יום ראשון, 8 ביוני 2014

איידולס, אנימה. אנימה, איידולס.

האמת היא שתכננתי וקצת התחלתי את הפוסט הזה לפני כמה שבועות. אני לא בטוח איך, אבל פתאום בא לי חשק עז לכתוב והכתיבה זרמה לי הרבה יותר מכרגיל. סתם רציתי לציין את זה. בכל מקרה, את המושג "איידלס" הכרתי פעם ראשונה אחרי צפיה באנימה איידולמאסטר (The Idolm@ster) בעקבות המלצה של חבר, משם יצא לי לראות עוד כמה אנימות בסגנון. במעגל החברים שלי שקשור לאנימה הקטע הזה גם קצת נדבק אליי. בפוסט הבא אני כותב קצת על איידולס ובעיקר על אנימה בהקשר. לא הולכים להיות ספוילרים בכלל בפוסט הזה, אז תרגישו חופשיים לקרוא.


מההתחלה
אני אתחיל מכך שכשאני מדבר בפוסט הבא על "איידול", אני מכוון למושג כפי שהוא נתפס ביפן. למילה עצמה יש משמעויות נוספות מעבר לכך, אבל אם אני אתייחס אליהם זה כבר לא יהיה קשור לבלוג, לא? עכשיו, אני רוצה להפריד את המושג "איידול" ל-2 (ובהמשך לעוד קצת, אבל נשמור את זה לאחר כך), "הדור הישן" ו"הדור החדש". אל תתייחסו יותר מדי למשמעות, בחרתי את השמות האלה נטו בשביל הנוחות וכדי שיהיה קל לזכור את ההבדל.

הדור הישן
בסביבות שנות ה-70 וה-80 המושג "איידול" התייחס באופן מאוד כללי לזמרות/שחקניות צעירות (וגם בנים, אבל את מי זה מעניין [סתם. סתם. פשוט כשמדברים על איידולס לרוב תראו בנות]). לרוב מדובר במפורסם במדיה שיעשה דברים נוספים מעבר לשירה כמו דיבוב באנימה ומשחקים, משחק ודברים כאלה. אתם יודעים, מדיה וזה. הם היו קרובים לזמרים מפורסמים כיום, פחות העניין של להיות מפוצצים בכסף. סך הכל לא היה הרבה מיוחד במושג הזה (יחסית, הם עדיין היו מפורסמים עם מעריצים וכל זה).
הדור החדש
פה החלק שיפן החליטה לקחת דברים קצת יותר קשה (ונראה שגם קוריאה ועוד כמה מדינות, אבל אני לא רוצה להיכנס לזה, אז אני אשאר לי עם יפן הקטנה). עם השנים החלו איידולס להתמקד יותר בשיר יחד עם ריקוד וחלק גדול מהפעמים (אולי אפילו כמעט כל הפעמים, אבל אני לא רוצה להגיד סתם) אפשר למצוא אותן בקבוצה תחת שם אחד. מעבר לכך, הדמות שלהן כאיידול מסמלת טוהר ותמימות, ולכן מערכות יחסים לדוגמה, הן כמו מטאור על הקריירה הקטנה שלהן. אפשר להגיד שהן הבנות האידאליות שכל בחור היה רוצה (או לפחות כל בחור ביפן). למרות השוני הזה, הן עדיין לוקחות חלק במדיה כמו הדור הישן.
עכשיו שאתם יודעים קצת יותר על איידולס ותכלס על מה הפוסט הזה מדבר (ואם לא, אז אולי כדאי שתנסו לחפש שמות ולחפש ביוטיוב) הגיע הזמן לדבר על הסיבה שהפוסט הזה אמור לעניין אתכם חוץ מזה שזה יפן.

אנימציה על מסך הטלוויזיה
כשמדובר בתעשייה האנימה, שגם היא סוג של מדיה, ברור שתהיה לה השפעה גם על איידולס. זוכרים שאמרתי שאיידולס מוצאות להן זמן לדובב בלו"ז הצפוף שלהם? אז בדיוק זה. בעיקר כשמדובר בדור הישן, אנימה הייתה דרך מצוינת לאסוף מעריצים. בדיוק כמו שגם היום אפשר למצוא הרבה מדובבות ששרות, אפילו אם שירים בודדים. באופן כללי השיטה הזאת עובדת לא רע, ובכלל אם הן מצליחות לקבל לבצע את שיר הפתיח או הסיום (או שניהם). אבל מה אם היה אפשר לשפר את השיטה עוד? אם זה פופולרי, כנראה יעשו לזה אנימה. בדיוק כמו אוכל, אהבת בנות ובגדים. אז למה שלא עשו אנימה... עם איידולס! אז בדור הישן זה היה יותר לעשות אנימת מוזיקה ולתת לאיידול לשיר במהלך האנימה, כמו שסדרת מאקרוס (Macross) מאוד אוהבת לעשות עוד מ-82. מה שהיה יפה במאקרוס הוא שהמדובבת של הדמות הראשית דיבבה דמות איידול שאפילו הופיעה במהלך האנימה. ככה בעצם לכל מי שצפה באנימה יצא לשמוע אותה שרה, כשהוא קשור ובניגוד לרצונו. השיטה הזאת הוכיחה את עצמה יעילה והמשיכה בשאר אנימות מאקרוס וגלשה גם לאנימות אחרות שאולי לא התמקדו באיידולס, אבל שילבו שירים שלהן במהלך האנימה כחלק ממה שהולך. עד היום אפשר לראות אנימות מוזיקה (כמו DMC, בק, קיי-און וכו') או אנימות על עולם הבידור (סקיפ ביט), ההבדל הוא שלא כולן באות דווקא כדי לקדם איידולס, אלא פשוט כי זה נושא נחמד לאנימה. אחת האנימות הבולטות בתמיכה שלהן באיידולס היא AKB0048, שפשוט מאוד לקחה את קבוצת האיידולס AKB48 והכניסה אותן לאנימת מדע בדיוני. כל הדמויות האיידולס מדובבות על ידי הקבוצה וקבוצות צד שלה וכל השירים שייכים להן.
Lee Ranka & Nome Sheryl - Macross Frontier
מ-2D ואל המציאות
ואם כבר אנימות על איידולס, לא שלא בעצם ניצור איידול מצוירת? ההצלחה של ווקאלויד היא דוגמה לא רעה לאיך דמות מצויירת מסוגלת לצבור פרסום שלא תיפול מרמתם של זמרים מפורסמים אחרים, עד למצב שממש הביאו את מיקו לחיים על במה אמתית עם הופעה משלה. טכנולוגיה זה דבר נפלא ממש (רק חבל שווקאלויד זה דבר נוראי ואיכס). יותר מאוחר הופיעה גם מיס מונוכרום (Miss Monochrome), יצירה של יואי הוריה (Yui Horie), שמאוחר יותר קיבלה אנימה. אבל עם כמה שווקאלויד מצליח, המטרה של התוכנה לא באמת הייתה להפוך את מיקו לאיידול, אלא פשוט למכור בעזרתה.

אמא מחשב ואבא עפרון
ההבדל מתחיל כשהאנימה לא באה רק כדי לפרסם איידולס אמתיות, אלא ממש להתפרסם לצידן, או איפלו להתפרסם בלי האיידולס עצמן. כך לדוגמה, לאב לייב, החל את דרכו. הפרויקט התחיל בשילוב סאנרייז עם חברת תקליטים (שנקראת לאנטיס, אם זה אומר לכם משהו) ואיזה מגזין חודשי (Dengeki G's Magazine), בו על סאנרייז היה ליצור קליפים לקבוצת איידולס מצוירות שכביכול שרות שירים שלהן. הקליפ הראשון שלהן יצא שנתיים (!) לפני האנימה, ועד האנימה הן הספיקו להוציא 5 סינגלים תחת השם של הלהקה הווירטואלית, μ's, ועוד כמה דיסקים. בסופו של דבר, כשיצאה העונה הראשונה של האנימה, היא מכרה כמות מפחידה של יותר מ-15 במכירות המוקדמות ועד 25-35 אלף (תלוי באיזה דיסק של האנימה). העונה השניה שמשודרת העונה, נמצאת בראש ההזמנות של הזמן האחרון. ואם כל זה לא מספיק יצאו לפרויקט הזה גם משחק לפלאפון, שאפילו קיבל תרגום לאנגלית (גם לאנדרואיד וגם לאייפון). פרויקט דומה הוא איידולמאסטר (The Idolm@ster), משחק בו על השחקן לנהל את חייהן של איידולס בדרך לתהילה. בזכות ההצלחה של איידולמאסטר, מעבר למשחקים יוצאים גם סינגלים לאיידולס של הסדרה, כמו לאב לייב רק לאיידולס בודדות יותר מלקבוצה השלמה. אני רק רוצה לציין שאיידולמאסטר בא הרבה לפני לאב לייב (שהוא חיקוי גרוע ואני לא מבין למה לעזאזל זה מצליח כל כך). בקיצור, מלבד מקרים בודדים, רוב הפוקוס פה הוא על האיידולס הווירטואליות יותר משעל הבנות מאחוריהן.
כולם מחוברים
יש באנימות שמתמקדות באיידולס מהדור החדש משהו מאוד מיוחד. באופן כללי הן מציגות את הדרך של האיידולס להצלחה, עם הרבה קשיים ונפילות. ההשפעה של האנימות האלה דומה מאוד לזאת של אנימות ספורט, בהן הצופה מת לראות את הגיבורים מצליחים לנצח אחרי כל האימונים הקשים, או באקומן (לאלו מכם שקראו/ראו) שבכל פעם שהצמד מצליח להתקדם קצת בעולם המנגה פתאום נהיה לצופה חיוך מטומטם מאושר. זה, יחד עם מוזיקה, קטעי ריקוד ובנות חמודות (מואה זאת לא מילה גסה. אפילו אם יש מקרים שבהם מגזימים לגמרי) אנימות איידולס מקבלות אופי שונה משאר האנימות. כמובן שהן לא כולן זהות לחלוטין, בדיוק כמו שלא כל אנימות המכה זהות.
Wake Up, Girls!
מבט אל העתיד
סך הכך עתיד אנימות האיידולס נראה מאוד בהיר. לאיידולמאסטר כבר יצא סרט לא ממזמן (שאני עדיין מחכה לבלוריי והורדה שלו שתהיה באוקטובר), ועונה נוספת הולכת לצאת בתחילת שנה הבאה. עם ההצלחה הנוכחית של לאב לייב, עוד סינגלים, סרט ואפילו עונה שלישית לא נשמעים כמו רעיונות מופרכים כל כך. עונה שעברה יצאה גם האנימה ואג (Wake Up, Girls!), גירלס יחד עם סרט (שהוא ההקדמה לאנימה) ומשחק פלאפון כדי לקדם את המותג החדש. עד שכל הקטע של איידולס יתחיל למות ביפן, אין באמת סיבה שהוא ימות כשזה נוגע לאנימה, אז אני מקווה לראות יותר אנימות על הדור החדש של איידולס, וספציפית מקווה לעוד איידולמאסטר (3>).

תעודת זהות
כדי שלא תצאו בידיים ריקות, אני רוצה לציין 4 אנימות שקשורות בעיקר לדור החדש. אני אוסיף גם כמה שורות על האנימה ודעה קצרה, אבל אני לא הולך לכתוב ספוילרים למי שחושש מזה.

The iDOLM@STER
שנת יציאה: 2011
מספר פרקים: 25
סטודיו: A-1 Pictures
אם אתם הולכים לראות איזושהי אנימה מהפוסט הזה, זאת צריכה להיות הבחירה הראשונה שלכם. אני מת על זה. הדמויות פה פשוט מקסימות (ו-2 מהן נמצאות אצלי בטופ, כשאחת מהן לקחה את המקום הראשון), השירים לא רעים ובכללי האנימה נורא כיפית.





AKB0048

שנת יציאה: 2012

מספר פרקים: 13 + 13
סטודיו: Satelight
אנימה מאוד חמודה. השילוב של האיידולס בעולם מדע-בדיוני דיי מוצלח, אפילו אם לפעמים דברים נראים טיפה מגוחכים. תכלס זה יותר למעריצי AKB48, אבל בכל זאת זה נחמד ושווה לנסות לראות.




Love Live!

שנת יציאה: 2013

מספר פרקים: 13 + 13
סטודיו: Sunrise
זה משעשע, באמת, אבל אני לא מצליח להבין את ההצלחה המוגזמת של זה. מכל ה-4 זאת האנימה הכי פחות אהובה עליי. תכלס אני לא כזה ממליץ עליה, אבל עם מה שהולך עם זה כנראה שלא כדאי לוותר על זה לחלוטין.




Wake Up, Girls!

שנת יציאה: 2014

מספר פרקים: 12 + סרט
סטודיו: Tatsunoko Productions,Ordet
אנימה שמציגה את עולם האיידולס בצורה קצת פחות יפה מכרגיל. הדברים נראים הרבה יותר ריאליסטים ואפילו מראים קצת את הצד של המעריצים. רק חבל לי נורא מהחוסר תקציב של האנימה וממש בולט פה. חוץ מזה האנימה טובה ושווה צפייה.




וזהו תכלס. נתראה בפוסט הבא שיהיה עוד נצח וחצי.
ניב - Bakeneko

7 תגובות:

  1. לול כל הפוסט הזה ממש מזכיר לי את מה שקרה עם היראנו איה, זה שהיא שכבה עם כל הלהקה שלה וממש הוחרמה על ידי המעריצים. ההגיון של יפן....

    השבמחק
  2. נוווווווווווושקי. D:
    אחלה פוסט. וואי, איזה בזבוז כסף עצווום זה לבוא להופעה חיה של מיקו.

    וממ, כרגע אנימות האיידולס נראות לי סוג של ורודות ונאיביות מידי. לא הייתה אחת שלא זרקתי אחרי פרק או חצי פרק. כמו שאמרת ב-WUG הראו קצת יותר ריאליסטיות של החיים קשים ולא הכל קשתות וחדי קרן, אבל זה עדיין היה מאוד ורוד. אז אני מחכה לאנימת האיידולס שתראה את הקשיים האמיתיים ואת הצד המכוער של התעשיה.

    השבמחק
  3. פוסט מאוד נחמד, אישית קשה לי לשמוע שירים של איידול כי מעצבן אותי לשמוע מספר רב של קולות שר באותו טון. זה לא נעים לי לאוזן.

    דבר שמאוד מפריע לי בתרבות האיידולז הוא ההתייחסות לילדות-נערות. תהיי יפה ותרקדי. איך בכלל קשורה המילה טוהר להאם מישהי נמצאת במערכת יחסית או לא? זה משהו שהייתי רוצה שיתמגר מהעולם וכרגע תרבות האיידולז, בין היתר, מפריעה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תכלס אני לא יודע איך זה התחיל, אבל כנראה שליפנים מפריע לדעת שהבחורה שהם מעריצים שוכבת ועושה דברים עם גבר אחר. אבל מסכים שזה קטע דיי מגעיל.

      מחק
  4. פוסט מעולה ניב D:

    איידולז או אנימות איידולז בכללי היה דבר שאני נטתי להתרחק ממנו, סגנון המוזיקה, השירים והיחס שלהם מההפקה בדגש על הקטע של חוסר מערכות יחסים ושמירה עליהם כ"טהורות", ההופעות המזעזעות של AKB48 ולראות איך דמות ווירטואלית מחליפה נשים ביפן ועוד יותר מונעת המשך ילודה במדינה הזאת וסיבות נוספות גרמו לי לשנוא מעומק ליבי את הדבר הזה ובטח שלא להתקרב לאנימה.

    ככל שהשנים חלפו יותר ויותר ניסתי דברים חדשים, WUG הייתה אנימת האיידולס הראשונה שציפיתי בה במהלך החורף הקודם, מהסיבה העיקרית שהיא הגיע מסטודיו טאטסונוקו שעשו בשנים האחרונות עבודה בלתי פוסקת של אנימות מדהימות שקשה לפספס אותם (סקט דאנס, גאטצ'מן קרוודס, יוזאקורה קוורטאט ופינג פונג בעונה הזאת) בנוסף הסדרה נכתבה על ידי יאמאקן, או בשמו המלא יאמאמוטו יוקאטה שהיה בעבר אחד מאנשי המפתח הכי מפורסמים בקיוטו אנימיישן וכמעט כל פרויקט בעבר היה עובר בידיים שלו, לאחר מכן הוא עזב והקים סטודיו משלו בשם סטודיו אורדט. לאחר הצפיה בסרט הבנתי שיש בזה משהו, WUG הציג ריאלזים מדהים ותצוגה נפלאה של הצד המכוער של התעשיה, בהמשך הסדרה פחות בלטה מהסרט לצערי בעיקר בגלל בעיות תקציב אבל זה עדיין נשאר במצב שאין לי בעיה עם זה ודווקא נהנתי בסופו של דבר. משם המשכתי ללאב לייב שזרקתי את זה אחרי פרק אחד ממש מעצבן וחזרתי לזה לא מזמן והשלמתי את כל העונה הראשונה והשלמת פערים בשניה ביום אחד, הדמויות שם נורא מעצבנות אבל זה נחמד והכל בסופו של דבר, וכמו שציינת זה כנראה תמיד תהיה סדרת האיידולס הכי פחות חביבה עליי. על AKB0048 אוותר כמובן, לא סובל אותם, ומה שמשאיר אותי עם איידולמאסטר שאני לא יודע אם אהב או לא אבל בהחלט אנסה את זה וזה כבר על המחשב שלי, נקווה לטוב.

    בעיקרון הסיבה היחידה שהמשכתי ברוב המקרים לצפות בסדרות איידולס היא בעיקר בגלל העלילה והדמויות מעבר לזה פשוט לא מעניין אותי, כלומר כל הקטע של השירים והסינגלים אני לרוב מדלג עליהם בפרק ואף פעם לא טורח להוריד כי זה ממש לא סגנון המוזיקה שאני אוהב לשמוע, כנל לשיר הפתיחהו הסיום שמבוצעים על ידי המדובבות.

    השבמחק
    תשובות
    1. ב-wug זה עוד פחות היה משנה, אבל באיידולמאסטר נגיד אני ממש לא ממליץ לך לדלג על שירים בתוך האנימה. בחלק מהם יש גם קטעים בין לבין או שקורה בהם משהו שקשור לעלילה.

      מחק
  5. מקרוס פרונטיר!

    השבמחק