Off the Radar Review- GetBackers
שנות ה2000, התקופה
של אנימות השונאן- אקשן ארוכות רבות המוכרות לנו כיום. בליץ', נארוטו, אינויאשה,
די גריי מאן, פולמאטל אלכמיסט ואחרות נוספות. עם זאת, יש אחרות שקצת נשכחו
מהתודעה. גט באקרס היא אחת מהן. כבר שנים שאני דוחה את הצפייה בגט באקרס מסיבות
כאלה ואחרות, אחת מהסיבות: האנימה שייכת לסטודיו DEEN. ועם זאת, ממש נהניתי מגט באקרס. לא יודע עד כמה היא טובה ביחס
למקור שלה, אבל גט באקרס הוא אחד מהשונאן- אקשן שנות 2000 שהכי נהניתי מהם. גט
באקרס בעלת 49 פרקים, והיא הנאה נהדרת, אז בואו נחזור 13 שנה אחורה, לשנת 2002 בו
שודרה גט באקרס, וקדימה, לביקורת!
~עלילה ורקע~
הסיפור מספר על מידו
באן (Midou Ban) ואמאנו גינג'י (Amano Ginji), שני אנשים בעלי העסק שלהם העונה לשם "גט באקרס" (או
בפשטות, "הלוקחים בחזרה"). העסק הזה מארגן להחזיר בחזרה\ להשיג חפצים
מסוימים לאדם שמבקש מהם את העבודה הזאת. כיוון שהעבודות האלה לרוב דורשות סיכון רב
במשימה, בין אם מדובר בלהתמודד מול מאפיה או רוצחים שכירים, באן לוקח בעיקר את
המשימות שמביאות לו יותר כסף. אך מנגד לזה, יש את גינג'י שבעל הצד היותר רגיש,
ויותר מוכן לקחת עבודות פחות משתלמות. רוב הסדרה עובדת בעלילות חד פרקיות עם סיפור
מעניין וכיפי, אך מידי פעם יש ארקי אקשן קצת יותר רציניים. ככה או ככה, נהניתי
משני סוגי העלילות האלה.
הסדרה גם שומרת על
הרבה הומור דרך הפרקים האלה, בין אם זה שבאן וגינג'י כמעט תמיד מוצאים את עצמם לא
מרוויחים גרוש מהעבודה שלהם (וזה על אף שיש להם 100 אחוז הצלחה במשימות, לפחות כך
הם טוענים), או דרך הבדיחות הקבועות והכיפיות של החיפושית של באן. מעבר לבאן
וגינג'י, הסדרה מוסיפה גם דמויות ראשיות נוספות שכוללות את הימיקו- שותפתו הקודמת
של באן לפניי גינג'י, שידו- בחור שמתמחה בשליטה
בבעלי חיים ושותפו של גינג'י בעבר, ואת קאזוקי- בחור נשי שגם הוא עבד יחד
עם גינג'י בעבר.
עוד אלמנט חשוב לסדרה
זה היכולת של באן העונה לשם "ג'אגאן" (Jagan, "עיניי רשע" בתרגום חופשי), היכולת הזאת מכניסה את
האויב של באן לחלום אחד של דקה. התוצאה זה שחלק מהסצנות שנצפה בהן הן למעשה חלומות
של האויבים של באן, והן לא באמת התרחשו מבחינה עלילתית. זה דווקא מביא דבר די
מעניין להצגה של הסדרה, שהתחלתי לנסות להבין אילו סצנות הן באמת אמתיות ואילו לא
לפניי שבאן מסביר לאויב שלו שהכל היה חלום עם המשפט הסופי הגימיקי שלו "האם
ראית חלום?" שמצליח להיות די באדאס וכיפי.
אז למרות שהעלילה לא
משהו במיוחד, הארקים עצמם כן ממש כיפים. ללכת לגט באקרס מבחינה עלילתית זה עניין
של מה אתם מחפשים בסדרה. אם אתם מחפשים עלילה עמוקה והכל, לא תקבלו את זה בגט
באקרס. אבל אתם מחפשים משהו פשוט אבל עדיין כיפי, אז כנראה שגט באקרס תתאים לכם.
קדימה, שנעבור לדמויות?
~דמויות~
לגט באקרס יש קאסט
דמויות לא רע בכלל. על אף שאף אחת מהן לא מקורית במיוחד, ורובן נתפסות ע"פ
סטנדרטים רגילים של דמויות שונאן אקשן רגיל, הן כן עושות את העבודה ובהחלט כיפיות.
באן הוא הראשי הבאדאס שלנו, יש לו עקרונות בנוגע לעבודה שלו, אם כי הוא שובר אותם
לעיתים. הוא לא מביא משהו ממש מיוחד בו, אבל הוא כן ממש כיפי. גינג'י לעומת זאת,
עם עבר די מעניין ויש לו את הרגעים הרציניים שלו, אך הרבה מהזמן הוא דמות ממש
מצחיקה וממש נהניתי ממנו. היכולות ברקים שלו די מגניבות והוא משתמש בהן בקרב בצורה
לא רעה בכלל.
הימיקו לעומת זאת,
הייתה השותפה המקורית של באן לפניי גינג'י. היא חולקת איתו סיפור משותף שבאן הרג
את אחיה הגדול מסיבה לא ידועה (שמוסברת מאוחר יותר בסדרה), כך שבתחילת הסדרה היא
מופיעה כאויבת שלו, אבל בבוא הזמן השניים חוזרים לעבוד יחד (ספוילר קטן, סורי) ואז
אנחנו מקבלים עבודת צוות שלהם די מספקת מהם. הימיקו עצמה מבחינת יכולות קרב די
חלשה לעומת שאר הדמויות הראשיות. אמנם, הגישה של הסדרה זה פחות "להילחם"
אלא יותר "לבצע את העבודה", ככה שבחלק הזה, הימיקו די מבצעת את העבודה
טוב כתומכת למשימות של הדמויות. על אף שהיא מפסידה ברוב הקרבות שלה, עדיין התועלת
שלה בסדרה ממש מורגשת מבחינת כמה היא יעילה למשימה, ככה שבהחלט אהבתי את הימיקו.
שידו לעומת זאת עם
קשר גדול לבעלי חיים. יש לו הערכה גדולה אליהם, כך שתראו אותו מעריך את העכברים
שהוא נעזר בהם יותר מהאויבים שלו. הוא מסוגל להעתיק יכולות של בעלי חיים והשתמש
בהם בעצמו, ככה שמבחינת קרב די מגניב לראות את זה. קאזוקי גם די כיפי. הדמות אמנם
שכנראה הכי משונה בסדרה, זהו קורודו אקאבאנה, או בכינויו "דר. ג'אקאל".
איתו אי אפשר אף פעם לדעת מה יהיה. כל מה שהוא עושה בסדרה זה בשביל שיהיה לו כיף.
מבחינתו לבצע את המשימה, ולבגוד שנייה אחריי רק בשביל להנות והוא מחפש אחר יריבים
חזקים בשביל להשתשע איתם. הוא בעיקר מתייחס לבאן וגינג'י בצורה הזאת, שהוא מחפש
אחר המקסימום שלהם בקרב.
גט באקרס גם טורחת
להשקיע לפחות בפרק אחד בדמויות היותר משניות של הסדרה, בניהן הבן (Hevn)- מארגנת המשימות של באן וגינג'י, פול -בעל הבית קפה שאליו גינג'י
ובאן הולכים ,נאטסומי- תיכוניסטית שעובדת אצל פול, ומאדוקה- כנרית עיוורת. לעיתים
ההשקעה הזאת די מיותרת למען האמת. סיפורי הרקע של הבן ופול היו די לא משהו במיוחד,
אבל עם זאת אני די שמח על הניסיון לתת להם עוד קצת דמות מעבר להיות ניצבי רקע.
~עיצוב~
אז בואו נראה. מבחינה
ויזואלית גט באקרס לא כזאת זוהרת האמת. היא נראית לעיתים די מוצקה אבל פעמים רבות
יש פגמים די קשים. הפרופורציות הרבה פעמים נהרסות, במיוחד במקרים שמראים את
גינג'י. לפעמים הוא נהיה פשוט ענקי ורחב בלי סיבה מוצדקת. וכן, אם כבר הזכרתי את
גינג'י, יש את האלמנט הקומי של הסדרה שהוא נהיה לעיתים מין צ'יבי קטן וחמוד כזה.
סה"כ זה מאוד חמוד ועושה אותו לעוד יותר דמות קומית. אבל גם בזה לעיתים יש
פגמים שהציור נעשה לגרוע מהרגיל. אצל שאר הדמויות המצב הזה פחות קורה של חוסר
פרופורציות, רוב הדבר הזה תקף על גינג'י.
מנגד לזה, האקשן עצמו
נראה די טוב. לתקופה בכל אופן. בשנות ה2000 סדרות שונן אקשן היו די חסרות אנימציה
בכללי באקשן עצמו. אף פעם לא תראו תנועות ברמות של סדרות כמו פייט זירו כיום, אלא
בעיקר הרבה קאטים שמתחברים יחד, במקום שהכל יהיה במעט קאטים כמו סדרות מהזמן
האחרון. עדיין, האקשן עצמו מצויר לא רע בכלל.
מבחינת דיבוב? כן,
אני מאוד מרוצה מגט באקרס. קיבלנו קאסט מדבבים די טוב. באן קיבל את נובוטושי קאנה,
שידוע בקול הסוג של צרוד שלו שעושה דמויות כאלה טובות. קאנה הוא אחד המדבבים היותר
אהובים עליי. גינג'י קיבל מוריקובו שוטארו. מוריקובו לרוב משתמש בסוג קול היותר
כבד שלו, אלא שבמקרה של גינג'י הוא הולך על סגנון רך יותר, והתוצאה זה שגינג'י
נעשה לדמות חמודה וקומית יחד. אני גם לא יכול שלא לציין את הושינו טאקאנורי שמדבב
את שידו, עם הקול הבאדאס שלו, והוא גם מדבב שאני נורא אוהב.
~לסיכום~
גט באקרס אמנם היא לא
סדרה עמוקה, והיא פשוט נכנסת לעוד תפריט של "עוד סדרת שונאן אקשן משנות
ה2000". היא עדיין מצליחה להיות מהנה, שזה בסופו של דבר הדבר החשוב. מאוד
נהניתי מגט באקרס, יותר מרוב השונאן אקשן מהתקופה. למה גט באקרס קצת נעלמה
מהתודעה? אין לי מושג. אני בהחלט ממליץ על גט באקרס.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה