בעוד כשבועיים ייצא Hyrule Warriors Age of
Calamity, ההמשך לHyrule Warriors שהוא גם הפריקוול לZelda Breath of the Wild. אז במקום קבלו ביקורת על מוסו שהוא (כנראה)
טוב ממנו, שאת זה אני אומר על סמך הדמו הרע, ועל סמך זה שהיירול וואריאורז המקורי
היה המשחק הכי גרוע ששיחקתי בז'אנר עד כה.
קואיי טקמו ואומגה פורס יצרו משחקי מוסו רבים לכותרים מגוונים. בניהם One Piece, Berserk, Shingeki no Kyojin, Gundam, ואם היה כותר מבוסס אנימה שהכי הגיע לו לקבל משחק מוסו מהם, היה זה Arslan Senki שאותו הוא קיבל בזמן שהאנימה שודרה. גם במשחקים אומגה פורס לא היססו לפנק סדרות בולטות במשחקי מוסו. בניהן Zelda, Dragon Quest וPersona. בדומה לארסלן, פייר אמבלם הוא המותג שהכי הגיע לו לקבל מוסו בעקבות זה ששניהם עוקבים אחר מלחמות צבאיות, שזה בדיוק איפה שהתחיל ז'אנר ה"מוסו" דרך Dynasty Warriors וSamurai Warriors. פייר אמבלם היא במקור סדרת קרבות אסטרטגים בתורות, ואחת שסופר טובה בזה, אז בואו נראה איך מחזיק פייר אמבלם וואריאורז.
הסיפור עוקב אחר
התאומים הצעירים, הנסיכה והנסיך ליאנה (Lianna) ורוואן (Rowan). כאשר ארמון המלוכה שלהם מותקף, אמם נותרת מאחור, והשניים חושבים
שהיא מצאה את מותה. מובלים על ידי שומר הראש שלהם, דאריוס, השניים מתחילים במלחמה
כדי להגן על ביתם. וזו די כל העלילה בפועל. העלילה לא חשובה וכל מטרתה היא לתת
תירוץ לקרבות ולפגוש במהלך הסיפור את דמויות פייר אמבלם המקוריות שהגיעו ליקום של
שני התאומים כדי שתוכלו לשחק איתם. בניהם אהודי הקהל לוסינה וכרום מAwakening, ריומה וקורין מFates, ומארת' וסידה מפייר אמבלם הראשון. המשחק פה ושם משחזר כמה
אירועים חמודים משאר הסדרה, כגון הרגע שבו כרום מגלה שלוסינה היא בתו העתידית ומיד
מקבל אותה. איפה שהחלק העלילתי באמת בולט הוא על ידי חיזוק הAffinity בין הדמויות, דבר שחוזר על עצמו בהמון משחקים, ואני באמת בעד
שימשיכו איתו לנצח, כי זו אחת ה"קלישאות" הכי מספקות בכל המדיום. על ידי
חיזוק האפינטי צמד דמויות מסוימות יקבלו שיחה חמודה בניהן והמגוון רחב. עם זאת
לאלו שיחפשו את ההשוואה ביחס למערכות אפינטי אחרות במשחקים, הוא לא מספיק רחב, שכן
גם ביחס לסדרת פייר אמבלם המקורית, וכן ביחס למוסו אחרים של קואיי כגון Warriors All Stars ששם כל הדמויות יקבלו שיחה עם כל הדמויות
האחרות. עדיין, זה לא דבר שאני מוריד מערכו של פייר אמבלם וואריאורז, שכן השיחות
שיש נהדרות.
כרגיל כמצופה ממוסו,
פייר אמבלם וואריאורז מבוסס על הרעיון של לקחת דמות, ואיתה לחסל אויבים חלשים ללא
הפסקה. דבר שאישית אני מוצא אותו סופר מהנה, אך זה כבר תלוי בטעמכם האישי. לעומת
משחקים אחרים בז'אנר ששם תשחקו עם דמות אחת או שתיים בכל שלב, בפייר אמבלם
וואריאורז תשחקו עם ארבע באותו הזמן. כאשר הדמויות שעליהן לא תשלטו באותו הרגע
ישלטו על ידי המחשב, יחד עם כמה הערות מנחות שתוכלו לתת להן בכל רגע על ידי עצירת
המשחק. כמו מוסו רבים אחרים, ובעיקר אלו הפחות טובים כגון Dragon Quest Heroes וHyrule Warriors, גם בפייר אמבלם וואריאורז יש צורך בבייביסיטר רע ולהגן על החבר
או המפקדה הנוראיים שלא מסוגלים להגן על עצמם, ובמידה והם יפסידו, הקרב יכשל. בקרבות
מסוימות זה היה רע במיוחד. כך למשל בקרב מסוים, אחד הבוסים בו ישר יסתער על הבסיס
שלכם, והבוס חסין לחלוטין מנזק עד שתהרסו את העמדה שממנה הוא הגיע. למרות זאת,
בסופו של דבר כן הצלחתי ליהנות למרות הפגם הזה.
פייר אמבלם וואריאורז
גם מכניס כמה מערכות מסדרת האסטרטגיה המקורית, ומנסה לשלב אותם לתוך מוסו. בחלקם
הוא מצליח, בחלקם פחות. לפניי שתתחילו את המשחק, המשחק יבקש מכם להחליט החלטה
משמעותית שאותה לא תוכלו לשנות אף פעם; או לשחק בדרך הרגילה למשחקי מוסו, או אם
לשחק עם המערכת של פייר אמבלם שבה במידה ודמות תמות היא תימחק למשך כל המשחק (או
על ידי תשלום אסטרונומי של כסף כדי להחזיר אותה לחיים. אני אישית החלטתי לשחק בדרך
הרגילה למשחקי מוסו, זו הדרך שבה אני משחק שנים בז'אנר הזה ואין סיבה שאשנה. דבר
נוסף שפייר אמבלם וואריאורז מוסיף הוא מערכת אפקטיביות שבה דמויות מסוימות חזקות
נגד אחרות וחלשות נגד אחרות. זו מערכת טובה כשהיא לטובתכם, אך בלתי נסבלת כשהיא
לא. היא עובדת בתור מערכת של משחק אסטרטגיה, פחות כמוסו. למשל, אני מאוד אוהב לשחק
עם קאמילה- היא מגניבה שרוכבת על דרקון ענק (וגם המראה שלה לא מזיק בכלל), אך ברגע
שהיא מגיעה לקרבות נגד קשתים, מספיקה מכה אחת או שתיים כדי שהיא תמות. ושלבים
מסוימים שופעים בהם. זה איפה שפייר אמבלם וואריאורז דווקא יכול להחזיק לשחקנים שהם
לא חובבי מוסו כז'אנר, שכן הוא דורש יותר חשיבה מאשר רוב הז'אנר שמקבל רושם
(מוצדק) שכולו להרוג אויבים חלשים ללא הפסקה (דבר שאנשים רבים רואים בו כ"רדוד".
דבר לגיטימי לחלוטין)
עוד מערכת שחוזרת
מהסדרה המקורית היא מערכת "איחוד היחידות" שבה תוכלו לצרף דמות מסוימת
לאחרת. לא רק שהיא מחזקת את הדמות שכן נלחמת, אלא היא גם נותנת את האפשרות למהלכי
זוגות מוגזמים וחזקים. אך מערכת אחרת שאני פחות אוהב זו מערכת הMaster Seal שעל ידי שימוש בו הדמות תקבל אפשרות לקבל
יכולות ומהלכים חדשים. להשיג מאסטר סיל זה לא נוראי- כל מה שהוא דורש זה S ראנק בשלבים ספציפיים, אך הבעיה ששלבים מסוימים מכריחים לשחק עם
דמויות מסוימות. שחלקן לא כיפיות מההתחלה. הייתה האפשרות שהן יהיו יותר כיפיות
בעתיד, אבל בשביל זה צריך מאסטר סיל שהמלאי המוגבל שלהם יצר מצב בעייתי.
ואיך הדמויות עצמן,
עד כמה הן כיפיות לשימוש? בואו נתחיל מהעובדה שקאסט הדמויות מראה שזה מאוד בולט
שאומגה פורס יצרו את המשחק. שכן, זה אומר שיש הרבה וואיפוז. לא כולל DLC, יש במשחק 23 דמויות או 25 במידה ומחשיבים את שתי הגרסאות של
קורין ורובין. מתוכן יש לנו 15 נשים, ו10 בנים. כמות הDLC מטרידה- תשע דמויות. יותר משליש מסך הדמויות שמגיעות על הדיסק. זה
עוד יותר בעייתי כשבפועל, לא מדובר ב23 או 25 דמויות (תלוי איך סופרים) אלא 15. זה
בגלל שיש במשחק לא פחות מ8 דמויות Clone. ההבדלים היחידים בין
דמויות הקלונים לחבריהן הן כמה יכולות משפיעות סטאטים שהן יכולות ללמוד,
והספיישלים שלהן. לוסינה וכרום זהים לחלוטין מלבד הספיישלים, כך גם ליאנה ורוואן,
טאקומי וסאקורה ואנה, ליאו ואליז, מארת' וסליקה, והינוקה וקרודליה וסידה גם כן
קלונים. למרות זאת, מלבד טיקי, כל הדמויות כן סופר כיפיות. אבל בואו נדבר רגע על
טיקי, שהשד יודע איך לעזאזל אומגה פורס יצרו אותה בתור אחת דמויות המוסו הכי
משעממות ששיחקתי אי פעם. היא לולי שמסוגלת להשתנות לדרקון, שזה אמור להיות הדבר
הכי מגניב בכל המשחק. הישג רציני להיכשל בזה. למרות זאת, יש לנו לפחות את קורין
שגם היא משתנה לדרקון והיא כן אחת הדמויות הכי כיפיות בכל המשחק. חוץ מזה לוסינה
נהדרת על אף היותה בסיסית, טאקומי נלחם עם קשתות באופן נהדר, קאמילה הייתה
ה"מיין" שלי, ולין הייתה סופר מהירה באופן מדהים. עוד דבר מעולה שפייר
אמבלם עושה זה דווקא דבר שחששתי ממנו לפניי ששיחקתי- דמויות רכובות על סוס. סוסים
במוסו אף פעם לא היו כיפיים להילחם עליהם בשבילי, בין אם זה בDynasty Warriors (ששם היה אפשר לרכב אפילו על פנדות ודובים ועדיין
זה היה לא טוב) או אפילו יותר גרוע, הגיימפליי של אפונה בהיירול וואריאורז. בפייר
אמבלם וואריאורז יש לא פחות מ8 דמויות רכובות. והן נהדרות. פרדריק ברוטאלי באופן
נהדר, והמצב משתפר כשמשיגים את קסאנדר שדומה לו והוא אף יותר ברוטאלי ממנו. סה"כ
קאסט דמויות טוב, אבל הייתי שמח אם לא היו קלונים וכל-כך הרבה DLC באופן יחסי.
פייר אמבלם וואריאורז
זמין גם לסוויץ' וגם לניו 3דס. כפי שאתם רואים מהתמונות כאן, שיחקתי בגרסת הסוויץ'
(וממה שראיתי מגרסת הניו ה3דס היא נראית כמו פיגוע גרפי). סך הכל, גרסת הסוויץ'
נראית טוב, אך לא מדהים. היא עושה את מה שהיא צריכה לעשות טוב, והספיישלים של
הדמויות נראים לא רע, אך היא רחוקה מלהיות פסגת הגרפיקה של הסוויץ' שעליו נמצאים
משחקים יותר מרשימים גרפית כגון Bayonetta 2 וAstral Chain. מה שכן, המשחק רץ נפלא בתור נייד. מכל המשחקים שיש לי כרגע
לסוויץ', פייר אמבלם וואריאורז הוא זה שהכי נהניתי לשחק בו בנייד בעקביות. שזה דבר
שלא באמת קשור באיך שהמשחק רץ, אבל הנה לכם דעתי הסובייקטיבית.
יש למשחק אופציה גם לדיבוב
אנגלית ויפנית, והכינו את הצליל הדרמטי... (!), שיחקתי בו בדיבוב האנגלי. דרמה
נכון? זה בגלל שהדיבוב היפני לא מגיע על הדיסק, אלא הוא DLC חינמי ששוקל משקל מפלצתי של שניים וחצי ג'יגה. והדיבוב האנגלי כן
טוב, טוב מאוד. הקאסט שנמצא בו כולל את כנראה פסגת המדבבים האנגליים, מתיו מרסר עם
הקול המושלם שלו בתור כרום. אז כן, בדיבוב היפני הייתי מקבל את סאוואשירו מיוקי
וקובאיאשי יו, אך באותה המידה דיבובים מציקים כגון זה של סאטו סאטומי בתור קורין
וקאג'י יוקי בתור טאקומי, בעוד שהדיבוב האנגלי שלהם הוא תענוג. יחד עם שניים וחצי
ג'יגה שזה משקל מפלצתי בשביל הסוויץ'.
על אף כמה מהדברים השליליים שכתבתי כאן, כן נהניתי מפייר אמבלם וואריאורז. מוסו בשביל זה ז'אנר שצריך לעשות טעויות ממש מחרידות כדי שאסבול ממנו.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה