Majutsushi Orphen- Off the Radar Review
שנות ה90 הביאו לנו
הרבה סדרות פנטזיה קלאסית (חרבות, קסמים, דרקונים וכ'ו). הידועה שבהן זוהי Berserk. יש גם את Slayers שדי מוכרת (אם כי לא ברמה
של ברסרק) עם זאת קיבלנו סדרות נוספות קצת פחות מוכרות שכוללות את Bastard, Gokudo
Kun the Manyuki, וMagic Knight Rayearth (שקצת פחות נשכחה בגלל העובדה שזה של קלאמפ,
ושם נוצר מוקונה). ועוד כמה אחרות נוספות. הפעם, אני הולך לדבר על Orphen שיכולה להיחשב לBFF של סליירס (בהתחשב בעובדה
ששתיהן נוצרו כלייט נובלים באותו מגזין, וקיבלו אנימה מאותו הסטודיו. + עשו לעצמן
קרוסאובר בנובל). אורפן היא אנימה בעלת 24 פרקים, ויש לה עונת המשך שנוספה לה
המילה "Revenge" לשם שהיא בעלת 23 פרקים.
אז בלי הקדמות
מיותרות נוספות- קדימה, לביקורת!
הסיפור מספר על אורפן
(Orphen), מכשף במסעו הטראגי בשביל להחזיר את אחותו
המאמצת אזלי (Azalie) לגופה המקורי. חמש שנים לפניי תחילת
העלילה, אורפן, שבאותו הזמן היה בשם קרילאשלו (Krylancelo) היה בבית יתומים שהוא גם אקדמיה למכשפים עם אזלי שגדולה ממנו
בכמה שנים. באחת המשימות שלהם, אזלי נחשפה למסתורין של חרב בשם "החרב של
באלת'אנדרס" (Balthanders) שמסוגלת להעניק למשתמש
שלה כוח רב. אך גם לאותה חרב יש צד שלילי. לאחר ניסיון של אזלי עם אותה החרב, היא
נהפכה לאחד מהדרקונים הכי אימתניים- בלאדי אוגוסט (Bloody August). מאותו הזמן, האקדמיה של אורפן מתחילים במסע ציד אחר אזלי,
וספיציפית צ'ילדמאן (Childman)- ראש האקדמיה. אורפן
עוזב את האקדמיה ומתחיל לחפש דרך להחזיר את אזלי למצבה המקורי, שהדרך קשורה באותה
חרב (אל תבקשו ממני לרשום שוב את השם הזה. יותר מידי מסובך).
כיום, אותה החרב
נמצאת ברשות נערה בשם קליאו (Cleao). אורפן יוצא למסע יחד עם
תלמידו הצעיר לכישוף, מאג'יק (Majic) ויחד עם קליאו שהצטרפה
אליהם. העלילה באורפן לא מדהימה, אבל היא גם לא רעה בכלל. המסע של הדמויות עובר
בצורה ממש מעניינת וכיפית. עם הזמן הסדרה מביאה פלאשבקים נוספים לעברם של אזלי
ואורפן שהם תמיד עניינו אותי. גם עם הזמן יש כל מיני טוויסטים מעניינים שעושים את
ההרפתקאה הזאת לכיפית במיוחד.
עם כל מיני ארקים
פשוטים למינהם וסיפורי פנטזיה מעניינים כמו כפרים במצוקה או לדוגמא גולם ששומר על
הגן שלו, הקטעים בין לבין העלילה ממש מהנים. אפשר להגדיר אותם כמין "סייד
קווסטס" כאלה (אם משווים את זה למשחק RPG של פנטזיה קלאסית) והם
תמיד מעניינים ומהנים.
הדמויות של אורפן ממש
שיחקו אותן בשבילי. רוב הדמויות בסדרה לא ממש רציניות, אבל יש כמה שכן. אזלי אישית
די עניינה אותי, כל הסדרה תהיתי מה יקרה לה בסוף (בהתחשב ששם העונה השנייה זה REVENGE... ) וכל הופעה שלה הייתה מעניינת במיוחד. גם צ'ילדמאן ממש היה
מעניין. הוצג בתור נבל ממש טוב ומאיים. כל הופעה שלו שהוא משבש לאורפן את העניינים
שהוא מנסה לעזור לאזלי הייתה מאיימת ומעניינת. עכשיו בואו נעזוב את את החלק המאיים
של הסדרה, ונעבור קצת לחלק יותר רגוע. כי למרות שבסדרה יש הרבה טרגדיה בסיסית,
בחלק גדול שלה היא די קומית למעשה.
קליאו, על אף שבתחילת
הסדרה יכולה להיחשב מעצבנת (לי אישית לא הפריעה) שרוצה בעיקר לבלות והכל ומתנהגת
באופן די ילדותי, היא כן מתפתחת ומתבגרת בהמשך. רוב הזמן היא די קומית אבל עם הזמן
היא מצליחה לתת לאורפן מוסר בסיסי שגם עוזר לו. למרות שהיא לא למדה שום שיטת
לחימה, היא איכשהו מסוגלת לשרוד את הסדרה בלי להגיע לקטעי מצוקה קלאסים של נערות
במצוקה. היא אפילו כמה פעמים נלחמת לבד נגדר מפלצות FODDER למינהן. היא גם הבעלים של דרקון זאב, לו היא נותנת את השם
"לקי" (Leki) שגם מביא לקטעים קומים נוספים בסדרה.
מאג'יק עצמו די חמוד ובסיסי, אין יותר מידי מה לפרט עליו. אורפן עצמו הוא בתפקיד
הגיבור הטראגי (הבסיסי למדי) הבאדאס שלעיתים מביא קטעים קומים. איך הוא מביא קטעים
קומים? טוב ששאלתם.
דמויות נוספות בסדרה
הן שני הילדים המוזרים האלה (הם טרולים? אין לי מושג) העונים לשם וולקאן (Volcan) ודורטין (Dortin). הם הקומיק רליף העיקרי
של הסדרה. וולקן רוצה כסף, לשלוט בעולם, הוא נוכל נוראי שירמה כל אחד רק בשביל כסף
וסעודה טובה. מה שכן, זה עשוי בצורה נורא קומית. הוא מחליט על אחיו הקטן, דורטין,
מה לעשות, שדורטין עצמו הוא קול ההגיון שרוצה שהכל יהיה טוב ובסדר. שניהם חוטפים
מאורפן וקליאו בערך בכל פרק וזה עשוי בצורה די מצחיקה. גם זה שוולקאן קורא לעצמו
"אדון וולקאן פולקאנו", רק המשפט הזה אישית מצחיק אותי עם הדיבוב
הייחודי שלו. וזה מצחיק אותי בכל פעם.
יש גם את הארטיה (Hartia), תלמיד באקדמיית המכשפים שהיה לצד אורפן ואזלי, וכיום הוא עובד
תחת צ'ילדמאן. הוא מעריץ את גיבור העל שלו- בלאק טייגר (Black Tiger) ולכן הוא מתחפש אליו. וכן, גם זה עשוי בצורה קומית, שהוא מופיע,
בעיקר בפניי קליאו שמכנה אותו בתור "איש חסילון", שגם זה מצחיק. אבל כל
הדמויות הקומיות האלה וההנאה שלכם מהן, תלויות נטו בחוש ההומור שלכם. יכול להיות
שזה יתאים לכם, יכול להיות שלא.
מבחינת ויזואלים
וסאונד? אורפן די טובה בזה. בפרקים מסוימים ממש נראית ההשקעה בויזואלים. אמנם זה
סוף שנות ה90 אבל עדיין, נראה לא רע בכלל. האקשן נראה נהדר ואורפן די מגוון בקסמים
שבהם הוא משתמש. אמנם יש פרקים שבהם הסדרה נראית די לא משהו, היא כן נראת טוב
שצריך. הדיבוב גם די טוב. וולקן ודורטין עשווים בצורה די מצחיקה ומשעשעת, ואת
הארטיה מדבב לא אחר מאוקיאו ריוטארו שידוע על הכשרון של בדמויות קומיות (לדוגמא
אקיו מקלאנד). על אף שהמדבבת של קליאו זוקפת לעצמה שאר דמויות מעצבנות (מאקוטו
מקאנון, OHHH... ) היא כן עושה את קליאו בצורה משעשעת (אם
כי יכולה להיתפס כמעצבנת בהתחלה).
העונה השנייה- Orphen Revenge
אז למה בעצם אני צריך
לעשות סקציה שלמה לעונה השנייה? טוב זה כי היא די שונה מהראשונה האמת. לא באופן
מוחלט, אבל היא פחות מתעסקת בעלילה. בעוד שלעונה הראשונה הייתה עלילה אפית למדיי
(ביחס לסדרות הרפתקאה כמובן) , העונה השנייה מבינה מראש שאין טעם לנסות להיות
כמוה. במקום זה, היא הולכת הרבה יותר לכיוון הקומי. אנחנו לא מקבלים שום כיוון
לעלילה מתחילתה. הפרקים הראשונים פשוט מתעסקים באיך שקליאו, אורפן, ומאג'יק מחפשים
דרכים להנות במסעם החדש. זה מביא לנו כל מיני פרקים כמו לדוגמא שהם מחפשים להנות
במעיינות חמים וכ'ו. השינוי הזה האמת, די הציק לי בהתחלה. הפרקים נהיו עוד יותר
מצחיקים מהעונה הראשונה אבל זה די הפריע לי שהסדרה כבר לא מתעסקת בעלילה. אבל עם
זאת, באתי לעונה ה2 בראש פתוח ואז כבר התרגלתי לסגנון ה"סייד קווסטס אחרי
שהסיפור נגמר" ונהניתי למדיי. העונה ה2 גם די נוטשת את החלק של הפנטזיה
קלאסית ללא הסבר מוקדם. לדוגמא, מופיעים בסדרה דברים די טכנולוגים וחדשניים.
מצלמות, רכבים (פעם פעמיים) וגן חיות. לא משהו שתראו בפנטזיה הקלאסית שלכם. אבל
עדיין, במידה ואתם מצליחים להתעלם מהשטויות הבעייתיות האלה, ובמידה ואהבתם את סגנון
ההומור של העונה הראשונה, אז אני חושב שהעונה ה2 היא גם שווה צפייה ללא שום ספק.
גם בפרקים יותר מאוחרים מתחילה להופיע קצת יותר עלילה.
~לסיכום~
אורפן סדרה די מהנה.
העלילה שלה לא מדהימה, אבל היא כן יותר טובה מהרבה סדרות הרפתקאת- אקשן, ככה שאין
באמת מה לחפש עלילה טובה בז'אנר הזה, שגם אז אורפן מתעלה במעט על אחרות. העונה ה2
די סוטה מכיוון העונה הראשונה לכיוון קומי למדיי, שאני אישית נהניתי ממנו, אם כי
לקח לי כמה פרקים לקבל את השינוי הזה. אבל כן, אני ממש מרוצה מזה שצפיתי באורפן.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה