יום רביעי, 13 ביולי 2016

Shingeki no Kyojin- Attack on Titan Review



בעולם קסום שלאנימה שתרגום שמה הוא "התקפת הטיטאנים" ובפועל השם הוא "התקפה על הטיטאנים", הסדרה הזאת הופכת לאחת הפופולאריות ביותר. ואני? ראיתי את הכמה פרקים הראשונים שלה בזמן שהיא רצה. התרשמתי מאוד מהפרק הראשון, אבל אז, בערך בפרק 8 פרשתי מרוב שזה התחיל להיות רע. לא ידעתי עד כמה הסדרה עתידה להיות עוד יותר גרועה כשהמשכתי אותה ועל כן הביקורת, ממני, עם הדעה הלא פופולארית שלי שלא אוהב את הסדרה.


בגלל ששינגקי פופולארית במיוחד, זה נותן לי מקום לדון באופן יותר רחב על הסדרה, ולכן הביקורת כן תכלול ספוילרים.




העלילה מתרחשת בעולם דימיוני בו טיטאנים מסתובבים חופשי בעולם. כדי להתגונן מהם, ערי העולם הזה התחילו לבנות חומות ענק, הכל בשביל שלומם של האזרחים. אותם טיטאנים נהנים לרצוח בני אדם לחופשיות, ובדרך אכזרית של אכילתם כאילו היו חטיף. כנגד זה, צבאות שלמים הוקמו כדי לחסל את הטיטאנים האלה, שברוב הזמן נכשלים בעבודתם. בכל משימה שלהם חיילים רבים נהרגים, ולא חוזרים לראות את יקיריהם שנמצאים בתוך החומות הכיביכול בטוחות.


הסיפור מספר על ערן ייגר (Eren Yeager) ומיקאסה אקרמן (Mikasa Ackerman), שני ילדים שגרים בתוך החומות הבטוחות יחד עם חברם, ארמין ארלרט (Armin Arlert). אך כאשר טיטאנים פורצים את החומות הבטוחות, ואוכלים באכזריות את אימו של ערן, ערן מזועזע מאותו אירוע, ומחליט להצטרף לצבא כדי להיות רוצח טיטאנים סדרתי. מיקאסה וארמין מצטרפים יחד איתו. 


אותו קטע שבו אימו של ערן נאכלת באכזריות מותיר הרבה אימפקט. זו אחת הסיבות הראשוניות שגרמה לאנשים להימשך לשינגקי, לפחות בעייני. גם עליי הוא הותיר הרבה אימפקט, אבל כל זה נותר כקטע בודד שצרוב בזכרון, שהוא לא מלוא הסדרה. 




פה שינגקי מתחילה עם הבעיה העיקרית שלה. הדמויות. כאשר ערן מצטרף לצבא, הוא פוגש במספר חברים לנשק שלו בצבא. ורובם פשוט בלתי נסבלים וחסרי תועלת לחלוטין. אז כן יש את גברת תפוחי אדמה, סאשה (Sasha) שפה ושם מביאה קטעים משעשעים (זה 100 אחוז בגלל המדבבת שלה, קוביאיאשי יו, ולא בגלל הדמות עצמה), וגם היא חסרת תועלת. הסדרה רוצחת דמויות ראנדומליות, וחופרת עליהם פרקים על גבי פרקים, שמי זוכר את אותן דמויות שלא קיבלו יחס בכלל. זוכרים את מארקו? הבחור ההוא שהסדרה חפרה עליו במשך חצי עונה על זה שהוא מת. על דברים כאלה אני מדבר, והיא עושה את זה המון פעמים עם הדמויות הבלתי נסבלות והנשכחות שלה. יש למשל בחבורה של ערן את הבלונדינית הזאת, (בודק מה השם), קריסטה לנז שלא עשתה שום דבר בסדרה (היא הביאה לארמין סוס, זה נחשב?). הדבר הזה קורה עם המון דמויות בסדרה, ש"ניצבים" תהיה להם הגדרה יותר טובה. אני אמור לבכות על ניצב? מרוב שהם נוראיים, לפעמים חיכיתי שהם ימותו. מה שקורה לעיתים (לשמחתי?)


הדמויות הכי שנואות עליי בסדרה אלו ערן ומיקאסה. בואו נתחיל ממיקאסה. מיקאסה היא עם תקן של "קולית". היא חזקה, היא נלחמת מגניב, ומה עוד? זהו. היא חסרת עומק לחלוטין. במצב רגיל לא היה לי ממש בעיה איתה בתור דמות קרטון כזאת (למשל אני אוהב את סייבר מFSN שהיא גוש קרטון). הדבר שמציק לי במיקאסה, זה שחוץ מזה שהיא קרטון זה שהיא גם בלתי נסבלת בקטעים מסוימים.  בערך כל קרב היא אומרת וחושבת לעצמה "אסור לי להשאיר את ערן לבד! הוא חלש! הוא ימות!", מתעלמת לחלוטין מזה שערן עבר בדיוק את אותה הכשרה כמוהה, וגם בהצלחה. (בעוד שלמשל לארמין, שבירור חלש מערן, שגם הוא חבר ילדות טוב שלה, היא לא מגיבה ככה). זה אחד הדברים שהכי מעצבנים אותי במיקאסה. 




וערן... הוא אחת הדמויות הכי סרטן שראיתי אי פעם באנימה. שקול לשנאתי לקרייטוס מGod of War למשל (הם באמת סופר דומים בכל מיני מובנים). מדמות כמו ערן, שעבר דברים קשים בחוויו, וראה את הטיטאנים אוכלים באכזריות אנשים (כולל אימא שלו), אני מצפה שיהיה לו לב טוב ומתחשב. ו... נופ. זה לא קורה. ערן לא חושב על "אני נלחם בשביל להגן על החברים שלי". ממש לא. במקום זאת דרך החיים שלו היא לרצוח כמה שיותר טיטאנים. גישה של טרוריסט מוחלט. פה ושם חשבתי במהלך הצפייה שאולי אני טועה ואני קורא את זה לא נכון, אבל כל זה מוכח לי אחרת בצפייה של הפרק האחרון, שבו ערן, בתור טיטאן (כן תכף אגע בזה, זה עוד משהו נוראי), מוכן ללכת על הכל בשביל להרוג טיטאנים אחרים. הוא מרסק את אותו טיטאן על בניין, ובזה רוצח מאות אנשים חפים מפשע. עד כדי כך לא אכפת לו מזה. טרוריסט מוחלט, וכל רגע במהלך הסדרה שהוא חטף מכות, היה לי לאושר (הקטע שבו לוי מחטיף לו מכות במשך איזה שתי דקות היה האהוב עליי בסדרה). דמות בלתי נסבלת, שאני לא יכול לעודד. כבר זה הגיע למצב שעודדתי את אנני, הסוג של נבלית של הסדרה, בגלל שהיא הייתה פחות סרטן מערן. 


וכן, לעוד מכה קשה בשינגקי. ערן משתנה לטיטאן בפרק 9. הסדרה כבר איבדה את כל הביסוס שלה. בעוד שבתחילה היא נבנתה על הרעיון של "אדם נגד מפלצת", היא מאבדת בזה את הפואנטה לחלוטין. כאשר היא מציגה את ערן שהופך לטיטאן, היא כבר עוברת ל"מפלצת כנגד מפלצת". במקום להביא אסטרטגיות חכמות בקרב כנגד הטיטאנים (וזה אחרי שבמשך שנים האנושות משתמשת באותם נשקים שלא עובדים על הטיטאנים), הסדרה הולכת על האלמנט הקל והמשעמם יותר שזה פשוט לזרוק טיטאן לקרב. כל הקטעים שבהם ערן מנצח את הקרב כטיטאן והקהל צועק "האנושות ניצחה את הטיטאנים!" די פתטיים (בהתחשב ש... האנושות ניצחה טיטאנים עם טיטאן. האם זה נחשב שהאנושות ניצחה?) 




אז מה כן טוב בשינגקי? יש כמה דברים בודדים. יש לה פה ושם קטעים נחמדים, כמו הקטע של הבית משפט על ערן (ולא רק בגלל שערן חטף מכות שם... ). הדבר הכי זוהר בשינגקי זה הויזואלים, האנימציה והאקשן שנראים מהמם. הויזואלים נראים מעולה, הסדרה נראת יפהפה עם הרבה רקעים מפורטים ומרשימים. האקשן גם ממש מרשים, כאשר כמה דמויות תוקפות טיטאן על ידי שליחת חוטים וסוג של תעופה באויר עם אנימציה מקסימה במיוחד וזוויות "צילום" מעולות. אבל כאשר האקשן מגיע לקרבות של טיטאן נגד טיטאן, שם הוא הופך למשעמם בגלל שהוא פשוט קרבות אגרופים רגילים, אם כי הוא עדיין יחסית מחזיק בזכות הויזואלים וזוויות הצילום.


גם אני לא יכול לשכוח את הפתיחים המעולים של הסדרה שהם עוד דבר שהוא חלק מהאוירה של הסדרה. אבל במכלול, שינגקי היא סדרה ממש רעה בעייני. יש לה דמויות נוראיות (נוראיות ברמה הזויה), ועלילה ששוכחת מאיפה היא באה, היא חופרת המון זמן על דמויות ניצבים נשכחות. כן יש לה אקשן טוב, אני אתן לה את זה, אבל חוץ מזה? זוועה.


אני תוהה מה אני שונא יותר, שינגקי או קאנון. מניח שלשינגקי לפחות יש אקשן אז הממ.... 

תגובה 1:

  1. ביקורת פיירית, אילו יש כמה נקודות לאחוז בהן - וכפי שהנכתב לעיל מכיל ספויילרים, גם בתגובה אליו להלן:

    "בעולם קסום שלאנימה שתרגום שמה הוא התקפת הטיטאנים ובפועל הוא התקפה על הטיטאנים..." אם כבר דקויות,תרגום שמה אינו רק "התקפת הטיטנים" אלא בנוסף "טיטאן ההתקפה", מבינים מדוע בהמשך הצפייה..

    "מישהו זוכר את מארקו?" ללא ספק, לא רק שהוא מוזכר לעתים בהתחלה, המוות שלו מתגלה בהמשך הדרך להיות אחד מהצצות הטובות למחלת הנפש המתוסבכת של ריינר, שהדמותו הינה נושא מעניין בפני עצמו..

    "קריסטה לנז שלא עשתה שום דבר בסדרה" -
    אני מבין שהעובדה שהיסטוריה הצילה את כל האנשים כמעט בסדרה נכנס לקטגוריה של לא לעשות שום דבר? וגם לא להיות היורשת לעצר, מלכת החומות?

    דמויות נוראיות - על טעם ועל ריח.

    עלילה ששוכחת מאיפה היא באה - כמעט כל שאלה שלא תחשוב עליה נאטמת בצורה בוגרת שמשקפת את מציאות השגרה היום יומית המורכבת, קשה לי להאמין שהסדרה נצפתה עם כזאת ביקורת שנעשתה כלאחר יד, אם כבר זאת סדרה שמכבדת את עצמה בעקביות מעולה.

    דמויות ניצבים נשכחות - למה שלא יהיה סיפור חיים מרגש לדמויות שאינם הדמות הראשית בסיפור שנכתב היטב? להבדיל! יש להתייחס לפרטים הקטנים שהרי בונים סדרה שאינה "שוכחת מאיפה היא באה" בקשר לאף דמות.

    יש לה אקשן טוב - מסכים ללא ספק, עם רבדים נוספים של תכונות חזקות שמייצגות ספרות מעולה וסוחפת.

    השבמחק