Detective Conan- Review
אז בואו נתחיל מכמה
דיווחים קטנים בנוגע לאנימה שעשיתי השבוע. הזמנתי את Clannad After Story וSamurai 7 (האנימה). ולפניי שאתם
תוהים איך זה שהזמנתי את קלאנד בעוד שזועזעתי מקאנון, אז כן אהבתי את קלאנד. היו
לזה את הבעיות שלו, אבל סה"כ אהבתי. וגם הזמנתי לעצמי את Metal Gear Solid Collection, עכשיו סופסוף אוכל להפסיק להתלונן לכם שאני
צריך לשחק מאטל גיר.
בסוף הביקורת של
קאנון אמרתי לכם שאני מביא לכם ביקורת על סדרה עם אותיות זהות בסדר שונה לשל קאנון
וזוהי כמובן קונאן (באנגלית הC דומה למצלמה האהובה
בביתכם). אני מביא לכם את הביקורת הזאת לאחר שצפיתי ביותר מ200 פרקים של הסדרה. אז
כן, זה לא כל ה780 שיש כרגע, אבל זה עדיין יותר מפי 8 מהאנימה הממוצעת שלכם. אז
מקווה שזה מספיק בשבילכם. וכן לפניי שאתם נרתעים מזה שהסדרה ארוכה, בואו לקרוא, יש
לי סיבות טובות בשבילכם למה כן לצפות בקונאן.
הסיפור מספר על קודו
שינאיצ'י (Kudo
Shin'ichi), תיכוניסט בן 17 שהוא גם
בלש. הוא מאז ומתמיד אהב ספרי בלשות, הולמס וכ'ו ובעקבות יכולות חשיבה יוצאות מן
הכלל, הוא הצליח להיות בלש בעצמו. לצידו יש את חברת הילדות שלו, שגם בה הוא מאוהב,
העונה לשם מורי ראן (Mouri Ran). אביה של ראן הוא גם בלש
פרטי, בשם מורי קוגורו (Mouri Kogoro) אלא שהוא די כושל
בעבודתו. כבר בתור התחלה, רואים מחזור די גדול של הדמויות של היוצר מעבודתו
הקודמת, הלא היא מאג'יק קאיטו (לכו לקרוא את הביקורת בארכיון). שינאיצ'י הוא מחזור
של קאיטו, ראן היא מחזור של אאוקו, וקוגורו הוא מחזור של גינזו. (גם בכל דמות אחרת
במאג'יק קאיטו תוכלו לראות שהיא שומשה כבסיס לדמות אחרת בקונאן. אקאקו- האיבארה,
האקובה- האטורי. וכ'ו).
אלא שיום אחד, הכל
משתבש. שני טרוריסטים, מכונים בשם הקוד שלהם, ג'ין (Gin) ו-וודקה (Vodka) מארגון העונה
ל"ארגון השחור" תוקפים את שינאיצ'י וגורמים לו לבלוע סם מיוחד שאמור
להרוג אותו. אלא שבעקבות תופעות הלוואי הנדירות של הסם, שינאיצ'י הופך לילד קטן בן
7. נואש, הוא פונה למכרו היקר, הפרופסור אגסה (Agasa). אגאסה אומר לו שאסור לוודקה, ובמיוחד לג'ין לדעת שהוא עדיין בחיים.
ככה הוא יוצר לעצמו את הפרסונה החדשה שלו, ילד קטן בן 7 העונה לשם אדוגווה קונאן (Edogawa Conan). הוא חייב להסתיר מכל היקרים לו את העובדה
שהוא בעצם שינאיצ'י, שכן פליטת פה לא במקום עשויה לגרום לג'ין להרוג את כל היקרים
לו, אחד אחר השני. בלי מחסור לגור בו, הוא מתחיל לגור אצל ראן וקוגורו כחלק
ממשפחתם.
שינאיצ'י, כעת קונאן,
מצטרף לקוגורו וראן לעבודתו של קוגורו בתור בלש. הבעיה זה... שקוגורו ממש כושל
בזה. קוגורו כן מצליח לחקור מעט וכן יש לו ניסיון, אך אף פעם לא מצליח להגיע
לפתרון הסופי (טוב, היו פעמים בודדות שכן). כאן קונאן נכנס לתמונה. בעזרת שני
גאדג'טים של אגאסה, הוא מרדים את קוגורו, ובעזרת מכשיר לשינוי קול, הוא מחקה את
קולו של קוגורו, וגורם לזה להראות כאילו קוגורו פתר את הקייס משינתו. קוגורו נעשה
לפופולארי במיוחד ומקבל את הכינוי "קוגורו הישן". אפילו הדמויות מאמינות
לזה באופן קיצוני בשלב מסוים, ככה לדוגמא השוטר מגורה (Megure) שרואה שקוגורו נרדם, מבין שהנה, קוגורו פתר את הקייס. אז כן זה
שטותי והכל, עדיין, הקייסים עשווים באופן מרתק במיוחד.
חוץ מהקייסים שבהם
קונאן פותר את מקרי הרצח דרך קוגורו (שלעיתים הוא משתמש באנשים אחרים כאשר קוגורו
לא בסביבה, כמו לדוגמא סונוקו (Sonoko), חברתה הטובה ביותר של
ראן), יש סוג אחר של קייסים. כיוון שקונאן בן 7 הוא צריך ללכת לבית הספר. שאר
הקייסים עם חבריו לכיתה- איומי (Ayumi), גנטה (Genta), ומיטסוהיקו (Mitsuhiko). הקייסים האלה עובדים
בצורה שונה, שלרוב בהם, אף אחד עדיין לא נרצח, אלא הם חוקרים בעזרת רמזים איך
להציל מישהו בסכנה. הם מתחילים לקרוא לעצמם "הילדים הבלשים" (Shounen Tantei).
אז בואו נראה, מה
בנוגע לקייסים עצמם, האם הם מצליחים להיות מעניינים עם עומק בהם? כן, הם עם הרבה
עומק בהם. הסדרה אף פעם לא מכניסה פרטים מיותרים בנוגע להם. היא זוכרת כל פרט
ופרט, ומשתמשת בכל הרמזים שיש בצורה מיוחדת ומפתיעה. זה הגיע למצב שלאט לאט התחלתי
לנסות לפתור את הקייסים בעצמי תוך כדי. בדר"כ זה לא אפשרי כי הסדרה לא נותנת
מספיק רמזים עד סוף הקייס (שבדרכ נמשך בין פרק לשניים. לעיתים נדירות שלוש). אבל
שהיא כן נותנת, זה כיף אדיר לנסות לפתור את זה ועוד לראות שצדקת בזה. הסדרה ממש
לימדה אותי לחשוב. אבל כמובן, מרוב שהפרטים בה נורא מדויקים, שזה נפלא והכל, זה גם
מביא לפגם קטן בקייסים. ככה לדוגמא, בקייס מסוים ידעתי מי הרוצח מההתחלה רק כי
קוגורו שפך עליו קפה בטעות בתחילת הקייס, וידעתי שיהיה לזה שימוש בהמשך הקייס, כי
הרי הסדרה לא עושה דברים סתם. אבל עם זאת, היא תמיד משתמשת ברמזים בדרך מיוחדת ולא
צפויה. ככה שגם אם יודעים מי הרוצח מההתחלה, הדרך שבה מגלים את זה, הראיות, המניע
והכל, אלו הכיף האמיתי בסדרה. וזה כ"כ כיף.
אל תדאגו, קונאן הוא
לא היחיד שפותר את הקייסים בסדרה. לעיתים נדירות, קוגורו מצליח לפתור את הקייסים
בעצמו. וגם דמויות נוספות כמו ארי (Eri) - אישתו הפרודה של
קוגורו, האטורי הייג'י (Hattori Heiji)- בלש מקצוען מאוסקה
בגילו של שינאיצ'י וטוב כמוהו שמלווה על ידי חברת הילדות שלו קאזוהא (Kazuha), הילדים הבלשים (איומי, גנטה, מיטסוהיקו) שוטרים כמו מגורה
ו-יוקומיזו (Yokomizo) ואפילו ראן בעצמה על קייסים פשוטים למינהם.
אז כן יש את השטות שהילדים הבלשים גאונים ברמה הזויה שיודעים אנגלית כבר בכיתה א'
(שממה שידוע לי, ביפן מתחילים ללמוד אנגלית רק בכיתה ה' או ו') או זה שקוגורו,
קונאן וראן נמצאים בכמעט כל זירת רצח (זה גם למה מגורה מגיב לקוגורו שהוא מביא
גופות למותן), סה"כ זה לא משהו שמפריע לסדרה. בואו נראה מה לגבי הדמויות.
קונאן (או שינאיצ'י)
הוא דמות די טובה. הוא מצליח ממש לנצל את העובדה שבתור ילד יש לו סוג של גישה
מיוחדת למקומות שלמבוגרים אין. הרי הוא מתרץ את זה ב"הלכתי לאיבוד"
וכדומה, מה שנותן לו ידע נוסף לגבי הקייס. והגיוני שיאמינו לו, הוא רק ילד. אז כן,
פה ושם כועסים עליו, אבל לא ירצחו אותו על זה. ראן עצמה היא די העתק של אאוקו
ממאג'יק קאיטו. דמות רגילה כזאת. לא רעה, אבל לא מדהימה. אבל בהחלט עושה את העבודה
ובהחלט כיפית.
קוגורו הוא הדמות
שבאמת אהבתי בסדרה. הוא פשוט מצחיק. הוא אלכוהוליסט כבד וסוטה ברמות קשות (כמו
לדוגמא ברוק מפוקימון או סנג'י מוואן פיס). הוא עושה את האוירה לכ"כ כיפית
והעובדה שהוא טיפש גמור בתור בלש רק עושה את זה ליותר טוב. הדיבוב שלו עשוי ממש
טוב. הוא ההתנסות הראשונה שלי עם המדבב שלו- קאמיה אקירה, וכן, אני מאשר את קאמיה
בתור מדבב טוב (אם כי בפרקים הממש ראשונים של הסדרה, הוא לא עושה את העבודה הכי
טובה). ג'ין- הנבל הראשי בסדרה, הוא אחד הנבלים הכי אינטליגנטיים שראיתי באנימה.
הוא מאיים, וממש מצליח להביא חשיבה טובה. יש בסדרה כ"כ הרבה דמויות שפשוט אין
לי מקום לדבר עליהן, וכן, כולן פשוט ממש כיפיות. אפילו הדמויות של הקייסים הבודדים
שלא חוזרות לעולם מצליחות להיות נהדרות, לאחר שהן מספרות את המניע שלהן לרצח שהוא
די מעניין (אם כי לעיתים יש מניעים ממש דבילים, הסדרה מודעת לזה, והדמויות מגיבות
להן שזה מניע מטופש ומעמידות אותן במקומן).
ולסיום, בואו נדון על
החלק של "דארק, מה אתה רוצה מחיי עם הסדרה של ה1000 פרקים הזאת". כן,
קונאן היא המון פרקים. אבל באמת שזה לא אמור להפריע לכם. בסדרה יש התקדמות עלילתית
אפסית ביותר. פעם ב- יש פרקים על הארגון השחור אבל זהו. כתוצאה מכך, כל עוד אתם לא
עוצרים באמצע קייס לא תהיה לכם שום בעיה לחזור לסדרה גם אחרי אפילו שנה או שנתיים.
ואתם תדעו מתי קייס נגמר ומתי קייס מתחיל, כי השמות של הפרקים מציינים את הקייס,
ואם יש לו יותר מפרק אחד, אז זה גם יציין את זה. גם בסדרה יש המון פילרים, אבל אוי
ואבוי למי שמדלג עליהם. הם כתובים ברמה ממש טובה, כמו ברמה של הפרקי קאנון. הסדרה
עשירה בפרקים וכל פרק הוא תענוג. אז כן, לא תקבלו מזה את הסיפוק של סיום סדרה, אבל
כן תקבלו הנאה אדירה מכל פרק ופרק בפני עצמו. אתם ממש לא חייבים לצפות בכל ה700
פרקים במכה. זה בסדר גמור לצאת להפסקה מהסדרה לכמה זמן שתרצו ואז לחזור אליה. כי
כמו שאמרתי, בגלל המחסור בהתקדמות עלילתית, מספר הפרקים דווקא בא לטובתה של הסדרה
והיא עושה את החלק הזה בצורה נהדרת, כי פשוט כל פרק ופרק פשוט ממש מעניין.
פה ושם לקונאן יש
שטויות קטנות כמו זה "איך שכל הדמויות כאלה דביליות שלא שמות לב שקוגורו באמת
ישן וקונאן עושה את הכל", או זה שהדמויות נשארות באותו גיל כל הזמן (כמו נניח
בפוקימון), אלו דברים שטותיים להתלונן עליהם. הם ממש לא פוגעים בסדרה. קונאן באמת סדרה מקסימה.
 |
| היי אאוקו וקאיטו |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה