יום חמישי, 24 בספטמבר 2015

Ore Monogatari!!- My Love Story- Review

Ore Monogatari!!- My Love Story- Review
כבר סויקה שלנו חוגג שנתיים. מרגש, נכון? רב תודות. בכל מקרה, אורה מונוגאטארי הסתיימה לנו עם 24 פרקים. שצפיתי בתחילתה ממש התלהבתי ממנה עד שללא היסוס הזמנתי כבר שלושה ווליומים של המנגה, בעוד שהאנימה הייתה בפרק השלישי שלה. אבל האם אורה מונוגאטארי באמת טובה כמו הרושם הראשוני שלה? האם כל האהדה בקהילת האנימה כלפי הסדרה הזו מוצדקת? בואו נבדוק!


הסיפור מספר על גודה טקאו (Gouda Takeo) בחור גדול, גובהו כשני מטרים, ושוקל מעל מאה קילו. למרות חזותו המאיימת, שאולי תשקלו לדווח עליו על הטרדה מינית רק מחזותו האיימת, הוא דווקא בחור די אדיב. עוזר ובא לכל, גבר של ממש. לצידו יש את חבר הילדות שלו, סונהקווה מאקוטו (Sunakawa Makoto) או בקיצור "סונה" (Suna). לעומת טקאו, הוא הבחור הכובש שלכם. נראה טוב, חכם, איזה בחורה לא תרצה אותו. בעוד שטקאו נאבק בלמצוא מישהי שתצא איתו, בערך כולן מעדיפות את סונה החתיך. ולא, סונה הוא לא החתיך המניאק הרגיל בסדרות שוג'ו, הוא דווקא חבר נאמן לטקאו.

הסדרה אולי נראית שתתעסק בכמה שטקאו נשאר מתוסכל בעוד שסונה מקבל את כל הבנות ויוצר לעצמו הארם, וכתוצאה מכך תהיה לנו סדרת קומדיה מוזרה, תנו לי להרוס לכם כבר את שלושת הפרקים הראשונים. בסופם, טקאו מוצא לעצמו חברה, יאמאטו רינקו (Yamato Rinko), נערה ביישנית, אוהבת להכין עוגות וממתקי סוכרים, וכמובן להעלות את רמת הסוכרים בדם של טקאו לרמה שהוא הולך למות מדום לב בסוף הסדרה (לא, זה לא קורה, אבל היה מצחיק אם כן)

אז כן, אורה מונוגאטארי כבר מוצאת לעצמה ייחוד לעומת שאר סדרות הרומנטיקה. יש לנו זוג רשמי כבר מתחילת הסדרה (טוב נו, אחרי שלושה פרקים). זה ייחוד די טוב, סדרה שמתעסקת ביחסים של הדמויות בתור זוג מההתחלה, ולא בדרך לשם עד שבאמצע—סוף הסדרה יהיה לנו את זה. כבר התחלה טובה ומעניינת, שאני מאמין שעל רבים השאירה רושם טוב, אבל בערך כאן די נגמר רוב הטוב באורה מונוגאטארי.


טקאו ברושם ראשוני נראה דמות מעניינת. הוא עוזר תמיד, יוצא גבר, כבר שרמנטי ודואג ליאמאטו הקטנה שגם אוהבת אותו מאוד. מה יכול להיות רע? די הכל עם זה. אורה מונוגאטארי סובלת מתסמונת פיירי טייל. תוכן שבשימוש הראשוני שלו היה טוב, נעשה למעצבן כאשר הוא ממוחזר פעם אחר פעם. כמעט כל פרק מאז פרק 4  באורה מונוגאטארי עובד על אותו הבסיס. יאמאטו נלחצת מסיבה כזאת או אחרת, היא מהורהרת, היא לא יודעת מה קורה. טקאו בא, יוצא גבר ומציל את היום. שוב, ושוב, ושוב. זה פשוט משעמם. זה פשוט לא הולך לשום מקום ונתקע בגדר בזמן הליכה בלי לחשוב על דרך לטפס מעליה, או למצוא מפתח לשער שלה. רוב הפרקים הטובים באורה מונוגאטארי בכלל לא מתעסקים בטקאו ויאמאטו, אלא בדברים אחרים, כמו לדוגמא הפרק עם אביו החולה של סונה.

לוקח נצח עד שקורה משהו בין טקאו ויאמאטו, וגם אז זה לא מעניין, ומשעמם מרוב שהם דמויות כל- כך שטחיות. טקאו הוא פשוט גבר שבגברים, סבבה, הבנתי, אבל הסדרה לא מביאה שום דבר אחר מזה. כל פרק תשמעו אותו צורח "SUKI DAAA" (אני אוהב אותך) בערך כל 7 דקות שזה כבר נעשה לממוחזר ומעצבן. בפעם הראשונה זה היה מצחיק, בפעם השנייה, אני זורם. כל פעם אחר, זה נעשה למיותר ומעצבן. גם יאמאטו שטחית לחלוטין, ומעצבת במיוחד. היא דמות חלושה ומציקה, שאין אצלה שום דבר אחר חוץ מלאהוב את טקאו כאשר היא גונחת עם הקול המעצבן שלה שהיא אוהבת את טקאו ושהוא רמבו וקנשירו אחרי שהוא עוזר לה. בגלל שהם דמויות כל- כך גרועות באמת שלא הצלחתי לאהוב אותם בתור זוג, למרות שבאמת ניסיתי. הקטעים שקרו בניהם שהיו אמורים להיות סופסוף בצורה של "יש!" ו"AWWW" לא השפיעו עליי בכלל מרוב שהם דמיות גרועות.


איפה כן מצאתי את עצמי נהנה מאורה מונוגאטארי? דווקא מהדמויות המשניות, שאין להן מספיק יחס. אורה מונוגאטארי מנסה להחזיק את עצמה במשך כ12 פרקים עם שתי דמויות בלחץ+ סונה שהסדרה מתייחסת אליו כמו אשפה (שזה חבל, כי הוא הדמות הכי טובה בסדרה). מאוחר יותר היא מביאה ארקים בודדים שבהן מצטרפות דמויות נוספות לארק הבודד.

סונה הוא דמות הכי טובה בסדרה הזאת. הוא לא דמות שהיא יצירת מופת, אבל עדיף על טקאו ויאמאטו (במיוחד יאמאטו). חבר אדיב ויעיל, עם אופי שרמנטי אמיתי. הבעיה שאין לי ממש הרבה מה להגיד עליו. למה? כי שוב, הסדרה זורקת אותו לתהום מבחינת זמן מסך. תמיד הוא פשוט מלווה את טקאו. אומר כמה דברים וזהו. הסדרה אף פעם לא נותנת לו לעשות דברים משמעותיים. בפרק בודד בו הסדרה מתייחסת למחלה של אביו של סונה, שם באמת רואים כמה הוא מעניין, אבל אח"כ הוא פשוט טייס משנה. לא, בעצם אפילו לא טייס משנה, הוא נמצא יחד עם המזוודות.

כמה ושם יש כמה דמויות בודדות שעושות את האוירה ליותר מעניינת, כמו אחותו של סונה שמאוהבת בטקאו, וכך גם דמויות נוספות שמציבות יריבות לזוגיות המשעממת של טקאו ויאמאטו. רוב הדמויות האלה לא היו מעניינות במיוחד, כמו לדוגמא סאיגו, ילדה שנמצאת בארק הריצה עם המקל. היא לדוגמא, הייתה ממש סרטן, אבל עדיין היה בה קצת יותר פלפל מאשר יאמאטו. ככה שכל פעם שהייתה דמות שבאה לשבור את הזוגיות של טקאו ויאמאטו, העלתה בי תקווה שכמובן לא תתגשם. שסדרת רומנטיקה מגיעה למצב שבו הצופה לא אוהב את הזוג הראשי, זה כבר אומר משהו לא טוב על הסדרה הזאת. וכן, אורה מונוגאטארי אכן שוג'ו גרוע.


מבחינת ויזואלים, מדהאוס כרגיל מעולים. הויזואלים נוצצים ויפים. מוזיקת הרקע גם לא רעה בכלל. הדיבוב? המדבב של סונה, שימזאקי נובונאגה (הארוקה מFREE) עושה עבודה טובה ללא שום ספק. המדבב של טקאו... קול די מציק רוב הזמן אבל עדיין נחמד. הדבר שהכי מכעיס אותי כאן, זה עם האן מגומי. איך מדיבוב מעולה של גון מHunter X Hunter (שגם נעשה על ידי מאדהאוס) היא הגיעה לקול כזה מעצבן וחנקני של יאמאטו. ממש חבל לי. לא ידעתי שקיימת בה היכולת לקול כזה, וחבל שאני יודע עכשיו. היה עדיף אם היא הייתה נשארת עם גון ואלי מLust of Us.

למרות כל מה שאמרתי כאן, אורה מונוגאטארי לא כזאת אסון. אני לא שונא אותה כמו שאני שונא את Kanon למשל (אפילו לא קרוב). ההומור שלה משעשע לעיתים והפרקים עוברים בצורה נחמדה, לפעמים. אם כי יש הרבה פרקים משעממים, והייתי מעדיף שיאמאטו לא הייתה קיימת. אורה מונוגאטארי פשוט העלתה לי ציפיות שווא. בדרך שבה היא עבדה, עם זוג נורא משעמם, ואירועים ממוחזרים שוב ושוב, הייתי מעדיף סדרה שבה טקאו בוכה בכי מר על כמה החיים שלו מתסכלים לעומת סונה החתיך ההורס בעל ההארם.

איזה חוסר גיוון בעיצוב דמויות.. הממ..

תגובה 1:

  1. אני גם בהתחלה התלהבתי מהסדרה, ויש לי את שני הווליומים הראשונים שלה בבית. אך כמו שאמרת, היא נמאסת מאוד מהר, מאחר ואין שום דבר חדש בדינמיקה שלהם, והפרקים פשוט חוזרים על עצמם שוב ושוב. סונה היה פנינת הצפייה בשבילי, אבל גם הוא לא הצליח לגרום לי לעבור את פרק 10.
    מה שכן, ח"ח ענק למדבב של טקאו, שבד"כ מדבב דמויות כמו סונה, וכאן הצליח להוציא קול נורא עמוק. הוא אמנם יכול להיות מעצבן עם כל ה"SUKI DAA", אבל זה כבר טקאו ולא המדבב. אני לא רואה אותו הופך לנאמיקאווה דאיסוקה, אבל עדיין נחמד לראות סאיו עם טווח קול רחב.

    השבמחק