Magic Kaito 1412 + Fujiko Mine: Lupin III- Double Phantom Review

Magic Kaito 1412 + Fujiko Mine: Lupin III- Double Phantom Review

הרבה זמן שלא עשיתי לכם ביקורת על סדרה פחות או יותר בזמן שהיא נגמרת. נכון? (מאז Isshuukan Friends שהסתיימה ביוני 2014). אך למרות זאת, אני מביא לכם את זה יחד עם ביקורת על הסדרה של לופן השלישי: פוג'יקו מינה. אז בואו נעשה קצת סדר לגבי מאג'יק קאיטו, כי המצב פה די מבולגן. רבים מכירים את קורובה קאיטו (או קאיטו קיד) מDetective Conan. הוא במקור היה בסדרה משלו, העונה לשם Magic Kaito מאותו היוצר. אך בשלב מסוים לגושו (היוצר של קאיטו וקונאן) נמאס מהמנגה, והוא נטש אותה. המנגה לא המשיכה עדיין גם כמעט אחרי 30 שנה מאז פרסומה המקורי. מה שהוא כן עשה, זה ליצור את דקטיב קונאן, ולהעביר את קאיטו, וכמה דמויות נוספות כמו אאוקו (הבת הראשית במאג'יק קאיטו) לדקטיב קונאן.

הייתה סדרה למאג'יק קאיטו ב2010 עם 12 פרקים, אך היא שודרה במסגרת ספיישלים של קונאן. בסופו של דבר היא הסתיימה ללא סוף אמיתי ופשוט נעצרה בפרק מסוים. מאג'יק קאיטו 1412 נלקח על ידי סטודיו A1 Pictures ומביא לסדרה 24 פרקים, ופחות או יותר סוג של סוף לסדרה. רק כדי לעשות סדר, אין שום צורך לצפות בקונאן לפניי קאיטו בשביל להבין מה הולך שם.

לגבי פוג'יקו מינה? טוב, היא מין סדרה על הסדרה הענקית- Lupin the Third, רק שבמקום לעסוק בלופן כדמות ראשית, היא עוסקת בפוג'יקו מינה, הבת הראשית של הסדרה. קבלו את זה בתור סוג של מין "רימייק דאבל גנב פאנטום ביקורת". גם מאג'יק קאיטו הושפע מלופן המקורי ביצירה (וגם יש מספיק קרוסאובר של קונאן עם לופן), אז זה עובד לא רע. הייתי מחכה כבר לסדרה החדשה של לופן, אבל נראה שהיא נדחתה ותאריך השידור שלה עוד לא ידוע.

אז קדימה, לביקורת!

Magic Kaito 1412

העלילה מספרת על קורובה קאיטו (Kuroba Kaito), תלמיד בן 17 שמתמחה בקסמים וטריקים. לצידו יש את חברת הילדות שלו, נאקאמורי אאוקו (Nakamori Aoko). קאיטו הוא גם בנו של גדול הקוסמים, קורובה טואיצ'י (Kuroba Toichi). אך בזמן מסוים בעבר, טואיצ'י נעלם, ולא חזר גם שנים רבות אחרי. ההשערה שכנראה מדובר ברצח. בשלב מסוים, קאיטו מגלה שטואיצ'י היה לא אחר מגנב הפאנטום הגדול, קאיטו קיד. כדי לגלות מה הסיבה להעילמותו של אביו, ולמשוך אליו את האנשים שגרמו להיעלמותו של אביו, הוא מחליט להפוך לקאיטו קיד בעצמו, במקום טואיצ'י. הוא מתחיל לחיות חיים כפולים, גם בתור קורובה קאיטו וגם בתור קאיטו קיד, יחד עם העניין של להסתיר מאאוקו את העניין. גם לאור העניין שאביה של אאוקו, נאקאמורי גינזו (Ginzo) הוא בחיר המשטרה והוא מתמודד נגדו על בסיס קבוע. גם מן הסתם שאאוקו שונאת את קאיטו קיד מאחר והוא גורם צרות רבות לאביה, וזה למרות שקאיטו מחזיר את אבני החן שהוא שודד לאחר שגנב אותן.

אז כן, מעכשיו הפרקים הולכים לעבוד על בסיס פרקים אחדים. כל פעם קאיטו עם המטרה הבאה שלו, ולהסתיר מאאוקו את העניין. על הדרך הוא מבצע כל מיני טריקים מעניינים ומגניבים ומתמודד נגד נאקאמורי. סה"כ מאג'יק קאיטו היא סדרה ממש מגניבה וכיפית, אבל עדיין יש בה בעיות. לרוב, מי שקאיטו מתמודד נגדם טיפשים באופן מחריד. פה ושם אכן מופיעות דמויות קצת יותר חכמות כמו הבלש האקובה (Hakuba), או קונאן (כן, מקונאן, מופיע בסדרה כמה פעמים בתור אורח). שמידי פעם מצליחות קצת להקשות לקאיטו את המשימה, אבל אף פעם לא תראו אותו מובס שם. אתם יודעים מראש שקאיטו אף פעם לא יתפס ולא יהיה משהו שישבור את התבנית של "קאיטו גונב, עושה דברים מגניבים, והלאה, פרק הבא". אישית האמת? נהניתי מהעניין, אבל זה תלוי מה אתם מחפשים כאן.

גם הסדרה טוענת שהטריקים של קאיטו הם לא כישופים, אלא פשוט אחיזת עייניים. לכן היא מציגה את אקאקו (Akako) מכשפת בעצמה שמתנגדת לקאיטו בגלל הסוג שימוש שלהם בטריקים וכישופים. היא גם לא ממש מחבבת במיוחד את אאוקו ורואה בה טיפשה ותוהה מה קאיטו מוצא בה. גם העניין הזה שהסדרה טוענת שקאיטו לא משתמש בכישופים אלא בטריקים יוצר בעיה חדשה. הדוגמא שהכי זכורה לי זה בפרק הסקי, כאשר אאוקו וקאיטו גולשים ומשומקום קאיטו מדליק את האורות. וכן, איכשהו נניח שזה טריק. ואם כבר אאוקו וקאיטו. על אף שהסדרה אף פעם לא מוציאה אותם כזוג רשמי (תשכחו מזה שקאיטו יתוודה לאאוקו בשלב מסוים. זה לא קורה, אף פעם) הם כן יוצאים לדייטים הרבה יותר מרוב הזוגות באנימות אחרות. ברוב הפרקים הם בדייט בדרך כזאת או אחרת. ככה שהרומנטיקה כאן למרות שלא עובדת בצורה "מרגשת" נקרא לזה ככה, אאוקו וקאיטו יותר רשמיים כנראה מרוב הזוגות באנימות אחרות.

קאיטו בתור הפרסונה שלו של "קאיטו קיד" באדאס מוחלט. אמנם זה בכללי די בולשיט כי זה בלי באמת עומק זה עדיין מצליח להיות נורא כיפי. נאקאמורי לעומת זאת, על אף שהוא טיפש, זה מביא להרבה קטעים קומיים עם איך שקאיטו מתעלה עליו. והודות לדיבוב המעולה של אונשו אישזוקה, זה עובד באופן די נהדר.

מאג'יק קאיטו בסופו של דבר לא סדרה מבריקה במיוחד ביקורתית. אבל עם זאת, אני כן ממש אוהב את הסדרה. לא תמצאו הרבה עומק בה, אבל למרות זאת, זה פשוט כ"כ כיף. אני רק חושב שכדאי שתשקלו לעצמכם את הסוג של הסדרה שאתם מחפשים לעצמכם לפניי שאתם צופים בקאיטו. אם לא אכפת לכם מפשוט טריקים מגניבים, שגם אם לא מוסברים במלואם, תצאו ממאג'יק קאיטו עם סדרה הוגנת פלוס.

 

ועדיין נשאר לנו את פוג'יקו מינה: לופין השלישי, אז קדימה, לשם.

Fujiko Mine Lupin III

בשונה ממאג'יק קאיטו 1412, פוג'יקו מינה: לופין השלישי פחות מסתמכת על טריקים ודברים מגניבים ומלהיבים כדי למשוך את הצופה. הסיפור מספר על מינה פוג'יקו (Mine Fujiko) בחורה חושנית שמנצלת בעיקר את הנשיות שלה בשביל להשיג מה שהיא רוצה. בפשטות, היא אישה מהגיהינום. סקסית, אבל אופי רע רע רע (למרות שמבחינת הסדרה היא אחלה דמות). ברוב הפרקים תראו את פוג'יקו נמצאת עם גבר מסוים, מפתה אותו, זה עם כמה טריקים משלה כמו סמי שינה וכ'ו, וכך היא משיגה את החפץ שהיא רוצה.

כמובן שלא הכל הולך חלק לפוג'יקו, שכאן נכנס ארסן לופן השלישי (Arsene Lupin III), הדמות הראשית המקורית של הסדרה. לופן הוא גם גנב פאנטום בעצמו, ומתמודד נגד פוג'יקו. לופן די חושק בפוג'יקו. הוא מגדיר אותה כ"אהבת האמת שלו", למרות שנראה שזה יותר כמו תאווה מוזרה אליה. לצידו עומד בחור בשם ג'יגן דאיסוקה (Jigen Daisuke), שותפו העיקרי של לופן. וכמובן, שיש כ"כ הרבה גנבי פאנטום בסדרה, בטח יהיה איזשהו שוטר שירצה לעצור אותם. וכאן נכנס לנו השוטר זניגאטה (Zenigata) ושותפו הצעיר, אוסקר (Oscar).

בכללי הסדרה לא מביאה משהו מלהיב במיוחד. כל הפרקים הביאו לי הרגשה של "הו, אוקי זה היה טוב" אבל לא מעבר לזה. פשוט מביאים סיפור טוב. גם עם הזמן אנחנו יותר מגלים על העבר של פוג'יקו, ולמה היא נהייתה כזאת גיהנום של אישה. והפרקים האלה באמת מעניינים. יש בהם כל מיני סיפורים מעניינים, שאחד האהובים עליי היה על אישה שצבעו אותה, התעללו בה והוגדרה בתור "אוצר" בלי שום כוונה להתייחס אליה כאדם. זה גם פיתח את פוג'יקו. סה"כ הדמויות מצליחות להיות די מעניינות, במיוחד לופן שהוא מקסים.

גם ראוי לציין, הסדרה מכילה המון המון עירום. וכן, זה כולל פטמות. חסכתי להביא לכם את זה כאן בביקורת. הסדרה אמנם כעקרון מן סדרת אצ'י, אבל היא לא באמת דומה לסדרות אצ'י אנימתיות ג'נריות כמו נניח High School DXD או To Love Ru. היא מעבירה את עצמה לכיוון יותר מערבי, בצורה מין HBOאית מסוימת, בלי לתת הרגשה שהסדרה דבילית ומטרידה. היא עושה את זה בעזרת כמה דרכים. דבר ראשון, סגנון הציור לא אנימתי ג'נרי. וגם הצביעה עצמה. לא תראו כמעט הצללות בציורים. למרות זאת, הציור עדיין נשאר יפה במיוחד. גם הדיבוב לא באמת נותן הרגשה של משהו מטריד עם גניחות אנימתיות או קולות מואה מטרידים. הכל כאן נשמר בגדר בוגר יחסית. אולי בוגר זו לא ההגדרה המתאימה, אבל זה ממש לא הבולשיט אצ'י אנימתי הרגיל שתמצאו ברוב סדרות האצ'י הרגילות שהרשימה שלהן לא נגמרת. גם הדיבוב נהדר. מה שכן, בגלל הסגנון הנורא מערבי של הסדרה, זו סדרה שאין שום סיבה לשלול את הדיבוב האנגלי. גם מה שלופן עצמו בכלל לא יפני אלא צרפתי (הסדרה מגדירה אותו כנכד של ארסן לופן המקורי מסדרת הספרים הצרפתית)

~לסיכום~

אלו שתי סדרות שדי אהבתי. הן לא שיא המבריקות, כן. אבל הן כן מביאות חוויה די יחודית. מאג'יק קאיטו מביאה הרבה טריקים בלי עומק במיוחד, אבל עם זאת מצליחים להיות כ"כ מגניבים וכיפים. "פוג'יקו מינה: לופן השלישי" לעומת זאת מביאה חוויה מעניינת ונוטה לכיוון מערבי. הסדרה זמינה לבלוריי באירופה, ככה שאני בהחלט מתכוון לקנות אותה בשלב מסוים. למאג'יק קאיטו לצערי, אין שום רישיון כרגע. ככה שאצטרך להישאר בבאסה.