ביקורת על מיי ליטל
מונסטר. אני כבר די הרבה זמן לא קורא מנגות באופן פיראטי במחשב, בגלל שזה פשוט כבר
לא ממש נוח לי. במקום זה, אני קורא כבר באופן פיזי. אז לאט לאט השגתי לעצמי את כל הווליומים
של מיי ליטל מונסטר, ועל כך, ביקורת על השוג'ו הזה בגרסתו הפיזית. שכן, אני מעודד
אתכם לתמוך ביוצרים בקנייתו. מעבר לביקורת על העלילה עצמה, הביקורת תכלול מעט
ביקורת על ההוצאה של קודאנשה.
וזה כיף שיש לי את כל
המנגה על המדף, שהיא לא ממש ארוכה בשביל להשיג את כולה.
העלילה מספרת על
מיזוטאני שיזוקו (Mizutani
Shizuku), תלמידת תיכון עם
אובססיה לציונים גבוהים במבחנים בבית הספר. היא משקיעה את כל כולה במבחנים, ומסרבת
לבזבז את זמנה על דברים שיורידו את הציונים במבחנים שלה. כאשר היא נשלחת להחזיר
תלמיד לבית הספר שעזב את הלימודים, יושידה הארו (Yoshida Haru), עולמה משתנה.
הארו הוא תלמיד
מתוסבך. למרות שהוא טוב בלימודים (יותר משיזוקו), הוא מוצא את עצמו נכנס להרבה
ריבים ומצבי אלימות. כאשר שיזוקו רואה אותו רב יחד עם ה"חברים" שלו, אחד
מהם בכינויו "יאמאקן" (Yamaken, שהולך להיות דמות מרכזית
לסדרה), הארו מוצא את עצמו במצב שלא הכיר בעבר. שיזוקו מגנה עליו, וכבר ממש בתחילת
הסדרה, הארו מתאהב בשיזוקו (זה קורה כבר בשני צ'אפטרים הראשונים). במהרה, שיזוקו
גם מחזירה לו אהבה. אבל... השניים לא נהיים זוג. לפחות לא כרגע. אחרי ווליום ראשון
שבו כבר השניים די כיסו הכל, כולל נשיקה, וזה שהארו אומר לשיזוקו כמה פעמים שהוא
רוצה לשכב איתה, הסדרה נמצאת במצב מוזר. היא מין מתחילה את עצמה מחדש, שהארו
ושיזוקו לא נהיים זוג, אלא מתלבטים שוב ושוב בנוגע לעצמם. מצד אחד, זה מאוד טבעי
שהכל לא יילך כל-כך מהר, מצד שני זה עדיין ממש מוזר ה"ריסטארט" הזה שבו
הסדרה חוזרת למצבי שוג'ו גנרי אחרי ההתחלה שלה.
למרות
ה"ריסטארט" המוזר, המצב של הסדרה עדיין טוב. אנחנו נחשפים למספר דמויות
מהנות, שגם מעולות בפני עצמן, אך גם מפתחות את שיזוקו והארו. אחת הדמויות היא
נאטסומה אסאקו (Natsume
Asako), תלמידה כושלת בלימודים
וחסרת חברים שרוב הזמן מבלה את זמנה באינטרנט עם החברים האינטרנטים שלה (נשמע מוכר
לכם מאיפשהו? המממ). נאטסומה דמות מעניינת, היא במהרה הופכת לחברה טובה של שיזוקו,
גם אם היא במעט כופה את זה עליה, אך היא משנה את הגישה של שיזוקו לגבי ההשקעה
בלימודים, ויותר להשקיע בחיי חברה, והיא ללא ספק דמות מעניינת ומהנה. מהצד השני,
יש את סאסאהארה סוהיי (Sasahara Souhei) בכינויו
"סאסאיאן" (Sasayan) שהוא חברו של הארו. ומה
הארו עושה מאז שהוא חוזר לבית הספר? הולך מכות, שוב, ושוב. הדמות שלו מתפתחת לאורך
הסדרה, ואנחנו מקבלים עליו סיפור רקע מעניין במהלך הסדרה.
מהצד, יש כמה דמויות
שמאתגרות את הזוגיות של שיזוקו והארו. יאמאקן למשל, במהרה מתאהב בשיזוקו, ואז נוצר
מצב מוזר מבחינתי. אני מעדיף את יאמאקן על הארו, במיוחד שהוא משקיע הרבה יותר
ממנו. אני לא שולל את השיפ של שיזוקו והארו, אך מעדיף במעט את של יאמאקן ושיזוקו,
שזה לא קורה. נו טוב, שיזוקו והארו עדיין מקסימים יחד. הסדרה נותנת כל מיני רמיזות
לזוגות אחרים גם. למשל נאטסומה ומיטצ'אן (בן דודו של הארו), ואיו (אחותו הקטנה של
יאמאקן, שמופיעה מאוחר יותר בסדרה) ויוזאן (אחיו הגדול של הארו). אך עם אף אחד
מהזוגות האלה הסדרה לא לוקחת את זה עד הסוף. זו סדרה בעיקר על שיזוקו והארו.
מבין דמויות המשנה
שהכי אהבתי, זה אנדו (Ando), שומר הראש של המשפחה של
הארו ויוזאן, שהיה דמות משעשעת וכיפית.
הציור במנגה לא משהו
מיוחד. הוא אמנם לא רע, והוא כן משתפר לאורך הסדרה, הוא לא מביא משהו יפה או
קיצוני במיוחד שיהיה אפשר באמת להתרשם ממנו. לפחות הכריכות עצמן לא רעות בכלל.
ועכשיו לגבי ההוצאה
הפיזית של קודאנשה קומיקס USA. מצאתי בה בעיה די רצינית
בשבילי. הרבה מהטקסט פשוט יותר מדי "קבור" בתוך ה"בפנים" של
הווליום, מה שמאוד מקשה לקרוא הרבה מהטקסט. זה כן משהו בעייתי שקיים בכל מנגה
פיזית, אך מצאתי את זה במיי ליטל מונסטר יותר בעייתי ממנגות אחרות (ויש לי המון
המון ווליומי מנגה על המדף). זה כמובן דבר שלא הולך להפריע לכם במידה ותקראו את זה
בצורה פיראטית באינטרנט, אך זה עדיין משהו שהיה בעייתי בשבילי.
בנוגע לתוספות שלא
קשורות למנגה עצמה. קודאנשה כמו תמיד, מוציאים באופן מעולה רשימות הסברים בסוף
הווליום לכל מיני מילים לא מובנות, וכל מיני הבדלי תרבות שלא בהכרח מובנים לקורא
הממוצע. האמת שאף פעם לא טרחתי לקרוא אותם, אבל זה נהדר שזה קיים. תוספות שכבר לא
קשורות לקודאנשה עצמם, הם כל מיני צ'אפטרים נוספים למנגה בדרך, ומערכוני יון-קומה,
ויש די הרבה מהם. בווליום האחרון, תוכלו לחזור לילד שבכם ותקבלו משחקון של
"מצא את ההבדלים" ומבוך נייר.
מיי ליטל מונסטר היא
לא מנגה מקורית במיוחד. היא לא מחדשת שום דבר בז'אנר ה"שוג'ו בית ספר",
אך מה שכן יש בה, מבוצע בצורה נהדרת. שיזוקו היא דמות נהדרת, במיוחד בתור ראשית
שוג'ו שאני נתקל בהמון ראשיות שוג'ו בלתי נסבלות (אם כי לאחרונה, בגלל שמצאתי כמה
שוג'ו איכותיים לאוסף, אז פחות). שאר הדמויות נהדרות, וכן, למרות ששום דבר כאן לא
חדשני, הביצוע שיש מעולה, ועל כן אני באמת מציע לכם לתמוך במנגה ולקנות את כולה
לאט לאט. זה לקח לי זמן, קניתי את הווליום הראשון של הסדרה לפניי כמעט שנה, אבל
בסופו של דבר השגתי הכל (טוב, חלק מהעובדה שלקח לי הרבה זמן, זה שרק לפניי פחות
מחודשיים קודאנשה סיימו לתרגם את כל המנגה).
ללא ספק מנגה ששווה
לתת לה מקום מכובד על המדף.
יש לי את הווליום הראשון בבית, והטקסט הקבור בהחלט מאוד בלט ונורא הפריע לי, עד כדי כך שלא קניתי את הווליומים הבאים. עם אמצעים כספיים מוגבלים והמון מנגות לקנות, העדפתי לעבור לסדרות אחרות.
השבמחקלא קראתי מעבר לווליום הראשון, אבל כן ראיתי את האנימה, ואני בהחלט חולקת איתך את הכאב על ימאקן. ולמרות ההתנגדות של המנגקה - נאטסומה/סאסאיאן הוא השיפ הכי טוב בסדרה!