אי שם ב2014, לפניי
כמעט שש שנים הבאתי לכם את הפוסט הזה, שהכיל סדרות שעוסקות
במשפחה. מאז הספקתי לצבור לכם כמה סדרות נוספות על הנושא, חלקן מוכרות, וחלקן קצת
פחות. וכל מה שהפוסט הזה יעסוק בו זה לתת לכם סדרות נוספות שמכילות גיבור שהוא
הורה.
Strike the Blood
אנחנו מתחילים מהמיץ
של הזבל- סטרייק דה בלאד, שצפיתי רק בעונה הראשונה שלה, כי עד כמה אני מסוגל לסבול
זבל? סטרייק זה בלאד היא סדרת אקשן-אצ'י- הארם גנרית לחלוטין. כן, כמו Highschool Dxd (שבדרך קסם אפילו יותר אשפה מסטרייק דה
בלאד), כן, כמו SAO, ולא חסר לנו בולשיט זבל נוסף כמו Highschool of the Dead, ועד לAkikan, וכדי שלא יחסר אז גם יש לנו את Freezing. אין מה להסביר את העלילה כי זה לא באמת משנה. כל מה שאתם צריכים
לדעת זה שיש אקשן שנראה טוב, דמויות אשפה, אצ'י, ושכולן נמרחות על הראשי שלנו,
קוג'ו. מדמויות מטומטמות שבטוחות שהן יכנסו להריון רק משיחה איתו, ועד ליוקינה שכל
חמש דקות אומרת "לא סנפאי, זה הקרב שלנו!". איך כל זה קשור לזה שסטרייק
דה בלאד היא סדרה שבו הגיבור הוא הורה? אז תנו לי להרוס לכם את סוף העונה הראשונה;
הבת מהעתיד של יוקינה וקוג'ו מופיעה! אז יש לנו פה הארם שבו אחת הבנות ניצחה?!
יוקינה היא הבסט גירל?! אחרי הכל, הם עשו ילדים! תחשבו שוב, כי סטרייק דה בלאד
בועטת לכל מי שקיווה שתהיה בסט גירל בסדרה, כי קוג'ו עושה ילדים לא רק עם יוקינה,
אלא עם גם בת אחרת בשם אסאגי... אאוץ'.
Master Keaton
בסדרות רבות שמציגות
הורה שנמצא בלי בן\ בת זוג הן מכניסות את המצב שבו בן הזוג הנוסף כבר נמצא בעולם
הבא, או שהוא סתם הורה מאמץ (כמו סדרות שהיו בפוסט הקודם ויהיו בהמשך הפוסט הזה). אז
שמעו רעיון מקורי, שמשום מה סדרות אנימה לא אוהבות להכניס אותו; הראשי של מאסטר
קיטון, היראגה קיטון טאיצ'י הוא גרוש! כן, אמרתי לכם שזה נורא יצירתי! (כל-כך
יצירתי אחרי ששליש מההורים במציאות הם הורים גרושים... ). הסדרה כמעט ולא נוגעת
בדמות של קיטון בתור הורה לבתו, יוריקו, אך היא עדיין מתאימה לפוסט הזה. בכל מקרה,
מאסטר קיטון היא סדרה שעוסקת ברעיון "הנווד", סדרה שעוקבת אחרי גיבור
בודד, שלרוב הוא אינו הדמות הראשי של הסדרה, אלא נועד להציג את הדמויות המגוונות
החד פרקיות של הסדרה. סדרות כגון Mushishi וKino no Tabi גם כן עונות להגדרה הזאת. מאסטר קיטון מרשה לעצמה לעסוק במגוון
עלילות. מפרקים שהם דרמות פשע, ארכאולוגיה, אומנות, עמים נידחים, היסטוריה ועוד
מגוון נושאים שונים. היא אוהבת להכניס עלילות שמתקשרות למלחמת העולם השנייה, או
סתם להכניס פרקי Slice
of Life על הדמויות האיכותיות של
הסדרה שמשלבות את קיטון לתוכה בתור צופה שמפתח את הדמויות האחרות. מאסטר קיטון היא
פשוט סדרת איכות. ולמקרה וסגנון הציור של הסדרה מוכר לכם מאיפה שהוא- הצייר המקורי
של הסדרה (אך לא הכותב) הוא אורוסווה נאוקי, כן, אותו אחד שמאחורי Monster האיכותית.
Black Jack 2004
שלא נתבלבל עם הOVA של Black Jack שהיא יותר מותחן מאשר
סדרת הטלוויזיה של בלאק ג'אק (או בלאק ג'אק 2004) שעליה נדבר היום והיא יותר סדרת
סלייס אוף לייף. כמו מאסטר קיטון, גם בלאק ג'אק 2004 נכנסת לרעיון
"הנווד" שכן היא עוקבת אחרי המנתח המוכשר, בלאק ג'אק, ואחר הבת המאומצת
שלו, פינוקו. בלאק ג'אק ופינוקו כמעט ולא מקבלים פרקים משלהם בסדרה. במקום זאת
כמעט כל הסדרה עוקבת אחר הפציינטים של בלאק ג'אק. כל אחד והסיפור האיכותי שלו.
הסדרה מציגה מיליון ואחד מחלות ומצבים רפואיים, שאת חלקם היא ממציאה בעצמה. בלאק
ג'אק ופינוקו הם גם דמויות מופלאות. בלאק ג'אק מוצג כאדם מעט קר, שלוקח מחירים
אסטרונומיים בתמורה לניתוחים שהוא מבצע, אך בפועל, לבלאק ג'אק כן יש לב טוב. הוא
דמות אחראית ומבוגרת, והוא אדיב כשהוא צריך ויכול. רק על העובדה שבלאק ג'אק היא
אנימה על רפואה, ויש מעט מאוד סדרות שעוסקות בנושא הופך אותה להכרחית לצפייה
בעייני. זה אפילו עוד יותר טוב כשכל הסדרה היא נגישה לכל גיל, שכן היא מוצגת
בסגנון קליל ועדין, אך עדיין רציני באותה המידה.
Tiger and Bunny
טייגר אנד באני היא
סדרת אקשן, שכמעט ולא עוסקת באקשן בפועל. וזה מה שכל-כך טוב בה. הסיפור מתרחש
בעולם שבו יש גיבורי על. אנשים ספציפיים עם יכולות מיוחדות, חלקם הופכים לפושעים,
וחלקם מצטרפים לאגודה שבה הם מגינים על העיר והופכים לסלבריטאים עם שידורי שבהם הם
נראים במעשי הגבורה שלהם, ועד לקלפי אספנות. הסיפור עוקב אחר קאבוראגי ט. קוטטסו,
אחד מגיבורי העל היותר נידחים במערכת ההיא. הוא מקבל את שותפו החדש, בארנאבי ברוקס
שפופולארי כמה ליגות מעליו, והשניים שאינם מסתדרים יחד בתחילה, לומדים להכיר זה את
זה והופכים לשותפים נהדרים. חלק מהתחרות שיש בניהם נובעת מזה שלקוטטסו יש ילדה בת
10 בשם קאדה. קוטטסו מסתיר מקאדה את העובדה שהוא גיבור על, וקאדה לעומת זאת מעריצה
את בארנאבי. הדגש החזק שהסדרה נותנת לקוטטסו בתור אב זה דבר שלא תראו בהרבה סדרות.
כל מה שקוטטסו רוצה מעצמו זה שהוא יראה מגניב בפני קאדה. משאלה טהורה ויפהפייה.
השניים גם מקבלים בבוא הזמן את הקטעים המרגשים האיכותיים שלהם, כאלה שתראו בסדרות
כגון Clannad
After Story. זה הדבר העיקרי שטייגר
אנד באני הפכה לסדרה כל-כך נהדרת בשבילי, עם דגש על דרמה לפניי אקשן. דבר שהיה מעט
צפוי (במובן הטוב) בגלל ההגבלה של קוטטסו; הוא מסוגל להשתמש ביכולות שלו רק חמש
דקות ברצף.
Amaama to Inazuma
"אמאאמא טו
אינאזומה" או "מתיקות וברק" בתרגום חופשי עונה בדיוק למה שאפשר
לצפות משמה. היא מתוקה להפליא, אך היא לא מתאימה לכל אחד. היא סדרה שלא קורה בה
הרבה, ומתחלקת לעלילות פרקים שחצי מהם הם דרמה מתוקה מלאה בנצנצים ולחצי מהם
בישול. היא פשוט Power
Fantasy של הורות. הסדרה עוקבת
אחר אינוזוקה קיוהיי, אלמן טרי שנותר עם בתו בת החמש טסומוגי. מאז שאשתו נפטרה הוא
נאבק בדאגה למזון בריא לטסומוגי. קיוהיי עוסק גם כמורה, וכאן נכנסת לנו דמות
נוספת, אחת התלמידות שלו- קוטורי. כבר בפרק הראשון השלושה מוצאים את עצמם מכינים
מנות במסעדה של אמה של קוטורי, ולומדים לבשל הרבה מנות. וזה בדיוק מוקד המשיכה של
הסדרה, קצת דרמה על ילדה שמוצגת בתור פנטזיה לכמה ילדים מתוקים כשהם יכולים להיות
(במקום רק חלק מהזמן במציאות), ולבשל. עוד משהו שעושה את הסדרה לנגישה
להפליא לכל שכבת גיל היא העובדה שיש לנו שלוש דמויות מצוינות מכל שכבת גיל. ילדים
קטנים יוכלו להזדהות עם טסומוגי, בני החטיבה והתיכון יוכלו להזדהות עם קוטורי,
ואילו המבוגרים יוכלו להזדהות עם קיוהיי. מה שעושה את הסדרה לסדרת משפחה נהדרת. אך
היא עדיין לא מתאימה לכל אחד, שכן במידה ועלילות הSlice of Life שחותכות חצי מעצמן לטובת בישול עלולה להפריע לאנשים מסוימים.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה