יום רביעי, 14 באוקטובר 2015

Tatakau Shisho: Book of Bantorra


בעולם זה, אחרי שאנשים מתים נשמותיהם מתאבנות לצורת "ספרים". על ידי מגע בהם ניתן לצפות בעבר של האדם המנוח.
כל הספרים הללו נאספים לספריית באנטורה (Bantorra), שמנוהלת על ידי ארגון ה-Armed Librarians, אשר שמים להם למטרה להשיג ולהגן על הספרים בסיוע כוחות על טבעיים.
מהצד השני, ארגון דתי ומסתורי בשם Church of Drowning in God's Grace שמטרתו להגיע אל "גן העדן" מסכנים את הספריה ואת הציבור, ולכן השניים מתעמתים פעמים רבות.
תעלומה רודפת תעלומה, והעבר תמיד מוצא דרכים להשפיע על ההווה - אך אילו אמיתות מסתתרות מאחורי הכל?

אנימה שיצאה אי שם בשלהי 2009 על ידי סטודיו David Production. גם בזמנו ועד היום היא לא יצרה הרבה דיונים - אני חושב שאני יכול להבין למה, אבל על זה בהמשך.
כהערת אגב, הנובל המקורי נכתב על ידי אותו הסופר של הנובל של Rokka no Yuusha (בתקווה שגם על זה יהיה פוסט מתישהו) - הנה, זה שם שאתם כנראה מכירים!
בכל מקרה, הפוסט לא יכיל ספוילרים עלילתיים, אלא רק ידבר על הסדרה בקווים כלליים. אז בואו נתחיל.

את התמה הכי מרכזית של הסדרה ניתן לסכם במילה אחת - "עבר".
האלמנט שהכי בולט בתקציר הוא כמובן עניין הספרים. האנלוגיה תקפה אבל חשוב לציין שלא מדובר על ספרים של ממש, אלא לוחות אבן. הללו מציגים את הזכרונות של כל חייו של האדם המדובר.
זה אומר שיש להם הרבה שימושים אפשריים - למשל מחקר, פתרון תעלומות, ואפילו דברים כמו... פורנו. זאת אחת הסיבות שלשמה נוצרה הספריה, כדי שספרים מסוכנים לא יהיו בידיים הלא נכונות.
פעמים רבות בסדרה, העבר משפיע על ההווה. גם כאשר דמויות מתות (והסדרה בכלל לא מפחדת להרוג דמויות, תתכוננו לזה נפשית), זה לא אומר שהתפקיד שלהן בעלילה נגמר. אבל זה כבר מתקשר יותר לנושא הבא.

.What are humans? Beings with the right to gain all the happiness in this world

מבנה העלילה הוא כמו פאזל. בכל ארק יש תעלומת מסגרת כלשהי. בעזרת טפטוף מידע חדש כל פעם, בעיקר על ידי חשיפת העבר (בין אם פלאשבאקים אמיתיים או פלאשבאקים של קריאת ספרים), הכל מתחיל להתחבר.
עקב זאת, לרוב ההתחלה של כל ארק מבלבלת ולא ברורה. לכן לא פלא שהרבה לא בהכרח יתחברו לסגנון הזה, ולא בהכרח יעריכו את התוצאות של כל הבניה.
וגם אחרי שהתמונה השלמה של כל ארק מורכבת, עדיין נאספות פה ושם עוד חתיכות פאזל קטנות - לעתים בלי שמרגישים - של עלילה גדולה יותר. הארקים באופן כללי עומדים בדרך כלל בזכות עצמם כסיפור שלם, אבל גם מהווים חלק ממסגרת גדולה יותר.
לכן, אפשר להסתכל על זה כנקודה הכי חלשה והכי חזקה של הסדרה - בשביל לפתור את התעלומות הגדולות באמת צריך סבלנות ותשומת לב לפרטים. אך ברגע שיש כזאת, זה בהחלט משתלם. פעמים רבות פרטים קטנים מהעבר משתלבים בדרך לא צפויה או שפיסת מידע חדשה (אך לרוב ישנה מבחינה כרונולוגית) מטילה אור חדש לחלוטין על מידע שנראה מובן כאליו.
להרכיב את הפאזל לוקח זמן, אבל הכל שווה את זה למען התהליך והתמונה השלמה.

ואם כבר פאזלים, אחת התעלומות הכי גדולות היא הדמות הראשית (?), האמיוטס מסטה (Hamyuts Meseta).
האישה הכי חזקה בעולם! חזקה בצורה מפלצתית, חושנית, סמכותית וששה אלי קרב - האמיוטס משמשת בתפקיד המנהלת בפועל של הספריה. אך מה עומד מאחוריה?
עוד מההתחלה היא מתנהגת בצורה אפורה למדי, והמניעים שלה נראים לא ברורים לעתים. כחלק מפרטי העלילה הכללית, גם חתיכות הפאזל של האמיוטס נחשפות אט אט. עובדה זאת הופכת אותה לדמות המסקרנת ביותר בסדרה.
ככל שהסדרה מתקדמת תוהים על קנקנה - למה היא חזקה כל כך. למה האישיות שלה כמו שהיא.  (ואף פרטים קטנים יותר, כמו למה היא המנהלת רק בפועל?)
היא גם מהווה את הדוגמה הכללית הטובה ביותר כדי לדבר על הדמויות בסדרה - הן נבנות כמו פאזל, אבל רובן לא משתנות. כפי שנאמר המיקוד הוא "העבר" - ואם דמויות מקבלות פיתוח כלשהו זה כנראה בהשוואה בין העבר להווה.
למרות זאת, יחסית לכמות הדמויות, היוצר יודע לנצל אותן בצורה טובה ולעתים בדרכים לא צפויות, אך כמובן שגם הרבה נשארות בשוליים.

HAMYUTS MESETA WO KOROSE

אם הייתי צריך לבחור את הבעיה הכי גדולה של הסדרה... זה היה הקצב שלה.
עוד מההתחלה מרגישים שחסרים הרבה פרטים קטנים. זה אומנם לא פוגע בצורה קריטית מדי בהבנה, אבל זה עדיין קיים. וככל שהסדרה ממשיכה, הארקים נהיים קצרים ועמוסים יותר עד שהחלק האחרון של הסדרה ממש טס.
הסיבה לכך היא כמובן... האדפטציה! זה מה שקורה שמכניסים לתוך 27 פרקים (טכנית 26 כי יש פרק ריקאפ) תוכן של אלפי עמודים.
(עכשיו מגיע הקטע שבו דארק נוזף בי שצריך לשפוט את האנימה בזכות עצמה בלי קשר למקור, וזה נכון, אבל לדעתי עדיין חשוב לציין את זה)
בכל מקרה, אף על פי שהפאזל עדיין מסתדר יפה, יש חלקים מסוימים לקראת הסוף שעלולים להרגיש כמו דאוס אקס מכינה שבאים משום מקום, וזה חבל. אבל מפני שהנובל לא מתורגם, כנראה שניאלץ להסתפק בגרסה הפגומה הזאת.

לפחות עבורי, הסדרה הצליחה ליצור עולם בעל אווירה קודרת אך עם זאת לא להרגיש אפלה מדי. משהו שאני אוהב אצל היוצר היא העובדה שהוא לא בהכרח לוקח רעיונות חדשניים או מקוריים במיוחד, אך עדיין משתמש בהם בדרך שונה מהרגיל.
דבר זה תקף גם לגבי העולם והמיתולוגיה שאופפת אותו, גם לגבי היכולות העל טבעיות, וגם לגבי התפקידים של הדמויות והשימוש שלהן בעלילה. אגב, אהבה היא גם נושא חשוב למדי בסדרה, אבל לא כדאי לכם לקוות לסיפורי רומנטיקה כאן...
שילוב זה של דברים ברורים ודברים לא צפויים יוצר תחושה מרעננת, שזה משהו שאני מאוד מעריך באנימות. יחד עם סגנון העלילה הלא סטנדרטי, הכל מסתכם בחוויה מיוחדת למדי.

?Will you protect the world with me

2 comments:

  1. ח"ח על הביקורת! אני עצמי לא ראיתי את הסדרה, אך בהחלט שכנעת אותי להכניס אותה לבאקלוג שלי (עם 31 סדרות בוואצ'ינג שלי, יהיה אסון להתחיל עוד אחת...). גם נראה שהסאונדטרק של הסדרה הוא די בולט, מהמלחין של אוראן ודת' נוט, היראנו יושיהיסה.
    באמת חבל שהנובלים לא מתורגמים, כשהאנימה מיהרה כל כך. אבל כל עוד הכל פחות או יותר מובן גם ככה, אני מניחה שהמצב יכל להיות הרבה יותר גרוע, אז בסך הכל אין יותר מדי על מה להתלונן.


    למה אדפטציות של הנובלים שלו מוכרות כל כך קצת, למה? ;_;
    רוקה ;_;

    השבמחק
  2. נשמעת אחלה סדרה. מניח שאצפה בה בעתיד. לפחות שיהיה לי חשק לאנימה באופן רציני. יותר מידי במוד ג'יי דרמה כרגע

    השבמחק