Xenoblade Chronicles Definitive Edition- אסקפלונה כרוניקלס- ביקורת

ביקורת לזינובלייד כרוניקלס, משחק שחיכיתי לשחק בו לא פחות מעשר שנים בגלל השיווק הנוראי של נינטנדו, ועכשיו סופסוף יש לי את ההזדמנות עם הגרסה העילאית של המשחק, גרסת הסוויץ'.

נינטנדו עשו צרות נוראיות לזינובלייד. הוא במקור היה משחק ווי שיצא ביפן ב2010. שנה לאחר מכן, הוא יצא באירופה ואוסטרליה ובאמריקה הוא יצא חצי שנה לאחר מכן. אך בעקבות שיווק רע ומחסור במלאי נוראי, זינובלייד כשל במכירות. למרות זאת, זינובלייד שרד בתודעה. הודות לפיראטים שהראו לנינטנדו שכן יש ביקוש למשחק. ב2015 נינטנדו הוציאו את זינובלייד אל ה3דס. מגניב, אז אולי אנשים יוכלו סופסוף לשחק בו?! טעות מרה נחשפה שכן זינובלייד יצא אל ה"ניו 3דס", גרסה חדשה של ה3דס שיצאה בעיקר בשביל שזינובלייד יוכל לעבוד. אז כן, על אף שיש לי 3דס, לקנות קונסולה שלמה חדשה בשביל משחק אחד- לא משתלם בכלל. ואז במאי 2020 קיבלנו את גרסת הסוויץ' העילאית. שלא רק עשתה רימייק מוחלט לגרפיקה, אלא גם נתנה "איחוד" לגרסה הנייחת (הווי) והניידת (ה3דס) בעקבות הדרך המעולה שבה הסוויץ' עובד, ועל כן הביקורת.

הסיפור של זינובלייד מתחיל כאשר הוא מציג את העולם של המשחק. שני הטיטאנים, באיוניס (Bionis. בדיבוב היפני- Kyoshin- "אל ענק") ומכוניס (Mechonis. בדיבוב היפני- Kishin- "אל מכונה") נלחמו בקרב אכזרי בניהם עד שהרגו זה את זה בקרב. זמן מה לאחר מכן, הם הפכו לעולם שלם עם כבידה משלהם, ונוצרו חיים על גופם. כל עלילת המשחק מתרחשת על גופם של שני הטיטאנים האלה.

שנים רבות לאחר מכן, בני האדם גרים במושבות בטוחות כדי להיות מוגנים מפני צבא ה"מכון", צבא רובוטים שתוקף והורג באכזריות בני אדם. דאנבאן (Dunban) הוא אחד הלוחמים האגדיים שהשתתף במלחמה האחרונה שהתרחשה שנה לפניי עלילת המשחק. אותו הקרב שבו השתמש בחרב האגדית, ה"מונאדו" (Monado) הותיר את ידו הימני מנוטרלת, והוא מתקשה לתפקד. הוא מטופל רוב הזמן על ידי אחותו הקטנה, פיורה (Fiora. בדיבוב היפני, Fiorun) שהיא במקרה גם החברה של הדמות הראשית של המשחק, שולק (Shulk). שולק, פיורה, וחברם הטוב ריין (Reyn) חיים בשלווה במושבה מספר 9.  אך הזמנים השלווים האלו עתידים להשתנות. כאשר צבא המכון תוקף באכזריות את מושבה 9, ובדרך רוצח באכזריות את פיורה. שולק מתאבל, זועם, מונע מנקמה יוצא למסע השמדה של כל אחד ואחד מצבא המכון. ריין מצטרף אליו, ואילו דאנבאן מבטיח שיצטרף אליהם במהרה כשיחלים.

שולק במהרה מקבל את היכולת לקבל חזיונות אל העתיד מהשימוש בחרב המונאדו שעליה הצליח לשלוט. הוא משתמש בהם כהדרכה אל מסעו, ובתקווה לשנות חזיונות שיגרמו אסון. במהלך המסע מצטרפים אליהם חברי קבוצה נוספים. שארלה (Sharla. בדיבוב היפני- Karna)- צלפית ממושבה מספר 6 שהארוס שלה נעדר. מליה (Melia)- נסיכה לשבט ה"היי אנטיה" (High Entia). וריקי (Riki)- יצור מוזר לזן היצורים "נופון" (Nopon) שנשלח כדי להיות גיבור הזן. יש למשחק אף חברת קבוצה נוספת שהשם שלה זה ספוילר, אך קהילת המשחק אוהבים לקרוא לה "סבן" אז לא אגיד עליה דבר מלבד זה שהיא הדמות האהובה עליי בכל המשחק.

זינובלייד בונה את הדמויות של המשחק מעולה. כולן מקבלות סיכום מושלם לדמויות שלהם. המשחק אף מפתח אותן בדרך נוספת- דרך שיחות צדדיות שמפרטות את הרקע שלהן ומתקבלות על ידי חיזוק הAffinity. אלו שיחות נהדרות שזה סופר משתלם להשקיע את הזמן בשבילן. כי אוי, כמה שאני אוהב את הדמויות האלה. העולם של זינובלייד מקבל בנייה מדהימה. בדיוק מה שפנטזיה טובה צריכה לעשות. העולם נבנה באופן לא פחות ממושלם כאשר כל כמה זמן נחשף לנו עוד ועוד רקע על העולם המדהים והיצירתי הזה.

למשחק יש תלבושות רבות שאפשר להשיג. וזה עוד דבר שהמשחק מצטיין בו בהיבט של העלילה. ממתי תלבושות היו קשורות לעלילה אתם שואלים? זה בגלל שזינובלייד יצא מדרכו להוסיף מערכת פשוטה אך אפקטיבית שבו לקאטסינס יש "זיכרון". המשחק מכניס הרבה פלאשבקים לקטעים שכבר צפיתם בהם. הדבר הנהדר כאן זה שהתלבושות שייראו בפלאשבק הן אותה התלבושת שהשתמשתם בה בקטע המקורי (וכך פיורה נתקעה אצלי עם ביקיני למשך כל המשחק). ועוד דבר מעולה שהמשחק נותן לעשות זה לצפות שוב ושוב  בכל אחד ואחד מהקאטסינס של המשחק. כי אוי, כמה שהם טובים. אך לא רק זה, תוכלו לשנות את התלבושות לבחירתכם כשתצפו בהם שוב.

זינובלייד הוא משחק תפקידים בתורות בזמן אמת. תת ז'אנר מאוד ספציפי. משחקים נוספים קיימים בז'אנר הזה, לדוגמה; Ni no Kuni (רק הראשון. השני לא), Final Fantasy 13 ו12 וכן White Knight Chronicles. הרעיון בתת הז'אנר הזה זה שכמשתמע, המשחק מתרחש ללא הפסקה, אך המשחק עדיין עובד בתפריטים, והתורות עובדים כשלכל מהלך יש זמן טעינה שמייצג את התור. בהתחלה המשחקיות של זינובלייד מאוד לא ברורה. הוא מכניס הרבה מערכות מוזרות עם מושגים לא שגרתיים כגון "Aggro" ו"Topple". כך שהפסקתי לשחק במשחק לאחר כחמש שעות בזמן שקניתי אותו, ושמרתי אותו עד שהייתה לי הסבלנות ללמוד ולהבין אותו. וברגע שהתחלתי להבין, המשחק הפך להיות אחד הJRPGים הכי טובים ששיחקתי בהם אי פעם.

בזינובלייד יש הרבה אסטרטגיה בקרבות. למשל מערכת ה"אגרו" גורמת לכך שהאויבים יותר נמשכים לתקוף את חברי הפארטי שאצלם ה"אגרו" גבוה. למה זה חשוב? כי בזינובלייד יש הרבה מהלכים שמקבלים חיזוק על פי מיקום. כמו למשל תקיפה מהצד או מאחור. יש לזינובלייד כמות רבה של מערכות אחרות, שלא יוכלו להיכנס לפוסט הזה כי אחרת הוא יהפוך למגילה שלמה וגם יוריד לכם את הכיף בללמוד אותן בעצמכם. אך מערכת חשובה שכן אדבר עליה היא "חיזיון העתיד" של שולק (שעובד גם אם שולק לא בקבוצה. כך שהוא לא חובה). כאשר אויבים יתקפו במהלך שעלול לחסל אתכם, המשחק ייתן חיזיון כ12 שניות לפניי, וייתן לכם הזדמנות לשנות את העתיד על ידי ניהול נכון של אסטרטגיה. לא רק שהמערכת הזאת סופר כיפית לשימוש, אני גם אוהב את זה שהעלילה של זינובלייד משפיעה גם על המשחקיות. דבר נוסף שחשוב לציין- בזינובלייד אין שימוש בחפצי ריפוי וכדומה. במקום זה הכל מבוסס על סמך המהלכים של הדמויות, מה שהופך דמויות תמיכה בזינובלייד לאף יותר חשובות מרוב הJRPGים האחרים. כל הדמויות במשחק כיפיות לשימוש. שארלה היא דמות הריפוי שהכי נהניתי לשחק איתה בכל משחק בזמן אמת אי פעם. במיוחד סבן שהיא שבורה באופן כיפי. על אף שהיא שבורה, קרבות בזינובלייד תמיד מאוזנים מבחינת רמת קושי. הם אף פעם לא קשים מידי, או קלים מידי. יש למשחק רמת קושי אחת, עם שתי רמות קושי "מיוחדות". האחת היא הExpert מוד שאפשר לכם להוריד את הרמה של הדמויות כמה שתרצו כדי שתוכלו לאתגר את עצמכם, ואז להחזיר אותן בחזרה במידה ותרצו. השנייה היא הCasual שהיא כפי שנשמע, הרמה הקלה. אישית, לא הייתי זקוק לה בכלל אז אני לא יודע להגיד כמה היא קלה. מה שכן, אפשר לשלב בין האקספרט מוד והאיזי מוד במידה ותרצו.

לזינובלייד יש עוד מערכת אחת סופר נהדרת. הSkill Link. לכל דמות יש מבחר רחב של יכולות. כמו למשל היכולת המדהימה של ריקי שנותנת סיכוי של 3 אחוז להשגת תיבות זהובות. או היכולת השבורה של סבן שנותנת 20 אחוז יותר נקודות ניסיון. ה"סקיל לינק" נותן לדמויות ללמוד יכולות של דמויות אחרות במידה והAffinity שלהן מתאים. עוד דבר סופר משתלם להשקעה.

  

זינובלייד הוא משחק עצום בגודלו. הוא אחד הJRPGים היחידים שבאמת מגדירים מהו עולם פתוח. הוא היה גדול ב2010 ועדיין גדול ב2020. וכן, כנראה שהייתי אומר שהעולם בזינובלייד גדול באופן מוגזם. וכן הסייד קווסטים מינימלים שרק דורשים להרוג מפלצות ולאסוף כמה חפצים. למה זה לא מפריע לי בזינובלייד? כמה סיבות. לאסוף חפצים בזינובלייד זה לא מפריע. כל מה שנדרש הוא רק לעבור דרכם. וגם אם יש חפצים שאני לא צריך הם עוברים מיד לחיזוק הAffinity המשתלמת. שנית, להרוג מפלצות בזינובלייד זה כן כיף. סופר כיף עם מערכת הקרב המדהימה של המשחק. שלישית, העולם מעוצב מדהים וכיף להסתובב בו. לא רק שהגרפיקה טובה וצבעונית, אלא גם העיצובים בזינובלייד מעולים. מהרים עם צורות מוזרות בGaur Plain, ביצה שהעצים נוצצים בכחול בלילה עם אורת הקוטב הצפוני בSatorl Marsh, ועד לEryth Sea- ים עצום עם איים מרחפים בשמיים ואף איים רגילים מתחתיהם. זינובלייד אף פעם לא משאיר אתכם באיזור מסוים יותר מידי זמן. ועדיין זה משתלם לחזור לאיזורים ישנים בכל פעם, שכן הם שופעים באויבים מכל הרמות. כבר שתגיעו לאיזור השלישי במשחק, תראו מפלצות ברמה 77 שהיה סופר מספק לחזור אליהן לקראת סוף המשחק.

 זינובלייד הוא באמת משחק שאני לא מוצא בו פגמים אמיתיים. העלילה כתובה היטב עם דמויות מעולות ובניית עולם מדהימה. מערכת הקרב עמוקה, אסטרטגית ולא פחות ממושלמת. המשחק אמנם עצום, אך זה עולם שלשם שינוי באמת כיף לי להסתובב בו. אז עד כמה זינובלייד טוב באמת מבחינת דירוג? לא רק שהוא אחד הJRPGים הכי טובים ששיחקתי אי פעם, הוא גם הפך להיות המשחק של נינטנדו הכי טוב ששיחקתי אי פעם. עכשיו אני חייב להשיג את זינובלייד 2 וTorna. גם אם שמעתי שהם קצת פחות טובים.