בדצמבר 2020 כתבתי לכם ביקורת חצי רשמית ליאקוזה 7, שהרעיון שלה היה "מדוע כנראה לא אסיים את המשחק" כי התייאשתי ממנו על אף שהיה טוב בגלל בעיה אחת ספציפית. בימים האחרונים חזרתי אל המשחק וסיימתי אותו, וגיליתי שהבעיה שהייתה לי היא בגלל טעות שלי. ועל כן, הביקורת החדשה למשחק שנותנת למשחק את הגאולה שמגיעה לו.
הכירו
את הראשי החדש של הסדרה שבועט לעזאזל את קיריו מהתמונה, קאסוגה איצ'יבאן (Kasuga Ichiban). והוא... בן זונה. לא בקטע
מעליב או משהו, זה מה שהוא, בן של זונה שנטשה אותו מיד אחרי שנולד אצל הסרסור שלה.
אותו הסרסור גידל את איצ'יבאן למופת, ונתן לו בדרך לשחק הרבה בDragon Quest. בגיל 14, אביו הסרסור נפטר,
ואיצ'י שלנו מוצא את עצמו ברחובות וגונב כסף מאנשים כדי לשרוד. אך פעם אחת זה הלך רע,
שכן הוא גנב כסף מחברי יאקוזה, וחיוו התקרבו לקיצם. באופן נואש, איצ'יבאן זורק את המשפט
"אני שייך למשפחת אראקאווה" ועל כן, חברי היאקוזה מזמנים את ראש משפחת אראקאווה,
מאסומי (Arakawa
Masumi)
שמסיבה כלשהי מחליט להציל את איצ'יבאן. איצ'י מחליט להפוך ליאקוזה ולשרת את אראקאווה
שאותו עם השנים הוא מעריך כמו אב. אך ביום האחרון של שנת 2000, חבר יאקוזה אחר ממשפחת
אראקאווה רוצח אדם כלשהו. מאסומי מבקש מאיצ'י שיודה בפשע שלא עשה, ויכנס לכלא במקומו.
איצ'י שתמיד רצה להראות את הערכתו למאסומי מסכים, ועל כן נכנס לכלא ל18 שנים בתקווה
שיתקבל בברכת פנים בחזרה.
אך כאשר
איצ'באן יוצא מהכלא, אף אדם לא מחכה לו, רק שוטר בדימוס כלשהו בשם אדאצ'י קויצ'י (Adachi Koichi) שמסביר לאיצ'י את המצב הנוכחי
לגבי משפחת אראקאווה באותם הימים. איצ'י מסרב לקבל את העובדה, ועל כן הולך לפגוש את
מאסומי בקאמורוצ'ו רק כדי לחטוף כדור ללב ישירות מאביו. הוא מוצא את עצמו מתעורר בפח
אשפה בעיר החדשה לסדרה, איג'ינצ'ו ביוקוהאמה. ואותו מציל הומלס ואח (Nurse) לשעבר בשם נאנבה (Nanba). איצ'י מגלה את הססטוס קוו שעליו עובדת איג'ינצ'ו-
יש שלוש מאפיות ששולטות בעיר, הסינית, הקוראינית, וכן היאקוזה היפנית. כל חוסר סדר
בניהן עלול לגרום לפרצת מלחמת מאפיה נוראית ולהרוס את השקט שנמצא בפצצת זמן מתקתקת
בעיר.
במהרה מצטרפים אל
איצ'יבאן חברי קבוצה חדשים בעודו מנסה להסתגל אל החיים באיג'ינצ'ו. יחד עם אדאצ'י
ונאנבה השלושה שמצאו את עצמם מחוסרי עבודה ומקום ללון בו הולכים לעשות את הדבר הלגיטימי-
לחתום בלשכה להעסקת עבודה, לספר להם במה אתה טוב, ולחטוף מבט משפיל של "כן...
עכשיו שאני קורא את ההיסטוריה שלך המקסימום שאתה יכול לקבל זה לעבוד כמקבץ נדבות
וגם זה יותר מידי". יחד עם חברת קבוצה חדשה שמצטרפת אליהם במהרה, מוקודה סאקו
(Mukoda Saeko) הארבעה הופכים להיות ה"בסט באדיז"
של יאקוזה כסדרה. כי דאמיט, הארבעה האלה כל-כך חמודים יחד. הם לא מהססים להחמיא
אחד לשני אפילו לשנייה, להגיד אחד לשני כמה שהם אוהבים זה את זה, ואף לקרוא זה לזה
בכינויי חיבה כגון "נאן-צ'אן", "סאצ'אן", ו"איצ'אן".
ובמקביל לסיפור
המאפיה, יש ברקע עלילה נוספת. חבורה בשם "בליץ' ג'אפאן" (Bleach Japan) חולי נפש שצועקים ומפגינים כנגד
ה"אזורים האפורים" של העיר. שזה בעצם אומר שהם נגד כל הדברים השנויים
במחלוקת באיג'ינצ'ו כגון זנות. אלא שיאקוזה 7 שם עוד מראה מול העניין הזה, ועל כך
היא מציגה את בעלת הבית זונות שעוזרת לאיצ'יבאן וחבורתו. מבחינתה, היא עוזרת לכל
אותן נשים, שכן אלו הן מהגרות שהגיעו מחוץ ליפן כדי לפרנס את המשפחות שלהן שנמצאות
בשפל החיים, גם אם העבודה שהן יכולות לעשות זה לחסל לעצמן את הגוף. במידה ואלו
יגורשו מיפן, גורלן של משפחותיהן יחמיר אף יותר.
הנבל של יאקוזה 7 הוא
אחד הטובים בסדרה, שמתחרים בו רק בודדים כגון קאטסוראגי (Yakuza 4) וסומיה (Yakuza 6). אאוקי ריו (Aoki Ryo) הוא נבל מעניין. הוא בן למשפחת יאקוזה, אך שינה את שמו כדי למחוק
את עברו. אאוקי מנסה להיות ראש הממשלה הבא של יפן, אך שבמהרה הכוח שהוא מקבל כמושל
מוציא אותו מדעתו. הוא מתחיל לחסל כל אחד ואחד מהאנשים שעומדים בדרכו על ידי חברי
יאקוזה משלו. ממש היטלר של שנות ה30 בגרסה יפנית למופת. כשהסיפור מתקדם הוא נהיה
יותר ויותר טוב, עם טוויסטים מעולים כפי שסדרת יאקוזה לא מאכזבת לו ולרגע.
מלבד איצ'יבאן, סאקו,
נאנבה, ואדאצ'י יש שני חברי קבוצה נוספים. אך בגלל שהם מצטרפים בפרקים 10 ו11 של
המשחק, מתוך 15 פרקים סה"כ לא אדבר עליהם. רק אגיד שהם מקבלים סיפור מעולה
משלהם. וכן האחרים כמו סאקו ואדאצ'י. לסאקו למשל יש סיפור מעולה שבו היא רוצה
לעזור לאחותה התאומה שעוברת סחיטה, והיא מוכנה לעזור לה גם במחיר שאחותה תשנא אותה,
העיקר זה לדאוג לשלומה. יש אף חברת קבוצה שביעית למשחק, קאמאטאקי ארי (Kamataki Eri), אך היא למרבה הצער, לא קאנון. משיגים אותה
דרך מיני גיים מסוים, ומלבד עלילת המיני גיים הזה אין לה שום השתתפות בעלילה. לרמה
שהיא תסתובב אתכם במהלך הגיימפליי עצמו, ואילו בקאטסינס היא נמחקת כאילו מעולם לא
הייתה קיימת. לפחות ארי לוקחת חלק מינימלי בSkitים שיאקוזה 7 שואב מסדרות אחרות כגון Tales of. אותם הסקיטים הם קטעים קומיים וסתמיים שמופיעים בשוטטות בעיר.
אלו קטעים שלא קשורים בכלל לעלילה, אך הם משעשעים, מרגיעים, וכן נותנים אופי רב
לדמויות ולקאסט הדמויות המעולה והחמוד במיוחד של יאקוזה 7.
יאקוזה
7 משנה את הז'אנר לחלוטין מBeat Em Up
(עם עליית רמות מינימלית) לRPG
בתורות. יאקוזה 7 לוקח ישירות השראה מסדרת Dragon Quest. וכן, זה מוסבר בעלילה. איצ'יבאן
במהלך כל המשחק מדבר על כמה שהוא אוהב את סדרת דרגון קווסט, ועל כן אויבים מאוד מוזרים
מופיעים בעולם הפתוח של איג'ינצ'ו, שאת זה המשחק מסביר על ידי כך שזה רק הדמיון המופרז
של איצ'יבאן. הדמויות מסוגלות ללמוד עבודות מסוימות, כאשר הן מחולקות על פי מין ועבודה
אקסלוסיבית לכל דמות. הרמות של העבודות והדמויות עולות בנפרד, אך חלק מהמהלכים וחיזוקי
הסטאטים ישמרו ותוכלו להשתמש בהם גם בעבודות אחרות. שזה דבר נהדר. כמו כן, לכל עבודה יש כמה תלבושות ייחודיות משלהן. ועוד דבר מעולה זה
התלבושות האקסקלוסיביות לכל דמות שהן רפרנס לדמות יאקוזה מהעבר. כך למשל סאקו
מקבלת את התלבושת של הארוקה, נאנבה מקבל את זו של מאג'ימה, ואילו אדאצ'י מקבל את
זו של קיריו. דבר נוסף נהדר זה שבסוף המשחק איצ'יבאן מקבל את התלבושת של אראקאווה,
וכל הדמויות יכולות להסתובב גם בעולם הפתוח עם התלבושות של העבודות שעד לסוף המשחק
תקפות רק למערכת הקרב.
יאקוזה 7 הוא RPG
מאוד סטנדרטי ולא ייחודי במערכת. יש לו מערכת טובה, כמעט אותה המערכת
של Dragon
Quest,
שזה דבר טוב. יאקוזה 7 מנסה פה ושם לגוון במערכת, אך בדברים שבהם הוא מגוון, הם מעט
מורידים את המשחק מטה. הקרבות מתרחשים בעולם הפתוח, והאויבים יכולים לזוז כרצונם. אתם-
לא יכולים. רוב ההתקפות מבוססות על פי מיקום. כך למשל במידה ותנסו לתקוף אויב שנמצא
מאחורי אחר, רוב הסיכויים שההתקפה תיכשל כי תותקפו באמצע. זה המון אלמנט של מזל וחוסר
שליטה במערכת. כן אפשר לשלוט במערכת באופן גבולי, כמו למשל להשתמש בהתקפה שאתם מניחים
שתעיף מהפיצוץ שלה את האויב למיקום שבו חבר פארטי אחר נמצא (שהמיקום שלו מבוסס באופן
אקראי לחלוטין) ובתור הבא לתקוף איתו. יאקוזה 7 כן עושה שני דברים קטנים שהם כן טובים;
למשל כאשר תתקפו בהתקפה רגילה אויב, לפעמים חבר פארטי נוסף יבוא לתקוף באופן אקראי
ולסיים את ההתקפה בחינם. מערכת אחרת, נותנת למערכת התורות להרגיש קצת יותר אקטיבית,
שכן היא נותנת להגן בזמן אמת כשהאויב תוקף ובכך ולהחליש במעט את הנזק.
כמה מהדמויות יעילות
במיוחד. למשל לארי יש את המהלך שפוגע בכמה אויבים יחד הכי טוב בכל המשחק. סאקו
לעומת זאת, היא דמות תמיכה מעולה, ואילו נאנבה הוא מרפא מעולה. ואני גם ממש אוהב
את זה שהמהלכים ברעיון עצמם עדיין מנסים בבסיס שלהם להיות ריאליסטיים. הם מוגזמים
במיוחד, אך העקרון שלהם כן עובד על הגיון מסוים. כך למשל מהלכי מים מבוססים על
אנימציה שבה משתמשים בקוביות קרח, מהלכי חשמל על ידי שוקרים חשמליים, ואילו מהלכי
אש מבוססים על אלכוהול שאותו נאנבה שותה ויורק דרך מצית. יאקוזה 7 גם מכניס את
הזימונים הידועים מRPGים אחרים. על ידי זה
שאיצ'י מתקשר אליהם בטלפון וקורא להם לעזרה. לא השתמשתי בהם כמעט, אך האנימציות
שלהן נהדרות וחלק מהזימונים הן דמויות יאקוזה ישנות שזה פאנסרוויס נהדר.
ליאקוזה 7 יש בעיה
קטנה שנמצאת גם במשחקים כגון Persona. במידה ואיצ'יבאן מת
בקרב, זה הסוף ותצטרכו להתחיל אותו מההתחלה. לא חשתי בבעיה הזאת בכלל לאורך כל
המשחק. אך הבוס האחרון לוקח נצח (וגם זה כשהייתי ברמה 80 נגדו) ויש לו התקפה
שהורגת במכה אחת. ובמידה והוא הורג את איצ'יבאן... כן, זה הסוף. למזלי הוא תקף
דמות אחרת כך שלא הייתה לי את הבעיה הזאת. אך עדיין, מדובר בדבר לא הוגן בכלל.
עכשיו בואו נדבר על
החלק שבגללו הביקורת המקורית נמחקה ועכשיו קיבלתם את הביקורת הזו כאחת מחודשת-
הגריינדינג. אז התלוננתי שהגריינדינג לוקח נצח ובגלל זה הפסקתי לשחק במשחק. ובכן
מסתבר, שהייתי אידיוט (הבנתם את הרפרנס?!). הגריינדינג זה הדבר האחרון שצריך
להתלונן עליו ביאקוזה 7. כן, האויבים בעולם הפתוח מביאים נקודות ניסיון בכמות מעטה
באופן מטריד. אך משום מה, במהלך כל הפעם הקודמת ששיחקתי בדצמבר התעלמתי לחלוטין
מהדאנג'ן של הביוב. שם יש אויב שממש קל לשחזר אותו שנותן לא פחות מ71 אלף נקודות
מקרב שלוקח פחות מדקה. והוא אף חוזר לפניי סיום המשחק, ברמה חדשה ונותן כמעט חצי
מיליון נקודות מקרב של דקה.
כן יש דבר בולט במשחק
שלא אהבתי. המיני גיים של ניהול העסקים. ברעיון עצמו הוא ממש מעניין, אך לא הייתה
לי סבלנות ללמוד אותו ולהשקיע בו. הוא נותן בקלות מזומנים, אך מעולם לא הייתה לי
בעיה של כסף במשחק. הבעיה איתו זה שכדי למקסס את הקשר עם ארי צריך לשחק בו עד
הסוף, וכדי להשיג את ארי כחברת קבוצה גם להעלות אותו רמה. אז כן, קצת סבלתי אותו
בשביל להשיג את ארי ששווה לחלוטין את ההשקעה. אז למה זה חשוב למקסס את הקשר עם
ארי? כי שדמות עם מקסימום קשר היא מקבלת כמה דברים חיוביים. מהלכים חדשים, גישה
לעבודות חדשות, אך הדבר הכי משמעותי זה שהן יקבלו מקסימום נקודות ניסיון גם אם הן
לא נלחמות בקרב. לי שלא הייתה סבלנות להשקיע במיני גיים של ארי הכריח אותי שארי
תהיה בקרב כל הזמן. לפחות ארי כחברת קבוצה ממש טובה, אז זה לא דבר נורא במיוחד.
יש במשחק כמה מיני
גיימז חדשים נהדרים. למשל אסיפת פחיות למחזור שזה הרבה יותר כיף ממה שזה נשמע. או
למשל שאלוני הידע הנהדרים שעוסקים במגוון נושאים כגון רפואה, בעלי חיים, העולם של
סדרת יאקוזה, וכן שאלות על משחקים אחרים של Sega. יש גם את הDragon Kart שהוא בעצם "מריו
קארט" מינימלסטי בתוך יאקוזה 7. אך כשיש לי כבר את מאריו קארט 8 על הסוויץ',
באמת שאין טעם לשחק בו. על אף שהוא לא רע בכלל, סגה כבר הוציאו במהלך הדור הזה
משחק שלם עילאי למיני הגיים הזה, Team Sonic Racing. אך הוא עדיין לא רע בכלל
במידה ואתם לא רוצים להוציא כסף נוסף על סוניק ומריו.
הסייד קווסטים במשחק
נהדרים. כך למשל אחד מרגש במיוחד ועוסק בילדה שמקבצת נדבות בשביל ניתוח יקר לאחיה
הקטן. ככל שהעלילה שלו מתקדמת היא נהיית מרגשת יותר ויותר. סייד קווסט אחר היה
מצחיק במיוחד ועוסק במציאת פיגרים מזויפים של Ono Michio מיאקוזה 6. וכמובן שהמזויפים מתפוצצים כי למה לא.
בואו נדבר על הדיבוב
ביאקוזה 7. יש גישה גם אל הדיבוב האנגלי וכן אל היפני. אני מן הסתם שיחקתי ביפני.
הוא חולק כמה מדבבים מצוינים כגון טוריומי קוסוקה (אימאזומי מYowamushi Pedal, יורי מTales of Vesperia) וכן אחרים מעולים כגון אוטסוקה אקיו (ריידר
מFate Zero, ת'ורקל מVinland Saga). זו שבלטה לי במיוחד זוהי אואסאקה סומירה שדיבבה במשחק את סאקו.
היא לא עושה עבודה טובה במיוחד, די רגילה, אך היא מדבבת שלא היה לי אכפת ממנה
מעולם עד לבואה של סאקו. הסיבה? כל אחת ואחת מהדמויות שהיא דיבבה בעבר נטתה
ב"נמוכה מהממוצע בהרבה" (מאי מ
Musaigen no
Phantom World) ועד ל"תנו לה אגרוף
לפנים היא אחת הדמויות הכי גרועות שראיתי אי פעם" (דקו מChunnibyo). ואני בטוח שהמצב לא ישתנה עם דמויות כגון
התהילה הנוכחית של קהילת האנימה, Nagatoro. סאקו לעומת זאת, היא
דמות נהדרת לשם שינוי. המדבב של איצ'יבאן מעולה ומביא הופעה מרשימה בסצנה המרגשת הלפניי אחרונה של המשחק.
הקאראוקה
חוזר לסדרה (אחרי שלא היה בJudgment
וHokuto Ga Gotoku)
עם שירים חדשים נהדרים כמו Harukaze
או The Future I Dreamed of
וכן שירים ישנים עם אור חדש כמו Baka Mitai
וMachine Gun Kiss.
ועוד יותר טוב זה שעכשיו יש במשחק דיבוב אנגלי, וכן כל השירים האלה קיבלו גרסה אנגלית
רשמית. דבר אחד שכן חבל לי זה שלכל הדמויות במשחק יש שיר משלהן, חוץ מאחת, זו שמדבב
נאקאמורה יואיצ'י. ונאקאמורה כבר הוכיח שהוא מסוגל לשיר מעולה (בסדרות כגון Shiro Kuma Café) אז אני תוהה מדוע דווקא
הוא לא במשחק. והמשחק כן נותן לאסוף תקליטים לשירים שתוכלו להקשיב להם בבר במהלך המשחק.
חלקם הם שירים ישנים מהסדרה, אך אחד אחר בולט במיוחד, כן, Last Suprise
מפרסונה 5 שזה נהדר.
יאקוזה 7 הוא משחק
שאהבתי כבר מההתחלה בביקורת המקורית. אך בגלל הטעות שלי הוא נאלץ להסתפק במיני
ביקורת בדצמבר שהרעיון שלה היה "מדוע למה לא סיימתי את המשחק", שזה היה
בגלל הגריינדינג. דבר שהיה טעות מוחלטת שלי. וכן, הגריינדינג הסתבר לי כדבר
הבעייתי האחרון במשחק, כי בסופו של דבר סיימתי את המשחק ברמה 80. לצורך השוואה,
הגביע על רמה 70 הוא עם פחות אחוזי השגה מזה של סיום המשחק. אני ממש שמח שהמשחק
קיבל את הגאולה שהגיע לו. והנה יש לנו עכשיו ביקורת שנותנת למשחק את הצדק שמגיע
לו. ונראה ששם בסגה אוהבים אותי, כי איכשהו, כשעה אחרי שסיימתי את המשחק הוכרז לנו
משחק יאקוזה חדש, Lost
Judgment שיחזור אל עלילת
הספין אוף של יאגאמי. תודה רבה סגה, אני לא יכול לחכות למאסטרפיס הבא שלכם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה