יום חמישי, 1 בדצמבר 2016

להתראות פס3 וברוך הבא פס4

שש שנים כמעט במדויק, זה הזמן שעבר מאז שקניתי את הפס3 (נובמבר 2010) שקניתי אותו יחד עם פינאל פאנטאסי 13. איזה זמן נהדר וסמלי לקנות את הפס4 בדיוק שפינאל פאנטאסי 15 יוצא. בלאק פריידיי הגיע וניצלתי את ההזדמנות סופסוף לקנות לעצמי פס4.

אבל, הפוסט לא הולך להיות על הפס4, אלא על החוויות שעברתי עם הפס3 במשך שש השנים האלו. מה אהבתי בו, ומה לא. אם אתם רוצים לשאול מה דעתי על הפס4? אני כרגע ממש נהנה ממנו וקניתי לו ארבעה משחקים כרגע כחלק מהמבצעים של בלאק פריידיי (דיג'ימון עלה לי רק 50 שקלים). ומכולם אני נהנה. פאר קריי פרימאל מקסים ואני נהנה מאלמנט ההישרדות בטבע עם בעלי החיים, רייז אוף טומב ריידר עם גרפיקה משגעת ובדיוק מה שציפיתי שהוא יהיה, אסאסין קריד סינדייקייט נהדר וממש כיף לי לשחק את איוי בעולם הפתוח של לונדון, ודיג'ימון הוא פשוט RPG נורא אוטאקואי ואיכותי שנורא דומה לפרסונה 4.





שרק קניתי את הפס3 הייתי די חדש לגיימינג בכללי. היה לי את הPS2 ואת הWii, אך מעטים המשחקים המשמעותיים שסיימתי להם. שיחקתי בעיקר משחקים מבוססי אנימה כמו נארוטו, דרגון בול ו-וואן פיס. למרות שלפס2 היה לי את ג'אק ודקסטר, וראטצ'אט וקלאנק, עצרתי בהם ממש בהתחלה. המשחק הראשון שמשך אותי לגיימינג בפס2 היה קינגדום הארטס 2 שהוא היה נהדר. כאשר קניתי את הפס3, קניתי אותו עם פינאל פאנטאסי 13, בעיקר בגלל האלמנט של הגרפיקה. והיחסים עם פפ13 עבדו רע. לא הבנתי את המערכות בכלל, ונתקעתי על אודין. אבל אני עדיין עם חיבה למשחק. אחד המשחקים שרציתי בהתחלה לפס3, היה סנגוקו באסארה ו-וולקרייה כרוניקלס שהם הסיבה שקניתי פס3 (שבבוא הזמן הפכו למשחק העשירי שלי והתשעה עשר, בהתאמה). עד שהגעתי אליהם שיחקתי במשחקים כמו סליי, ואסאסין קריד בראדרהוד, שאותם לא סיימתי בזמנו (מרוב שהייתי כושל בגיימינג). דווקא המשחק הראשון שסיימתי לפס3 (על איזי מוד. הנורמל מוד זיין לי את התחת בזמנו, ועדיין עושה זאת היום), שזה קרה כשנה אחרי שהוא נקנה, היה Bayonetta שממנו ממש נהניתי.

אך דרכי בלסיים משחקים לא עבדה. קניתי גם את God of War 3 וRed Dead Redemption שאותם לא סיימתי. המשחק שאותו אני מחשיב לפרצת הדרך שלי להיכנס לגיימינג ברצינות באמת (לא כולל קינגדום הארטס 2) היה משחק נידח למדיי, Kingdom of Amalur Reckoning. הוא היה RPG אמריקאי, עם עולם גדול פתוח ויפה, עם מערכת קלאסים נהדרת. כן היו לו בעיות, אבל הוא היה נהדר. אמנם סנגוקו באסארה 3 היה המשחק שבו צברתי הכי הרבה שעות בזמנו (175 שעות, וזה נשבר שהגעתי לסנגוקו באסארה 4 שצברתי בו מעל ל350). קינגדום אוף אמאלור היה המשחק שפתח אותי יותר. כמה זמן אחריו, קניתי את אסאסין קריד 3, שאותו סיימתי. ואז מייד חזרתי למשחקים ישנים שקודם נכשלתי בלסיים אותם. סיימתי את אסאסין קריד בראדהוד, את גאד אוף וואר 3, את הקולקשן של טומב ריידר לג'נד ועוד אחרים.



שנת 2014 הייתה השנה שבה התחיל ה"רומן" שלי עם משחקי JRPG. אמנם כן, קודם היו לי משחקי JRPG כמו וולקרייה כרוניקלס, אר טונליקו (משחק סופר אוטאקו שיט, שנהניתי ממנו איכשהו) וני נו קוני. הפיצוץ היה עם סדרת טיילז. כאשר קניתי את הקולקשן של Tales of Symphonia. אמנם לא נהניתי במיוחד מסימפוניה הראשון, סימפוניה השני הוא זה שהלהיב אותי באמת. מערכת תפיסת המפלצות המעולה, ודמותו של האנטאגוניסט- ריכטר אבנד פשוט כבשו אותי. ואז כאשר סיימתי את סימפוניה 2, מייד קניתי את Tales of Xillia שהפך במהרה למשחק האהוב עליי, יחד עם זיליה 2 שקניתי אותו מיד אחרי שסיימתי את הראשון. במהרה, כבר התלהבתי מסדרת טיילז. כרגע יש לי את כל המשחקים שיצאו לפס3 מסדרת טיילז (כולל וספריה שיצא רק ביפנית, אך לא את ברסריה שיצא לא מזמן. שאותו אני כבר אקנה לפס4).

זו כבר הייתה התקופה שהפס4 יצא. וזה אמר דבר פשוט, המחירים של משחקי פס3 ירדו משמעותית. השנתיים האחרונות היו התקופה הכי טובה לקניית משחקי פס3 מרוב שהם היו זולים. כך יצא לי להתנסות במשחקים שמעט חששתי לנסות אותם, בעקבות המחירים הנמוכים. כמה מהם, הפכו למשחקים היותר אהובים עליי. Nights of the Azure וTime and Eternity ,היו העיקריים שבהם.

....... מספיק עם היומן מסע הזה דארק... בואו נדבר על מה אני אוהב בקונסולה ומה לא.


דבר ראשון שאני אוהב זה שהפס3 עצמו הוא גם נגן בלו-ריי. יחד עם זה יכולתי להתחיל לאסוף מעט אנימות שאהבתי, ולא, לא הייתי קונה בלוריי בשביל זה. למדף כבר הוספתי אנימות כמו Kyokai no Senjo Horizon, Medaka Box, Fate Zero ואחרות נוספות.

לעומת הפס2, הפס3 הוא ללא חסימה אזורית. לא הייתי עוד מוגבל לקנייה מאירופה. יכולתי להזמין משחקים מאמריקה, ואפילו משחקים שמעולם לא יצאו באנגלית, אלא רק ביפנית. סנגוקו באסארה 4, ג'יי סטארס, טיילז אוף וספריה, ארסלן מוסו, ג'וג'ו אייז אוף הבן, נייטס אוף דה אזור, וShining Ressorance (משחק סופר נידח של סגה) הם כולם משחקים נהדרים שמעולם לא ראו תרגום באנגלית לפס3.

דבר שאני לא אוהב זה שבפס3 אין תאימות לאחור עם הפס2. זה לא נוראי במיוחד אמנם. גם ככה לא היו לי הרבה משחקי פס2, והפס2 שלי עדיין עובד. מה שכן טוב בנוגע לזה, זה בגלל גודל הדיסקים של הפס3, שהם מסוגלים להכיל הרבה יותר תוכן ממקודם, אז יש הרבה קולקשנים למשחקי פס2 שכולם נכנסים על דיסק אחד. Zone of the Ender, הקולקשנים של Kingdom Hearts, Tomb Raider, Devil May Cry וכמובן טיילז אוף סימפוניה, ואחרים נוספים, כל אלו קולקשנים שלא זכיתי לשחק בעידן הפס2, ועכשיו יש לי את האפשרות. גם קולקשנים למשחקים שיצאו ישירות על הפס3, ועכשיו הם קולקשנים קיימים. כמו למשל Tales of Xillia וFar Cry 3+4.
הפרט הבא שאני לא אוהב יהיה די בכייני ושטותי, אבל אדבר עליו בכל זאת. בעידן הפס2 זה היה מאוד פשוט, יש משחק, ומקבלים אותו עם אותו עם ספר הדרכה, לפעמים צבעוני. בפס3 הדבר הזה התחיל להמעט יותר ויותר, לרמה שהרגשתי "וואו" שקיבלתי מניואל איכותי ומושקע כמו בזה של Dead or Alive 5 וMetal Gear Solid Collection. בפס4 מניואלים כבר לא קיימים, וחבל. הדבר הזה היה כזה כיף בעידן הפס2.

הדבר הבא שאני ממש אוהב בפס3 זו הספריה העצומה שיש לו להציע. סה"כ צברתי לקונסולה בדיוק מאה משחקים (פלוס כמה משחקים שיש לאחים הקטנים) יש הרבה משחקים שאני אוהב על הקונסולה. היא מלאה במשחקי מכות טובים כמו Dead or Alive, King of Fighters, Guilty Gear, Street Fighter, Soul Calibur ועוד. כמות הJRPG שעל הקונסולה עצומה. סדרת Tales, סדרת Star Ocean, סדרת Final Fantasy, סדרת Ateleir, סדרת Disgaea, סדרת White Knight Chroniceles וגם משחקים בודדים כמו Nights of The Azure, Valkria Chroniceles, Time and Eternity, Ni no Kuni ועוד.

כמות ההאק אנד סלאש ה"טהורים", כך אני קורא להם, זוהרים על הפס3 (ז'אנר שדי נכחד בפס4). Castleveina Lord of Shadows, God of War 3, Bayonetta, Devil May Cry 4, Lollipop Chainsaw ועוד אחרים. גם האק אנד סלאשים "לא טהורים" (כך אני מגדיר אותם) כמו סנגוקו באסארה ודיינסטי וואריאורז החלו לצבור יותר תאוצה בעידן הפס3, כאשר בעידן הפס4 נעשו ליותר פופולארים עם משחקים כמו Senran Kagura וFate Extelia (אני כ"כ הולך לקנות את סנראן קאגורה אסטוס פסטיבל. יש לי את סנראן קאגורה בארסט ל3דס והוא סופר כיפי לי).

משחקי עולם פתוח ומשחקים סינמטיים הם עוד משהו חזק. מבין הכמה היותר האהובים עליי נכללים כאן Assassin Creed 4, Yakuza 4, Tomb Raider 2013, Uncharted 2+3. גם הפס3 מלא במשחקים מבוססי אנימות שהיותר ברורות בהן אלו נארוטו, דרגון בול ו-וואן פיס. אבל קיבלנו תרגום גם למשחקים על אנימות כמו ג'וג'ו, סיינט סאייה, בליץ', גאנדאם, והקרוסאוברים של המגזינים של דאנגקי בונקו, ושונן ג'אמפ. וגם בגלל שהפס3 עדיין לא חסום איזורית, יש לנו גישה למשחקים טובים כמו אלו של שינגקי, ארסלן, וסורד ארט אונליין.


הפס3 היה הקונסולה שניצלתי אותה הכי טוב, והוא היה תענוג בשבילי. מעניין אם הפס4 יביא לי את אותו התענוג. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה