לא הרבה סדרות נשמעו
לי מספיק מעניינות כדי שאצפה בהן באופן שבועי באופן קבוע. עם רובן אני מחכה שהן
יסתיימו. אך מייקיו בלאק קאמפני היא אחת מהסדרות הבודדות האלה שצפיתי באופן שבועי,
והיא לא מאכזבת לרגע.
בוראקו קיגיו (Burakku Kigyo), בתרגום חופשי "חברה שחורה" הוא
המושג היפני לבתי עסק וחברות עם תנאי העסקה נוראיים. הם נפוצים ביפן כמו כמות
החתולים שיש ברחוב הישראלי הממוצע. אז מה הן ההגדרות הכלליות כדי שחברה תחשב
"חברה שחורה"? 1) שעות עבודה ארוכות- למעלה משמונה שעות ביום, למעלה מ40
בשבוע. 2) מעט מאוד, או בכלל לא ימי חופשה. 3) שכר נמוך. 4) אי תשלום על שעות
עבודה נוספות. ו5) הטרדות מצד המעסיק והחברה אל העובד במגוון צורות שונות. למה זה
חשוב להבין את זה? כי מייקיו בלאק קאמפני לוקחת את הנושא הזה לבסיס העלילה הקומית
והסאטירית שלה.
נינומיה קינג'י (Ninomiya Kinji) הוא רק בן 24 אבל הצליח להיות מיליונר כבר
עכשיו. לאחר שקצת חסך את הכסף, הוא השקיע את כולו בבורסה, והצליח להעלות את שכרו
לכמות בלתי נתפסת, ובנה לעצמו שלושה מגדלים אישיים שיוכל לצפות באנשים הקטנים
מלמעלה, העובדים קשה למחייתם, כל זה בזמן שהוא לא עבד כלל. הוא הפך לNEET האולטימטיבי שיכול ליהנות מהחיים הרגועים בפינוק בלי לעבוד כלל.
אלא ש... זה לא הולך לו, ממש לא. הוא מיד משוגר מיפן אל עולם אחר, נותר בלי דבר,
והופך לעבד עבודה שלא סוגר את החודש. הוא נתקע עם חוב של 20 מיליון וכדי לכסות
אותו עליו לעשות דבר אחד- לעבוד בלי הפסקה ככורה בצינוק מלא במפלצות שיכולות בקלות
להפוך אותו לסטייק עסיסי וטעים. מייקיו לוקחת את אלמנט הבוראקו קיגיו של יפן כביקורת
נוקפת על ידי קומדיה. קינג'י נאלץ לעבוד לא פחות משש עשרה שעות ביום, לישון בבלוק
מת יחד עם שאר העבדים שנקלעו לחוב, מקבל משכורת זעומה, ויכול להתקלח רק פעם בחודש.
ועם השיער הארוך שלו... אתם יודעים מה זה לא לחפוף במשך יותר מיומיים עם שיער
ארוך? גיהינום לוהט. מייקיו אמנם לא לוקחת את הביקורת האישית על יפן עד הסוף,
למשל, אין בסדרה שום מקרה של קארושי (Karoshi), מוות מעבודת יתר, אך כן
תראו עבדים כמו קינג'י מאבדים את זה ומתרסקים נפשית סופית.
יחד עם וואניבה (Wanibe), לטאה אנושית שמצטרף אל קינג'י, השניים מתחילים לנסות למצוא דרכים
להתפרנס ביותר קלות. שכן ככל שהם יתקדמו אל הקומות הנמוכות יותר בצינוק, כך השכר
שלהם יוכל לעלות יותר ויותר. הם מוצאים לעצמם דרקונית לולי בשם רים (Rim) שחזקה באופן מפתיע. היא מסכימה להצטרף ולהילחם בשבילם, בתנאי
אחד, שקינג'י יספק לה ארוחה טובה לקיבה חסרת התחתית שלה. במידה ולא יצליח, הוא
יהפוך לפאימון (גנשין אימפאקט) בתור המזון לשעת חירום של רים. זה בדיוק מה שממש
כיף לי עם מייקיו. רים מחסלת לקינג'י את כל הפרנסה. על כל פעם שהוא מצליח להתעלות
על עצמו עם הברקה חדשה כדי לשפר את מצבו הכלכלי, מיד אחרי יגיע קטע שמחסל אותו
וגורם לו להיכשל. קינג'י הוא מסוג הדמויות שכיף לראות אותן סובלות, זה פשוט הופך
אותו למצחיק בהרבה בעקבות זה. מעריצי Konosuba יוכלו ליהנות ממייקיו
בלאק קאמפני. ואני אומר "יוכלו" ולא "כנראה שיהנו" כי הנה אני
צריך לספר לכם משהו- אני לא אוהב קונוסובה. אני רק אוהב את מגומין ותודה רבה
דארקנס שהרסת לי את הסדרה הבינונית הזאת. את מייקיו בלאק קאמפני לעומת זאת, אני
אוהב הרבה יותר. היא נכנסת עוד ועוד לתוך רבדים כחלק מהסאטירה שלה על שוק העבודה
השחור. למשל, בפרק מסוים, קינג'י מגיע אל העתיד של העולם שנמצא במצב חלומי שבו
החברות השחורות נמחקו לחלוטין. אלא שהעובדים עדיין מתלוננים על התנאים הנוראיים
שהם מקבלים. שהם... שמונה שעות עבודה ביום, ו"רק" יומיים חופש בשבוע.
כן, התנאים הנורמלים בעולם שלנו. מייקיו בלאק קאמפני משתעשעת עם תכנים נוספים,
כגון הקפיטליזם באופן כללי, וכן סחר בתרופות פלצבו, וסחר בסמים.
כמובן שזה לא אומר
שבמייקיו בלאק קאמפני אין את הבולשיט הרגיל של סדרות איסקאי. למשל יש לנו את ראנגה (Ranga), טראפ שגרתי לסדרות אנימה. ואילו את שיה (Shia), לוחמת מוכשרת וחזקה שעל אף שיש לה סיפור רקע נחמד, הסיבה
האמיתית שהיא בסדרה זה להיות בחורה יפה עם חזה ענקי. אך בסופו של דבר, על אף
שהקאסט הזה בינוני למדיי, הוא מחזיק הודות לדיבוב המעולה של הדמויות. בעיקר זה של
קונישי קאטסויוקי שמדבב את קינג'י. קינג'י הוא הדמות הכי טובה מכל הקאסט הזה.
קונישי הופך אותו לנהדר עוד יותר. קונישי דיבב בעבר דמויות ידועות רבות. בניהן
דיאבלו (Jojo
Part 5), ולויד (Tales of Symphonia)- אך אלו שהוא דיבב באופן עילאי במיוחד היו
הדמויות הקומיות שלו. בניהן קוג'ירו (Bamboo Blade), קאמינה (Gurren Lagann), ואוגה (Beelzebub). קונישי לוקח את האופי הלא מתחשב והמתנשא של קינג'י לאקסטרים
והוא הופך בזכות זה לאחד גיבורי האיסקאי האהובים עליי, שרק בודדים, כגון מאין (Ascendance of Bookworm) מתעלים עליו. הוא פשוט כל-כך כיפי לצפייה.
כן, שאר הקאסט קצת פחות טוב, אבל באמת שאני אוהב את קינג'י.
מייקיו בלאק קאמפני הייתה בשבילי סדרה נהדרת. אני אוהב את הסאטירה שלה על שוק העבודה המזלזל באופן בכללי. אך כמו הרבה קומדיות, ההנאה שלכם ממנה תלויה בעיקר בחוש ההומור שלכם. כי אני חוזר לדוגמה של קונוסובה... שכן, רציתי לתת לעצמי אגרוף מרוב שההומור שם הציק לי. אז מי יודע, אולי אם שנאתם קונוסובה אז תאהבו את מייקיו. אך לעומת זאת, מעריצי קאמינה מגורן לאגאן- אתם כנראה צפויים ליהנות מקינג'י.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה