יום ראשון, 9 ביולי 2017

הלב (מרקו)- טובה כמו שאנחנו זוכרים אותה או שזהו צליל הנוסטלגיה? – ביקורת



"הלב", או בשמה היפני "Haha wo Tazunete Sanzenri", סדרה שנכנסה חזק לישראלים בשנות ה80 וה90. כמו רבים, צפיתי בסדרה הזאת בזמנו בדיבוב העברי. אלא ששנים רבות לאחר מכן, שכחתי את רוב  אירועי הסדרה. לכן, צפיתי בסדרה בשנית, אלא הפעם בגרסא היפנית. האם "הלב" היא סדרה טובה כמו שזכרנו אותה? נצא לבדוק זאת בסדרה שהייתה עונה שלמה של "אבודים" לפניי שצופית גרנט השתלטה על התחום עם תשע עונות. אז קדימה!





הסיפור מספר על מרקו רוסי (Marco Rossi), ילד קטן שחי בגנואה, עיר נמל בצפון איטליה. אביו עובד כרופא והוא זה שמכלכל את המשפחה האוהבת שלו, שכוללת את אמא של מרקו- אנה, ואת אחיו הגדול של מרקו- טוניו. אלא שמרקו מקבל הפתעה לא נעימה. אימו, אנה, יוצאת לארגנטינה. מצבם הכלכלי של המשפחה לא טוב, ולכן אנה יוצאת לעבוד בארגנטינה. מרקו מיואש, בוכה, מסרב לקבל את המצב שבו אימו עוזבת אותו. 


כמה חודשים לאחר מכן, מרקו מקבל קוף מחמד בשם אמאדאו, שהולך להיות חברו העיקרי בגנואה. כאן מתחילה אחת הבעיות הכי גדולות שלי עם הסדרה. מצד אחד הסדרה משקיעה את כל כולה להציג את העוני של משפחת רוסי, ובאותה הפעימה מראה לנו שיש ברשותם קוף אקזוטי יקר. שאם לא היה ברשותם את הקוף הזה, אולי מצבם הכלכלי היה קצת פחות רע. כן, אני מבין שהסדרה רצתה מאסקוט חמוד, ואמאדאו הוא אכן מאסקוט נפלא. אבל חוסר ההתאמה הזה פשוט לא עובד. אמאדאו באותה המידה יכל להיות חיה נפוצה לאיטליה, כמו למשל סנאי, אבל בטח שלא קוף טרופי. אך, אני כן אגיד שדמותו הקופית של אמאדאו משומשת בחלק מתקדם של הסדרה באופן יעיל.




באותו הזמן, מרקו ואביו מחכים למכתבים עם הכסף של אנה. אלא שהם מפסיקים להגיע בשלב מסוים. לאחר כמה זמן, מרקו מסיק שאנה חולה, ומחליט לחפש דרכים להגיע לארגנטינה. הוא פוגש בחבורת בדרני רחוב שכוללות את האב פפינו (Peppino) ושלוש בנותיו- פיולינה (Fiolina), קונצ'טה (Concetta), וג'וליטה (Guileitta). ארבעת האנשים האלו הולכים להיות דמויות חשובות במסעו של מרקו. אז כן, כבר מהפרק השלישי- רביעי אנחנו יודעים שמרקו ייצא לארגנטינה. אלא שכל זה לוקח יותר מרבע הסדרה. כן, רק בפרק 15 מרקו סופסוף יוצא לשם. שבדרך הסדרה מעשירה את החיים של מרקו בגנואה. אמנם מדובר בפירוט טוב, אך הוא באותה המידה איטי (מאוד איטי), חופר ובעיקר מבזבז זמן. הרבע הראשון של הסדרה בקלות יכל להיחתך ביותר מחצי. 


כאשר מרקו מגיע לארגנטינה, מצב הסדרה משמעותית יותר טוב. היא מעשירה את העולם של הסדרה בכל מיני היתקלויות מעניינות. כך בפרק מסוים, מרקו ופפינו יוצאים לצוד, ונתקלים בפומה. בפרק אחר, מרקו עובר במסעו בספינה עם אנשים חולים רבים. 


וכן, כאשר הסדרה מתמקדת במסע של מרקו היא בהחלט מעניינת. אך בפרקים שהיא מתמקדת בחיפושים של מרקו אחר אימו (שאלו מרבית הפרקים), היא די חלשה. הסדרה משתמשת באופן מוגזם באלמנט ה"הנסיכה שלך בטירה אחרת" שבדיוק שהאנשים שמארקיו חיפש עברו דירה רק בשביל הנעת העלילה ולהחזיר את מרקו שוב ושוב לנקודת אפס. 




אז מה בנוגע לדמויות? אין לנו הרבה מהן. יש את מרקו, ואת חבורת הבדרני רחוב. וחוץ מהם אין ממש דמויות נוספות. מרקו מתחיל כזאטוט מעצבן, אך עם הזמן הוא מתבגר. יש לו את המטרות והשאיפות שלו, ואת הקשיים שאותם הוא עובר (גם אם המון מהבעיות שלו נפתרות בדרכי "דאוס אקס מאכינה" שהרבה מהפעמים שהוא נכשל מוצאים אותו אנשים ראנדומלים ומרימים אותו. וזה קורה הרבה). בתור דמות הוא כן כתוב טוב בלי שום ספק. האם זה אומר שאני מחבב אותו כדמות? לא באמת. בתור טעם אישי שלי הוא לא נגע לי. אבל מבחינה ביקורתית הוא כן כתוב נהדר. חבורת הבדרני רחוב היו דמויות לא רעות בכלל. אם כי למרות שקונצ'טה וג'וליטה איתם לאורך רוב המסע, הן לא עושות הרבה. לא שאני יכול לצפות הרבה מג'וליטה שהיא תינוקת בת שנתיים. פפינו האב לעומת זאת דמות לא רעה בכלל, וכך גם פיולינה שהחברות שלה עם מרקו הולכת ומתחזקת לאורך המסע.

 


אז איך הסדרה בסופו של דבר? היא די בינונית. מצד אחד, את הקטעים שזכרתי באמת כטובים מהילדות הם אכן היו טובים שצפיתי בהם שוב ביפנית (אולי אפילו יותר טובים בגלל כמה אלמנטים מסוימים של גרסאת המקור שלא היו בעברית). מנגד לזה, ההתחלה של הסדרה איטית ביותר, שיש בה שלל בעיות כמו הצגת העוני של משפחת רוסי שמתנגשת יחד עם קיומו של אמאדאו. גם שהסדרה מתקדמת, עדיין לא חסרים בה רגעים משעממים ואיטיים שלוקח להם נצח להעביר נקודה מסוימת. מרקו היא אולי לא יצירת המופת שזכרנו מהילדות, אך היא עדיין לא סדרה רעה. היא פשוט בינונית.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה