אז הורדתי את המשחק החינמי הסיני "גנשין אימפאקט" שיצא למחשב, פס4, אנדרואיד, וIOS והנה ההתרשמויות הראשוניות שלי לאחר ששיחקתי כמה שעות.
העלילה של גנשין
אימפאקט עוקבת אחר צמד התאום והתאומה חסרי השם. שניהם נלחמים נגד אויב מסוכן, אך
מפסידים בקרב, ועל פי בחירתכם, אם לשחק את האחות או האח, שמשם יגיעו לעולם בדיוני
אחר. מטרת הדמות שלכם היא להציל את אחיכם\ אחותכם שלא זכו לקבל את התואר המדהים-
גיבור\ת איסקאי גנרי\ת חסר\ת אופי. מיד לאחר מכן תוכלו לבחור את השם, אז הכירו את
"מיאקו" להמשך הפוסט הזה. מצטרפת אל פאימון (Paimon), ילדה מציקה ומטרידה שכל מטרתה היא להיות "נאבי" או
"יוי" של המשחק הזה שאני לא אתפלא אם היא תצעק "LISTEN!!!!" כי היא חייבת להיות נאבי. מי כבר אוהב את נאבי???
עכשיו הגיע הזמן
לשכוח מהאח האהוב, ופשוט לעשות קווסטים חסרי תועלת עד שתצא לכם הנשמה, כי מהשעות
ששיחקתי, העלילה לא קיימת, והדמויות נוטות ממשעממות (כמו קאיאה שהוא פשוט בישי עם
שיער ארוך) ועד למציקות במקרה של פאימון ואמבר. עלילות הסייד קווסטים משעממות. אבל
איך הגיימפליי לעומת זאת?
גנשין אימפאקט מושפע
ישירות מZelda
Breath of the Wild. הוא נותן לכם עולם שלם
לחקור, להשיג חפצים, ולעלות רמות. הוא מכניס כמה מהרעיונות של BOTW כמו למשל מערכת הטיפוס והשחייה שדורשת סטאמינה, ובמידה והיא תיגמר
לכם באמצע, רק המוות מחכה לכם. כמו כן יש מערכת בישול עם מיני גיים סביר שדורש
לחיצה בזמן הנכון בשביל שהמנה תהיה ברמה המקסימלית. למרבה הצער, לשוטט בעולם של
גנשין אימפאקט זה לא כיף. ובכן, זה לא נוראי, אבל מדובר בסתם עולם פתוח גנרי בלי
דברים מעניינים. הוא הולך לכיוון של זלדה "כי אוי זלדה פופולארי אז אנחנו
נעשה את זה גם וגם נהיה פופולארים". אז אם כבר זלדה, הסיבה שכיף לחקור את
העולם של BOTW זה בגלל שכל דבר בו הוא סוג של פאזל. להגיע
לדאנג'ן בזלדה? סוג של פאזל בפני עצמו שמבריק לפענח אותו. בגנשין אימפאקט לעומת
זאת, מערכת הסטאמינה מיותרת ולא מועילה בדבר מעבר להיות דבר לא הכרחי, שכן העולם
של המשחק לא בנוי לכך. לפחות גנשין אימפאקט לא לוקח את כל הרעיונות מזלדה, כמו
למשל מערכת הנשקים הנשברים. תודה לאל.
יש במשחק גם
דאנג'נים, שהיו משעממים אם להיות כנה. הם מורכבים מפאזלים נחותים. הם לא נוראיים,
אך עדיין בלי שום דבר מבריק שדורש יותר מעשירית שנייה של מחשבה. להביור שיורה אש
ועוצר את הדרך? כמובן, נשתמש בהתקפת קרח. כמובן שמוקדם מכדי לשפוט את הדאנג'נים
שכן אני רק בהתחלה ויש סיכוי שהפאזלים ישתפרו, ועל כן הפוסט הזה הוא
"התרשמויות ראשוניות".
ואיך מערכת הקרב של
המשחק? היא בינונית ומטה. קודם כל, המצלמה של המשחק גרועה. המון פעמים היא מתנגשת
בעצים שמסתירים את הקרב שהופכים את המשחק לבלתי נסבל כשזה קורה. שנית, היא מורכבת
מהתחמקות, קומבו אחד, ושתי התקפות מיוחדות. זה כל המערכת. היא כן מבוססת על הרעיון
שבו יש מגוון רחב של דמויות במשחק, וכל אחת מהן מתאימה לסיטואציה שונה. למשל כאשר
קאיאה נלחם באיזור שיש בו מים, הוא יכול להקפיא אותם ובכך לעצור את האויבים לזמן
קצר. או אמבר שמשתמשת בחיצי אש ויכולה לפוצץ חביות שיגרמו לפיצוץ- אותו הגימיק שיש
בכל-כך הרבה משחקי יריות. הרעיון הוא ליצור קבוצה שתענה לצרכים שלכם, על פי
ההתקפות המוגבלות של הדמויות. שכן, גם כשהעליתי את הדמויות לרמה 20, הן לא קיבלו
שום התקפות חדשות. כל מה שהן קיבלו זה רק חיזוקי סטאטים. גם מערכת עליית הרמות
רעה. גם כאשר נלחמתי נגד אויב שהיה ברמה 27 כשהייתי ברמה 19 כל מה שקיבלתי זה 38
נקודות ניסיון. לצורך השוואה, כאשר נלחמתי נגד אויב ברמה 3, קיבלתי 10 נקודות
ניסיון. לדמות ברמה 1 ידרשו 1000 נקודות ניסיון כדי לעלות לרמה 2, ואילו לדמות
ברמה 13 ידרשו 8050 נקודות כדי לעלות לרמה 14. לכל משחק אחר זו לא תהיה ממש בעיה,
שכן רוב הJRPGים שופעים באויבים- אך לא בגנשין אימפאקט. הדרך היחידה שבה עליתי רמות
בפועל הייתה עם "מחברות" נקודות ניסיון שקיבלתי על ידי זה שנרשמתי
למשחק, ועוד כמה שמצאתי על ידי פתיחת תיבות.
זה איפה שגנשין
אימפאקט מתרסק תחת גישת ה"משחק חינמי" ו"גאטצ'ה" הטורפנית
שלו. על ידי בתשלום בכסף אמיתי תוכלו לקנות המון דברים דרך Loot Boxes; נשקים, חפצים, בוסטרים לעליית רמה, ואפילו דמויות חדשות. המשחק
בהתחלה יגרום לכם להרגיש שאתם יכולים לקנות כמה דברים, וכן השגתי דמויות חדשות דרך
הלוט בוקסס החינמיות שקיבלתי. אך במהרה יתגלה שזה לא עובד. שכבר בפתיחת הלוט בוקס
השנייה שלי, קיבלתי דמות שכבר הייתה לי. והמחירים אסטרונומים, כפי שתוכלו לראות
בתמונה הבאה.
ברגע שתתחילו לשלם על
גנשין אימפאקט- פה הוא כבר מאבד את כל הערך שלו. הוא לא רע במידה ואין לכם כסף. אך
במידה ותתחילו לשלם עליו, ואתם לא אחראים ולא מרוסנים, פה כבר אין לו שום טעם בתור
משחק נמוך מהממוצע. למה אני אומר את זה? כי בכסף הזה אפשר כבר לקנות JRPGים מלאים ותקניים מחנות הפלייסטישן, או לצורך העניין סטים. במידה ואתם
משחקים בו על הטלפון, אז זו אפשרות איכשהו בסדר. אבל הנה כמה דוגמאות למה שכן אפשר
לקנות במקום לשלם את המחירים הלא שפויים שלא יבטיחו לכם דבר כי מדובר במזל.
(המחירים נלקחו מחנות הפלייסטישן הישראלית).
Tales of Zestiria במחיר של
30 שקל בלבד. חברו לנשק, Tales of Berseria ב96 ו Tales of Vesperia ב160- שניים ממשחקי הטיילז הכי אהובים בסדרה
(וכן שיש להם את העלילה הכי טובה בסדרה בעייני).
Shining Resonance Refrain, עוד JRPG איכותי ב144. ואילו יש לנו בקצת יותר יקר את Dot Hack//G.U Last Recode- קולקשן של טרילוגיית הסדרה של "דוט
האק\ ג'י יו" שהוא לא מושלם אך עדיין מדובר במשחק נהדר. ולא חסרים משחקים
מלאים אחרים כגון Nier
Automata ב192, וFinal Fantasy 15 בגרסתו המלאה ב170.
גנשין אימפאקט נראה גרפית מדהים. הישג מעולה בשביל משחק חינמי. אך הוא לא חף מבעיות טכניות משמעותיות. יש לו לא מעט גליצ'ים שידרשו מכם לעשות ריסטארט למשחק. למשל זה שמערכת ה"פאסט טראבל" מסרבת לעבוד. בקטע אחר כשנלחמתי נגד בוס ומתתי, כשחזרתי אליו הוא נתקע מאחורי השער שממנו הוא היה אמור לצאת, וגרם לכך שיכלתי רק לעשות ריסטארט כדי לפתור את הבעיה הזאת. כמו כן, בגלל שהמשחק משוחק תמיד על אונליין, (על אף כשהוא בפועל משחק לשחקן יחיד) כל תנודה במהירות האינטרנט תגרום לבעיות בתפעול המשחק. ובכל זה נתקלתי רק לאחר ששיחקתי במשך כחמש שעות, ואני לא רוצה לגלות עוד בעיות יותר גרועות.
מוזיקת הרקע של המשחק
לא רעה בכלל. והמשחק נותן אופציה לארבע שפות דיבוב. שפת המקור- סינית. בנוסף אליה
אנגלית וקוריאנית, או שאתם ממש רוצים להרגיש שאתם משחקים בJRPG (על אף שהוא סיני בפועל) עם עיצובי האנימה שלו ולקבל את האפשרות
לשחק בדיבוב יפנית.
גנשין אימפאקט הוא
משחק נמוך מהממוצע. הוא בסדר גמור במידה ואתם מורידים אותו ולא משלמים עליו כלום
ולקבל ממנו משחק בינוני בחינם. אך במידה ואתם כבר מתכננים להוציא כסף- כן שכחו
ממנו. יש כל-כך הרבה אופציות יותר טובות להוציא עליהן כסף.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה