התרשמויות מהארוקון 2015

אז הנה עבר לו כנס האנימה הגדול ביותר של השנה, הפעם בבנייני האומה בירושלים(!). בניגוד להארוקון 2014, אני בספק שיימצאו רבים שיוכלו לקרוא לכנס הזה אסון מהלך.

ירושלים, השעה 10 בבוקר. המונים עושים את דרכם מהתחנה המרכזית אל בנייני האומה ונעמדים בתור המשתרך לקופת הכרטיסים. אלא אם אתם מעבירי תוכן, כמובן. אם אי פעם לא אעביר תוכן בכנס, אדאג להגיע אליו לא אחרי 8, כי התור הזה בהחלט מפחיד (לפחות כולם נכנסו בסוף, בניגוד לשנה שעברה).

המעבר לבנייני האומה בהחלט היה מבורך. למרות הכמות העצומה של המבקרים בכנס, הצפיפות היתה מינימלית, דבר שאי אפשר היה אפילו להעלות על הדעת בכנסים בהיכל התרבות בראשון לציון. כמו כן, המיקום מאוד נוח להגעה, אפילו יותר מהכנסים בראשון (הרוב חייבים להחליף אוטובוס/רכבת לפחות פעם אחת כדי להגיע) או בחיפה (תחשבו על תושבי הדרום). ירושלים נמצאת בדיוק במרכז, והאולם נמצא במרחק 5 דקות הליכה בלבד מהתחנה המרכזית. אמנם בנייני האומה יקרים להשכרה, אך גם עם מחיר הכניסה הגבוה יותר הגיעו אלפי אנשים לכנס, כך שנראה ששינוי המיקום עבר חלק.

גם מבחינת התוכן הכנס היה שיפור ענק מקודמיו. בכנסים האחרונים תמיד התוכן הרגיש לי יבש, והתעניינתי רק במעט מההרצאות. הפעם היו יותר אירועי תוכן מבכל כנס אחר, והם היו באיכות הרבה יותר גדולה. במקום להסתובב בפעם העשירית בין הדוכנים כי אין הרצאות שעניינו אותי, מצאתי את עצמי מבלה את רוב היום באירועי תוכן שונים, וגם מתבאסת שהחמצתי אחרים כי הם היו במקביל. באמת, ח"ח ענק לצוות תוכן ומעבירי התוכן החדשים והותיקים שעמלו על הכנס הזה! (האם שיבחתי גם את עצמי עכשיו...?)

וביותר פירוט על אירועי התוכן, נורא התרשמתי מההרצאה "בין ורדים לרובוטים" של לירון אפריאט. אמנם היוצרים עליה היא דיברה עניינו אותי, אך לא כל כך ראיתי כיצד ניתן לבצע זאת טוב כהרצאה, ואולי אפילו לא הייתי הולכת אליה לולא ניב היה גורר אותנו. ואיך אני שמחה שטעיתי ושנגררתי! היא העבירה את ההרצאה באופן לבבי ומרתק, ודאגה גם להכניס רקע היסטורי רלוונטי (ולא, הוא לא משעמם בכלל). חבל רק שלא היה יותר זמן להרצאה כדי להרחיב על הידאקי אננו. בקיצור, לירון, יצאת תותחית! וגם קוספליי האוטנה שלך היה מדהים.

עוד דבר שהפתיע אותי בכנס היה הגילוי על קיומו של הפאנזין "בועת מחשבה", שייצא כבר הגיליון השני שלו. קודם כל, בתור בלוגרית אנימה ישראלית, אני בשוק שלא ידעתי כלל על קיומו כשאני אמורה להיות אחת מהאנשים היותר רלוונטיים אליו. אבל כך או אחרת, רכשתי את הגליון השני (חבל שגם לא את הראשון, הגרסא המודפסת כל כך הרבה יותר טובה מהאינטרנטית) והגעתי לפאנל שלהם. האמת שהרעיון נשמע נהדר, רק הוא חייב עוד פירסום, ודחוף. 

ובפן קצת יותר אישי של חוויותי מהכנס, העברתי שוב את הטריוויה לאחר הפסקה בכנס כאמ"י (בתקווה שהייתם בהרצאת האנימטורים שלי ושל סבי). הגיעו אליה יותר אנשים מהצפוי, והיו גם כמה שהרעישו קצת יותר מדי. אבל למרות זאת, בסך הכל הטריוויה עברה חלק, למרות שדי הופתעתי מחוסר הידע של הקהל. אבל טוב, נראה לי שהמיינדסט שלי השתנה בצורה אולי קצת קיצונית מדי מהרגע בו התחלתי לחרוש על סדרות גנדאם משנות ה-80.

דוכן היד השנייה די איכזב הפעם, אבל בכל זאת יצאתי ממנו עם פוסטר ענקי ומדהים של טייגר ובאני ב10 שקלים בלבד. ואם כבר דוכנים, האומנים התעלו על עצמם הכנס. קבוצה שלהם התאגדו ביחד להכנת לוח שנה של אנימות ספורט עכשיויות, והוא ייצא פשוט מדהים. כמובן שקניתי אותו מיד. חבל רק שהוא אצלי רק ממרץ ולא מינואר. כמו כן, הצטיידתי בפוסטר פאנארט של הייקיו, כמו הפאנגירל הטובה שאני.

את שעותיי האחרונות ביליתי בקראוקה, אחד האירועים האהובים עליי בכנס. גם הפעם הוא היה מלא כיף טהור וצעקות "ג'וג'וווו!", וכמובן תמיכה מהקהל. זה אחד האירועים בהם רואים בבירור את הצד החיובי ומחמם הלב של הקהילה. גם סגל הכנס שלא ידע שינה מהי או רגע של מנוחה כל הכנס, או חברי הצוות השאפתניים של "בועת מחשבה" מעוררים השראה ומראים את הצד היפה והחיובי של הקהילה. 

עם זאת, בכנס נראה גם הצד היותר מכוער של קהילת האנימה והמנגה הישראלית. במו עיניי ראיתי בחור נתפס על גניבת חולצה מדוכן, ולא ידעתי היכן לקבור את עצמי מרוב בושה. עכשיו בעמוד האירוע של הפייסבוק גיליתי שלאחת מבעלות הדוכנים גנבו את התיק עם רווחיה מהכנס. נקווה לפחות שבעזרת מצלמות האבטחה ניתן יהיה לאתר את הגנב ולהחזיר את התיק ותוכנו. כמובן שיש אנשים מכל מני סוגים בעולם בכלל ובקהילה בפרט, אבל עדיין כואב לראות דברים כאלה קורים.

בסך הכל הכנס היה נהדר, אולי הטוב ביותר שהייתי בו עד כה. העבודה הקשה של הסגל השתלמה שבעתיים לדעתי, ומגיע להם ח"ח ענק. הלוואי שכנסים בעתיד גם יהיו כאלה!