יום שני, 2 במאי 2016

Tales of Vesperia- PS3 Version Review

 דארק מכור באופן פסיכי למשחקי טיילז. המשוגע הזה כבר שיחק שמונה משחקי טיילז וסיים שישה מתוכם, וכל זה תוך פחות משנתיים. אודה לכם מאוד אם תעזרו לו לצאת מההתמכרות.

טיילז אוף וספריה נחשב לאחד המשחקים שהוא באמת סיבה טובה לקנות אקסבוקס 360 לעומת פס3. אלא שרק במערב. וספריה יצא במערב רק על ה360, בעוד שביפן הוא יצא גם ל360 וגם לפס3. העניין הקטן? גרסת הפס3 יותר איכותית. מוסיפה עוד עלילה, עוד בוסים, ועוד שתי דמויות שאפשר לשחק איתן לעומת גרסת ה360. אני שיחקתי בוספריה על גרסת הפס3 ביפנית, והסתדרתי די טוב (כמה שלדעת הירגאנה וקאטאקאנה זה עוזר). למרות שהביקורת היא על גרסת על הפס3 שיצאה רק ביפנית, רובה יהיה רלוונטי גם לגרסאת ה360 שיצאה באנגלית. אז קדימה.... טיילז אוף וספריה!


בעולם של טיילז אוף וספריה קיימים חפצים שהם מין מקור אנרגיה של העולם. הם נקראים בלאסטיה (Blastia). הסיפור מספר על יורי לוול (Yuri Lowell), בחור בן 21 שחי חיים שקטים עם כלבו הנאמן ראפיד (Rapide). יום אחד, כאשר נגנב בסיס  הבלאסטיה של העיר שלו, יורי נאלץ למצוא את הגנב ולהחזיר את הבלאסטיה. הוא מיד לאחר מכן נעצר על ידי קבוצת האבירים, שומרי החוק של העולם של המשחק. לאחר שבורח מהכלא, הוא פוגש בנסיכה, אסטליזה (Estelleise), או בקיצור- אסטל. אסטל מחפשת את אחד האבירים, העונה לשם פלין (Flynn, או Furen בגרסה היפנית). מתגלה שיורי בעבר היה חלק מהאבירים, והוא אכן מכיר את פלין. כעת, יורי ואסטל יוצאים לחפש את פלין, במסע אחד גדול (שזה מצחיק, כי זה מזכיר לי קינגדום הארטס, ובמקרה לפלין וריקו יש אותו מדבב).

ככל שהסיפור מתקדם, מצטרפות דמויות נוספות לקבוצה של יורי ואסטל. קארול (Karol)- ילד קטן שנושא גרזן ענק ורואה ביורי כמו אח גדול, ריטה (Rita)- בת 15 שהיא גאונה בתכנות הבלאסטיה, רייבן (Raven)- בחור בשנות ה30 שמכונה על ידי יורי ושאר הקבוצה בתור "זקן", יהודית\ ג'ודית (Judith)- בחורה משבט לוחמים נידח שמלוות על ידי הדרקון שלה- באול. נוספת לגרסת הפס3 שאינה קיימת בגרסת ה360 זוהי פאטי (Patty)- פיראטית צעירה שמחפשת אחר האוצר של אחד הפיראטים הגדולים, אייפריד.

הדמויות בטיילז אוף וספריה מהנות. ג'ודית נותנת אוירה מעניינת למשחק, רייבן הוא דמות משעשעת במיוחד, ומערכות היחסים בין הדמויות מתפתחות במהלך המסע של הדמויות, במיוחד זו של אסטל וריטה. דיון מעניין שבו המשחק נוגע זה מערכת היחסים  בין יורי לפלין. בעוד שרוב האבירים עושים הרבה דברים מושחתים במהלך המשחק, אבל בצורה חוקית, יורי מתנגד לזה בצורה לא חוקית. לעומתו, פלין שומר על החוק היבש כנגד הדברים המושחתים שעושים האבירים. זה דבר שעלילת המשחק לוקחת לדיון בצורה נהדרת.


המשחקיות של טיילז אוף וספריה היא משחקיות די רגילה לטיילז. ארבע דמויות בזירה, התקפות של דמויות מחולקות להתקפות רגילות, ולארטס (Artes), התקפות מיוחדות שניתן לצייד לדמויות. מערכת הקרב מהנה. אם כי לעומת משחקי טיילז שיצאו אחרי וספריה, היא מעט לוקה בחסר. היא די איטית, ואין מכניקה אמיתית בקרב כדי לשמור את הקרבות מהירים וזורמים כמו במשחקי טיילז יותר מתקדמים כמו זיליה ו-זסטריה. יש מערכת מינימלית שמחלקת התקפות לצבעים, וכאשר יעשה מספיק נזק לאויב עם אותו צבע, יופיע לשנייה מד קסם ועל ידי לחיצה בתזמון הנכון על R2, יעשה נזק נוסף לאותו אויב. מערכת מאוד מינימלית, אבל נחמדה. יש את מערכת הOver Limit שנותנת לזמן קצר להשתמש בהתקפות ללא טעינה. זה עוזר במיוחד עם דמויות של קסמים כמו ריטה או אסטל, שיכולות להפוך את הקרב להרבה יותר קל בזכות זה.

הדמויות עצמן מהנות למשחק, אם כי לא כולן. וספריה הוא משחק שנותן לכם לשחק עם כלב מגניב (ראפיד) שמעשן במקטרת, יש יותר קול מזה?! יורי הוא הדמות החזקה הבסיסית במשחק, כוח טהור ויעיל. רוב הזמן מצאתי את עצמי משחק דווקא עם ג'ודית, שמבוססת על קומבואים אוויריים נהדרים. פאטי לעומת זאת, היא הדמות הכי מקורית במשחק. כל המשחקיות שלה מבוססת על מזל מוחלט, מה שעושה את הקרב איתה ללא צפוי בכלל, ובאותה מידה מהנה. לעומת זאת, עם קארול, רייבן ופלין (שנמצא רק לבוס אחד בגרסאת ה360, אך מצטרף באופן קבוע בגרסאת הפס3 משלב מסוים), שיחקתי מעט מאוד.

המשחק מלא בבוסים, וחלקם גם צדדים. כל הבוסים מהנים בדרכם, אם כי נהניתי הרבה יותר כנגד בוסים של מפלצות גדולות למינהן. 


במשחק ניתן ליצור המון חפצים מגניבים לשימוש. בין אם זה נשקים חזקים, שהרבה יותר חזקים מהנשקים הרגילים לקנייה, או חפצי עיצוב לדמויות. הבעיה הקטנה שלי? הרבה חפצים שיוצרים הם כאלה שנותנים יכולות שאני מצפה שיהיו דברים בסיסיים במשחק. למשל, לא ניתן להחליף דמויות באמצע הקרב עד שיוצרים חפץ מתאים שפותח את היכולת הזאת. דבר בסיסי לחלוטין, שלא ניתן מההתחלה. ממש תמוה.

עוד בעיה של המשחק זה "העולם הפתוח" הענקי של המשחק. למה במרכאות? כי אין בו באמת שום דבר לעשות. הוא נורא ליניארי בסופו של דבר, ורק מבזבז את הזמן כדי ללכת ממקום למקום, במיוחד שאין בכלל מערכת פאסט טראבל במשחק. בבוא הזמן מקבלים את היכולת לעוף בשמיים עם הדרקון של ג'ודית, מה שמשנה את המצב, אבל זה קורה רק בשלב מאוד מתקדם של המשחק. דבר נוסף זה, שאין במשחק בכלל סייד קווסטס. טוב, כן יש, אבל הם  לא תורמים בכלום. מעבר לכמה פיתוח בעלילה, הם לא תורמים בדבר. לא מקבלים מהם שום חפץ, כלום. לפעמים מקבלים איזשהו טייטל שמשנה את התלבושות של הדמויות, אבל נדירים הטייטלס שעושים זאת.

דבר נוסף שמעט מציק, זה הפאזלים בדאנג'נים. הם מאוד קלים ומהנים בפני עצמם. רק שרובם דורשים לעשות באק-טראקינג בתוך הדאנג'ן, וזה להילחם במפלצות של הדאנג'ן שוב, ושוב, ושוב. אז זה דבר מעט מציק.


הגרפיקה של המשחק טובה. בסגנון Cell Shaded שנותן לגרפיקה  של המשחק להיראות כמו אנימה של ממש. יש גם את הקאטסינס שנעשו על סטודיו IG שנראים טוב. הדיבוב היפני טוב, ולמרות שרוב המדבבים בו לא מוכרים במיוחד, יש כמה. טוריומי קוסקה מדבב את יורי בצורה נפלאה, וכך גם מאי נאקאהארה שמדבבת את אסטל. יש את קויאמה ריקיה שמדבב  את אחד האנטאגוניסטים במשחק- דוק. במידה ותחליטו לשחק בגרסא האנגלית (שזה מה שכנראה יקרה), לא תקבלו אופציה לדיבוב יפנית, אך כן תקבלו את טרוי בייקר בדיבובו של יורי, שעושה אותו נהדר. שאר הקאסט באנגלית מעט חלש, אך עדיין לא רע בכלל.
במידה ויש לכם אקסבוקס 360, טיילז אוף וספריה הוא אופציה טובה לשחק בה, למרות הבעיות הקטנות. במידה ואתם חושבים שתוכלו לשחק במשחק בגרסא היפנית, תקבלו תוספות עלילה וגיימפליי, שבהחלט מצדיקות לשחק בזה ביפנית.
ולכן הציון הוא....

10\8.3

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה