Gunshi Kanbee- Taiga Drama Review
קדימה, ביקורת על
הג'יי דרמה המעולה של NHK בעלת ה50 פרקים שנכנסת
לקטגוריית טאיגה דרמה (סדרות היסטוריות של NHK בעלות 50 פרקים בערך).
הסדרה מעבירה את סיפורו של קורודה קאמביי, הסאמוראי והאסטרטג הצבאי אי שם בתקופת
הסנגוקו. בואו נצא אל יצירת המופת הזאת ונגלה למה היא באמת כל-כך טובה ולמה היא
קיבלה כל-כך הרבה אהדה מוצדקת בהחלט בקרב קהילת הג'יי דרמה.
ייתכן שחלק מהביקורת
תכיל ספוילרים לכמה מכם, עקב עובדות היסטוריות ואירועים היסטוריים שמתרחשים בסדרה,
וכדומה. קחו את זה בחשבון.
הסיפור מתחיל עם
מאנקיצ'י (Mankichi), ילד בן 8 לערך, בן למשפחת קורודה. הוא
בעתיד ייקרא קורודה קאמביי, אך לעת עתה הוא מאנקיצ'י, היורש העתידי של משפחת
קורודה, משפחת סאמוראים קטנה, שחיה בחסות משפחת קודרה (Kodera). מאנקיצ'י משחק הרבה בשדות סביב טירת הימג'י (Himeji), ועם הזמן גם לומד רבות. הוא משקיע את כל כולו בקריאת ספריי
מלחמה, שכן הוא לעתיד יהפוך להיות אחד האסטרטגים הגדולים של יפן.
הסדרה מעבירה את
סיפורו של קאמביי ואת האירועים החשובים בחיוו. כמות הטיימסקיפים שבסדרה גדולה
במיוחד. כמה גדולה? היא מכסה 58 שנים ב50 פרקים. בכל פרק אפילו יהיו לכם כמה
טיימסקפים, עם תאריך לכל אירוע ואירוע. סדרות טאיגה של NHK ממש רוצות להיות אמינות היסטורית, והן באמת כך, אמינות היסטורית
מדהימה עד הליבה עם פיתוח אישי שלהן.
הסדרה מעבירה שלל
אירועים מתקופת הסנגוקו סביב חיוו של קאמביי, למשל חתונתו עם אשתו, טרו (Teru), ועד לשירותו אצל אודה נובונאגה (Oda Nobunaga), בגידתו של מיסטוהידה (Mitsuhide) בנובונאגה, ועד לעלייתו
לשלטון של טויוטומי הידיושי (Toyotomi Hideyoshi), כולל הפלישה לקוריאה,
ועוד ועוד.
האירועים עצמם בנויים
מראש הרבה לפניי שהם מתרחשים בפועל. לא תמצאו בסדרה טוויסטים, אלא הרבה פיתוח גדול
לפניי. שום דבר לא בא במפתיע במיוחד, אבל זה לא אומר שזה רע. זו סדרה שבנויה לעומק
ועדיין מעניינת בכל רגע. האירועים עצמם עשויים ממש מעניין. הסדרה פשוט ריתקה אותי.
הסדרה לא מפחדת להרוג לכם דמויות על ימין ועל שמאל (עקב אמינות היסטורית), והיא
נותנת לכל מוות ומוות של דמות את ההתייחסות החשובה לה. דמויות לא מרגישות שנהרגו
סתם בסדרה, כל מוות כאן משפיע על הסיפור בצורה כזאת או אחרת. אמנם זה ממש טראגי
לראות את הדמויות שאהבתי נעלמות ככה מהסדרה, היחס שהסדרה נתנה למוות שלהן היה
משמעותי במיוחד וממש אהבתי את זה.
הדמויות בסדרה
מדהימות ומושקעות במיוחד. הסדרה מאוד מכובדת, וקאמביי הוא דמות מדהימה. פיתוח
הדמות שלו בסדרה מדהים, ולראות אותו מתחיל בתור ילד קטן ששוכח ללכת לשירותים שהוא
צריך, ועד להתבגרותו בסדרה, כאשר הוא הופך לאסטרטג צבאי מדהים, חכם, בוגר ובעל
ניסיון זו תחושה כיפית במיוחד על סדרה כזאת ארוכה. טרו, אשתו, גם דמות ממש טובה.
היא אמנם רוב הזמן בצד, עקב העובדה שהיא לא לוחמת, היא נותנת ערכים גדולים לשאר
הדמויות ומבגרת אותם.
גם יש את שלושת ה-ואסלים
של קאמביי, זנסקה (Zensuke), טאהי (Tahe), וקורואמון (Kuroemon). הם פחות או יותר כמו
דמות אחת. כן, לכל אחת מהם יש אישיות שונה, אבל הם מקבלים בערך אותו יחס של
הואסלים הנאמנים של קאמביי, והם דמויות מדהימות שכתובות היטב. גם אביו של קאמביי,
מוטוטאקה (Mototaka) הוא דמות מכובדת במיוחד שאהבתי במיוחד.
אבל אז מגיע החלק של
הדמויות שאתם הולכים לשנוא. תמצאו בסדרה כמה דמויות מעצבנות. ולא, זה כי הם דמויות
גרועות. להפך, הן דמויות פנטסטיות, אבל אני מניח שכאשר תצפו תהיה לפחות דמות אחת
שתשנאו. אז איך עובד ההגיון הזה? הדמות טובה אבל לשנוא אותה? כן, הגיון מוזר, אבל
ככה זה בסדרה הזאת. דמויות כמו קודרה מאסאמוטו (Kodera Masamoto)- האדון של קאמביי, ואראקי מוראשיגה (Araki Murashige)- משרת של נובונאגה עושים מעשים מחרידים במהלך הסדרה. קודרה למשל,
בוגד בקאמביי על ימין ועל שמאל, מה שהופך אותו לדמות שקל לשנוא. אבל מנגד לזה,
הכתיבה של הדמויות האלה פנטסטית. הם מרגישים ממש אנושיים והם דמויות מעולות
ועמוקות. אז כן, דמות טובה, אבל כנראה שתשנאו. הגיון מוזר, נכון?
אותו הדבר קורה עם
הידיושי, שבתחילת הסדרה הוא דמות מלבבת וחברותית, ואז מגיע החלק שבו הוא נהיה
מנהיג. שם הוא תחיל להיות פסיכופט הזוי. הוא מתנהג כמו אשפה אל קאמביי שהיה חברותי
אליו בתחילת הסדרה, ועושה מעשים מחרידים. ושוב, כמו במקרה של קודרה ואראקי, הוא גם
כתוב מדהים. הסדרה לא מצדיקה את המעשים המחרידים שלו. ההפך הוא הנכון, הדמויות
מגיבות מהצד כמה הוא מטורף, וכדומה. אך למרות זאת, זה עדיין מעט מציק המקרה עם
הידיושי. לפחות הכתיבה שלו מעולה.
אני גם ממש אוהב את
ההפקה המדהימה של הסדרה. הכל ברמה כל-כך גבוהה. מבחינת הפקה, סדרות טאיגה הן כמעט
כמו "משחק הכס" רק של יפן. הקטעים שבהם נובונאגה מגלה את העולם מחוץ
ליפן, כמו שהעולם בעצם עגול, היה פשוט נפלא. גם אפילו הביאו שחקנים לא יפנים בשביל
לגלם את הנוצרים האירופאים שנובונאגה פוגש במהלך הסדרה. ואם כבר לציין משהו על
המשחק, הוא מדהים. השחקן שנבחר לקאמביי הוא לא אחר מאוקאדה ג'וניצ'י (Okada Junichi) והוא משחק אותו מדהים. גם שאר השחקנים
עושים עבודה מדהימה. רואים את זה במיוחד שהן מגלמים קטעים טראגים שדמות מסוימת
מתה, וההבעה שלהם שקשה להגיב למצב עשויה כ"כ אמינה ומדהימה. ואם כבר, בגלל
שהסדרה מעבירה כ58 שנה, NHK השקיעו גם בזה, ושינו את
עיצוב הדמויות כל כמה זמן כדי להראות גדילה, וזה על ידי איפור מושקע, שינוי צבע
שיער, וכ'ו.
הקרבות בסדרה נראים
מדהים. יש בסדרה המון קרבות צבא גדולים, מלאים באקשן אדיר, אך לא בברוטאליות. כמעט
ושאין דם בקרבות, כמצופה מערוץ מכובד כמו NHK. כן יש ברוטאליות מסוימת,
שהאפקט שלה הרבה יותר גדול בשבילי. זה בעיקר דרך הדברים שאומרים. למשל, כאשר גנרל
בא ומציג כד שבו נמצא הראש של הגנרל האחר שכיביכול הרג. וזה מבלי באמת להראות את
הראש הערוף. רק מזה שהדמויות אומרות שדמות שאהבתי נרצחה בברוטאליות, ולא להראות
אותה נרצחת ככה, עשה אפקט מדהים, שבאמת הפקות נוספות צריכות לעבוד בשיטה המדהימה שNHK עובדת.
אז מילת סיום: מאסטרפיס. הסדרה מדהימה. אמינה היסטורית באופן מדהים, ועדיין מעניינת במיוחד. מלאה
באקשן, דרמה ומתח, עם דמויות שכתובות היטב. לא לצפות בסדרה הזאת יהיה טעות אם אתם
אוהבים היסטוריה. היא יותר היסטורית מאשר כל אנימה שיש שם בחוץ.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה