לקוראינו הנאמנים
הבודדים, רב תודות אם אתם עדיין קוראים את זה. BGM או Back Ground Music (ללא ראשי התיבות) הוא
דבר שיכול לעשות מעשי פלאים. הוא יכול להפוך סצנה גרועה לבינונית, סצנה בינונית
לטובה, וסצנה טובה למדהימה אם השימוש בו נכון. הוא יכול לחרוט בזיכרוננו סצנות
מסוימות, וכאשר שאח"כ נשמע שוב את המוזיקה להנאתנו נזכור כמה מדהימה הייתה
הסצנה.
הפוסט יהיה רשימה של
מוזיקות רקע שבשבילי היו מאוד משמעותיות. הלחנים האלה יכולים להיות שירי פתיחה
וסיום לעיתים, אך רק אם הן היו כחלק ממוזיקת רקע בסצנה מסוימת לפחות פעם אחת
בסדרה\ משחק. וכן, תתכננו לראות בפוסט הזה יותר משחקים מאשר אנימות. אני גם אצרף
לכם קישור ליוטיוב לשיר עצמו כדי שתוכלו להנות ממנו בעצמכם. אז... קדימה!
בתור התחלה יש לנו את
זה, אחד הלחנים הכי סמליים ממשחקים, לפחות בעיניי. למי שלא יודע לגבי פניקס רייט,
זהו משחק פאזל בחציו, והחצי השני הוא ויזואל נובל. אתם משחקים בו את פניקס, עורך
דין שעובד יחד עם שותפתו מאיה. במהלך המשחק יש לכם משפטים שהם למעשה פאזל אחד
גדול. בבוא הזמן במשפט, יגיעו קטעי האובג'קשן. לשמוע את המוזיקה הזו מרגישה
כ"כ אפית שהרגשת שהנה, הצלחת בזה וכל הכבוד לך יחד עם ההסברים, וזה הכל פשוט
נהדר. המוזיקה הזאת בנויה על מערכת של GBA, ועדיין היא נשמעת מדהים.
מרגישים בה את חוסר הטכנולוגיה, אבל עדיין המוזיקה פשוט נפלאה.
מאטל גיר ריוונג'נס
הוא משחק מוזר. הוא לוקח את סדרת מאטל גיר ועושה ממנה האק אנד סלאש (אה כן, בדיוק
קניתי מאטל גיר סוליד 5 והוא אפי רצח, אבל זה ליום אחר). והאמת? הוא לא כזה מצליח
בזה. כל המשחק מורכב כולו רק מ8 שלבים שכולם בנווים כמו מסדרון לינארי לחלוטין. גם
המכניקות במשחק לא ממש טובות בשביל האק אנד סלאש. חוץ מהיכולת לחתוך כל דבר המשחק
די כושל כהאק אנד סלאש (אין אפילו התחמקות או הגנה נורמלית). אז למה המשחק כל-כך
כיף? מאוד פשוט. המוזיקה האדירה. Rules of Nature הוא אחד משירים רבים
במשחק שמופיעים בזמן הבוסים, והם שירים אדירים לחלוטין. המוזיקה עושה את הבוסים
האלה לכך-כך אפים. "רולס אוף נייצ'ר" יהיה הסמלי ביותר למשחק, אבל לא
חסרים אחרים טובים כמו למשל A Stranger I Remain שמופיע כחלק הקרב נגד
מיסטראל ונותן אפילו רקע על הדמות שלה. רק חבל למאטל גיר ריוונג'נס שבלי המוזיקה
הוא לא יותר ממשחק בינוני מינוס ואני לא באמת רואה סיבה לחזור אליו.
כן, גם קניתי טיילז
אוף זסטריה ואני מכור כבר. צפו לביקורת בעתיד. השיר הזה מופיע בתוך קרב כחלק משלב
מתקדם מאוד במשחק. השיר מופיע כחלק מקרב נגד דרקון ענקי. הקרב עצמו הוא אחד מקרבות
הבוסים הכי טובים בטיילז אוף זסטריה גם ללא המוזיקה. קרב אדיר ומחושב. הדבר שמוסיף
לו כל-כך הרבה זה השיר הזה. כן, אמנם הליריקס די שטחי שאומר לא לוותר והכל, הוא
מוסיף לחוויה על ידי השירה המעולה של הזמרת. נותן מין תחושה קלאסית כזאת. הדבר
העוד יותר טוב כאן? השיר ימשיך להתנגן ברקע גם שתחזרו אחר כך אל זירת הקרב (המימלא
ענקית) להסתובבות חופשית בה כאשר תעשו קרבות להנאתכם. אפילו יש בה בוס צדדי נוסף
כחלק מאחד מהבוסים- סייד קווסטים של טיילז אוף זסטריה, וכן, לשמוע את השיר הזה שוב
זה נהדר.
עוד שיר די ברור
מאליו. אחד מהסמלים של קיל לה קיל בשבילי. מופיע רבות בסדרה והוא נמצא בעיקר כדי
להעצים את האקשן בקיל לה קיל. וזה עובד, ללא ספק. השיר עצמו ממש טוב. "אל
תאבד את דרכך" ומיד אחרי ריוקו מאבדת את דרכה. הו האירוניה. וזה עובד נפלא.
כל קטע אקשן שהשיר משומש בו מקבל הרבה יותר עוצמה ברגע שהשיר נכנס למשחק.
ספוילרים לשעתיים
הראשונות של זלדה סקייוורד סורד! אתה לינק, הפעם אתה וזלדה כמעט סטוצים לסקס (כמה
לא טהור מצדך מיאמוטו). אחרי שעתיים, זלדה נחטפת. לא על ידי גאנון הפעם (גיראהים
אתה מקסים). בכל מקרה, לינק, נואש, מחפש תשובות. כמובן שהוא לא שואל אותן כי הוא
תמיד שותק אבל היי, הוא מחפש אותן. מופיעה לו יצור מוזר בשם פי. האוסט הזה מופיע
כחלק מהרגע שלינק עוקב אחרי פי והוא נהדר. המוזיקה עצמה נפלאה ביותר ונעימה לאוזן,
אבל היא גם משדרת תחושה של אובדן, כאב, ואי ודאות. קשה לי לראות את סדרת זלדה בלי
המוזיקת רקע המעולה, היא מוסיפה לה כל-כך הרבה.
השיר הזה הוא הסיומת
של סנגוקו באסארה 4, אבל הוא גם משמש במוזיקת רקע בפני עצמה. לרוב המשחק ישים את
השיר הזה כחלק מקרבות סיום של המצב סיפור במשחק. סקאנדאל הן להקה טובה, בזה אין
ספק. השיר הזה נכנס בדיוק בקטעים המתאימים במשחק ונותן תחושה טובה של הנה, הגעת
לסוף (לא שזה כזה ארוך. סטורי מוד לדמות במשחק לוקח כ3 שעות בלבד) ונותן סיום
מעולה לקרב. עוד דבר מעולה זה שהמשחק נותן אפשרות לשים את השיר הזה (וכך את כל שאר
השירים במשחק) מתי שתרצו, ככה שזה ממש ממש כיף לשמוע להנאתי את השיר הזה באיזה קרב
שארצה למעשה, כי הוא שיר נהדר.
ספוילרים לדרגון בול
זי! אבל כולנו בטח ראינו את זה בערוץ הילדים, אה לא? טוב, עדיין הזהרתי. אז במהלך
הקרב נגד סל, גוהאן מתמודד מולו. חלוש, לא מצליח להביסו. סל מועך את ראשו של
אנדרואיד 16 והורג אותו. גוהאן המום למראה עיניו, ועוד אחרי כל הדברים המחממים ש16
אמר לו. הוא הופך לסופר סאייה 2. השיר הזה הוא הBGM לרגע הזה והוא נהדר. שיר נפלא, עשוי טוב והופך את הרגע הזה להרבה
יותר טוב. למרבה הצער, בדרגון בול קאי השיר הזה לא חזר והוחלף בשיר אחר. כמה חבל
לנו.
וכמובן גם יש לנו Honorable Mentions (איך אני אגיד את זה בעברית? ראווים לשבח?
המממ. אזכורים בעלי כבוד נשמע ממש מוזר). מוזיקות רקע שהן עדיין מעולות בפני עצמן,
אבל אין לי יותר מידי מה להגיד עליהם. אז תהנו מלשמוע אותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה