עברו תשע שנים מאז
ששיחקתי בבאיונטה הראשון על הפס3. באופן מקרי, הוא היה המשחק החמישי שלי לקונסולה,
וגם כך באיונטה 2 שהוא המשחק החמישי שלי לסוויץ'. אז תיהנו, עוד ביקורת למשחק
סוויץ'.
באיונטה הראשון עקב
אחר באיונטה, מכשפה חסרת זיכרון מעברה. במהלך המשחק היא פגשה את לוקה (Luka)- עיתונאי שרצחה את אביו, אך בבוא הזמן השניים פתרו את העניינים,
ולוקה הפך להיות הבדיחה של הסדרה שנמשך לבאיונטה ועוזר לה פה ושם. השניים גם טיפלו
בילדה בשם סרסה (Cereza) שראתה בבאיונטה כאימה. עד שבסוף המשחק
הראשון, התברר שסרסה היא לא אחרת מגרסת העבר של באיונטה עצמה, ובאיונטה נאלצה
להרוג את אביה, באלדר (Balder) שהיה רוע טהור.
באיונטה 2 מתחיל כאשר
גרסת העבר הצעירה של באלדר מגיעה אל העתיד. וזה לשם סיבה אחת- לנקום באדם שרצח את
אשתו רוזה (Rosa), והמידע שהוא מקבל הוא שהרוצחת היא לא אחרת
מבאיונטה עצמה. באיונטה בימים אלה נהנית יחד עם חברתה המכשפה ז'אן (Jeanne), אך כאשר ז'אן ובאיונטה מותקפות, ז'אן מפסידה בקרב ונשמתה מפורקת
מגופה. לבאיונטה אין ברירה אלא לצאת אל הגיהנום כדי להציל אותה. וזו די העלילה של
באיונטה 2, עלילה דבילה וגרועה. ולמרות זאת, כמו המשחק הראשון, וכמו למשל Devil May Cry, העלילה הגרועה הזאת לא מונעת מסצנות העלילה
כן להיות כיפיות.
הסיבה לכך היא
שהדמויות פשוט מוגזמות ומשעשעות, ולחלקן יש רקע מעניין עם הדמות שלהן. לוקה הוא
דביל ומשעשע, וז'אן מגניבה (גם אם יש לה ממש מעט זמן מסך הפעם). באיונטה הפעם מעבר
להיות מגניבה סקסית באופן מוגזם (לרמה שהעקבים שלה הם אקדחים כי למה לא), מתחילה
ללמוד את העבר שלה. כבר בתחילת המשחק היא מציגה את עצמה גם בתור
"באיונטה" וכן גם בתור "סרסה", השם המקורי שלה. בלי להרוס
יותר מידי, באלדר הנוכחי מוצג כאב אוהב לבאיונטה, והוא ובאיונטה מקבלים כמה
אירועים נהדרים ומחממים. ויש לנו גם את לוקי (Loki), נער שברוב המשחק לא עושה הרבה אך עדיין מלווה את באיונטה בכל
המשחק, והשאר זה ספוילרים צפויים מראש מהרגע שתראו אותו כבר. העלילה של באיונטה 2
עדיין דבילית, מלאה בחורי עלילה של מסע בזמן, ועדיין, מכל הבסיסיות הזאת כן יש
דברים כיפים עם הומור משעשע, דמויות מגניבות, וקטעי דרמה מינימליים שעדיין עושים
את העבודה עם הבסיסיות שלהם. כל מטרת העלילה מימלא היא לקדם את הגיימפליי המעולה,
ואוי, כמה שהוא מעולה.
אני אוהב את הז'אנר
של "האק אנד סלאש", בין אם זה תת הז'אנר של "מוסו" (Dynasty Warriors, Sengoku
Basara, Senran Kagura), או התקני שלו (Devil May Cry, Astral Chain,
God of War). ואני תמיד רעב לעוד האק
אנד סלאש תקניים כמו באיונטה 2 מכיוון שהם די נדירים.
מערכת הקרב בבאיונטה
2 מבוססת על שימוש במגוון רחב של נשקים. יש בבאיונטה 2 שלושה כפתורי התקפה
עיקריים. הראשון הוא כפתור הY שמשמש ליריות באקדח, כפתור
הX משמש לנשק שאותו באיונטה מחזיקה ביד, וכפתור
הA משמש לנשק שמוצמד לרגליים. הרעיון הוא לשלב
בין מגוון ההתקפות העצום שיש לבאיונטה, ואפילו להחליף סט נשקים באמצע קומבו. איפה
שבאיונטה 2 (והמשחק הראשון) מבליטים את עצמם הוא במערכת הWitch Time, ששימוש בכפתור ההתחמקות בשבריר שנייה האחרון של מתקפת היריב,
באיונטה תוכל להאט את הזמן לזמן קצר, אך קריטי ומצ'פר על משחק טוב. בנוסף, באיונטה
מסוגלת להשתמש ב"מתקפות עינוים" שבו על ידי הקרבת מאנה, היא תוכל להוציא
להורג אויבים בדרך ברוטאלית, ולעיתים מינית. ובנוסף, על ידי הקרבת מאנה נוספת,
באיונטה תוכל להשתמש בUmbra Climax, שבו היא תזמן מפלצת
ענקית שעשויה מהשיער שלה (שגם מרכיב את הבגדים שלה, כך שברגע הזה באיונטה עירומה),
ולחסל את האויב בהתקפות חזקות ומוגזמות שתופסות את כל המסך, וכן לרפא את עצמה
במעט.
כל קרב במשחק מרגיש
מדהים ומהנה. עם מגוון ההתקפות המעולה, והעובדה שזה פשוט ממש מספק להצליח להפעיל
את ה"וויטץ' טיים" ולקבל רווח על זה. הבוסים נהדרים וסינימטיים כאשר
ברובם באיונטה מזמנת שד ענק שלועס ונוגס באויבים למותם. עוד דבר שהבוסים עושים
טוב, זה שכמה מהם מכניסים שותף שילחם לצד באיונטה. למשל לוקי, או ז'אן, ועוד כמה
שהם ספוילרים. באיונטה 2 גם חותך לחלוטין את הקטעים הבודדים שהיו במשחק הראשון
שצריך להגן על דמות מסוימת. עם כמה שאני אוהב את סרסה, להגן עליה, זה לא כיף, לא
משנה כמה הדמות טובה. במקום זאת, באיונטה 2 מכניס קרבות קצת יותר מגוונים. כמו
למשל הרבה קרבות אוויריים, או קטעי יריות שבהם שולטים במטוס ענק או מפלצת.
דבר נוסף שבאיונטה 2
מתקן על פני הראשון הוא רמות הקושי. באיונטה 1 היה לא מאוזן בכלל ברמת הקושי. הEasy mode היה קל להחריד וקרבות נגמרו בו תוך כמה
שניות, ואם זה לא מספיק, היו בו פחות אויבים מזה של Normal. הנורמל מוד, הפך את המשחק לקשה באופן קיצוני ללא שום איזון.
ובאיונטה 2 מתקן את זה שכן הרמה הכי קלה לא קלה באופן קיצוני, אך גם הרמה הבינונית
לא עלתה כמה דרגות לא שפויות מעליה. למרות זאת, כן אגיד שבאיונטה 2 יותר קל
משמעותית מבאיונטה הראשון. לא רק בדרך שבה האויבים נלחמים, אלא בעוד דברים. כמו
בבאיונטה הראשון, אפשר לאסוף חלקי לבבות שיעלו את כמות החיים המקסימלית של
באיונטה. זה על ידי ביצוע משימות עם תנאים מיוחדים, או סתם למצוא תיבה סודית שבה
הם נמצאים. בבאיונטה 2, לא רק שהמשימות קלות בהרבה, אלא הן גם נמצאות על
ה"איזי מוד" שבבאיונטה הראשון היו רק ב"נורמל".
בנוסף לתיקון רמות
הקושי, באיונטה 2 תיקן את אחת הבעיות הכי גדולות של המשחק הראשון- השגת החפצים בו.
בבאיונטה הראשון היה מגוון רחב של חפצים, נשקים, מהלכים, ואביזרים להשיג, שעלו
הון. ועם מערכת קרב מדהימה כמו של באיונטה זה אולי ישמע כיף, עד שנחשפה בפני הבעיה
של הקאטסינס לכל מקטע קטן שהרסו את הכיף בגריידינג. ובאיונטה 2 תיקן את זה. על ידי
הTag Climax mode. ה"טאג קלימאקס" הוא בעצם כמו
הארקייד מוד המוכר ממשחקי מכות, רק שמותאם להאק אנד סלאש, והוא אקשן ללא הפסקה-
מקום מושלם להשגת כסף. ובבאיונטה 2 יש אף יותר דברים להשיג. בין אם זה תלבושות
"רגילות" כמו תלבושת בית ספר, שוטרת, שמלה מגונדרת, או גרסת המקור של
באיונטה וז'אן, אלא גם תלבושות מבוססות על דמויות נינטנדו. כמו למשל פיץ' (Mario), לינק (Zelda), וסאמוס (Metroid). מה שעוד מעולה בהן זה שהן מכניסות אפקטים מסוימים חדשים. כך
למשל בתור סאמוס צורת הנמר של באיונטה תשתנה ל"מורף בול" ממטרויד.
בתלבושת של לינק, במידה ובאיונטה וז'אן ישתמשו בנשק החרב, הוא ישתנה ל"מאסטר
סורד", וכן הכסף שמקבלים ישתנה ל"רופיז".
באיונטה 2 נותן כמה
דרכים להשגת הדמויות, החפצים והנשקים במשחק. לחלקם אפשר להכניס קוד מסוים שיעלה
הון במידה ואתם לא מעוניינים לפתוח אותם בדרך הרגילה. וכן, יש דמויות נוספות מלבד
באיונטה. ארבע בנוסף אליה; ז'אן, רוזה, באלדר, ורודן (Rodin). ז'אן כמעט ולא שונה במשחקיות מבאיונטה, אך כן הרגשתי שהמערכת
הוויטץ' טיים דורשת אצלה יותר דיוק. רוזה מסוגלת לזמן רובוט ענקי במקום ה"אמברה
קלימאקס". באלדר לעומת זאת משנה את המצב ושונה משלושת הבנות במשחק, אך הוא
עדיין עובד על אותו עקרון כמוהן. אך רודן, שונה לחלוטין. הכינו את הצליל הדרמטי;
אין לו וויטץ' טיים! במקום זאת יש לו מגן התנגדות מאוד ספיציפי. הבעיה העיקרית שלי
עם רודן ובאלדר, זה שהמשחק לא נותן שום אפשרות להיכנס למצב האימונים איתם, ובכך
בכלל לדעת מה סט המהלכים שלהם. במקום זה אני מועך כפתורים אצלם, ומקווה לטוב.
על אף היותו משחק
שיצא לWiiU ב2014, באיונטה 2 עדיין נראה מדהים גרפית.
הוא צבעוני, ההתקפות יפהפיות, והוא חד בגיימפליי. כשמגיעים לקאטסינס לעומת זאת, שם
קצת רואים את התקלות בגרפיקה עם פיקסלים בולטים. אך זה מסתכם בזה. המשחק רץ מעולה
בין אם זה מחובר לטלוויזיה, או גם כנייד. הישג נהדר. (ולחשוב שה3דס כמעט קורס
כשהוא מריץ את Hyrule
Warriors... ).
על אף שבאיונטה 2 הוא
משחק יפני, הוא מסוג המשחקים שהדיבוב האנגלי הוא דיבוב המקור. נראה שמישהו שם
הקשיב לדמיונות שלי ב2011 כששיחקתי בבאיונטה הראשון (חסר הדיבוב היפני בשום גרסה
לזמנו) והחליט ללהק את טאנאקה אטסוקו בתור באיונטה- הבחירה המושלמת. שיחקתי גם
בדיבוב היפני וגם בדיבוב האנגלי, ואני חייב להגיד שאני באמת אוהב את שניהם. למרות
שעדיין יש לי העדפת מדבבים מסוימים על פי גרסה. כך למשל את באלדר אני מעדיף בדיבוב
היפני כי הוא לא אחר מקויאסו טאקהיטו עם הדיבוב המושלם שלו. את לוקה לעומת זאת אני
מעדיף בדיבוב האנגלי שהוא מצחיק בהרבה מהגרסה היפנית שלו על ידי נאמיקאווה
דאיסוקה.
במידה ותקנו את
באיונטה 2 על הסוויץ' או הווי יו, תקבלו בו גם גרסה דיגיטלית של באיונטה הראשון,
שכולו עם אופציה לדיבוב יפנית (בשונה מגרסאות המקור של הפס3 והאקסבוקס 360). ונניח
ואין לכם סוויץ' או ווי יו, איזה אופציות יש לכם לשחק במשחק הראשון?
באיונטה הראשון זמין
גם למחשב. עדיין יש בו את כל הבעיות שאמרתי, אך בכל זאת, הוא עדיין משחק מעולה.
בנוסף, קולקשן שיצא השנה לפס4 ולאקסבוקס וואן, הוא קולקשן שמכיל את באיונטה הראשון
יחד עם Vanquish. ואנקויש הוא משחק נהדר. הוא Third Person Shooter שמרגיש כמו האק אנד סלאש בפועל. כולו חמש
שעות בלבד, אך אלו חמש מדהימות. הוא מלא בקרבות בוסים מטורפים, נשקים מגניבים,
ומערכת החלקה על הקרקע שמבדילה אותו ממשחקי יריות אחרים, יחד עם מערכת עצירת זמן.
ועל הדרך יש לו עלילה דבילית אך כיפית כמו בבאיונטה- הרוסים רוצים להשמיד את
העולם, ועליכם, הצבא של אמריקה לעצור אותם.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה