יום שני, 24 ביולי 2017
יום שבת, 15 ביולי 2017
Fate/ Extella: The Umbral Star- משחק אקשן במיטבו לפייט- ביקורת
פייט אקסטלה, משחק
אקשן סטייל "מוסו" (הסגנון של דיינסטי וואריאורז), מבית Marvelous. המשחק לוקח מבחר דמויות מסדרת פייט ושם
אותם בעלילה אחת גדולה. המשחק יצא כבר לפס4 ולפס ויטה לפניי כמה חודשים. בעלי
הסוויץ' שמבינכם (שקנו אותו כמובן בשביל לשחק זלדה) יהנו מהמשחק כבר ב25 ליולי
הקרוב, והמשחק גם לא מקפח את בעלי המחשב שמבינכם, שכן הם גם יזכו לשחק בו ב25
ליולי. בעלי האקסבוון, משתתף בצערכם. לפחות יש לכם את הספינאוף הגרוע לוולקרייה
כרוניקלס בזמן הקרוב.
אז בואו נבדוק, פייט
אקסטלה!
תוויות:
אקשן,
ביקורת של דארק,
משחקים,
Fate Stay Night
יום ראשון, 9 ביולי 2017
הלב (מרקו)- טובה כמו שאנחנו זוכרים אותה או שזהו צליל הנוסטלגיה? – ביקורת
"הלב", או בשמה היפני
"Haha wo
Tazunete Sanzenri", סדרה שנכנסה חזק
לישראלים בשנות ה80 וה90. כמו רבים, צפיתי בסדרה הזאת בזמנו בדיבוב העברי. אלא
ששנים רבות לאחר מכן, שכחתי את רוב אירועי
הסדרה. לכן, צפיתי בסדרה בשנית, אלא הפעם בגרסא היפנית. האם "הלב" היא
סדרה טובה כמו שזכרנו אותה? נצא לבדוק זאת בסדרה שהייתה עונה שלמה של
"אבודים" לפניי שצופית גרנט השתלטה על התחום עם תשע עונות. אז קדימה!
יום שבת, 17 ביוני 2017
Attack On Tiitan: למה אהבתי את העונה השנייה יותר מהראשונה- ביקורת
תוויות:
אנימה,
אקשן,
ביקורת של דארק,
מסתורין,
Attack on Titan
יום חמישי, 1 ביוני 2017
Tales of Berseria- ביקורת
תוויות:
אקשן,
ביקורת של דארק,
משחקים,
סדרת טיילז,
פנטזיה,
RPG,
Studio Ufotable
יום שלישי, 23 במאי 2017
במה צפיתי לאחרונה? Re:Zero, K-on, וGundam Iron Blooded Orphans

אף אחת מהסדרות
שבפוסט הזה לא מצדיקה פוסט מלא, שכנראה גם יהיה הרבה יותר משעמם. אז כולן לפוסט
אחד. הפוסט לא יהיה ביקורת מלאה על הסדרות האלה, אלא יותר החוויה שעברתי איתן.
שכן, הפוסט יכלול ספוילרים במעט. אלו שלוש סדרות שסיימתי בזמן האחרון. אז מה יש
לנו כאן היום?
K-on! (העונה השנייה), Mobile Suit Gundam: Iron
Blooded Orphans (עונה ראשונה) וRe:Zero kara Hajimeru Isekai
Seikatsu. אז... קדימה. קייאון,
גאנדאם אייביאו, וריזרו.
יום שני, 1 במאי 2017
Final Fantasy XV VS The Witcher 3: Wild Hunt- מלחמת התרבויות
קוראים יקרים, יום
עצמאות שמח לכם. וויצ'ר 3 היה המשחק העיקרי שבגללו קניתי פס4. באופן מוזר, קניתי
אותו יחד עם פיינאל פאנטאסי 15. שניהם משחקי אקשן אדוונצ'ר בעולם פתוח עצום
שחולקים הרבה דברים דומים, אבל עם זאת שונים. האחד משחק מערבי מפולין, השני משחק
אסייתי מיפן. וכן, אני לא קורא להם RPG. בעולם שבו כל משחק שם
טיפונת מערכת עליית רמות אז הוא פתאום רפג. כמו שהוריזון זירו דוון הוא רפג,
ופאלאווט, וניר אטומטה, ופרסונה, ופוקימון, וטיילז, וזלדה החדש. אני מעדיף לשמור
את ההגדרה של "רפג" למשחקים של תורות קלאסיים כמו למשל פיינאל פאנטאסי
הראשונים, פרסונה, גולדן סאן, ואחרים נוספים.
יש לנו הרבה מה
להשוות כאן, אני רואה צורך לציין שאת שני המשחקים עוד לא סיימתי (וגם לא רוצה לסיים.
שיישארו לנצח, כי הם מקסימים) אבל כן צברתי בכל אחד מהם כמה עשרות שעות. אז קדימה
בוא נתחיל את יום העצמאות הזה! פפ15 מול וויצ'ר 3.
תוויות:
אקשן,
ביקורת של דארק,
משחקים,
עולם פתוח,
פנטזיה,
Final Fantasy,
The Witcher
הירשם ל-
רשומות (Atom)





