ביקורת על סדרה מלאה
בבנים עם שיער ארוך שנלחמים בלי שום סיבה טובה... זהו סיינט סאייה, אחד השונן אקשן
הראשונים משנות ה80...
בעולם של סיינט סאייה
קיימות אגדות מיתולוגיות רבות. מעד אתנה, אלת החוכמה, ועד לפוסידון, אל הים. לרבים
מהלוחמים בעולם הזה יש קלות' (Cloth, כלומר "בד")
מבוסס על מיתולוגיה כלשהי. הסיפור עוקב אחר סאייה (Seiya) עם קלות' הפגסוס וחבורתו- שיריו (Shiryu) עם קלות' הדרקון, שון (Shun) עם קלות' האנדרומדה,
היוגה (Hyoga) עם קלות' הברבור, ואיקי (Ikki), עם קלות' הפניקס. חמשת הלוחמים האלה משרתים את קידו סאורי (Kido Saori), ילדה עשירה שהיא לא אחרת מגלגול הנשמות של
אתנה שמופיעה מחדש פעם במאתיים שנה.
שלוש עשרה שנים לפניי
תחילת העלילה, קידו סאורי נולדה ביוון העתיקה, לצד שניים עשר אבירי גלגל המזלות
שהיו אמורים להגן עליה. אלא שעקב ניסיון התנקשות בה, הציל אותה אחד משניים עשר
האבירים שלה, אייאולוס (Aiolios) והפקיד אותה לצד תייר
שביקר ביוון, סביה המאמץ של סאורי.
הסיפור של סיינט
סאייה, אם אפשר לקרוא לו בכלל סיפור, נוראי, בלשון המעטה. כל הרקע שנתתי לכם עכשיו
זה רקע שמגיע בשלב יחסית מאוחר של העלילה, זמן שבו סדרות רבות אחרות כבר ייגמרו,
עוד לפניי שסיינט סאייה הספיקה לבסס את בסיס העלילה שלה. אז מה יש במקום? קרבות,
ועוד קרבות, ועוד קרבות. הארק הראשון של הסדרה מתחיל עם טורניר שבו הדמויות מנסות
להשיג את הקלות' של הפניקס. בארק לאחר מכן, איקי, שבזמן הזה הוא עוד דמות רעה,
מופיע כאויב של החבורה של סאייה ונלחם להרוג אותם. סתם כך. כי צריך קרבות. זו כל
מטרת העלילה. ובאמת שאין יותר מידי מה להגיד. בארק מאוחר יותר, החבורה נלחמת מול
אבירי הכסף, בלי שום התקדמות עלילתית, ואז אנחנו מגיעים לאיזור פרק 40, בו מתחילים
הארקים הגדולים של הסדרה. וגם על סמך 40 פרקים, כמעט ואין לי מה להגיד כאן.
אז בארק המרכזי
הראשון, ארק הסאנקצ'וארי, החבורה יוצאים יחד עם אתנה ליוון כדי להביס את האדם
שניסה להתנקש בה. אלא שכבר בתחילתו מרעילים את אתנה, לסאייה, שיריו, שון, והיוגה
יש 12 שעות להביס את אבירי גלגל המזלות כדי לרפא אותה. בארק הבא, אסגארד, החבורה
שוב יוצאים להציל את אתנה, כמובן עם טיימר. בארק האחרון של הסדרה, פוסידון, החבורה
שוב יוצאים להציל את אתנה. זה נראה כאילו לחצתי על כפתור ה"הדבק" כמה
פעמים? האמת שלא. כי בשלושת הארקים האחרונים של הסדרה יש בדיוק את אותה עלילה.
יוצאים להציל את אתנה! זה כל העלילה שיש לסיינט סאייה. מקסים לא?
לפחות לסדרה אין כמות
חורי עלילה עצומה כמו של הבן הרוחני שלה, בליץ' (וכן, אם סול סוסטיי נשמעת לכם
בדיוק כמו סאנקצ'וארי, זה בדיוק מה שזה). אבל, עדיין יש חורי עלילה פה ושם. כך
למשל, היוגה מחשיב את אחד אבירי גלגל המזלות, קאמוס (Camus), למאסטר שלו, בגלל שהוא המאסטר של המאסטר שלו, אחד מאבירי הכסף.
הבעיה כאן זה שקאמוס בן 20, המאסטר של היוגה בן 20, והיוגה בן 14. מתי היה הזמן
לשני דורות אימונים? מי יודע... (החור עלילתי הזה נוצר בעקבות זה שהאנימה שינתה
דברים, ובמקור ככל הנראה, קאמוס הוא ישירות המאסטר של היוגה, בלי דור בייניים).
ואז, מה יש לנו עם
הדמויות? טוב, כולן גרועות. חשבתם שסאקורה ואוריהימה חסרות תועלת? אז אתנה לוקחת
אותן בהליכה בכמה שהיא חסרת תועלת. שיותר מחצי מהסדרה פשוט יוצאים להציל אותה.
להיוגה יש רקע בסדר כלשהו שהוא אוהב את אמו המנוחה, ורוצה למצוא דרך להחזיר את
הגופה שלה שקבורה בלב הים. לשיריו יש מערכת יחסים סבירה עם חברת הילדות שלו, שון
הוא דמות עדינה שמעדיף כמה שפחות להילחם, ואיקי הוא פשוט ה"מגניב" שמגיע
בשעת צרה ברגע האחרון. וסאייה? בואו לא נדבר עליו... הוא שטחי ברמה של איצ'יגו...
(וזה לא עוזר לי שבמשחקים לפס3 יש לסאייה ואתנה את המדבבים של איצ'יגו ורוקיה כדי
לחשוב עליהם פחות ככה... )
אחד הדברים המבוזבזים
בסדרה זה שמרבית הדמויות שנלחמות בגיבורים שלנו מתים באותו הקרב. הסדרה אונסת כל
סיכוי להחזיר דמויות שאולי היה סיכוי שנאהב. במיוחד שהאויבים בארק של אסגארד מקבלים
עוד איכשהו רקע...
אז במידה והבנו
שהסדרה היא 98 אחוז קרבות, 2 אחוז "עלילה", אז איך האקשן בסיינט סאייה?
לא באמת טוב. כל מה שהדמויות עושות זה לירות לייזרים חופשי, לא חושבות בכלל, אין
שום אסטרטגיה, רק ספאם של לייזרים ואגרופים. גם כמעט ואין לדמויות יכולות עם
אפקטים ספיציפים, דבר שאפילו בליץ' יכולה להגיד שיש לטובתה. הדמויות מנצחות בפאווארפים
פתאומיים, אחרי שהן חושבות על החברים שלהן, כמה מדהים לא? אז מה כן טוב באקשן?
העובדה שסיינט סאייה היא אחת מסדרות שנות ה80 הכי יפות שצפיתי בהן. הסדרה מלאה בגוונים
יפים של הצללות, ההתקפות המיוחדות נראות נהדר, ואלו פשוט ויזואלים שהם תענוג
לחלוטין. לפחות זה, שסיינט סאייה נראת מעולה.
הדיבוב עצמו טוב, אך
עדיין עם בעיות. יש לדמויות קולות ממש מיוחדים ונהדרים, מסאייה שמדובב על ידי
פורויה טורו (אמורו מגאנדאם, יאמצ'ה מדרגון בול), ועד להוריקאווה ריו שמדבב את שון
(דיבב את וג'יטה מדרגון בול. רק שתראו כמה טווח הדיבוב שלו עצום). אך יש להרבה
דמויות קול בעייתי. למשל לשיריו, יש לו קול מגניב לחלוטין, הבעיה? הוא נשמע כמו
זקן, בעוד שהוא עצמו בן 14. דבר דומה קורה אצל קאמוס, שהוא בן 20, וגם נשמע כמו
זקן.
ומוזיקת הרקע של
הסדרה היא לא פחות מגוש זהב נוצץ. היא מלאה בצלילים עדינים, וצלילי אופרה נהדרים
ויפהפיים. מוזיקת רקע שהיא פשוט תענוג לאוזניים. וכן, אני מקשיב לה בזמן כתיבת
הפוסט הזה. כמובן שאני לא יכול להתעלם מהפתיחים הקצביים של הסדרה, שמבוצעים בסגנון
שטואיי יודעים להביא עם האנדלס שונן אקשן שלהם (כמו בדרגון בול, וטוריקו).
אז איך סיינט סאייה
בסופו של דבר? היא גרועה בבערך כל דבר חוץ מהחלק העיצובי. במידה וכל מה שמעניין
אתכם זה אקשן, סיינט סאייה תהיה תענוג בשבילכם. אבל אני מאמין שאתם מורכבים הרבה
מעבר לזה, כך שלשאר, סיינט סאייה היא אופציה רעה במיוחד. ועדיין, איכשהו צפיתי
ב114 פרקים של הסדרה, גם אם זה לקח לי כמה חודשים עם הרבה עצירות ייאוש מהסדרה
הזאת.
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה