Liar Game- J Drama Review

Liar Game- J Drama Review

אז נראה שקצת חזרתי לשוונג של ג'יי דרמה. לפניי כמה זמן ביקרתי לכם פה את Nobunaga's Chef, ואז בדרך עברתי לNobuta wo Produce וOoku שלא עשיתי לכם עליהן כאן ביקורת. אבל אז בחיפושים הגיעה אליי לייר גיים. תוך כדי שחיפשתי את הסדרה הבאה שלי, סטודיו (עדן הכתב בבלוג) שקרא את המנגה של לייר גיים לפניי כמה זמן הציע לי ללכת לדרמה. והאמת? וואו, בחירה סופר טובה. כבר מהשם אפשר להבין שלייר גיים היא סדרה דומה לKaiji, סדרת מלאת משחקים פסיכולוגים,  ואכן כך. אותו קאיג'י שממש אהבתי קיבל פה חתיכת מתמודד ראוי עם 11 פרקים לעונה הראשונה, 9 פרקים לעונה השנייה, וסרט שמסיים את הסדרה (ובדרך כמה ספיישלים מהצד להוצאת המיץ של המותג). במהלך הצפייה שלי בלייר גיים, אני ועדן דנו בסדרה, הוא מהצד של המנגה ואני מהצד של הדרמה, והופתענו לראות כמה הדרמה אמינה למנגה, בסביבות ה90 אחוז של אמינות להערכתי, משהו שדרמות יפניות ממש לא עושות. אז קדימה, לביקורת!

היי אווה ביאטרצ'ה... טוב עכשיו באמת מתחילים...

~~~~~~~~~~

~עלילה ורקע~

הסיפור מספר על קאנזאקי נאו (Kanzaki Nao), סטודנטית אדיבה ועוזרת לכל שמאמינה באופן קיצוני ואפילו טיפשי בכל אדם. יום אחד היא מקבלת מזוודה, ובתוכה לא פחות ממאה מיליון יין (חישוב ע"פ גוגל, כ3,326,714 שקלים או כ873,649 דולרים אמריקאים, רק כדי להמחיש לכם את הסכום האמיתי של הכסף). יחד עם המווזדה נמצאת קלטת שבה קוראת לנאו להצטרף לטורניר משחקים על החיים בשם "משחק השקרנים" (או כמובן... לייר גיים). נאו אמנם כמובן לא רוצה להשתתף, אבל לצערה הרב, מרגע שצפתה בקלטת היא למעשה נתנה את אישורה להשתתף במשחק, וכך היא נכנסת לתוך המשחק האימנתי הזה.

במידה ונאו תפסיד במשחק, היא תיכנס לחוב של 100 מיליון יין. היא נכנסת לשלב הראשון בטורניר, משחק קטן שבו כמובן, צריך לרמות את היריב. נאו שאינה יודעת דבר במשחקים, או בכלל לרמות אנשים, נאלצת לפנות למכרה הטוב, השוטר טאנימורה (Tanimura), אותה הוא מפנה לרמאי מקצוען שרק השתחרר מהכלא העונה לשם אקיאמה שיניצ'י (Akiyama Shinichi). לאחר כמה התחנוניות של נאו, שגורמות לאקיאמה לבוא לעזור לה, באמנם פיתוח לא משכנע במיוחד, אבל עושה את העבודה, הוא עוזר לה במשחק הראשון והם מנצחים. מכאן הסדרה מתחילה להוביל הרבה משחקים מעניינים ומותחים, מלאי טוויסטים ועומק עצום בהם.

המשחקים פשוט מדהימים ומביאים דברים כ"כ מעניינים בהם. אחד המשחקים שהכי עניינו אותי במשחק, זה משחק בשם "שלטון המיעוט", שהופתעתי שלא מצאתי נוסחא מתמטית עליו. יש משחקים יותר חזקים, ויש יותר חלשים, אבל כולם מוציאים דרכים לשחק עם החוקים שהמשחק נתן, ולמצוא כ"כ הרבה דרכים להתעלות עליהם בדרכים מיוחדות. המשחקים פשוט נפלאים ומדהימים, ואם ראיתם קאיג'י נניח שכ"כ שיבחתי, אני יכול להגיד לכם שלקאיג'י יש מתחרה חדש באיזור, או יותר נכון היה ועדיין קיים (הרי הדרמה יצאה ב2007, והמנגה ב2005). המשחקים בלייר גיים יותר מגוונים מאלו של קאיג'י, ובהחלט מביאים לקאיג'י תחרות. אבל זה לא כל מה שיש בלייר גיים, ועוד צד חזק במיוחד של הסדרה זה הדמיות, שנדבר על זה מיד.

~הדמויות~

לייר גיים באמת יכולה לקבל שיבוח על הדמויות המעניינות במיוחד שלה. חלקן אפילו מורידות את רמת הכובד של הסדרה, ופשוט עושות ממנה סדרה גם מותחת במיוחד, וגם אפילו משעשעת. הדמות הראשונה שאני רוצה לדבר עליה זה אקיאמה. הבחור נמצא בסדרה בתור התקן של "הבחור המגניב שמכסח לכולם את הצורה", אבל קבלו סקופ, אקיאמה הוא לא הדמות הראשית של הסדרה, אלא נאו. אקיאקמה מוצא שלל דרכים לפתור את המשחקים, גם אם לעיתים יש לו חורים בתכנון שלו. גם יש לו עבר מעניין במיוחד.

אישית בנוגע לנאו, אני ממש אוהב שהיא די חלשה במשחקים ורוצה הכל בטוב. שצפיתי בלייר גיים זה עשה לי משהו בנוגע לקאיג'י. בקאיג'י, קאיג'י אמנם מוגדר כ"זבל" אבל אז שמגיע האמת הוא פותר את המשחקים די כמו כלום. טוב, אבל לא עם נאו. "רגע אבל דארק, איך אתה אוהב דמות שרק רוצה הכל טוב ולא מצליחה לעשות עם זה כלום?!!". אז זהו ש... לא. נאו לאט לאט לומדת את תורת המשחקים. כן היא רוצה להציל את כולם והכל, אבל החשיבה שלה מפתחת באופן שונה משל אקיאמה. לרמה שכמה וכמה פעמים, בלי לספלייר יותר מידי, היא מצליחה להוביל מהלכים שוברי משחק בדרך שלה, כאלה שאקיאמה לא מסוגל לחשוב עליהם בכלל, ולקבל עזרה משמעותית מנאו. הסיבה שאני כ"כ אוהב את נאו זה שהיא אמנם רוצה שהכל יהיה טוב ואמין, אבל היא אשכרה דמות שמצליחה לעשות עם זה משהו בדרך המיוחדת שלה, ונאו בקלות הופכת לאחת הדמיות האהובות עליי אי פעם (וזה שהשחקנית שלה, טודה אריקה (או תודה אריקה שהבאת לי דמות כזאת מקסימה) סופר יפה, לא מזיק בכלל).

מנגד לזה, יש לנו עוד דמות שאישית אני ממש אוהב, הלא הוא פוקונאגה יוג'י (Fukunaga Yuuji). בחור בוגדני, שעם הזמן מתפתח. הקטע המיוחד בפוקונאגה זה שהוא משעשע באופן די הזוי עם סגנון הדיבור המיוחד שלו, והצעקות המיוחדות שלו בסדרה, והוא פשוט דמות שבנוסף לעשות את האוירה קרה יותר, עושה אותה גם כ"כ הרבה יותר צבעונית. גם יש לנו כמה בוסים בסדרה שנועדו להתנגד לגישה של נאו, ועוד.

~עיצוב~

הו וואו העיצוב של הסדרה, עוד דבר נורא חזק בה. קודם כל, המשחק בסדרה עשוי נהדר. אקיאמה באדאס רצח, נאו אדיבה, ופוקונאגה הזוי באופן קומי ואדיר. גם שאר השחקנים של דמיות חד פעמיות עושות עבודה נהדרת. מוזיקת הרקע בסדרה אדירה ומותחת במיוחד ועושה את זה כ"כ טוב.

הסדרה גם משתמשת בכמה אפקטים מיוחדים. לדוגמא כאשר מישהו מפסיד, לביטוי ההפסד שלו המסך רועד בצורה מיוחדת עם כמה אפקטים, וזה עשוי נהדר. גם הרבה אפקטים ממחושבים וציורים משומשים כדי להסביר את האסטרטגיות והחוקים שמאחורי הקלעים של המשחקים, ואני מאוד אוהב את זה.

הפגם היחיד שאני יכול למצוא כאן, זה דבר במהלך הראשונה שפרקים 1-10 היו חצי שעה, ואז פרק 11 האחרון של העונה הראשונה היה לא פחות משעתיים וחצי. אאוץ'... זה היה ארוך ולא צפוי. מי עושה פרקים באורך כזה....

~לסיכום~

לייר גיים מצליחה להיות באמת נהדרת. יחד עם המשחקים המדהימים והעמוקים, הדמיות הנהדרות והאפקטים המעניינים של הסדרה, אני כבר אומר, קאיג'י, יש לך מתמודד חדש בעולם של דארק דאאקוו YRS (וכ'ו). באמת שנהניתי מכל רגע מלייר גיים, זו הייתה חוויה פשוט מדהימה ונפלאה, שאני שמח שיצא לי לחוות אותה.