סדרת Dragon
Ball Xenoverse, אתם יוצרים דמות ומשלבים
אותה לתוך העולמות של ג'אמפ. אותו בן אנוש חוזר לחיים הודות לטרנקס, ונשלח לHub World של העולם. משם, הוא מצטרף לגיבורי ג'אמפ, ולהילחם
בנבלים של ג'אמפ, מול כפילים כי למה לא להוסיף עוד קלישאה של משחק אנימה, ונגד שני
נבלים חדש שהמשחק יצר בשם גאלנה (Galena) וקאין (Kane). המשחק גם מכניס לתוך העלילה את יאגאמי לייט מDeath Note שלוקח חלק בעלילה (אך אינו נלחם).
אז איך העלילה? טוב,
היא גרועה. חד וחלק, גרועה. רוב העלילה מורכבת מקרבות פילרים מול כפילים, וגם אז
שתלחמו סופסוף נגד דמות אמיתית כמו אייזן, שישיאו, פריזה או קאגויה הם בורחים ברגע
שהקרב נגמר כדי להוסיף תוכן פילרי נוסף. המשחק מתאמץ להביא טוויסטים בעלילה, אך
אלו צפויים מראש שעות על גבי שעות לפניי שהם נחשפים מרוב שהם קלישאות ברורות. ועם
עלילה כזאת גרועה, אולי יהיה אפשר לדלג על הקאטסינס? נופ! המשחק מכריח אתכם לצפות
בעלילה הגרועה הזאת, ואפילו בחוצפתו ובביטחונו העצמי הנוראי מעז לשים חסימה להקלטה
בכפתור הShare של הפס4, כאילו שיהיה מישהו שבאמת יהיה לו
אכפת מזה.
טוב, האמת שלא הכל
נורא כאן. דווקא כשהמשחק מתעסק בקטעים צדדיים שלא מכילים את הדמות שלכם, ומתעסק
בפיתוח הקשר בין הדמויות של ג'אמפ, זה דווקא לא רע. למשל אירוע שבו זורו וקנשין
מתמודדים כדי לראות מי מבניהם הסייף הכי טוב, אירוע שבו קאקאשי מאמן את שאר
הדמויות, או אירוע שבו איצ'יגו, רנג'י ורוקיה מנסים להבין את ההיגיון שיוסקה מת
אבל עדיין בחיים.
יש גם את השיחות
המיוחדות בין הדמויות בתחילת קרבות. והאמת? הם לא משהו בכלל. הדמויות מדברות על
דברים משעממים, שבקושי מתייחסים לאירועים שלהם. לפחות יש לנו את דקו שחושף את
פרצופו האמיתי בתור גזען מסריח כלפי נאמקים. מי נתן לו רישיון להיות גיבור על???
מערכת הקרב של המשחק
היא שוב ארנה פייטר, כי זה כל מה שSpike Chunsoft יודעים לעשות במשך שנים
מאז DBZ Tenkichi. מדובר במערכת קרב זולה, שבה לכל דמות יש
שני קומבואים, התפרצות מהירות, הגנה בסיסית, שלוש התקפות מיוחדות, והתקפת
אולטימייט אחת. זו מערכת קרב שמבוססת על לזרוק התקפות מיוחדות יפות, מגניבות, ועם
כיווני מצלמה מעניינים, במקום להיות אחת עמוקה ומורכבת שנועדה להביא קרבות אסטרטגים.
כאלו שתראו במשחקים כמו Dragon Ball FighterZ, Blazblue או Marvel VS Capcom. עבדכם הנאמן דארק נהנה
מכל סוגי הפייטרים, בין אם זה Dead or Alive, Injustice, Street
Fighter, או אפילו ארנה פייטר זול
כמו Dissidia FF או Naruto Storm. האם אני נהנה מג'אמפ
פורס? כן, מאוד. אבל כשאני נהנה מכל פייטר ששיחקתי, הטעם האישי שלי כבר חסר
משמעות, ועל כן אני יכול לדבר אובייקטיבית בלבד על מערכת הקרב הזאת.
למרות שמערכת הקרב
זולה, היא הולכת על סגנון של קרבות של 3 מול 3- כזה שתראו במשחקים כמו FighterZ רק בארנה פייטר. כל דמות יכולה להתחלף עם אחרת בכל רגע, או להשתמש
בהתקפת סאפורט. הדבר הנוסף שג'אמפ פורס מביא במערכת ה3 מול 3 שלו, זה שלכל הדמויות
יש חיים משותפים. כך שזה לא כמו בFighterZ שהרעיון הוא לחסל דמות
במהרה או להחליף לאחרת כשדמות מסוימת עומדת למות. במקום זה, הרעיון הוא להחליף
כשיש צורך בדמות עם התקפות שמהוות איום על סגנון הלחימה של דמות היריב. ויש לג'אמפ
פורס כמה גימיקים בהתקפות של הדמויות. למשל, ניקח לדוגמא את יאמי יוגי שאחת
ההתקפות שלו היא שליפת קלפים ששולחים אפקטים ראנדומלים, או אסטה שההתקפות שלו
מורידים את כמות האנרגיה של היריב, או היסוקה עם התקפת קאנטר ספציפית.
כל הדברים האלה לא
הופכים את ג'אמפ פורס למשחק עמוק, ההפך הגמור מזה, אבל זו כן מערכת קרב שתביא את
ההנאה לאלו שמחפשים קרבות מהירים שלא דורשים מחשבה שנועדו רק כדי לתת את
הפאנסרוויס הפשוט הזה בשביל לשחק עם הדמויות האהובות עליהם.
למשחק יש כמות עצומה
של משימות שבהן תוכלו לעלות רמות, להשיג תלבושות בשביל הדמות שיצרתם, או סתם חפצים
שמביאים יכולות. דבר ראשון שאגיד, ג'אמפ פורס קל. מאוד קל. גם כשנלחמתי במשימות
ברמה יותר כפולה משלי, עדיין המצב לא היה קשה. זה כן היה נהדר להשיג את הS ראנק, גם אם הדרך להשיג אותו הייתה קלה. מה שכן, אני חייב לציין
את אחת הסיבות שג'אמפ פורס קל- הAI הנוראי של המשחק.
כששיחקתי ושיחקתי הבחנתי במשהו, ברגע שהמחשב משתמש בהתקפה מיוחדת, הוא ישתמש בה
שוב ושוב עד שייפגע, וזה לא מעניין אותו אם אתם מגנים או אפילו לא בטווח. גרוע
מכך, המחשב מתוכנת להשתמש בהתקפת אולטימייט ברגע שמד האולטימייט שלו מתמלא, והוא
אפילו ישתמש בו במידה ואתם רחוקים ממנו וההתקפה שלו בטווח קרוב. זה הגיע למצב
שחיכיתי לרגעים שהמד אולטימייט של המחשב יתמלא, רק כדי להגן מראש ולתת לו לבזבז
אותו, כי הוא עד כדי כך אידיוט.
עכשיו בואו נדבר לאחד
הדברים שאנשים התאכזבו ממנו- הרוסטר של המשחק. ספציפית ביחס לזה של J- Stars. ג'אמפ פורס הולך על המספר של 40 דמויות, לעומת 39 של ג'יי סטארז.
העניין הוא שכמעט חצי מהרוסטר תופס רק את וואן פיס, נארוטו, ודרגון בול. ג'יי סטארז
לעומת זאת, הביא מגוון רחב יותר של סדרות. והנה לכם דעה לא פופולארית- אני מעדיף
את הרוסטר של ג'אמפ פורס על פני זה של ג'יי סטארז. כן, בג'יי סטארז יש לי את
מאדאקה מMedaka
Box, גינטוקי מGintama, ונובה מHell Teacher Nube. אך באותה הפעימה, ג'יי
סטארז הביא דמויות שפשוט לא מעניינות
אותי, ויותר מידי מהן. טוריקו וזברה, טסונה, סאיקי, בובובו, ג'ונתן, וזה בלי
שאפילו אני מדבר על לאקימאן או הבחור
מקוצ'יקאמה. ג'אמפ פורס אולי מביא המון דמויות מכל סדרה, אך זה נותן מקום לדמויות
נוספות ויותר מעניינות של הסדרות האלה, כמו רנג'י, היסוקה, קוראפיקה, גארה, זורו, וסאנג'י.
ועדיין יש במשחק מגוון רחב של סדרות ישנות וחדשות כמו אסטה מBlack Clover, דקו מMy Hero Academia, דאי מDragon Quest, ריו מCity Hunter ויוגי מYu-Gi-Oh. ואני עדיין נהנה לשחק עם האנקוק למשל, למרות שהייתי מעדיף את
נאמי במקומה. פלוס יש לי את שיריו מסיינט סאייה (מה לא בסדר איתי... אני עדיין
אוהב סיינט סאייה למרות שזה תהום ללא תחתית... ). אך הדמויות שאני לא שלם איתן,
אלו הדמויות של Rurouni
Kenshin, מצד אחד אני מרוצה שהם
במשחק. מצד שני? לעזאזל עם התמיכה לוואטסוקי חולה הנפש הזה.
הדרכים של עיצוב
השחקן האישי שלכם בקטעים מסוימים טובים, ובחלק לא. יש אפשרות לבחירה רק לשלוש סוגי
לחימה. כולם אגרופים, אין חרבות. וגם אז אי אפשר להשתמש בכל התקפה של כל דמות
במשחק. שזה קצת חבל. חוץ מזה, הדרכים לעיצוב הדמות לא רעים. כן, הבגדים די מוגבלים
ואי אפשר לצבוע אותם, אך שזה נוגע לעיצוב פנים? ג'אמפ פורס בועט אפילו בSoul Calibur. יש מגוון רחב של אופציות לעיניים, אפים,
ושפתיים. הרבה אופציות לקעקועי פנים, והאופציות לעיצובי השיער נהדרים, עם כמות עצומה
של סוגי שיער. הדבר הכי טוב בעיצובי השיער, שיש אפשרות לצבוע בשני צבעים, ולתת להם
גווני בייניים. זה נהדר, ואפילו Soul Calibur שידוע על הגימיק של יצירת
דמויות לא עושה.
שזה נוגע לפרטים
הטכניים, ג'אמפ פורס לא מקבל מנוס ממני בתלונות. זמני הטעינה של המשחק ארוכים
באופן מוגזם, לרמה שהמשחק יטען עד 100 אחוז, אבל ייקח לו עוד כחמש שניות לסיים.
בזמן קאטסינס המשחק ייצא לחופשת השתלמות טעינה כי למה לא, והוא טוען על הדברים הכי פשוטים, כמו
כניסה לבחירת דמויות. בנוסף שאיכות הפריימים במשחק מזעזעת, והגרפיקה נוראית.
בגיימפליי עצמו היא לא רעה למען האמת, ומחייה מחדש את הדמויות עם סגנון צבעוני
ויפה. בקאטסינס לעומת זאת, ההבעות של הדמויות נוראיות, אם בכלל יש להן. האנימציות
שלהן רעות, והן אפילו לא מזיזות את השפתיים לפעמים.
בהרבה מהקאטסינס אין
דיבוב, אבל בסדר, אני רגיל לזה מJ-RPGים... מה שלא בסדר,
זה שלריוק אין שום דיבוב. בכלל. זה מגיע לרמה שיש קאטסין שלכל שאר הדמויות יש
דיבוב, ואז ריוק מדבר, ו.. דממה. ואני מקווה בשבילכם שאתם תסתדרו עם מוזיקת הרקע
של המשחק, יש בכל המשחק אולי שישה לחנים, שאחד מהם נשמע כל הזמן שאתם נמצאים בלובי
של המשחק.
עכשיו לשאלה, האם
לקנות את המשחק? למרבית האנשים הייתי אומר שלא, זה לא שווה את זה. המשחק פגום
בכל-כך הרבה דברים, שרק מעריצי אנימות פנאטים כמוני שנהנים מכל סוג פייטרים יהנו
ממנו וישחקו בו שעות על גבי שעות ועדיין להנות למרות כל הפגמים האלה.. אם אתם
חושבים שתהנו מג'אמפ פורס למרות כל מה שאמרתי כאן, אז כן, כנראה שתהנו. עכשיו תחשבו אם אתם מהאנשים האלה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה