יום שני, 18 ביולי 2016

משחקי תפיסת מפלצות עם דמיון לפוקימון

פוקימון גו השתלט על העולם ברגע זה. הייתה כתבה בערוץ 2 על זה, וכל פעם שאני יוצא החוצה לרחוב אני רואה אנשים מחפשים פוקימונים. אפילו אחי הבן 19, שאין לו באמת קשר לפוקימון, יוצא לטיולים של תפיסת פוקימונים עם חברים שלו. פוקימון גו עד כדי כך השתלט עלינו עם שלל אירועים מטרידים בנוגע למה שאנשים חוו בזמן ששיחקו. למשל, ילדה במקרה מצאה גופה כאשר חיפשה פוקימוני מים בנהר.
אבל היום אני לא הולך לדבר על פוקימון גו, אלא על כמה משחקים עם אלמנט תפיסת מפלצות בדומה לפוקימון. האלמנט יכול להיות מרכזי, ויכול להיות מינימלי, כמה מהם יהיו בכתבה. ראוי לציין שאת חלק מהמשחקים בכתבה לא סיימתי עדיין, ככה שלא מדובר כאן בביקורות מלאות למשחקים האלה, אלא רק לדבר עליהם בקצרה.

המשחקים שבכתבה:
Tales of Symphonia: Dawn of the New World
Nights of Azure (Yoru no Nai Kuni)
Yokai Watch
Kingdom Hearts 3D: Dream Drop Distance

פוקימון גו לא עובד לי על הפלאפון הזה, אז תפסתי אמבריאון במציאות

~~~~
Tales of Symphonia: Dawn of the New World
הוהו, עוד טיילז. מה חשבתם לעצמכם. סימפוניה 2 (דון אוף ניו וורלד) היה הטיילז השני ששיחקתי (הראשון היה סימפוניה 1) והראשון בסדרה שסיימתי. סימפוניה הראשון היה משחק מערכת קרב משעממת במיוחד, ועם דמויות שאמנם לא רעות בכלל, הן גם באותה מידה לא מלהיבות במיוחד. פרשתי מסימפוניה הראשון באמצע, וזמן מה לאחר מכן התחלתי את סימפוניה 2, שהיה הרבה יותר טוב. כעקרון? אפשר לשחק בסימפוניה 2 מבלי לשחק ב1. למרות שהוא המשך, הוא גם די סיפור בפני עצמו. הסיפור בו מספר על אמיל (Emil), ילד כאפות מסכן ששונא את לויד ארווינג, הדמות הראשית של סימפוניה 1, בשל זה שרצח את הוריו. אמיל מתעקש שוב ושוב להיות חזק בדעתו שלויד הרג את הוריו, בעוד שמבחינת העולם, לויד הוא זה שהציל את העולם. אלא שעולמו מתחיל להשתנות כאשר הוא פוגש את ריכטר אבנד (Richter Abend), בחור בעל שיער אדום שמגונן על אמיל, ומביא לו את המשפט שבונה את המשחק "אומץ הוא הקסם שהופך לחלומות למציאות". ריכטר עצמו הוא דמות ללא ספק נהדרת.


כעת, אמיל פוגש את מרתה לואדי (Marta Luadi), נערה שמאוהבת באמיל, ואת טנבראה, פנתר שחור מזן מפלצות שנקרא סנטוריאורס, יצורים שמשרתים את אחד הישוויות הגדולות בעולם, ראטאדוקס (Ratadoks). כאן מתחיל אלמנט התפיסת מפלצות של סימפוניה 2. לטנבראה יש יכולת לתפוס מפלצות מרחבי העולם בתור חברים שילחמו לצידם של אמיל ומרתה. ויש מבחר עצום מהם, שניתן לפתח אותם למפלצות חדשות במערכת ממש נפלאה. מערכת הקרב עצמה גם יותר טובה מסימפוניה 1 בהרבה, והיא למעשה אחת המערכות קרב הכי מהירות וכיפיות ששיחקתי בסדרת טיילז (אחרי המערכת של זיליה 1 ו2). למרות שרק אמיל ומרתה דמויות פעילות (וגם הדמויות מסימפונה 1, אבל הם לא יכולים לעלות רמות), שניהם מאוד כיפים עם גיימפליי נהדר, ולתפוס מפלצות זה כיף אדיר. וכן, גם ריכטר דמות אדירה.

סימפוניה 2 זמין לקונסולות הWii והPS3.  


Nights of Azure (Yoru no Nai Kuni)
נייטס אוף אזור, או בשמו היפני, יורו נו נאי קוני, הוא משחק האק אנד סלאש עם אלמנטים של RPG מבית Gust, היוצרים של סדרת אטלייר (כמו למשל רורונה, טוטורי, ואשיה ולוגי). למרות זאת, הוא די שונה מאטלייר בכל דבר בו. הסיפור לוקח אתכם לנעליה של ארנייס (Arnice) וחברתה ליליטיס (Lilytis) שמנהלת איתה חברות שסוג של נוטה לרומנטיקה לסבית. העלילה בנייטס אוף אזור די בולשיט ככה שאני אפילו לא טורח להסביר אותה, כן יש אקשן וזה, ובחירות שישפיעו על סוף הסיפור של המשחק עם הרומאנס הלסבי במשחק, יחד עם העיצובים הפאנסרוויסיים של ארנייס וליליטיס, שהן אמנם לא דמויות טובות, אך הן לא עושות שום דבר מציק במיוחד, ככה שהן די בסדר בתור דמויות של משחק האק אנד סלאש.


מבחינת מערכת ההאק אנד סלאש, נייטס אוף דה אזור משחק ממש טוב. מערכת הקרב מהירה, מלא בקומבואים נהדרים ובצורות שיש לארנייס שהיא מקבלת ככל שהיא עולה רמות. הבוסים, מהמעט שעשיתי, היו מרשימים בגודלם וביכולת שלהם, וגם היו די מאתגרים. אז איפה נכנסת המערכת של תפיסת המפלצות? היא נכנסת באופן די משמעותי וקריטי בשביל מערכת הקרב. ארנייס מסוגלת לזמן מפלצות לקרב יחד איתה, שהם פועלים איתה במערכת. המפלצות האלה יכולות לתקוף יחד עם ארנייס, לעשות איתה התקפות מיוחדות, להגן עליה, הדבר הכי קריטי כאן, לרפא. בקרב בוס לארנייס אין אופציה להשיג חיים חוץ מהריפוי של המפלצות שלה, ככה שבמידה ומפלצת שלה איבדה את כל המאנה שלה, או שמתה, השחקן ניצב במצב קריטי שאין לו ריפוי כנגד הבוס, מה שדורש די שיקול איך להשתמש במפלצות, וזה עשוי נהדר. הבעיה העיקרית של נייטס אוף אזור היא כמות הגריידינג שנדרשת מהשחקן כדי להסתדר. רמת הקושי של המשחק מתאגרת, וגם דורשת הרבה גריידינג. למרות שבאופן אישי? זה לא ממש מפריע לי. הסיפור של המשחק לא מעניין במיוחד, והשלבים עצמם מספיק כיפיים כדי לעשות אותם שוב ושוב, ככה שאין לי בעיה עם זה.

נייטס אוף אזור זמין רק לפס4 באנגלית. אני אישית שיחקתי בו ביפנית על הפס3.


Yokai Watch
יוקאי וואץ' הוא משחק נוסף מבית מהיוצר של לבל פייב, שגם עשו את ני נו קוני, שהיה משחק תפיסת מפלצות קודם לו. יוקאי וואץ' די מזכיר את האנימה Natsume's Book of Friends. אתם משחקים ילד\ ילדה לבחירתכם, ופוגשים את וויספר, יוקאי "משעשע" למדיי (הוא אותי משעמם רצח, אבל יש לו תבנית של "משעשע"), ומה אתם הולכים לעשות? לתפוס את כל היוקאי. למה? את זה הוא אפילו לא טורח להגיד לכם, ומתעלם מהשאלה של הדמות שלכם לחלוטין ששואלת אותו את זה בתחילת המשחק. בכל מקרה, כמו נאטסומה, הדמות שלכם הולכת לעזור לדמויות בעיר וגם ליוקאי אבודים, שעושים שלל צרות לתושבי העיר.
העולם עצמו הוא עיר די גדולה ופתוחה, שם מסתררים הרבה יוקאי שניתן לתפוס. המשחק עובד על לתפוס יוקאי, לעזור לאנשים וכדומה. מערכת הקרב של המשחק זוועתית. איך אני אגיד... היא דומה לפוקימון גו במובן הזה. פשוט להספים ולמעוך את המסך מגע של ה3דס. אתם לא שולטים ישירות ביוקאי שלכם, הם די עושים מה שבאלהם. אתם למשל יכולים לתת להם הערות מנחות, אבל הם בסופו של דבר עושים מה שהם רוצים. אפשר להנחות אותם לעשות התקפה מיוחדת למשל, או לרפא אותם, אך זה די מסתכם בזה. מערכת סופר מינימלית, וסופר משעממת.

דבר נוסף, לתפוס יוקאי זו צרה אחת ענקית. יוקאי מצטרפים אליכם רק במזל מוחלט. בא להם להצטרף? יצטרפו, לא, אז לא. המצב הופך לעוד יותר גרוע כאשר מגיעים התנאים של פיתוח היוקאי. בשביל זה, צריך לשלב שני יוקאי נורא ספיציפים בשביל ליצור יוקאי אחד. הבעיה הענקית והברורה כאן, זה שבמערכת תפיסת יוקאי כ"כ ראנדומלית, זה הופך לצרה אחת ענקית כדי לתפוס את היוקאי שאתם רוצים.

יוקאי וואץ' זמין רק ל3דס, והוא לא שווה את זה, למרות שהקווסטים לעזור לאנשים ממש חמודים, מערכת הקרב נוראית.
 

Kingdom Hearts 3D: Dream Drop Distance
המשחק השביעי בסדרת קינגדום הארטס. כן, זו כבר בעיה לשחק בזה. (המשחק היה הקינגדום הארטס השני שלי, אל תטרחו לחפש עלילה בקינגדום הארטס, חוץ מבדייז ובירת' ביי סליפ העלילה שווה לעלילת נארוטו). בכל מקרה, במידה ואתם מחליטים להתגבר על זה שהוא השביעי בסדרה, מחכה לכם משחק נהדר, שהוא הקינגדום הארטס האהוב עליי בסדרה (יחד עם בירת' ביי סליפ). המשחק נותן לכם לשחק עם ריקו וסורה, שסופסוף נפטרו מדונאלנד וגופי המציקים האלה. הם מגיעים לעולם חלומות ושם, חברי הפארטי שלכם במקום דונאלנד וגופי, יהיו המפלצות שתפגשו שם. כן, אתם הולכים לתפוס אותם וליצור אותם. יצירה שלהם מתבצעת על ידי מתכון, וככה החברים האלה מצטרפים לפארטי שלכם. כל מפלצת שתצטרף אליכם תעלה רמות, והדבר המעניין כאן? שהם עולים רמות, הם נותנים התקפות חדשות לא לעצמם, אלא לסורה וריקו. ככה שיש הרבה סיבות להשקיע בגריידינג, ולקבל מבחר התקפות מעולות ויעילות.

הבאטל סיסטם היא הטובה ביותר של הסדרה, שנותנת לכם להיצמד לחלקים מהזירה, ולהשתמש בהם בשביל התקפות תעופה מהירות וחזקות, וכל השאר זה כבר די מה שיש בכל קינגדום הארטס. מערכת קרב פשוטה, אך מהנה עם שאר ההתקפות שתקבלו, עם בוסים נהדרים. המשחק מפריד בין סורה וריקו, ומשתמש ב"מערכת הנפילה" שלאחר זמן מה של משחק עם דמות מסוימת, המשחק יתחלף לדמות השנייה. מערכת שיכולה להציק לשחקנים מסוימים, אך המשחק נותן דרכים להתמודד איתה, כמו למשל חפצים שמאריכים את זמן השהות עם הדמות.

קינגדום הארטס 3ד זמין ל3דס, אם כי ייצורו לקונסולה הופסק, בעקבות זה שהוא הולך להיות משוחרר לפס4 כחלק מהקולקשן של קינגדום הארטס 2.8.


משחקי תפיסת מפלצות נוספים:
Golden Sun Dark Dawn- זמין לDS. לא יודע אם אפשר לקרוא לו באמת משחק תפיסת מפלצות, אבל המשחק נותן לכם גישה להשגת מפלצות שעובדות בתור ציוד לשחקן. הם משנים את הסטאטים וההתקפות מדמות לדמות, וגם נותנים לכם לזמן זימונים מרשימים במיוחד, כבר מתחילת המשחק.

סדרת Persona- אישית שיחקתי רק ב4. עד שמגיעים לקטע של התפיסת מפלצות לוקח כ3-4 שעות, שעיקרן הוא ויזואל נובל. הוא די דומה ליוקאי וואץ' בקטע הזה, שהרבה ממנו זה פשוט להנות בעיר, ורק אח"כ לשחק בבאטל סיסטם שלו. למרות שהבאטל סיסטם שלו לא אשפה לעומת יוקאי וואץ'.

Ni No Kuni- עשיתי ביקורת בעבר. למידע מלא, חפשו בארכיון.

ויש עוד כמה משחקי תפיסת מפלצות שלא שיחקתי אישית, אבל שתדעו שהם קיימים. הם כוללים את:
Digimon Story Cyber Seluth
Final Fantasy 13- 2
Rune Factory Oceans


במידה ופספסתי משחק תפיסת מפלצות כלשהו, אתם תמיד מוזמנים לציין בתגובות. 

תגובה 1:

  1. ברגע שראיתי את השם של הכתבה ידעתי שתזכיר את סימפוניה 2. זה באמת משחק מצוין, עם מערכת לכידת המפלצות המהנה ביותר שנתקלתי בה. בהתחלה היה לי קשה לתפעל אותה, אבל התרגלתי מאוד מהר, ואז נעשיתי ממש אובססיבי לגבי הלכידות. סיימתי את המשחק כשיש לי את רוב המפלצות שקיימות, ואני עדיין חושב לחזור לזה בעתיד ולסיים את העבודה. ואם להוסיף לזה את העובדה שהעיצובים של המפלצות נהדרים וגורמים לך לרצות ללכוד אותן, הייתי אומר שזו מערכת שהכרחית למשחק הזה כדי להיות כזה מוצלח. הרבה יותר כיף ללכוד משהו מאשר לקטול אותו, בעיקר כשאתה יכול להשתמש בו בקרבות הבאים שלך.

    השבמחק