אבל אל דאגה, זה לא שאני מפסיק לכתוב אלא אני ממשיך רק במקום אחר, בבלוג משלי. סויקה שליווה אותי ואת לא מעט הכתבים והקוראים שלנו במשך למעלה משנה כבר היה חלק בלתי נפרד ממנה ומאוד קשה לי להיפרד ממנו לכן החלטתי להדגיש פוסט מיוחד שיסכם שנה כאן, שנה על מהמעבר שלי מקורא בלוגים על אנימה מנגה ושאר תרבות יפן לכותב בעצמו, השנה של סויקה ובכללי על התחום האוטאקו שאנחנו כל כך אוהבים, ומשם גם פרסומת קטנה לבלוג החדש שאני מאוד אשמח שתעקבו אבל אני עוד יותר אשמח אם תמשיכו גם לעקוב אחר סויקה ואחר הפוסטים שכאן, כי אחרי הכל, זה התחיל מכאן!
אז... שנתחיל?
