אחת עשרה סדרות אנימה על צרפתים!

 

אספתי לכם כאן מגוון סדרות על צרפת. רעיון לפוסט שהיה לי במשך כמה חודשים, אך הייתי צריך לצבור מספיק תוכן. בחלק מהסדרות צפיתי במיוחד בשביל הסדרות האלה, ואף גיליתי על קיומה של אחת מהן רק כשהתחלתי במחקר לפוסט הזה. תיהנו!

 

Ie Naki Ko Remy

צפיתי באנימה הזאת ספציפית בשביל הפוסט הזה, ואף גיליתי על קיומה רק שהתחלתי לחקור על סדרות בשבילו. מבוססת על הספר "Sans Famille". עליו בוססה עוד אנימה שנוצרה בשנות ה70 של סטודיו מאדהאוס, אך זו שאני הולך לדבר עליה היא משנות ה90 של ניפון אנימיישן, ונראה שהיא מאוד שונה מהספר המקורי. עם שינויים בעלילה, ואף שינוי הדמות הראשית "רמי" מילד בספר המקורי (ובאנימה של מאדהאוס) אל ילדה שחולקת את אותו השם.

רמי היא ילדה שגרה בצרפת יחד אימה ואחותה הקטנה. האב לא נמצא בבית מאז שרמי נולדה ומפרנס את המשפחה כאשר הוא עובד בפריז. ביום הולדתה העשר של רמי, היא מקבלת הודעה שאביה חזר הביתה בגלל שנפצע במהלך עבודתו בפריז. אלא שאז רמי מקבלת טוויסט בעלילה שישנה את חייה- היא ילדה מאומצת שנמצאה באחד הרחובות בפריז. אביה המאוד נחמד שקצת קוצצה לו הפרנסה, מחליט למכור אותה לסוחר ילדים עבדים. כי זה הדבר הלגיטימי לעשות! למזלה, היא נתקלת בבדרן רחוב בשם ויטאליס שמלווה על ידי שלושה כלבים וקוף חכמים, ויחד איתו היא בורחת ומתחילה לעבוד כשאותו עם הזמן היא רואה כמו האב שמעולם לא היה לה.

במסעה עם ויטאליס וחיות המחמד שמהוות לה משפחה חדשה נהדרת היא מתבגרת, לומדת לקרוא ולעבוד, וכן את הגישה לחיים שויטאליס נותן לה; "תמיד להתקדם הלאה". למסעה עם ויטאליס יש מטרה נוספת והיא למצוא את אימה האמיתית. הסדרה היא בעיקר סלייס אוף לייף, ופה ושם קטעי מסע במקומות שבהם רמי ו-ויטאליס עוברים. היא לא מדהימה בזה, אך עדיין מספיק טובה. יש לה אף קטעים מרגשים ועצובים שתפסו אותי ממש לא מוכן. היא אולי לא הטופ טיר של ניפון אנימיישן (היידי, עלובי החיים) אך היא עדיין נהדרת. ובהתחשב שזו סדרה ממש נידחת שגיליתי על קיומה רק בגלל ההכנה לפוסט הזה, זה היה שווה את זה לחלוטין.

Le Chevalier D'Eon

אנימה על האישיות ההיסטורית, שארל שבלייה ד'איאון דה בומון. היא סדרת היסטוריה משולבת בעל טבעי. היא לא אמינה היסטורית, אך היא כן לוקחת כמה אלמנטים היסטוריים ומשנה אותם לפנטזיה בדרך מעניינת. שארל ד'איאון הוא אביר צעיר. אחיה הקטן של ליה דה בומון שעבדה כאבירה בצבא צרפת. אך ליה מוצאת את מותה לצערה. ד'איאון הצעיר שאינו מוכן לקבל את זה, יוצא למסע כדי לגלות את הסיבות למותה של אחותו. שמסיבה כלשהי, הנשמה שלה לא מוצאת מנוחה ונכנסה לגופו של ד'איאון. ליה שמוכשרת בהרבה מאחיה הצעיר, ממלאת את תפקיד הלחימה העיקרי במסעו, כשהיא מתעוררת מזעם בעקבות שאינה מוצאת מנוחה. תראו את זה כמו יוגי ויאמי יוגי מYugioh רק שזה על צמד אחים.

אז כמה דברים מעניינים שהסדרה שינתה מההיסטוריה לעלילת הפנטזיה שלה באופן נהדר. הראשון; ליה אמנם במציאות לא הייתה קיימת. אך זה השם שד'איאון קרא לעצמו כאשר ריגל ברוסיה תחת זהות נשית. הדבר השני; כשניתחו את גופתו של ד'איאון האמיתי, זיהו שהיו לו מאפיינים נשיים באופן מפתיע. זה הרעיון שהסדרה לקחה כדי לשנות לפנטזיה בהתחשב שבסדרה ליה נמצאת בתוך הגוף של ד'איאון. כמובן, זו לא הפנטזיה היחידה בסדרה. כך למשל קבוצת הנבלים מעוררים אנשים והופכים אותם למין זומבים. שבלייה ד'איאון היא סדרה שהיא לא מושלמת, אך העלילה שלה כן רצה ממש טוב ומעניין. כל פרק גורם לרצות לצפות בזה שבא אחריו. ועם קאסט דמויות נהדר מלבד ד'איאון וליה, חבריהם למסעם הצבאי, המצב נהדר.

 

Gankutsuou: The Count of Monte Cristo

אדפטציה לספר הפופולארי של אלכסנדר דיומה, "הרוזן ממונטה כריסטו". סטודיו גונזו החליטו להשתעשע עם חומר המקור ועל כן להכניס אליו מדע בדיוני, על טבעי, ואף לשנות את הדמות הראשית מהרוזן מכריסטו אל דמות משנית בספר המקורי, אלבר.  עם זאת, הרוזן מכריסטו הוא עדיין דמות ראשית גם באנימה. אלבר הוא בחור צעיר ממשפחת אצולה שפוגש באדם עשיר, שזהותו המקורית לא ידועה. הוא רק ידוע כ"הרוזן ממונטה כריסטו". אלבר במהרה נשבה בקסמיו של הרוזן. אך כאשר זה קורה, במהרה דברים נוראיים מתחילים לקרות במעגל האצולה של משפחתו של אלבר.

וכמובן, זה ברור מההתחלה שהרוזן מכריסטו אחראי לכל זה. אך מה שמעניין בגאנקוטוסאו זה המסתורין מאחורי הרוזן. מהי המטרה שלו לכל זה? כל העלילה רצה ברצף נהדר כשל פרק נחשף לנו מידע חדש על הרוזן והרקע שמאחוריו. הרוזן הוא אמנם ערמומי, אך יש בו אלמנטים שהופכים אותו למאוד מעניין. מצד אחד הוא שרמנטי, מצד שני הוא עושה דברים רעים, וכל זה תחת רשת אסטרטגית שהוא בונה מתחילת מהסדרה. הודות גם כן לדיבוב המצוין שנעשה על ידי נאקאטה ג'וגי, הוא הופך לעוד יותר מעניין.

וזה לא הדבר היחיד המעניין בסדרה. כך למשל, אלבר מאורס לבחורה בשם יוז'יני. השניים לא מעוניינים זה בזו בכלל מבחינה רומנטית. הם מאורסים מסיבה אחת- הבולשיט הרגיל של נישואי אצולה שבחרו ההורים. אך ההתקדמות שלהם עדיין מעניינת, כי השניים כן חברים טובים. אני לא הולך לדבר מעבר לזה על הסדרה, שכן גאנקוטוסאו זו סדרה שעדיף להיכנס אליה בלי לדעת יותר מידי, כי כל פרק אחרי הראשון, הוא כבר ספוילר רציני. וכן, אני שמח שנכנסתי לזה בלי לדעת כלום. מדובר באחת הסדרות הטובות ביותר של סטודיו גונזו, עם העלילה המעולה והמותחת שלה.

Junketsu no Maria

הסיפור מתרחש בצרפת בזמן מלחמה כבדה בין צרפת לאנגליה. הרוגים, מיתות, ושפיכת דם הם לא דבר שנעצר. אך מכשפה אחת בשם מאריה רוצה לשים לזה קץ. מאריה שונאת מלחמות, ועל כן היא מנסה ככל יכולתה להפריע בזמן הקרבות של האנגליים והצרפתים, וכן לעצור סתם שודדים אשפות אדם שתוקפים כפרים כי זו אחלה דרך להתפרנס! אלא שההפרעות של מאריה מעלה את זעמם של המלאכים הקדושים, ספציפית המלאך מיכאל. מבחינתו, מלחמות הם חלק מהסדר הטהור שיצר האבא בשמיים. כל אחד שמפריע להם ראוי להיענש בחומרה, שכן זה הדבר שהשם רצה. וכן, הסדרה לא מהססת לבקר את הדת, להכניס הומור דת, ואפילו סתם להציק לאנשים שומרי מסורת. למשל, בקטע קומי מסוים היא מציגה שני מאמינים נוצרים הומואים שנהיו הומואים שלא יביישו את הומו סאמה בגלל ש"נשים זה טומאה". אחד הקטעים האהובים עליי בסדרה אגב. קטע אחר יציק לאנשים שומרי מסורת- מאריה מזכירה את שם האל היהודי בשמו המלא במקום להגיד "השם", "אדוניי" וכ'ו (שאני גם לא הולך להגיד את שמו כי למה אני צריך לעצבן את הקוראים הדתיים שלי?)

ברובה הסדרה די בינונית. יש לה דמויות לא רעות כגון מאריה. יחזקאל (אזקיאל) - לולי שנוצרה על ידי המלאך מיכאל כדי לעקוב אחרי מאריה ומתפתחת הודות לה. וכן יוסף (ג'וזף), בחור צעיר שיוצא למלחמות ובבוא הזמן נקשר למאריה. המלחמות בסדרה מוצגות לא רע בכלל, עם נשקים מעניינים כגון ה"Sword Breaker" שהפך קרב מסוים לנהדר עם השימוש בו. זו לא סדרה שהיא חובה צפייה, אפילו לא קרוב (צפיתי בה רק בשביל הפוסט הזה) אך היא כן עושה את העבודה לא רע. והודות לסיום הטוב פלוס של הסדרה, יצא שנהניתי על אף היותה די בינונית.

Yume-iro Pâtissière

סדרה שלא סיימתי, אך לא בגלל שהיא רעה. כמו כן, עדיין לא הגעתי לחלק שבה הסדרה מתרחשת בצרפת, אך אני יודע שהוא יהיה קיים בהמשך. עד כה צפיתי ב18 פרקים מהסדרה, וזה לקח לי שנים. אז למה אני אומר שהסדרה כן טובה בכל זאת? יומה אירו פאטיסייר היא סדרה על עולם האפייה הצרפתי. וכן, יש בה הרבה קטעי בישול. וכשאני מנסה לשמור על המשקל שלי במציאות? לא בדיוק הסדרה הכי מומלצת לצפייה עם כל הטריגרים מהסדרה בשביל לדפוק איזשהי עוגה במציאות. עדיין, זה לא הופך אותה לרעה, רק בעייתית בשבילי. שנית, הסדרה היא גם בישול, וגם סוג של חצי מאהו שוג'ו שנועד ממש ממש לילדים. שוב, זה לא הופך את הסדרה לרעה, רק שאני מרגיש ממש זקן בשבילה רוב הזמן. היא עדיין עושה בזה עבודה עם מצוינת עם קאסט הדמויות המעולה של הסדרה, עם הדמות הראשית של הסדרה, אמאנו איצ'יגו- חובבת ממתקים מטורפת (טוב... מי לא) שיוצאת ללמוד בבית הספר הצרפתי לאפיה ביפן. לצידה יש את חברי הקבוצה המעולה שתומכים בה; קאשינו, האנאבוסה, ואנדו ולשלושתם יש אישיות נהדרת וסיפורי רקע מעולים. החלק של ה"מאהו שוג'ו" נכנס כאן זה שלארבעת הדמויות הראשיות בסדרה יש פיה עוזרת ה"Sweet Spirits" שהן לבדן הופכות את הסדרה לילדים בהרבה ולגרום לי להרגיש שאני כל-כך זקן בשבילה. עדיין, זו סדרה שאני בטוח שכן אצפה בה אם יהיה לי את המצב רוח המתאים. לאחרונה צפיתי בכמה פרקים ממנה בזמן שאחמד הנורא נחמד יורה טילים בזמן "שומר החומות"- סדרה מושלמת לזמן מלחמה מרוב שהיא מרגיעה ושמחה.

Ikoku Meiro no Croisée

מתרחש במאה ה19 בצרפת. אוסקר, מטייל צרפתי חוזר מטיול ארוך ביפן עם המזכרת האחרונה שלו- ילדה יפנית בשם יונה. כי נראה שלהיות סוחר עבדים זה הגיוני. טוב, אני צוחק, יונה היא לא שפחה בכלל. יונה מצטרפת לעבוד בבית הנפחות של המשפחה, שמנוהלת על ידי נכדו של אוסקר, קלוד. הסדרה היא פשוט סלייס אוף לייף בסיסי וחמוד בצרפת. אין לי יותר מידי מה לפרט על הסדרה. יונה וקלוד הם דמויות טובות, כך גם דמות שמופיעה בהמשך- אליס. והסדרה פשוט מתוקה ומלאה בנצנצים של רוגע. סדרה נהדרת במידה ואתם מחפשים משהו מרגיע בלי עלילה אמיתית.

The Rose of Versailles

רוז אוף ורסאי היא מה שאני מגדיר "פופולארי בקרב היפסטרים". היא לא נצפתה על ידי הרבה אנשים באופן יחסי, אך היא כן אחת האנימות הכי פופולאריות אצל אנשים שצופים באנימה במשך שנים. לפחות זה הרושם שאני קיבלתי. הסיפור מגולל את סיפור המהפכה הצרפתית. מארי אנטואנט היא ממשפחת אצולה באוסטריה. בגיל 14 היא נשלחת לצרפת כדי להינשא, ולהיות מלכת צרפת העתידית. במקביל, נערה אחרת בשם אוסקר עתידה לשרת אותה ולהפוך למשרתת הצבאית הנאמנה ביותר שלה. רוז אוף ורסאי היא אחת האנימות הכי אמינות היסטורית. שאולי זה לא אומר הרבה כשיש לנו שם בחוץ בולשיט היסטורי כמו Sengoku Basara (ועוד המון אנימות שרשומות במאל כ"היסטוריה" שעל זה אני צוחק "בטח מה שתגידו"). היא מציגה היטב את המהפכה הצרפתית, ולא נותנת מנוס מביקורת על אנטואנט שפשוט יושבת רגל על רגל, מבזבזת את כספי המיסים של האזרחים על הנאות אישיות, ועסוקה ברומנים מחוץ לנישואים. כי אם כבר רומנטיקה- הסדרה נוגעת במגבלות הזוגיות בגלל המעמדות של זמנו. כך למשל, חבר הילדות של אוסקר, אנדרה, שהוא חברה הנאמן והקרוב ביותר, נמשך אליה אך לא יכול לעשות עם זה דבר שכן היא ממשפחת אצולה והוא לא.

רוז אוף ורסאי היא סדרה טראגית, נהדרת, ולעיתים דכאונית. היא אחת הסדרות הכי טובות בפוסט הזה, ובכללי טופ טיר של סדרה. מספיק אהבתי את הסדרה כדי שאקנה את הווליום הראשון של המנגה בגרסת Hard Cover (שכולל את שני הווליומים הראשונים) במחיר הלא שפוי של קומיקאזה- 200 שקל. ועדיין זה היה שווה את זה לחלוטין. אחד הדברים הכי מגניבים שיש לי באוסף המנגה שלי.

Noir

אני מצטער להגיד, אך נטשתי את הסדרה הזאת. באמת שניסיתי ליהנות ממנה, אבל לעזאזל, נואר פשוט משעממת. כבר בפרק הראשון זה היה משעמם להחריד, אך נתתי לה הזדמנות מעל ומעבר עד פרק 8... והיא אחת האנימות הכי משעממות שצפיתי בהן בשנים האחרונות. אז על מה בעצם נואר? היא על צמד מתנקשות. מירל- המבוגרת מהשתיים, וקיריקה הצעירה שלא זוכרת את עברה אך בתעודת הזהות שלה רשום ששמה הוא קיריקה. במקום זה, היא קוראת לעצמה "נואר". מירל לוקחת את קיריקה מיפן אל צרפת, ומשם השתיים מתחילות להתנקש במגוון מטרות בצרפת אך גם בשאר העולם.

בתור סדרה שרוצה להיות עם עלילת התנקשות, קטעי ההתנקשות בה נוראיים. בעיקר בגלל שעד כמה מטומטמים האנשים שהשתיים נלחמות נגדן. לדוגמא בפרק 4: המטרה שלהן מגלה שהן רוצות להתנקש בו. על כן, הוא שולח יחידת מארב שלמה שיחסלו אותן לפניי שיחסלו אותו. הקומאנדו המוכשרים שלנו רואים שקיריקה יוצאת מהבית חסרת נשק, הם בודקים שאין לה נשק. וזה לא "הם"- כל היחידה בודקת אותה רק כדי שמירל תהפוך אותם לבשר תותחים כאילו היא משחקת בהם באולינג. יחידת קומאנדו בייבי!

עוד בעיה שיש לסדרה זה עד כמה שהיא מרוחה. היא איטית להחריד. המון קטעים הם פשוט קלוז אפ לחפצים, או סתם אנשים הולכים באיטיות. וכן, זה בסדר שעושים את זה ברמה הכללית, אך נואר לוקחת את זה לאקסטרים. מעבר לכך, בכמעט כל פרק מהשמונה שצפיתי, הסדרה שמה סצנה שכבר הייתה בפרקים הקודמים, כל זה על סמך 8 פרקים דאמיט. וכן, אולי הסדרה נהיית מאסטרפיס בפרק 9, אני אישית השתעממתי להחריד, וכן גם ממירל וקיריקה שהיו שעמום טהור.

 

Les Misérables: Shoujo Cosette

כתבתי כבר ביקורת מלאה למאסטרפיס הזה לפניי כחודש, אז במידה ואתם רוצים לקרוא את כל דעתי על הסדרה אתם מוזמנים לבדוק. אז בקיצור, הסדרה עוקבת אחר קוזט, ילדה לאם חד הורית שנאלצת להשאיר אותה באימוצם של בני משפחת תנרדייה האכזריים בעקבות שאימה אינה מוצאת עבודה בשוק העבודה המבזה לאמהות חד הוריות במאה ה19 של צרפת. אך שבמהלך השנים בני משפחת תנרדייה מתעללים בקוזט המסכנה, גורמים לה לעבוד בעבודות קשות, זורקים אותה לישון באורווה בלילות הקרים, מעודדים את בנותיהם להתעלל בקוזט, ואף סוחטים את אימה של קוזט בתשלומים אסטרונומים בשביל כסף קל.

במקביל הסדרה עוקבת אחר ז'אן ולז'אן, עבריין לשעבר שכעת עובד כראש עיר בצרפת. אך הוא נאלץ להתמודד מול השוטר ז'אבר שעוקב אחריו ורוצה להכניסו לכלא בכל מחיר בשם הגישה שעליה הוא חי- חייבים למלא אחר החוק. גורלם של קוזט וז'אן עתיד להצטלב בעלילת ההיסטוריה המופתית, העצובה, המרגשת, והמותחת הזאת. מכל הסדרות שברשימה הזו- זו הטובה ביותר. הישג מרשים במיוחד כשברשימה הזאת כבר יש לנו את Gankutsuou וRose of Versailles שהן סדרות עילאיות.

Hetalia Axis Powers

אחת הסדרות הכי גזעניות שיצרה תעשיית האנימה. צפיתי ב12 פרקים ממנה (ששקולים ל3 פרקים רגילים בגלל שכל פרק בסדרה הוא 5 דקות). ועל אף שהסדרה לא נוראית, היא סדרת קומדיה בסדר אבל שאני לא ממש רואה טעם להמשיך אותה מעבר לפרק פעם בכמה זמן. צפיתי בה לחלוטין בשביל הפוסט הזה. אז על מה בעצם הטאליה? היא לוקחת קונספט יצירתי- מה היה קורה אם מדינות היו בני אדם? היא מתבדחת על אירועים היסטוריים ועושה האנשה למדינות ונותנת להן אופי על פי סטריאוטיפים. עד איפה שצפיתי, היא צוחקת בעיקר על מלחמת העולם השנייה. כך למשל היא מציגה את רומא כסבא של איטליה- שהוא אגב מוצג כילד הכאפות של הסדרה. הסדרה כן מתבדחת על רוב המדינות (חוץ מגרמניה ויפן עד כה, כמה חשוד... ) אך איטליה היא שק החבטות של הסדרה. מלבד איטליה, גרמניה ויפן מוצגות מדינות נוספות עם האנשה- אמריקה, אנגליה, רוסיה, וכן צרפת שעל אף שהוא דמות די משנית מ12 הפרקים האלה עדיין יכול להיכנס לפוסט.  

Nodame Cantabile

סדרת רומנטיקה על עולם התזמורת. צ'יאקי הוא סטודנט למוזיקה, אך הוא גם שואף להיות מנצח בעצמו. הוא פוגש במגומי, או "נודאמה", נגנית פסנתר גרועה. אך צ'יאקי ונודאמה בבוא הזמן מתחברים, על אף הרושם שצ'יאקי שונא את נודאמה. (ועל זה נאמר: הוא פאקינג טסונדרה!). צ'יאקי עם הזמן מתחיל לעזור לנודאמה ולהרים אותה כדי להיות נגנית פסנתר טובה. הסדרה מלאה בקטעי תזמורת מעולים עליהם צ'יאקי מנצח, נודאמה משתתפת כפסנתרנית, ודמויות נחמדות נוספות. ואיך כל זה קשור לצרפת? אז לא רק שיש לנו מורה צרפתי בסדרה, בעונה השנייה של הסדרה, נודאמה וצ'יאקי טסים לגור בפריז. שם כבר הרומנטיקה של השניים משתפרת עוד ועוד ונהיית חמודה יותר ויותר. הם זוג שבתחילת הסדרה לא אהבתי במיוחד- נודאמה נמרחת, צ'יאקי טסונדרה מוגזם. אך בבוא הזמן השניים התחבבו עליי, ונהיו זוג נהדר. נודאמה הוא שוג'ו מעולה (על התקן ג'וסיי, אבל למי אכפת) במידה ואתם מחפשים אחד כזה בתוספת מוזיקה.