ביקורת לזינובלייד 3
לאחר 145 שעות עם המשחק. יש לי לא מעט דברים חיוביים להגיד, אך כמה שליליים.
הסיפור מתרחש לאחר
שהיקומים של זינובלייד 1 וזינובלייד 2 התאחדו. אז אה כן חברה', המשחק הוא המשך
לשני משחקים במקביל! לאלו ששיחקו בזינובלייד 2 לא עד סופו עלתה כנראה המחשבה
שזינובלייד 1 ו2 הם מסדרות המשחקים שהכותרים בהם לא קשורים זה לזה (כגון Final Fantasy, Tales וכדומה). הסוף של
זינובלייד 2 חשף שהוא מתרחש ביקום מקביל לזה של זינובלייד 1 באותו הזמן. שני
היקומים התחילו כיקום אחד והתפצלו לשניים לפניי עלילת שני המשחקים. ואז שני
היקומים התאחדו בחזרה. לשחק
בזינובלייד 1 ו2 אמנם לא הכרחי כדי ליהנות מהעלילה של 3, אך בהחלט מדובר בדבר שעוזר.
העלילה מתרחשת במהלך
מלחמה של מאות ואף אלפי שנים בין צבא קבס (Keves)- האחד שמייצג את העולם
של זינובלייד 1, לבין צבא אגנוס (Agnus)- הצבא השני שמייצג את
היקום של זינובלייד 2. מיתות והרוגים פוקדים את העולם ללא מנוחה. אם זה לא מספיק,
החיילים שלהם לא נראים כבני אדם לאף אחד מהצדדים. הם נולדים בגוף של ילדים בני
עשר, וישלחו מיד למלחמה. במידה ולא יהרגו מספיק חיילים, מד החיים שלהם "שעון
הלהבות" יחסל אותם ויביא אותם אל הסוף. ואלו שישרדו? לאחר עשר שנים ימותו גם
הם אוטומטית! זו המלחמה חסרת הרחמים של זינובלייד 3 שאף אחד ממנה לא ניצל.
הסיפור עוקב אחר נואה
(Noah), יוני (Eunie), ולאנץ (Lanz) שלושה חיילים מצבא קבס
שנמצאים בשנה השמינית לחייהם (כלומר במילים אחרות, הגיל שלהם מקביל לגיל 18). הם
חונכו מגיל 0 להרוג ללא הפסקה ולתעב את צבא אגנוס. לא שיש להם ברירה, כי שעון
הלהבות מתקתק במידה ולא יהרגו. נואה במקביל עובד בתפקיד ייחודי שיש לחיילים, כ-אוף
סיר (Off Seer. בדיבוב היפני, Okuribito). במידה והייתם מבקשים ממני מושג עברי לזה, הייתי קורא להם בעברית
"מלווה למנוחות". האוף סיר אלו חיילים שמנגנים בחליל ועורכים לוויות
לחיילים שמתו בשדה הקרב. כתוצאה מכך, בשונה מיוני ולאנץ, נואה רואה פחות ופחות את
ערך המלחמה.
במקביל בשדה הקרב
מופיעים שלושה חיילים של צבא אגנוס; מיו (Mio), טאיון (Taion), וסנה (Sena) שבדיוק כמו חיילי קבס
חונכו לשנאה מתעבת של צבא האויב. מיו, במקביל לנואה גם עובדת כאוף סיר וכמוהו פחות
רואה את קודש המלחמה שאליהם חונכו טאיון וסנה. ביום מלחמה שגרתי רגיל נואה, יוני,
ולאנץ נתקלים במיו, טאיון, וסנה. הדחף הראשוני מגיע- להשמיד זה את זה. אך אלא שאז
מופיע אויב שמעולם לא הכירו- מביוס (Mebious). מביוס שחזק בהרבה מהם
מותיר את השישה חסרי ברירה, ועם מלא שנאה ותעבה, השישה מחליטים לשתף פעולה באופן
זמני. מאדם בשם גורניקה (Guernica) הם מקבלים יכולת חדשה,
אורובורוס (Ouroboros) שנותן להם להתמזג לישות אחת חזקה שאיתה הם
מצליחים לשרוד. אלא שאותה היכולת גורמת לכל אחד ואחד מחברי הצבאות שלהם לראות בהם
כאויבים. חסרי כל ברירה, השישה מחליטים לעבוד יחד, ועם שנאה רבה בניהם הם הופכים
לקבוצה.
אך זה איפה שהמשחק
נותן שעות ארוכות לבניית היחסים מאויבים, ועד לחברים בנשמה שסומכים זה על זה
בטבעיות. המשחק מבצע את זה סופר טוב. בשונה מזינובלייד 2 שהיה בקטע הילדותי של
"חחחח רקס הוא מלך הארם! פאירה, מיתרה וניה שלו חחחח!!!!", זינובלייד 3
בונה את היחסים ברמה שקולה לזו של זינובלייד 1. אם בזינובלייד 1 היו לנו שני שיפים
רומנטיים שמבוצעים מדהים דרך פיורה ושולק, וריין ושארלה, זינובלייד 3 בועט עם
ארבעה שיפים ראשיים. ריקו (Riku) ומאנאנה (Manana) הם מבינהם. וכן נואה ומיו, יוני וטאיון, ולאנץ וסנה. ולמקרה שזה
לא הספיק אז יש לנו פה עוד שיפ רומנטי מצוין של שניים מהנבלים. במהלך אזורי המנוחה
של המשחק תראו את הדמויות מתחברות זה לזו בעיסוקים בתחביבים במהלך המסע שלהם. אני
שמח גם להגיד שבזינובלייד 3 אין שום דבר מטמטום האצ'י הארם של זינובלייד 2. כן,
לאת'ל (Ethel) ומוניקה (Monica) יש חזה ענק. זה מסתכם בזה ולא מגיע ל"רקס תפוס לי את השדיים
חזק!" בסצנה הראשונה של פאירה ולזעם טסונדרה שגרתי בסצנה השנייה של מיתרה. אלא
אם אתם מחשיבים את הסוף של זינובלייד 3 שהופך את הדמויות המפגרות של זינובלייד 2
לעוד יותר מטומטמות...
.... למרבה הצער,
זינובלייד 3 כל-כך עסוק בפיתוח היחסים המעולה של הדמויות שבמשך עשרות שעות של
המשחק לא קורה דבר בעלילה. כן, פה ושם אנחנו רואים שהדמויות לומדות כמה דברים
חדשים על העולם שלא הכירו בתור מכונות הריגה. כך למשל בפרק השלישי נואה מבחין
לראשונה בהזדקנות של בני אדם ומפלצות. דבר שהשישה, וכן כל שאר החיילים לא חשבו
עליו מעולם. במקום זה תצפו בהרבה סצנות עם כוריאוגרפית אקשן מדהימה שתראו כאילו
אתם צופים בKimetsu
no Yaiba או Jujutsu Kaisen. זה היה מגניב בפעם הראשונה, השנייה, בשלישית הייתי כבר
"איפה העלילה?! זה זינובלייד למען השם!". רק בפרק החמישי מתוך שבעה סך-הכל העלילה
מתחילה להתקדם. ואם זה לא הספיק אחת
המטרות של מביוס, קבוצת הנבלים נחשפת לא דרך הסיפור הראשי, אלא דרך סייד קווסט...
אבל זה איפה שהמשחק
מבצע מעולה סייד קווסט. במידה ותגיעו אל סייד קווסט שמסומן בצהוב (בשונה מהצבע
הכחול הרגיל) זהו סייד קווסט שייתן לכם סיפור מצוין ומפורט על דמות מסוימת שבקלות
יכול היה להיות חלק מהסיפור הראשי.
רוב הנבלים במשחק,
מלבד שניים, הם די גרועים למען האמת. כן, N וM מדהימים עם סיפור רקע מצוין. ואז יש לכם את כל האחרים... J הוא חתיכת מפגר, S מטומטמת עם מניע מפגר,
ולרוב האחרים אין אפילו דמות. הם שם כדי להיות גוש רוע שהורג בני אדם כי זה קול!
אפילו Z, הנבל הראשי של המשחק עם מטרה גנרית שיש
בכל-כך הרבה נבלים של JRPGים. שזה לא אומר
שחלילה שנאתי אותו. הוא בינוני, אך הודות למדבב המצוין שלו, אוטוסוקה אקיו (בלאק
ג'אק מBlack Jack, אדאצ'י מYakuza 7, וכן ת'ורקל מVinland Saga) הוא נהפך לדמות טובה
בהרבה ממה שהוא באמת.
