יום רביעי, 31 במרץ 2021

Persona 5 Strikers- חופשה וירטואלית ביפן בזמן מגפה וסגרים במציאות- ביקורת

 

פרסונה 5 סטרייקרז מגשים את החלום הרטוב של כל מעריצי פרסונה 5: זמן מסך להארו...

 



פרסונה 5 סטרייקרז הוא משחק בשיתופם של סטודיו אטלאס ואומגה פורס (אותם האנשים שמאחורי סדרת Dynasty Warriors). הוא זמין למחשב, נינטנדו סוויץ', ופס4 (וכן לפס5 דרך גרסת הפס4). הביקורת נעשתה על גרסת הפס4.

הסיפור מתרחש לאחר סיומו של פרסונה 5 המקורי. לא רויאל, אלא גרסת הואנילה של פרסונה 5. הוא מתעלם מקיומם של קאסומי ומארוקי לחלוטין. אולי זה טוב אז שקאסומי שיעממה אותי ולא סיימתי את פרסונה 5 עם הסוף של רויאל? בכל מקרה, חצי שנה לאחר פרסונה 5, מתחיל הסיפור של סטרייקרז. חופשת הקיץ החלה, ג'וקר, אן, ריוג'י, ויוסקה עלו לכיתה י"ב, מאקוטו והארו כבר באוניברסיטה, ופוטאבה כנראה עדיין קצת פחות היקיקומורי. ההורים הביולוגים של ג'וקר בועטים אותו לעזאזל מהבית כדי שיחזור לגור עם האבא הרוחני והאמיתי שלו, סוג'ירו במהלך חופשת הקיץ. כל החבורה שמחים ונרגשים לראות שוב את ג'וקר, ומתבדחים בבדיחות הקבועות שלהם. אך הבוגדת הגרועה מכולן זוהי אן, שללא שום בושה מתעלמת מהשמירה שיש לי עם רויאל ששם היא הוואיפו הרשמית ושוכחת שהתחלנו לצאת. דאמיט אן, חשבתי שהיה בנינו משהו מיוחד! ועכשיו טיפת רצינות, סטרייקרז מתעלם לחלוטין מכל מערכת הדייטים שהייתה במשחק המקורי. באופן מעניין, החצי שנה שעברה לג'וקר במשחק מורגשת לי גם במציאות. את פרסונה 5 רויאל סיימתי ב27 ליוני 2020. את סטרייקרז התחלתי במרץ 2021. הפרש של תשעה חודשים, די קרוב להפרש במשחק. כי אוי, כמה שהתגעגעתי לדמויות המעולות האלו.

החבורה מתחילים לתכנן את חופשת הקיץ שלהם. אלא שכאשר מופיעה כוכבת טיקטוק בשם אליס (Alice) ומשתמשת באפליקציית תקשורת חברתית בשם "אמה" (EMMA), העניינים מתחילים להשתבש. המערכת של "אמה" יוצרת עולמות חדשים, ה"ג'ייל" (Jail) שדומים באופן מפתיע ל"פאלאס". העולמות הפנימיים של בעל הערוץ של מי שפתח אותם. אליס היא בחורה פופולארית, אך היא מסוגלת לשבות את התשוקה של המעריצים שלה דרך המערכת של אמה. מעריצים נפרדים מבנות הזוג שלהם, קונים מרצ'נדייס יקרים, והכל בשביל התשוקה שלהם לאליס. וכמובן שהחבורה יוצאים לעצור אותה. אלא שתבוסתה של אליס לא נגמר כך. בכל יפן אנשים מתחילים לעשות דברים מטורפים ללא הגיון, והממשלה מצאו להם שעיר לעזאזל- כן, חבורת גנבי הפאנטום שלנו. כדי לנקות את שמם, החבורה יוצאים לטיול בכל יפן כדי למצוא ג'ייל ואנשים עם אותה היכולת של אליס. יחד עם שני קבוצה חדשים לסדרה. סופי (Sophie), אינטליגנציה מלאכותית שמסוגלת להריח את ה"ג'ייל". והאסגאווה זנקיצ'י (Hasegawa Zenkichi), שוטר בגיל ה40 הממונה על החבורה שלנו.

החבורה עוברים בכל יפן. מסנדאי ועוברים מול הפסל של דאטה מאסאמונה, לסאפורו, ועד לאוסאקה דוטונבורי שגורמת לי להרגיש כאילו אני שוב משחק Yakuza. בשונה מפרסונה 5 ורויאל, אין במשחק אטרקציות חברתיות, אך עדיין תראו את החבורה נהנים בחוף הים באוקינאווה (כי היינו חייבים את אן בביקיני שוב) ולא מפסיקים לפשוט על המסעדות בכל עיר שאליה הם מגיעים. הדמויות ממשיכות לקבל סיפורים חדשים, במיוחד הארו שמקבלת עוד זמן מסך חדש עם סיפור רקע נהדר. כל הנבלים במשחק נהדרים, והם אפורים בהרבה מאשר שידו וקאמושידה של פרסונה 5 המקורי שהוצגו הרבה יותר כ"רוע טהור". ואם כבר קאמושידה, סטרייקרז יוצא מנקודת הנחה לחלוטין ששיחקתם בפרסונה 5. הדמויות מיד ידברו על קאמושידה, שידו, ומאדאראמה, אך לא בצורה כזאת שנועדה להסביר את העלילה לקהל חדש ותקבלו הרבה מאוד ספוילרים במידה ולא שיחקתם ב5 המקורי. ומה עם זנקיצ'י? אני לא יכול לדבר עליו יותר מידי מחשש לספוילרים, רק בואו נגיד שהוא מקבל סיפור רקע מעולה עם הבת שלו שמצדיק לחלוטין את התוספת שלו למשחק. הוא וסופי מרגישים לחלוטין כמו חלק תקין מהקאסט של פרסונה 5, וכן העלילה של המשחק שעושה צדק לפרסונה 5 בתור משחק המשך. היא שומרת על אותם תכנים מעולים, ופשוט נותנת עוד מהדמויות המעולות האלה.


  

על אף שנראה שפרסונה 5 סטרייקרז הוא משחק מוסו, בעקבות העובדה ש"אומגה פורס" יצרו אותו, המשחק הוא לא מוסו. כן, נלחמים בו נגד הרבה אויבים חלשים יחד, אך מעבר לזה, סטרייקרז הוא פשוט אקשן RPG שיותר קרוב לסדרת Tales עם האלמנטים של פרסונה 5. אתם תשחקו עם ארבע דמויות יחד שאותן תוכלו להחליף בכל רגע במהלך הקרב, כשהקרבות הם לא במפה גדולה מלאת אויבים, אלא מבוססים פגישה באויב בודד, ומשם הקרב יתחיל בזירה קטנה וסגורה. כן, בדיוק  כמו בהרבה RPGים, ולא במוסו.

כמו בפרסונה 5, בסטרייקרז ניתן להתגנב אל האויב ובכך להחליש אותו לפניי הקרב. וכמו כן ההפך, במידה והוא ימצא אתכם לפניי שתקפתם תתחילו את הקרב בעמדת נחיתות. והודות לעיצוב השלבים המעולה של המשחק, ההתגנבות הופכת לסופר מהנה. על ידי קפיצה אל הגגות או אל שאר מקומות ומשם על ידי לחיצת כפתור פשוטה לתקוף בהתגנבות מהירה. במערכת הקרב ישנם חפצים זירה רבים שתוכלו להשתמש בהם. למשל לפוצץ מכוניות שנמצאות על המפה, להסתובב סביב עמוד חשמל, או להפיל שנדליר מהתקרה על האויבים חסרי הישע.

הקרבות מהירים עם אקשן טהור ומהנה. ועדיין יש בו את כל האלמנטים שתצפו מפרסונה 5. ג'וקר עדיין מסוגל להשיג פרסונות חדשות לעצמו, על ידי חיסולן ואסיפת המסכה שלהן בקרבות, או למזג אותן יחד לאחת חדשה וחזקה. כן, מערכת שילוב ותפיסת הפרסונות קצת דוללה מפרסונה 5. כבר לא צריך לשכנע את השאדווז להצטרף אליכם, מערכת השילובים יותר בסיסית מבעבר, וכן יש פחות פרסונות. עדיין, המשחק עושה את העבודה כמו שצריך. במשחק יש תשע דמויות שתוכלו לשחק איתן. שבעת חברי גנבי הפאנטום המקוריים, זנקיצ'י, וסופי. כמו בפרסונה 5, עם פוטאבה אי אפשר לשחק, אלא היא דמות תמיכה שתעזור לכם במהלך הקרב. תשע דמויות זה או מספר נמוך או מספר גבוה- תלוי איך אתם מסתכלים על המשחק. בשביל מוסו זה מספר נמוך (כשבשבילי מספר הוגן למוסו זה למעלה מ16), אך בשביל RPG זה מספר טוב, שכן המספר הנפוץ הוא שש דמויות. לכל דמות יש את המכניקה שלה. לאן יש טווח התקפה גבוה והיא מסוגלת לחזק את התקפות האש שלה. זנקיצ'י מסוגל להקריב נקודות חיים ובכך לחזק את ההתקפות שלו, ליוסקה יש התקפת התנגדות, ואילו ריוג'י מסוגל לטעון את ההתקפות שלו. ויש משהו ממש כיף להשתנות עם מורגנה למשאית ולשחק איתה בזמן אמת, וכן לרכב על האופנוע של מאקוטו, גם כן בזמן אמת.

כמו בפרסונה 5, לכל אויב יש את החולשות שלו שתוכלו לבדוק על ידי עצירת המשחק ללא שום מחיר. מלבד התקפות אפקטיביות, גם בסטרייקרז יש מהלכי תמיכה. למשל להחליש את ההתקפה של האויב, את ההגנה שלו, וכן יכולות שפועלות באופן אוטומטי. והבוסים מרהיבים ביכולות שלהם, עם קרבות נהדרים, מהירים, מלאי מכניקות ואסטרטגיה. שכן, פרסונה 5 סטרייקרז הוא לא "ההליכה בפארק" של רוב המוסו. אויבים יכולים להרוג אתכם תוך כמה מכות בודדות. או ש... פשוט תלכו בשיטת הדארק המסורתית ותאמנו בלי הפסקה, תהיו ברמה 42 כבר בבוס השני, ותחטפו מאסר עולם על התעללות בבוסים שיבכו כמו ילד קטן שלקחו להם את הבובה של טדי. הגריינדינג בסטרייקרז מהיר באופן מפתיע. זה כל-כך קל לעלות רמות, והודות למערכת קרב מעולה שלא יכולתי לעצור את הגריינדינג- הנה התוצאה. דבר נוסף שהופך את סטרייקרז למשמעותית קל לאימונים מפרסונה 5 זה שאין ניהול זמן. אתם תוכלו לצאת כמה פעמים שתרצו מהשלבים כדי לשחזר את החיים והמאנה שלכם, וכן לעשות Respawn לאויבים כמה פעמים שתרצו.


  

אומגה פורס לא יכלו לוותר על מערכת הבייביסיטר שלהם, והכניסו אותה לסטרייקרז. שאני לא מתלונן עליה במקרה הזה. בקטעים מסוימים תצטרכו להגן על פוטאבה בזמן שהיא פורצת לאיזשהו חדר. ויש שלושה דברים שהופכים את הקטעים האלה ללא מציקים, ואפילו מהנים; ראשית, הקטעים האלה נמשכים רק כשתי דקות בכל פעם. שנית, לא צריך לרדוף אחרי פוטאבה כדי להגן עליה. הקרב נמצא בסמוך אליה. ושלישית, גם במידה ופוטאבה נפגעה, אפשר לרפא אותה, וכן לתת לה שריונות שיעלו לה את כמות החיים. כך שלא הייתה לי שום בעיה עם הקטעים האלה.

במידה ותשחקו על גרסת הפס4, תוכלו לבחור באיזה צורה לשחק את המשחק. או איכות פריימים טובה, או איכות פיקסלים טובה. אני אישית בחרתי באיכות הפריימים והמשחק רץ באופן פנטסטי ללא שום תקלות. ואיכות הפיקסלים הפחות טובה בצורה הזאת לא הורגשה לי בכלל. על פי הבנתי, בגרסת הסוויץ' האפשרות הזאת אינה קיימת, אך הבנתי שגרסת הסוויץ' עדיין רצה מספיק טוב.

במידה והפס4 יזהה שיש לכם שמירה של פרסונה 5 או רויאל, לפניי תחילת המשחק תקבלו את האפשרות אם לשחק עם המוזיקה של אחד מהכותרים האלה. עדיין, שיחקתי עם המוזיקה של סטרייקרז. כי המוזיקה של סטריקרז נהדרת. היא מחדשת שירים ישנים כמו Last Suprise לגרסה טובה יותר, וכן נותנת שירים חדשים מעולים כמו Daredevil. שמישהו יסביר לי איך לעזאזל Lyn שרה כל-כך טוב שוב ושוב עם סגנון כל-כך ייחודי. הבחורה הזאת היא כשרון מהלך.

ואם אתם מחפשים שאדבר על דברים רעים בסטרייקרז ולא אשמע כמו פאנבוי, חבל, לא תקבלו. נניח והייתי מתלונן על משהו, אז זה על סייד קווסטים ספציפיים שהיו מעט מציקים שבהם צריך להגיע לנקודה מסוימת בלי להפעיל את האזעקה של השלב. אבל חוץ מזה, אין לי שום תלונות. פרסונה 5 סטרייקרז עושה את מה שהוא רצה לעשות מעולה. הוא אקשן רפג מעולה לפרסונה, ששומר על האסטרטגיה והגישה של משחק מבוסס התורות המקורי, ועדיין מביא את אותה איכות של עלילה ודמויות שהיו בקודמו.

(יש לכם מושג כמה נהדר זה שאני מקבל משחק טיילז בזמן שבאנדאי נאמקו הפכו את טיילז לסדרת מיקרושיט גאטצ'ה? רק על זה פרסונה 5 סטרייקרז מקבל אצלי נקודות בונוס)



אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה