אז לפניי שאתם סוקלים
אותי שאני עושה ביקורת על משחק אמריקאי- "דיסי סופר הירו גירלז טין
פאוואר" (שאקרא לו להמשך הביקורת "דיסי גירלז") הוא לא אמריקאי.
אלא יפני לחלוטין. כל פיתוח המשחק נעשה ביפן, והמשחק אף נותן אופציה לדיבוב יפנית
באופן לא שגרתי. הוא לא שונה מBatman Ninja על פי העקרון הזה. אז
אחרי שהבהרתי זאת, לביקורת. והמשחק זמין אגב רק לNintendo Switch.
כבר שהוכרז באחד הNintendo Direct שמתי עליו עין. בעוד שרוב התגובות היו
"פחחח מי ירצה לשחק בזה" אני עקבתי אחר היציאה של המשחק וקיוויתי שתהיה
לי את ההזדמנות להשיג עותק שלו. משהו בו נראה לי נורא קסום בתור משחק מרגיע, ואף
לוקח את הרעיון החברתי מסדרות כגון Persona וYakuza, ואוי, לא יכולתי להיות יותר צודק מזה. שיחקתי את המשחק על עיוור
לחלוטין- לא מבחירה אגב. אף אחד פשוט לא רוצה לשחק בו ולא היו לי דעות של
"קורבנות" אחרים לגבי המשחק. ואני שמח שכך, כי גיליתי משחק אקשן לילדים
מעולה, ובאותה המידה מרגיע ושמח.
על אף שהמשחק מבוסס
על סדרת טלוויזיה עם שם דומה, אין שום צורך לצפות בה. מעבר לכך, הידע שיש לי עם DC שואף לאפס. כל הניסיון שלי מהם נספר ביד אחת- שני משחקי Injustice, שניים ממשחקי Batman Arkham (כשבKnight שיחקתי לכל היותר שעה), וBatman Ninja. אז על מה בעצם העלילה? היא לוקחת את
הגיבורות והנבליות של DC והופכת אותן לתלמידות
תיכון. הן עושות את מיטבן להשתפר בלימודים, יוצאות לבילוים בבית קפה, קוראות
קומיקסים על באטמן וג'וקר, ולא מפסיקות לרגע להעלות סטוריז לאינסטוש. הגיבורות
שבמשחק הן דיאנה פרינס\ וונדר וומן, קארה זור אל\ סופרגירל, בארבארה גורדון\
באטגירל, ג'סיקה קרוז\ גרין לאנטרן, קארן ביצ'ר\ באמבלבי, וזי זאטארה\ זאטאנה.
ולרשימת הנבליות- הארלין קווינזל\ הארלי קווין, סלינה קייל\ קאטוומן, קארול פריס\
סטאר ספיר, לסי ווילז\ לייבווייר, דוריס זול\ ג'ייגאנטה, ופאמלה אייסליי\ פויזון
אייבי. טוב זה היה ארוך.
במהלך הלילות קבוצת
הנבליות תוקפת באכזריות את העיר בה מתרחשת המשחק. למה הן עושות את זה, השד יודע
למה. הסיבות היחידות שקרובות לזה כי "זה כיף לעשות תעלולים" או שדוריס
מוציאה את זעמה על היום הנורא שעבר עליה בבית הספר. ועל כן, קבוצת הגיבורות שלנו
יוצאות להגן על העיר כשהן עושות זאת. בעוד שביום יום קבוצת הנבליות והגיבורות הן
החברות הכי טובות בעולם. בארבארה תמיד הולכת למצוא נחמה אצל הארלי על היום הגרוע
שעבר עליה, ובתמורה הארלי במתיקותה משיבה לה חיבה. אז כן, שתי הקבוצות לא מודעות
בכלל לזהות של הקבוצה האחרת. וכן אני מבין שיש להן תלבושות מיוחדות שמסתירות את
הזהות שלהן, אך לא לכולן, מה שהופך את זה לקצת מטופש. גם לדיאנה (וונדר וומן)
וקארה (סופר גירל) יש תלבושת גיבורת על שחושפת לחלוטין את הפנים שלהן ביום יום.
השד יודע איך הנבליות לא זיהו שאלו הן. למרות זאת, זה דבר מינורי שיש לי להגיד.
שכן האופי של הדמויות נהדר ומרגיע. חלקן אף משעשע- ספיציפית אצל סטאר ספיר שהיא
יאנדרה חולת נפש, ואחת היותר טובות שראיתי כי דאמיט, אני שונא דמויות יאנדרה באופן
כללי. הדיבוב היפני שבו שיחקתי אף עוזר להרגשה הזאת. שכן טומאטסו הארוקה (קיוקו מHorimiya, הארו מPersona 5) מדבבת מעולה את וונדר
וומן. כך גם שאר הקאסט עם למשל קיטאמורה ארי (סאיאקה מMadoka, הומורה מSenran Kagura) מדבבת את באטגירל צבעוני
בטירוף. זו שהכי לוקחת את זה רחוק זו אומיגאווה צ'יאקי (מאקה מSoul Eater, פיי מVirtue Last Reward) שפוגעת בדיוק לטון היפני הנכון שזכרתי
מטארה סטרונג כשדיבבה את הארלי קווין באינג'סטיס ובBatman Arkham.
יש למשחק אף עלילה
שמתקדמת כשצעצועים תחת שליטה רוחנית תוקפים את העיר וקבוצת הנבליות והגיבורות
משתפות פעולה יחד כדי להביס את הארגון המרושע שעושה זאת. זה פשוט ובסיסי, אך עושה
את העבודה מעולה למשחק ילדים, שכן יש בו כמות עצומה של עלילה ביחס למשחק ילדים.
עוד דבר מעולה שתעשו במהלך העלילה זה לשקם את Hobs Bay, עיר הרוסה עד היסוד. ובה תוכלו לבנות את עיר החלומות שלכם עם
מגוון בניינים שתרצו. אין מה לעשות איתם בפועל בכלל, אך עדיין אני מתהדר בפסל
הוונדר וומן שבניתי לעצמי בעיר.
שתי הערים שבהן מתרחש
המשחק דומות בבנייה שלהן לסדרת Yakuza. כי נראה שמישהו רצה לתת
לי משחק יאקוזה לסוויץ' בזמן שאני מחכה לLost Judgment. הערים מורכבות מכמה רחובות בודדים, אך בשביל הסייד קווסטים,
המשחק מצפה מהשחקן להכיר אותן בעל פה. לא מעט משימות מבוססות על צילום דבר ספיציפי
בעיר. והודות לעיר שבנויה מעולה שתלכו בה הלוך וחזור, זה עובד מעולה. והיכונו, כי
אתם הולכים לצלם המון דברים בעיר. גם להנאתכם- להעלות אותן לאינסטגרם ולקבל המון
תגובות חמודות, אך גם לסייד קווסטים. המשחק גם מלא בדברים לאסוף. שתי מחלקות שלהן-
צילום הסמלים של הגיבורות והנבליות שמופיעות בעיר, ואסיפת בובות אוגרים. ברוב
המשחקים באמת שלא אכפת לי מהדברים האלה. אך בדיסי גירלז? הייתי אובססיבי. הסיבה
לכך שזה פשוט משתלם. מקבלים מאספנות שלהם כסף, נקודות אקספי לעליית רמות, בניינים
חדשים שתבנו בהובס ביי, ולפעמים תלבושות. שכן הסייד קווסטים נותנים תלבושות רבות,
אך גם כסף שתוכלו לקנות איתו תלבושות בנפרד. וכמות התלבושות עצומה. לכל דמות במשחק
(מתוך שש דמויות) יש שלוש תלבושות קרב, אך עשרות מהן להסתובבות החופשית בעיר, שגם
יופיעו בקאטסינס של המשחק.
למרבית הסייד קווסטים
אין עלילה, אך לרוב אלו שדורשות דמות ספיציפית למשימה יש עלילה. למשל עלילה שבה
וונדר וומן מנסה ללמוד על זוגיות של בני אדם, עלילה על זה שסופרגירל לומדת להיות
בייביסיטר וכושלת בזה, או שסטאר ספיר עוקבת באופן אובססבי אחר הבחור שהיא מאוהבת
בו. אלו לא עלילות טובות במיוחד, אך עדיין עובדות מעולה למשחק ילדים. מלבד משימות
צילום, מרבית המשימות הן קרבות. אם כי הייתה משימה צדדית מציקה למדיי- בה הארלי
צריכה להרוס עמודי חשמל בלי שלייבוויר תגלה אותה. אך בכל אופן, עשיתי את רוב
המשימות במשחק, שכן הן שופעות באקשן מעולה, על אף היותו בסיסי.
משחקי אקשן לילדים
(שאני מגדיר "ילדים" שכתוב עם הדירוג של PEGI לגיל 7 או 3) הוא דבר די נדיר. רובם הם פלטפומרים שמשלבים קצת
אקשן, או אקשן במפה דו מימדית (Megaman, Kirby). משחק האקשן היחיד במפה תלת מימדית שאני מסוגל לחשוב עליו זו סדרת Ratchet and Clank (ובשונה מרבים, אני לא רואה בה
כ"פלטפומר"). דיסי גירלז הוא האק אנד סלאש בסיסי, אך גם כזה ששואב כמה
מכניקות מהאק אנד סלאשים למבוגרים כגון Bayonetta וDevil May Cry. לכל דמות יש רק חמישה מהלכים. הקומבו הקבוע שלהן, התקפה אוירית,
התקפה בודדת נוספת, ושני ספיישלים. העניין הוא שכל דמות מנצלת את החמישה מהלכים
האלה היטב ליצירת קומבואים. כך למשל, וונדר וומן יכולה להשתמש בלאסו שלה כדי
להאריך את הקומבו שלה על ידי משיכה של אויבים אליה, או את עצמה אליהם. קאטוומן היא
עם דגש על מהלכים חלשים, אך עם פוטנציאל לקומבו גבוה בשימוש נכון. ואילו סופרגירל
מסוגלת לעוף באויר. כמו בDevil May Cry המשחק מצ'פר על קומבו
גבוה- כך מקבלים יותר כסף ואקספי. מכניקה אחרת, מBayonetta היא תזמון בשבריר השנייה המדויק מה שעוצר את התקפת היריב ומשגר את
השחקן אליו. דבר סופר יעיל. והמשחק עשיר
בבוסים מעולים עם רעיונות משלהם. זה אגב לא הופך את דיסי גירלז למשחק מורכב. הוא
מאוד פשוט, מאוד בסיסי, אך מבצע מעולה מה שהוא רוצה לעשות. האק אנד סלאש לילדים.
מכל 30 המשחקים שיש לי על הסוויץ', הוא כנראה הקל ביותר (אומר "כנראה",
כי עוד לא התחלתי את Pokemon Snap שקניתי היום). הוא מכין
מעולה ילדים להאק אנד סלאשים, וגם בתור מבוגר נהניתי ממנו. הדבר היחיד שיהיה לכם
אתגר בו כמבוגרים זה במידה ותנסו לעשות את כל התת משימות שיש לכל משימה. למשל לא
להיפגע בכלל, קומבו גבוה, וכ'ו. ועדיין, זה פשוט בסיסי אבל עדיין מעולה.
דיסי גירלז הוא משחק
שהפתיע אותי ממש לטובה. אני די אוהב בו הכל. גם את הגרפיקה הילדותית שעושה עבודה
מצוינת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה