הכסף שלנו שווה יותר- מנגה, אנימה, ומשחקים

הכסף שלנו שווה יותר- מנגה, אנימה, ומשחקים.

דארק מסוגל לדון עם עצמו. דיון של יחיד! כי דארק מורכב מהמון אנשים שנקראים YRS, דאאקוו, דארק החייט DX XD, זומבי, סאמוראי ומה לא. זה הולך להיות דיון על ארצנו מלאת האיים, והצונאמי שסוחף לסקוור אניקס את הסטודיו, ואז הם צריכים לעשות את הפורט לפלייסטיישן 3 לקינגדום הארטס 1.5 (ובעתיד גם 2.5) מההתחלה, כאילו מדובר במשחק חדש. אז בפשטות, יפן יודעים לסחוט כסף מהלקוחות שלה. כן, כך גם שאר העולם, בזה אין ספק (כמו נניח זה שEA מוציאים DLC  של דרגון אייג' 2, ביום היציאה שלו ש... כולל את הסוף האמיתי של המשחק). אבל בגלל שאנחנו בלוג רק ליפן, אני לא הולך לדבר על החרא שEA מעבירה אותנו, אלא לקשר הכל רק לדברים יפנים (אם כי הם יכולים לכלול דברים על איך שאנחנו מקבלים אותם במערב). האם הכסף שלנו באמת שווה את ההשקעה במוצרים האלה שאנחנו כ"כ אוהבים, ועל מה כדאי באמת להשקיע? בואו נדון על זה.

זה איך יפן סחטה אותי, דארק, במחיר של 55 דולר לסנגוקו באסארה (על גרסא זולה משמעותית מהרגילה) ו76 דולר על ג'יי סטארס. על שניהם תוכלו למצוא ביקורות בארכיון בתגית "ביקורת של דארק".

~מנגה~

במנגה המצב מוזר למדיי ביחס למחירים של אנימה ומשחקים. מנגות ביפן עולות מחיר ממש זול, בסביבות ה20 שקל לווליום שזה ממש כלום. המחירים באמריקה ואנגליה עומדים על כ30-35 שקל לווליום מנגה חדש (בארצנו, עם תמיכתה של קומיקאזה  המחירים מגיעים ל50 שקל לווליום לערך). הפרש גדול למדיי. 15 שקל, באחוזים האלה זה די גדול. גם המחירים של מגזיני המנגות כמו "שונן ג'אמפ" עומדים על מחירי רצפה מגוחכים ברמת הזולות שלהם. פה יפן אכן יותר זולה מאמריקה או אנגליה. אבל.... יש טוויסט. ראיתם פעם איך נראה ווליום מנגה יפני? האיכות של הדפים ממש מזעזעת. יצא לי כבר "לקרוא" את שונן ג'אמפ ביפנית (לא באמת לקרוא, הרי איני קורא יפנית). התחושה הכללית שהייתה שנגעתי בדפים זה שהם עוד שנייה מתפרקים, והנחתי את המגזין במהרה מחשש שהוא יתפרק, הרי הוא לא היה שלי. האיכות של הדפים למעשה לא ממש רחוקה מנייר טואלט, וזה נייר שעבר מחזורים רבים. לעומת זאת הווליומים שאנחנו מקבלים, עם איכות דפים גבוהה בהרבה מזו שהיפנים מקבלים. ראוי לציון גם שהכריכה של הווליומים היפנים לא באמת צבועה, הכריכה עצמה היא נייר קרטון דק ריק, שמעליה יש נייר פשוט שעליו מצוירת הכריכה. אז כן, כאן יפן יותר זולים ממה שאנחנו מקבלים. אבל האם זה באמת שווה את זה? אני אישית שמח עם מצבנו הנוכחי, לשלם יותר מאשר לקבל את האיכות הנוראית של יפן. ייתכן שאתם בהחלט מעדיפים את המצב שיש ליפן, ואני מכבד את זה.

~אנימה~

בואו נתחיל עם עובדה מסוימת. המחירים של בלוריי אנימות ביפן יקרים פי כמה וכמה מאלו של אמריקה או אירופה. המחיר ביפן ליחידת בלוריי: כ50 דולר. באמריקה זה... גם 50 דולר בערך. אה אז אותו הדבר, MY BAD. אבל זה לא באמת MY BAD כי תראו את מספר הפרקים שיש לבלוריי אמריקאי לעומת יפני. ביפן המחיר זה 50 דולר בשביל 3 פרקים בלבד. התוצאה זאת שאנימות כמו "Kill La Kill" של 24 פרקים מקבלות כ8 יחידות בלו ריי, שכל אחת מהן עולה 50 דולר. בסופו של דבר מדובר במחיר של 400 דולר, או 1370 שקל בשביל אנימה של 24 פרקים. מחיר מזעזע למדיי, תסכימו איתי, נכון?

 אבל, מצבנו די שונה באמריקה. המחיר הוא עדיין 50 דולר (בממוצע) ליחידת בלו ריי. אלא שהיא כוללת בה 12 פרקים. בסופו של דבר בשביל אנימה של של 24 פרקים תשלמו 100 דולר, לעומת ה400 דולר של יפן. זה גם הולך לחסוך לנו הרבה מקום על המדף לעומת 8 קופסאות בלוריי יפניות.

אבל גם לא הכל טוב עם אחינו המפיצים האמריקאים, או הבריטים. ANIPLEX אוהבים כסף, והרבה ממנו. ולכן הם מוציאים במיוחד, בלוריי של Fate Zero שעולה לא פחות מ100 דולר ליחידה. אכן, 100 דולר ל13 פרקים אבל עדיין מחיר גבוה ברמה מגוחכת שלא מצדיק בשום צורה את הקנייה. וכמובן יש עדיין הרבה אנשים שקונים, על אף שמתלוננים בלי סוף על הסחיטה שאניפלקס עושה להם. גם המצב באירופה לא זוהר לגבי פייט זירו. אם כי המצב טוב בהרבה. מהדורת אספנים של העונה הראשונה יצאה באירופה (שכבר הזמנתי אותה והיא בדרך) והיא עולה אותו מחיר כמו הגרסא הרגילה. נשמע טוב, נכון? טוב לא באמת.. המהדורה הזאת לא מכילה בה שום דבר חוץ מפוסטר קטן. לפחות היא אותו מחיר אבל השטות הזאת של מהדורת אספנים מיוחדת שבסופו לא מקבלים באמת שום דבר די מטופשת. אבל עדיין, זה אותו מחיר, אז מצבנו עדיין טוב באירופה.

סדרות כמו Bakemonogatari מקבלות הוצאה לא ממש שונה מזו של היפנים. כן, אמנם לא 3 פרקים בבלוריי, אבל מדובר ב5-6 פרקים. Sword Art Online, וPersona 4 The Animatiion סובלים מאותה הבעיה של תשלום מופקע למדיי על אנימות באירופה. אני מניח שדי כואב להיות מעריץ של SAO, ועוד יותר של באקאמונוגאטארי, במיוחד באירופה ואמריקה שכן אין לנובל של באקאמונוגאטארי רישיון באנגלית. לסאו אכן יש רישיון, ועם פרסונה 4 הבעיה מסודרת שכן יש לנו את המשחק המקורי לפס2, וגם את גרסאת גולדן שלו לפס ויטה.

בכללי לא ראיתי אנשים רבים, ובמיוחד בארץ שקונים אנימות. אני התחלתי לקנות לא מזמן, עם הבלוריי של Medaka Box Abnormal, וגם של פייט זירו שהוא כרגע בדרך. גם בגלל העובדה שבמנגה אנחנו מקבלים את זה עם ערך מוסף מסוים. העובדה הברורה שזה בצורת ספר, מביאה לנו צורת קריאה שונה, בהיבט הפיזי בכל אופן לעומת קריאה במחשב (או באייפון לאלו שמכם עושים את זה). באנימה, אין כך המצב. אנחנו חייבים להביט על המסך, וזה לא באמת ישנה אם זה על המחשב או על הטלוויזיה. וגם אז יש אנשים כמוני שמחברים את המחשב לטלוויזיה, ורואים בדיוק באותה בצורה שהייתי קונה בלוריי.

אז איזו סיבה יש לנו לקנות בלוריים של אנימות? שתי סיבות עיקריות:

1) תמיכה ביוצרים שעשו את האנימה שאהבנו, ולתת להם כסף שיגרום להם להצליח להמשך ולהביא לנו בתקווה עוד סדרות טובות. אך בקטע הזה יש כמה דברים קטנים. במידה ולא קניתם ישירות מיפן, הם לא הולכים להרוויח הרבה במיוחד. עוד דבר זה שכמובן שאם קניתם ביד שנייה, היוצר שלכם לא הולך להרוויח שום כסף, וזה למעשה באותו ערך של פיראטיות, פחות או יותר.

2) אהבה למוצר. הסיבה העיקרית שאני קונה את הדברים שלי זה בגלל שאני רוצה עותק פיזי שלהם. זו גם הסיבה שאני די אנטי לעותק דיגיטלי, כי אני רוצה את העותק שלי פיזי ואני אספן. איזה מין אוסף זה אם הוא דיגיטלי? טוב אני בטוח שיש גיימרים שיתהדרו באוסף המשחקים הדיגיטלי שלהם בSteam, אבל בשבילי זה לא עובד ככה.

~משחקים~

משחקים זה התחום של שיא הסחיטות שלנו כאוטאקואים שעושות לנו המפרסמות. EA עם הסוף של דרגון אייג' 2, או יוביסופט עם האכזריות של לקחת לנו שני צ'אפטרים שלמים מAssassin's Creed 2 שנעשו בתקציב המשחק המקורי, ואז לשים אותם כDLC. שם המשחק הוא DLC או בפשטות Downloadable Content שלאחרונה נהיה תופעה אכזרית. אבל בגלל שאנחנו בלוג ליפן, נתעלם שנייה מיוביסופט וEA ונתעסק ביפן שלנו.

יפן עצמם די סובלים לעומת שאר העולם במחירים של משחקים. משחק חדש ביפן עולה במחיר המופקע של לא פחות מ80 דולר, שזה בערך 270 שקל (אותו מחיר שניתן למצוא בחניות היותר זולות בישראל כמו "פיסי גיימס"). לעומת זאת, משחק באמריקה יעלה 60 דולר, שזה כ200 שקל. אנחנו בארץ לא ממש זוהרים עם המחירים שלנו, אבל לנו לפחות יש אופציה לייבא את המשחקים שלנו במחירים זולים יותר. יפן לעומת זאת, אם ייבאו את המשחקים שלהם מאמריקה נניח, הם יקבלו את זה בשפה שונה מזו שבארצם.

קיימים הרבה מקרים של אכזריות של סחיטה שזה נוגע לDLC. כמובן, יש הרבה מקרים טובים, אבל בואו נחפש קצת את הרע. ונעבור על כמה.

סקוור אניקס אף פעם לא הביאו לנו אופציה לדיבוב יפנית, סקוור אניקס האמריקאית בכל אופן. כן, בBravely Default אכן יש אופציה לדיבוב יפנית, אך רק בגרסא האירופאית שיצאה לפניי האמריקאית. אז נתעלם מזה. ואז, יום אחד יוצא לו ההמשך של ההמשך של פיינאל פאנטאסי 13, שבאופן קסום לא נקרא "13-3" אלא Lightning Returns. סופסוף קיבלנו אופציה לדיבוב יפנית. YES! אבל אל לנו לשמוח יותר מידי, כי האופציה הזאת היא DLC. כן, סקוור אניקס נתנו שבועיים שהDLC היה בחינם, וגם באו עם הטיעון "התאמנו את כל התנועות שפתיים", זה עדיין DLC ראשון מסוגו שהוא מוזר לחלוטין, שאף חברה לא עשתה קודם ולא מצדיק בשום צורה את הקיום שלו, וגם זה לא עד כדי כך משנה, כי הדיבוב האנגלי בFF די טוב. דרך אגב, זה נראה שהיה די חד פעמי, שכן ברי-מאסטר של FF 10, סקוור אניקס לא נתנו את האופציה לדיבוב יפנית, על אף ששם לא אמורה להיות הבעיה של תנועות שפתיים (הרי המשחק גם ככה ישן, אז גם התנועות שפתיים בדיבוב האנגלי בעייתיות)

מבין האכזרייים שזה נוגע לDLC, יש החברה KOEI שידועה בכמה מהמשחקים שלה כמו סדרת Dead or Alive, Ninja Gaiden וDynasty Warriors. הם עושים כמה דברים לא הוגנים בכלל כלפי הלקוחות שלהם. סדרת דיינאסטי וואיראורז מקבלת באופן קבוע למדיי גרסאות הרחבה, ובדרך DLC רבים. ממה שראיתי האמת, הגרסאות הרחבה לא באמת מקבלות תוכן באמת משמעותי כדי שיצדיק את הקנייה שלהן. וגם אז, הן לא כוללות אף אחד מהDLC שהיו בגרסא המקורית., ויש פשוט המוני של המוני תלבושות DLC.

נינג'ה גאידן 3 קיבל ביקורות ממש גרועות עקב המערכת השבורה שלו (לא יכול להעיד בעצמי, לא שיחקתי). אז מה קואיי עושים? במקום להוציא פאץ' מתקן לבעיות שבו, הם מוציאים אותו כמשחק שלם חדש, עם התוספת בשמו של Razor Edge, יחד עם האופציה לשחק עם קאסומי, הדמות הראשית בDead or Alive, הסדרה המקבילה לנינג'ה גאידן. על אף שזה בכלל לא הוגן כלפי הלקוחות, זה כלום לעומת מה שKoei עשו בDead or Alive.

בעוד שבDead or Alive Dimensions, קואיי היו נחמדים ונתנו תלבושת DLC חדשה, ראנדומלית, אחת ליום בחינם, זה לא מה שהם עשו בנוגע לדד אור לייב 5. במקור, דד אור אלייב 5 יצא לפס3 ולאקסבוקס 360. הוא הכיל בו כמות רבה של תלבושות DLC (כמובן סקסיות, הרי מדובר פה בDOA ). ואז, הם הוציאו גרסא נוספת של המשחק, לפס ויטה. הגרסא הזאת הכילה תלבושות חדשות שלא היו בגרסא המקורית, שכמובן חלקן DLC. אבל זה לא נגמר בזה, כי אז יצאה ~עוד~ גרסא של המשחק, שוב לפס3 ולאקסבוקס 360, שהכילה דמיות חדשות, וגם כמובן, תלבושות חדשות DLC, ורבות מהן. ממה שעברתי יש בסביבות ה100 תלבושות שם, שכל אחת מהן עולה ב2 דולר לאחת. אתם יכולים לראות כבר לאן זה מדרדר.

אני יכול לדבר כאן שעות על דברים כמו קאפקום ומה שהם עשו עם Street Fighter VS Tekken עם הDLC שנמצאים על הדיסק עצמו (כלומר הוכנו יחד עם המשחק) ופשוט חסומים לנו. או דברים כמו מהודרת האספנים הנוראית של איידול מאסטר שעולה 200 דולר וכוללת בה בעיקר כמה פוסטרים קטנים, אבל האמת, בואו נראה כמה דברים טובים כדי שלא נתייאש לגמריי.

Konami* לדוגמא, הוציאו מהדורת קולקשן של מרבית המשחקים בסדרת Metal Gear Solid באריזה אחת. מדובר ב8 משחקים, שעולים יחד 60 דולר, והם אמורים להיות טובים במיוחד (תזכורת לעצמי, לשחק כבר מאטל גיר). קולקשנים אכן קיימים, אך אף פעם לא בכמות גודל הזאת. סוני עשו דבר דומה עם סדרת God of War (טוב נו חרגתי קצת לאמריקאי... ).

*נאמקו באנדאי עשו דבר מקסים למדיי, שלאחר תקופה שTekken Tag Tournament היה בשוק, הם הפכו את הDLC שהיו במשחק בתשלום, לDLC בחינם. בסביבות ה10 דמיות בחינם, אם קניתם את המשחק לאחר תקופה מסוימת (או קניתם ביציאה בלי לקנות את הDLC המקוריים).

White Knight Chronicles* השני הכיל על הדיסק גם את המשחק הראשון בסדרה (אם למישהו כאן אכפת לו מזה). איזה מין קסם זה. נינטנדו יעשו בקרוב אותו הדבר עם Bayonetta 2. המשחק השני יכיל בו גם את המשחק הראשון, שגם במשחק הראשון תקבלו תלבושות אקסקלוסיביות לדמיות נינטנדו כמו סאמוס או לינק, שיתלבשו על באיונטה עצמה.

~אז מה לעשות בנוגע לתשלומים לא מוצדקים שדורשים מאתנו?~

בואו נבהיר משהו. אני לא נגד DLC. יש דרך לעשות DLC שבה זה הוגן, ויש דרך שלא. בסופו של דבר אני מבין את העובדה שמפתחים (בין אם של אנימות או משחקים) צריכים להרוויח איכשהו. בעולם שבו האינטרנט נהיה מרכזי, ופיראטיות זה דבר שהולך וגדל אין למפתחים ברירה אלא לנסות להרוויח בדרכים נוספות. חשבו על מצב שבו פיראטיות לא הייתה אופציה, את המנגות שלנו היינו צריכים לקנות. ואז אולי חברות כמו Tokyopop לא היו פושטות רגל. אבל, גם ראוי לציין שחברות תרגום מנגה גם שורדות הודות לפיראטיות במקום מסוים. אנשים מכירים את עולם האנימה והמנגה הודות לזה, ואכן רבים קונים בעצמם מסיבות כאלה ואחרות. לא בהכרח שללא פיראטיות המצב היה טוב יותר.

במשחקים המצב די שונה. אנחנו בעולם שאין לנו צורך בפיראטיות. אם לא פיראטיות סביר להניח שמשחקים היו יותר זולים, הודות לרווחים יותר גדולים. משחקים זה משהו שמוכר כבר שנים וזה לא באמת משהו שצריך "להיחשף" אליו כמו אנימה ומנגה. וגם אז, יש לכל משחק בערך סרטוני LETS PLAY ביוטיוב שנוכל להחליט אם נרצה את המשחק או לא ובנוסף דמואים בחניות האינטרנטיות של הקונסולות. באמת שדי מחריד אותי לראות דברים כמו שKoei עושה עם Dead or Alive של ה3 גרסאות למשחק ובדרך יותר מידי תלבושות DLC שכל אחת עולה כ2 דולר. אבל עצם זה שאנחנו מתמרנים את החברות, ובוחרים לסבול את השיטה שלהן שמתחילה כמשהו קטן ולאט לאט הופכת לאסון, כמו אסון הXBONE בזמנו (אופס, שוב אמריקה) שאמנם נפתר, לא מונע מאתנו להבטיח את זה שהמפיצות באמת יהיו נחמדות אלינו בעתיד, כי בסופו של דבר המטרה שלהן זה להרוויח כסף. מדובר בעסק, אז עלינו להיות זהירים שזה נוגע לאיפה אנחנו בוחרים להשקיע את הכסף שלנו.