לא הרגשתי כה נבגד
מסדרה מאז Ijiranaide
Nagatoro San....
מכירים את זה שאתם באים לצפות בטראש טהור בשביל הכיף כדי שיהיה טוב מכמה שהוא גרוע? אז זה רק אני שעושה את טמטום השכל הזה עם סדרות כגון Rent a Girlfriend, Domestic Girlfriend ועוד כל סדרת פטיש "גירלפרינד" אחרת?
אם היה פרס כלשהו על
כמה טראש יכולה להיות סדרה רק מהשם שלה, אז "הבת של אימי החורגת היא האקסית
שלי" (שתקרא להמשך הפוסט הזה כ"אחים חורגים" מטעמי נוחות) הייתה
זוכה בפרס אוסקר על זה. "אחים חורגים" הייתה גם זוכה במקביל בפרס
"עד כמה אפשר להפוך קונספט מטומטם ל"לא רע בכלל" ולעיתים מבוצע
טוב."
אז על מה אחים חורגים
בעצם? הכירו את אירידו מיזוטו (Irido Mizuto), תלמיד שבדיוק הרגע סיים
את החטיבה. במהלך שנות החטיבה שלו הוא יצא עם תלמידה אחרת, אייאי יומה (Ayai Yume). בזמן הזה השניים הספיקו להתאהב באהבה
ראשונה ולהיות בטוחים שהם יהיו זוג מדהים לנצח ויעשו מיליון ואחד ילדים. אה ואז הם
נפרדו... כן, גם זה קורה איכשהו באנימה...
אם זה לא מספיק, איזה
שני אבא אירידו ואמא אייאי החליטו לנהל רומן מאחורי הגב שלהם בלי בושה, ואז להגיד
להם "תכירו, המישהו הזה שאתם בטוח לא מכירים יהיה בן המשפחה החדשה שלכם,
אנחנו מתחתנים בייבי!" מיזוטו ויומה שרק נפרדו לפניי איזה שבוע חוטפים בראש
והופכים להיות אח ואחות. מזל שלא צריך לדאוג מגילוי עריות כי בטוחחחחח אין להם
רגשות זה לזה.... !!!!!
רגע מה?! הם עדיין
נמשכים זה לזה? פאקינג שיט! זה הקונספט המטומטם של "אחים חורגים" שבגללו
התחלתי את הסדרה כדי לצפות בסדרת הטראש הכי טובה שנוצרה אי פעם מאז נאגאטורו סאן! עוד
רגע חוזר אליכם, מישהו אמר לי לקרוא שוב מה כתבתי בביקורת על נאגאטורו סאן.
וואטאפאק אשכרה אמרתי שנאגאטורו סאן היא טראש איכותי?! לא חוזר בי. וזה הנקודה שלי
עם "אחים חורגים", היא סדרת טראש מטבעה, אבל איכשהו עם כל הקונספט
המטומטם הזה, מצליחה עדיין לבצע את טמטום השכל הזה טוב. פה ושם כמובן... אני לא
מצפה שהסדרה תהיה "עלובי החיים" ו"גלאס מאסק"...
בואו נדבר קודם כל על
כמה דברים רעים לפניי שאני אומר לכם למה כן נהניתי מהסדרה. לא חסר לסדרה
פאנסרוויס. למשל כבר בפרק הראשון או השני, יומה יוצאת מהמקלחת עם מגבת כדי להציק
למיזוטו. מה לעשות שהיא סתומה ולא חושבת לשנייה שהמגבת תיפול. אל תדאגו, מיזוטו
מטומטם לא פחות. השניים משחקים משחקי אגו של "מי האח\ות הגדול\ה פה".
ועדיין, אני מוצא את הפיגור שלהם הגיוני. ילדים בני 15 מטומטמים מטבעם. נסו להיזכר
בשנות החטיבה שלכם ותיזכרו במגוון בני 15 עם אגו מנופח. במיוחד כשהשניים נפרדו אז
מלחמת האגו בשמיים. בפרק אחר בדרך מקרי לחלוטין הבוקסר של מיזוטו מגיע אל יומה, ומה
היא עושה? מסניפה אותו חזק חזק. פה די מסתכמים הדברים המטומטמים, הפאנסרוויס,
והאגו המנופח של השניים בתחילת הסדרה.
אך לא הייתי משוכנע.
זה עדיין לא היה הטראש הטהור לו ציפיתי. זה לא היה דומסטיק גירלפרינד. אז נתתי
לסדרה הזדמנויות להרוס את עצמה ברמות אטומיות. היי מי זאת חולת הנפש הזו, מינאמי
אקאטסוקי (Minami
Akatsuki). היא מאה אחוז חומר
ההארם הטראשי שיהפוך את הסדרה הזו לזבל לו ציפיתי. היא לא... פאק! שלא תטעו,
במינאמי לא חסר טראש מטבעה. היא חולת נפש שרוצה להתחתן עם מיזוטו, אז היא בטוח
ההארם שיט שאני מחפש. רק שהסיבה שלה אחרת, היא משוגעת מעל הראש על יומה כחברה טובה
ורוצה להתחתן עם מיזוטו כדי להפוך לאחותה של יומה. אוקי, זה לא רע בכלל. זה לא
מאסטרפיס, אבל מי ציפה לזה מראש עם כותרת כזאת מפגרת? אני דווקא מוצא את זה חמוד,
גם אם קצת קריפי. זה איפה שהסדרה נוגעת ביחסים עם האקס שלה, קאוואנאמי (Kawanami) שהוא דמות לא רעה בכלל.
אם יש דמות בודדת
שהופכת את הסדרה לטראש לו ציפיתי, זו היגאשירה (Higashira) שמאוהבת במיזוטו. רק שבפרק שניים הראשונים שלה היא רואה בו בתור
חבר לקריאת ספרים. היא לא עושה עליו שום צעד. רק אחרי שיומה ומינאמי מציעות לה
להתוודות ולשחרר את זה, היא מתחילה להיות טראש. עם זאת, בהתחשב שזו הייתה בתור
תמיכה מהשתיים ההן, זה עדיין דווקא בגדר הסביר, וגם אז היא לא עד כדי כך רעה.
זה איפה שאני רוצה
לדבר על איך שנבנית מערכת היחסים של יומה ומיזוטו מחדש. הם נמצאים בסיטואציה
מטומטמת. הם מצפים מעצמם לשמור על הסטטוס קוו של אחים. זה איפה שהסדרה מאתגרת את
קונספט ה"גילוי עריות". האם זה בסדר? מצד אחד, לא, זה לא בסדר. השניים
אחים, לא אחים בדם, אבל אחים. מצד שני, הם כבר היו במערכת יחסים של כשנה-שנתיים
לפניי זה ואז אמאלה' ואבאלה' החליטו להגיד להם "פאק יו חחחחח". השניים
בתיאוריה רוצים לחזור לצאת, מצד שני... חהחהחהחה!!!! והבנייה שלהם מחדש נעשית לא
רעה בכלל, אפילו טובה לפעמים. למשל; כאשר היגאשירה נכנסת לתמונה יומה מתחילה לקנא
במעט. ומה היא עושה? בערך המהלך הכי לא שפוי לאנימה והכי שפוי במציאות- היא מספרת
למיזוטו. זה נגמר בזה. וככל שהסדרה מתקדמת הבנייה בניהם נעשית לטובה וטובה אף
יותר.
פרק תשע הוא הפרק הכי
טוב בסדרה. הוא מציג פלאשבאק שלם על איך השניים הכירו, התאהבו, ואז נפרדו. פרק
רומאנס מצוין שמציג מצב די ראיליסטי וכנה. בסדרה שכל פרק ייחלתי לה להיות הזבל הבא
שלי בסדרה שתהיה קורעת מרוב שהיא גרועה. שזה בדיוק העניין שהיה לי עם "אחים
חורגים", היא סדרה ששברה לי את הציפיות. אם להיות כנה, היא לא מדהימה. אולי
לכל היותר סדרה של שבע מתוך עשר במידה ולא הייתי יודע מה הפירוש של שם הסדרה אומר.
ועדיין, הציפיות הראשונות נשברו, כשקיבלתי מהקונספט המפגר הזה משהו לא רע בכלל.
כמו שאמרתי בדומה לIjiranaide Nagatoro San, "אחים חורגים"
לא תשנה את דעתכם במידה ואתם שונאים סדרות טראש. היא כן תביא סדרה שמהקונספט המטומטם
הזה מצליחה להביא משהו לא רע בכלל. שאני רואה בזה סוג של הישג. אחת ההפתעות הטובות
שלי, ולחלוטין הפתעת השנה.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה