מעולם לא הרגשתי כה נבגד מסדרה מהרושם הראשוני של התקציר כפי שחטפתי מנאגאטורו...
הכירו את סנפאי, תלמיד בכיתה יא' חסר שם. אף אחד לא יודע איך קוראים לו למעשה והוא ידוע רק כ"סנפאי". ברצינות, אני לא זוכר אפילו פעם אחת במהלך הסדרה שקראו לו בשמו האמיתי ובמקום זה הוא או נקרא "סנפאי" או החלפת סדר האותיות של המילה שעל ידי דמות מסוימת הוא נקרא כ"פאיסן". אז למען הסר ספק, שמו האמיתי הוא האצ'יאוג'י נאוטו (Hachiouji Naoto) אבל למה שנתווכח עם הסדרה? השם שלו זה סנפאי.
סנפאי במשך שנים היה ילד כאפות, גם כשלא היה סנפאי אלא קוהאי צעיר מת. הוא סבל בשקט וחיכה שהרגע יעבור, ושכח את פניהם של כל האשפות שהתעללו בו. כתוצאה מכך, הוא לא נקשר בקלות לאנשים ולא זוכר פנים בקלות. זה גם איפה שהסדרה מרשה לעצמה לחסוך בתקציבים ו"לעגל פינות" ועדיין שיהיה הגיון עלילתי בזה. כל דמות ניצב מופיעה ללא שום פנים. סנפאי פשוט לא זוכר אותם, וזו דרך נהדרת לחסוך בתקציב. אז מה סנפאי מקבל כפיצוי על השנים שבהן היה שק חבטות? הכירו את נאגאטורו האיאסה (Nagatoro Hayase) והחברות שלה- גאמו (Gamo), סאקורה (Sakuro), ויושי (Yoshi) שהפך לתלמידת תיכון מואה כי נשבר לו מזה שמריו זורק אותו לתהום כי זה אחלה דרך לדלג בין פלטפורמות. גאד דאמיט מריו. איפה הייתי? אה כן! נאגאטורו היא זוועה לא פחות מהבריונים האלה שמריו כנראה ביניהם. נאגאטורו מתחילה בהרס שיטתי של החיים של סנפאי. לא נותנת מנוחה ולו לרגע. סנפאי בוכה, מיואש, רוצה להתאבד, אך הדבר שהוא עושה במקום זה לרשום בתיק הרפואי- פסיכולוגי שהוא סובל מתסמונת שטוקהולם. כי זה בדיוק מה שיש לנו עם סנפאי ונאגאטורו. הוא חוזר לנאגאטורו כמו פודל מתוק.
נאגאטורו היא אכזרית, מתעללת, והנה הפתעה גם לכם וגם לי- אני לא שונא אותה! רגע מה?! לשם הדגמה, אני רוצה לדבר על סדרה קטנה מסוימת, בטח לא שמעתם עליה כי היא אובר פופולארית ולא מתאימה לרוח ההיפסטרית של הבלוג הזה- The Melancholy of Haruhi Suzumiya. צפיתי בה רק ארבעה פרקים, השתעממתי, ראיתי שיואיצ'י מKanon הוא העתק הדבק של קיון, וגיליתי שאני צריך לסבול את הסדר המטורלל של הסדרה שמסדרת פרקים לא נכון כי זה קול, ואף שהעונה השנייה נכנסת באמצע העונה הראשונה מה שהופך את הסדר המטורלל לעוד יותר רע. אבל זו לא הנקודה, אתם יודעים מה כן אהבתי בהארוהי? ובכן, הארוהי. הארוהי התעללה להנאתה בדמות אחרת, מיקורו, ואיכשהו זה היה כיפי. מה לא בסדר איתי? זאת נאגאטורו, שכל כמה דקות מוצאת שיטה חדשה להתעלל בסנפאי. בועטת אותו לנהר כי זה כיפי, מציעה לו לגעת בחזה שלה ואז קוראת לו "דוחה" על זה. והיכונו, כי כמות ה"Kimoi" בסדרה שקולה לכמות הפעמים שדיברתי פה על הומו סאמה.
איג'יראנאידה נאגאטורו ברובה היא סדרת טראש. אירועים דבילים ואיכשהו עדיין כיפיים. מסדרת טראש כזאת, ואחרי שרואים את הרקע של היוצר המקורי, בתור אמן הנטאי ממש מצופה שהסדרה תהיה מלאה באצ'י גובל בהנטאי ללא הפסקה. ובכן, זה לא המצב בכלל. כן, יש קטעים כגון זה שנאגאטורו וסנפאי רצים בגשם רק כדי שיראו את החזיה של נאגאטורו בולטת מעבר לבגדים הרטובים, פרק חוף ים, או דמות בהמשך הסדרה שלא מהססת לצייר ציורי עירום של הגוף הלוהט שלה שנלקח מסדרת הנטאי, אך זה בעיקר מסתכם בזה באופן מפתיע.
הסדרה באופן מפתיע לא נשארת טראש טהור (גם אם היא כיפית). נאגאטורו מלמדת את סנפאי להעריך את עצמו ואת היכולות שלו, ספיציפית את יכולות הציור העילאיות שלו. בין השניים יש פיתוח יחסים לא רע בכלל. ועל כן אני מרגיש "נבגד". ציפיתי לסדרת טראש, נהניתי מהחלק הזה, ובבוא הזמן קיבלתי סלייס אוף לייף נהדר עם הארק האחרון של הסדרה שהוא באמת ארק טוב. איך זה קורה?!
ואני חייב להגיד שאני באמת אוהב את נאגאטורו כדמות, ולא רק בגלל החלק של ההצקות שלה לסנפאי. היא בבוא הזמן מתבררת כאחת הטסונדרה הכי מתוקות שיצא לי לראות אי פעם באנימה. אני אוהב את זה שהיא מתחילה ממש לקנא כשהחברות שלה מתחילות טיפה להציק לסנפאי. כי מה לעשות, אף אחד לא ייקח מנאגאטורו את הכלבלב שלה. לנאגאטורו יש את הקטעים שהיא פשוט שלווה באופן מתוק ונהדר. אך באותה הדמות יש לה הבעות מטורפות ומוגזמות בקטע הזוי שזה כל-כך משעשע לראות אותן. שוב, ושוב, ושוב. זה פשוט כל-כך כיפי.
ואני חייב לתת את הקרדיט לאואסאקה סומירה עם הדיבוב שלה לנאגאטורו. הוא כל-כך קיצוני וצבעוני, יצירתי בטירוף, ואני חייב לחזור בי מביקורת מסוימת- זו על יאקוזה 7. שם כתבתי שאהבתי את סאקו כדמות, אך גם דיברתי על זה שאואסאקה סומירה משעממת אותי כמדבבת ו"שאני בטוח שהמצב לא ישתנה עם התהילה של קהילת האנימה, נאגאטורו". לא רק שאני אוהב את הדיבוב של סומירה עם נאגאטורו, אני גם אוהב את נאגאטורו כדמות. מעבר לזה, קומאטסו מיקאקו מדבבת את גאמו באופן צבעוני לא פחות מסומירה עם נאגאטורו, וכך גם המדבבות של יושי וסאקורה. מדבבת מעולה שנוספה בפרקים האחרונים זו מיזוקי נאנא. ואני מת על מיזוקי נאנא. פחות בתפקידים העדינים שלה, אך יותר בתפקידים עם הקולות היותר "רציניים" שלה כגון אנג'ה (Cross Ange), אן (Persona 5), וקיריהארה מיסאקי (Darker Than Black). וזה בדיוק הסגנון שאיתו היא מדבבת בסדרה.
נאגאטורו היא סדרת טראש שאם אתם נכנסים אליה אתם צריכים להכיר את עצמכם ולדעת אם אתם נהנים מסדרות זבל. כך גם נהניתי מRent a Girlfriend, וDomestic Girlfriend. בבוא הזמן היא נהיית קצת פחות טראש, אך אין סיבה שתסבלו זבל שאתם לא אוהבים רק בשביל הקטעים שבה היא כן סדרת בית ספר טובה. אני למזלי, נהניתי משני הסגנונות של הסדרה. אני מחפש לא מעט אחר הזבל האיכותי הבא שלי, שזה דבר שכמובן קשה למצוא כי המילה "זבל" היא הדבר הבולט כאן. אך נאגאטורו ענתה לבקשה שלי כזבל איכותי. פשוט תענוג. אני עכשיו רק מחכה שיכריזו על עונה שנייה, או שאכנע ואעבור אל המנגה.
תגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחקתגובה זו הוסרה על ידי המחבר.
השבמחק