דבר מצוין שזינובלייד
3 עושה, בדומה לזינובלייד DE וזינובלייד 2, זה שהוא
נותן לכם לצפות שוב בכל הקאטסינס של המשחק. כי חלקן כגון הסצנה שבה הפארטי לומדים
על תינוקות ואהבת אם היא הסצנה הכי טובה בכל המשחק (ואחת הטובות בJRPGים אי פעם באופן בכללי). זינובלייד 3 עושה את זה אפילו טוב יותר
מקודמיו, שכן הוא נותן לכם לסמן סצנות אהובות ולמצוא אותן בקלות יותר לצפייה
חוזרת.
זינובלייד 3 שומר על
המושגים הלא שגרתיים שלו כגון Topple וAggro משאר הסדרה. בפעם השלישית עם הסדרה כבר לא הייתי צריך לחשוב יותר
מידי. עשיתי את הדברים האלה באופן אוטומטי. אני רוצה שדמויות מרפאות יהיו עם אגרו
נמוך כדי שימשיכו לשרוד, ואילו דמויות עם הגנה וחיים גבוהים עם אגרו גבוה כדי
שהאויבים יתעסקו בהן וישרדו. זינובלייד 3 עושה את זה ליותר ברור משאר הסדרה. הוא
משתמש במקום זאת בקלאסים. כל אחד מששת הגיבורים שלכם יכול להיות כל קלאס שתרצו,
מתוך 23 שיש במשחק (לא כולל קלאסים של DLC ופוסט גיים). יש שלושה
סוגי קלאסים במשחק; תוקפים שזה ברור מהשם, מגנים שנועדו למשוך את התקפות האויבים
אליהם ולספוג את הנזק על חשבון התוקפים והמרפאים, וכן המרפאים שהם גם דמויות תמיכה
עם חיזוקי סטאטים וכדומה. זינובלייד 3 הולך על צעד מסוכן שחששתי ממנו בתחילה; הוא
נותן לכל ששת חברי הפארטי שלכם להילחם יחד ועוד חבר פארטי נוסף שלא תוכלו לשחק
איתו. כן, שבע דמויות יחד. זה מספיק טרור על המסך במשחקים כגון Tales עם ארבע דמויות. הסיבה העיקרית שחששתי היה בגלל Star Ocean Integrity and
Faithlessness שעשה בדיוק מה שזינובלייד
3 עשה כמה שנים לפניו עם שישה חברי פארטי יחד ואחד נוסף שלא יכלתם לשחק איתו. איך
זה היה בסטאר אושן? טרור לא נורמלי וגוש בלאגן הזוי. בזינובלייד 3 גם מדובר בטרור
על המסך, אך פחות משציפיתי, ועדיין היה עשוי טוב יותר מסטאר אושן.
אז איך בעצם משיגים
קלאסים? דרך הHero
Quest. חלק מהקווסטים האלה יהיו
חובה כחלק מהסיפור הראשי, אך רבים מהם הם סייד קווסטים. בקווסטים האלה תעזרו
לגיבור שבסופו יצטרף אליכם לפארטי. הוא יהיה חבר הפארטי השביעי שלכם, וכן תוכלו
לקבל ממנו את הקלאס שלו לנואה, יוני, לאנץ, מיו, טאיון, וסנה. זה משתלם במיוחד
להשקיע בקווסטים ובקלאסים האלה משתי סיבות; ברגע שתעלו קלאס לרמה 10 תקבלו ממנו את
התלבושת שלו. אך הסיבה היותר חשובה, זה שתוכלו להשתמש במהלכים וביכולות של הקלאסים
האלה יחד עם קלאסים אחרים. המצב די פשוט, הקלאסים מתחלקים לקלאסים של קבס ואגנוס.
במידה והקלאס הראשי שלכם הוא של אגנוס, תוכלו לצייד מהלכי נוספים מקלאסים של קבס,
וכן ההפך. מה שיוצר מצב מעניין שתוכלו להשתמש גם עם תוקפים עם התקפה מרפאת רק ליתר
בטחון, וכן ההפך.
ואז יש לנו את
השילובים במשחק, האורובורוס. הם יהפכו את הדמויות לחזקות בהרבה מהרגיל, אך עוד דבר
חשוב ואפקטיבי- בזמן שהאורובורוס פעילים הדמויות שמרכיבות אותם לא מאבדות חיים
בשום מצב (גישה הפוכה לגמריי מזו של Tales of Zesteria המעולה שגם חולק מערכת
שילובי דמויות). למה זה כזה חשוב? כי נניח ואני רואה שדמות מסוימת עומדת למות, אני
מנצל את זה כדי לשלב אותה, ולמשוך זמן עד שמהלך ריפוי של דמות אחרת יטען. זה גם
איפה שבניתי את הפארטי שלי בצורה מעניינת. החלטתי על מצב פשוט- שלוש דמויות
מרפאים, שני מגנים, ושני תוקפים. ועוד דבר שדאגתי לעשות- שבשום פנים ואופן לא יהיו
שתי דמויות מרפאות שיכולות להשתלב יחד (כלומר, במקרה ושמתי את טאיון כמרפא, דאגתי
שיוני תהיה או תוקפת או מגנה). כמובן, כל זה לשיקולכם האישי. ראיתי ברחבי האינטרנט
פארטי שמורכבות משלושה מגנים, אחרות עם שלושה תוקפים, וקבוצות מגוונות נוספות. אין
שיטה "לא נכונה" בבניית הפארטי בזינובלייד 3, מדובר בפארטי שמתאימה
לשיטת המשחק שלכם. בדיוק כמו שJRPG טוב צריך לעשות.
אך לא הכל מושלם
במערכת הקרב של זינובלייד 3. הכסף במשחק הוא פשוט חסר תועלת. אתם תקבלו ממנו כל-כך
הרבה ואין מה לעשות איתו בכלל. בJRPGים רבים המזומנים
שלכם מספיקים להרבה יותר ממה שתוכלו לקנות, אך בזינובלייד 3 באמת שאין מה לעשות איתו.
בזינובלייד 1 היו נשקים ושריונות לקנייה. בזינובלייד 3 אין דבר מזה. כל מה שתוכלו
לקנות בפועל זה חפצי ציוד, שכן בסדרת זינובלייד אפילו אין חפצי קרב. ואם כבר חפצי
ציוד, זה עוד דבר שהמשחק כושל בו. אתם תקבלו כל-כך הרבה חפצי ציוד מהריגת מפלצות,
וכאלה שטובים בהרבה מאלו שתוכלו לקנות. אם זה לא מספיק, עם כמויות אדירות של חפצים
כאלה למצוא את האחד שאתם רוצים ברשימה הבלתי נגמרת זה על סף הבלתי אפשרי. המשחק כן
נותן לכם לסמן חפצים אהובים. וזה לא עוזר בדבר- אפילו לא תוכלו לחפש בנוחות את
הפייבוריטים שלכם. כל מה שזה יעשה זה לסמן בכוכב בגודל פיקסל את החפץ שלכם, ועדיין
תצטרכו לחפץ אותו ברשימה האינסופית הזו.
רוצים לשמוע מה אני
חושב על רמת הקושי של המשחק? בטוח שאתם רוצים! כי אתם יודעים לאן זה כבר ילך! ...
אני לא יכול לדבר על רמת הקושי. הייתי חזק באופן קיצוני כרגיל. סיימתי את המשחק
ברמה ששוברת כל רמה שסיימתי בה כל JRPG אי פעם. הרמה היא...
97... רק שתי רמות מתחת למקסימום. Z בכה נגדי חזק כמו קורבן
ביום שגרתי של הומו סאמה. אבל זה שאני לא יכול לדבר על רמת הקושי של הסיפור הראשי
לא אומר שאני לא יכול לדבר עליה באופן כללי. כי הסיבה שהייתי כל-כך חזק זה בגלל
שעשיתי קווסטים כמו מטורף, ורבים כאלה שהייתי ברמה נמוכה בהרבה ממה שהייתה הרמה המומלצת
לקווסט המתבקש. ואני יכול להגיד שלפחות על סמך זה, זינובלייד 3 הוא המשחק הקל
ביותר מהטרילוגיה, אך עדיין מאתגר במידה ואתם ברמה נמוכה בהרבה. או שזה אני פשוט
מנוסה עם מערכת הקרב של הסדרה, מי יודע...
זה איפה שהמשחק זוהר;
לאתגר בוסים חזקים בהרבה ממה שאני. ואז אני חוזר למשימות הראשיות ואני שובר אותם.
הלופ היה כזה; משימה ראשית שאני שובר אותה. משעמם באסה! קדימה משימה צדדית מאתגרת,
כיף נפלא. שיט אני פאקינג אידיוט! עליתי ממנה רמות ועכשיו המשימות הראשיות עוד
יותר משעממות! אין ברירה, חוזר לעשות משימות צדדיות קשות כדי ליהנות טיפה. וכך
הלופ חוזר על עצמו.
העניין הוא שאפילו לא
באמת יכולתי להימנע מזה. במידה ורציתי לראות הכל במשחק, הייתי חייב לעשות
אותן. כי מהמשימות האלה מקבלים קלאסים וחברי פארטי חדשים, שדרוגים לששת הדמויות
הראשיות שלנו, וכן, חלק מהסייד קווסטים האלה חושפים פרטים משמעותיים לגבי העלילה
והנבלים. חוץ מזה, שסדרת זינובלייד כבר מצאה לזה פתרון בעבר. בזינובלייד DE יכולתם להוריד רמות את הדמויות שלכם בכל רגע כדי לאתגר את עצמכם.
זינובלייד 3 ביטל את האפשרות הזו... כן, אני מבין למה הם עשו זאת, בגלל שניתן היה
לנצל את המערכת הזו כדי לעלות רמות מהר יותר. אך בזינובלייד 3 יש כל-כך הרבה
משימות צדדיות והמשחק נותן לכם אלפי נקודות ניסיון רק על סמך הגעה למקום חדש, כך
שזה ממש תמוה שהם יצרו בעיה חדשה כדי "לתקן" בעיה שנפתרה כבר כשמימלא
המשחק מעלה אתכם רמות בצורה הזויה.
עוד בעיה שיש לי עם
המשחק זה עם כמה שהוא ענקי, בקטע מטורף. אין לי כבר ספק בכך, זינובלייד 3 הוא הJRPG הגדול ביותר על הסוויץ', ובכללי אחד משחקי העולם הפתוח הגדולים
ביותר ששיחקתי בהם. זה גם למה לקח לי כל-כך הרבה זמן לסיים אותו. קניתי אותו ביום
ההשקה, והנה שלושה חודשים ו145 שעות עם המשחק עברו. אך בדומה לזינובלייד 1 ו2
עיצוב העולם הוא מהטובים ביותר בכל משחק עולם פתוח. בעקבות כך שהמשחק מאחד בין
העולמות של זינובלייד 1 ו2 הוא גם מכניס מקומות ישנים עם טוויסטים בהם. למשל Eryth Sea חוזר מזינובלייד 1 רק שהוא הופך למפה ענקית
עם איים וים שאפשר לחקור בה. עיצוב העולם בזינובלייד 3 היא אומנות. כמובן, לא הכל
מושלם גרפית. המשחק הזה מותח את גבולות היכולות של הסוויץ'. הרבה אזורים נראים
מטושטשים לפעמים. גם אם הם מעוצבים מדהים, וגם אם הצביעה של המשחק יפהפייה, זה דבר
שקורה. מתלונני ה"אני חייב פריימרייט גבוה" גם יסבלו בזינובלייד 3 כי
בארית' סי המשחק מרגיש שיקרוס עוד שנייה. ולמרות זאת, זה פלא שעם משחק שמותח את
גבולות הסוויץ' וששיחקתי בו 145 שעות הוא לא קרס לו ופעם אחת. כמו שצריך להיות.
דבר אחרון, בזמן
כתיבת הפוסט הזה אני מקשיב למוזיקת הרקע של המשחק. שזה בדיוק צריך להגיד לכם מה
אני חושב עליה; היא מדהימה עם נגינת חליל יפהפייה, וכן כמו שאר הטרילוגיה, המשחק מסתיים
בשיר אנגלי מתוק ויפהפה. זינובלייד 3 הוא משחק נפלא, שלא תטעו. במידה ואתם מצליחים
לשרוד במשך עשרות שעות עד לפרק 5 שלו בעלילה שלוקח לה נצח להתקדם. אך החל מפרק 5,
המשחק מדהים עם טוויסטים מצוינים ובניית עולם מצוינת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה