יום חמישי, 23 באוקטובר 2014

Jojo's Bizarre Adventure: Part 1- 8 Review

Jojo's Bizarre Adventure: Part 1- 8 Review


מכירים את זה שיש דבר די לא מוכר, עם קהילה ממש קטנה, אבל ממש איכותית? ואז יום אחד הדבר הזה מקבל אדפטציה ואז כולם מתלהבים ממנו, ועוברים למקור? טוב, זה די המצב עם JJBA, שאני באופן קסם הייתי מהקהילה המקורית של הסדרה (לא להרבה זמן, אבל מספיק זמן לפניי שהאנימה של דויד פרודקטשין הוכרזה). אני תוהה איך הרגישו הקוראים המקוריים של "משחקי הכס" שהרבה יותר אנשים התייחסו לספרים אחרי הסדרה של HBO.

ג'וג'ו היא מנגה שנוצרה בידי אראקי הירוהיקו, שרצה עוד משנות ה80, ובמשך זמן רב עד לאחרונה היא לא באמת קיבלה אנימה הוגנת. הייתה OVA על הפארט השלישי בסדרה וגם סרט שעשה קופות כ"כ רע עד שהוא בכלל לא יצא לDVD אבל... זהו בכללי. ג'וג'ו מחולקת כרגע ל8 פארטים, כאשר לכל פארט דמות ראשית אחרת. הביקורת הולכת לכלול באופן כללי את כל הפארטים, כך שהיא הולכת בהחלט לכלול ספוילרים, אז על אחריותכם.

וכעת, אני מציג לכם את הגרסא היהודית לג'וג'ו בתמונה הבאה: (לחצו על התמונה כדי להגדיל).


קדימה לביקורת!



~עלילה ורקע~

הסיפור מספר על ג'ונתן ג'וסטאר, ילד בריטי בן 12 שחי באחוזה מלאת האושר של משפחת ג'וסטאר. אימו של ג'ונתן נפטרה, וג'ונתן מחונך על ידי אביו, ג'ורג'. אך יום אחד מגיע למשפחת ג'וסטאר ילד בגילו של ג'ונתן, העונה לשם "דיו בראנדו". אביו של דיו, בעבר עזר לג'ורג', ולכן ג'ורג' מזמין את דיו לביתם לגור איתם יחד. בעוד שג'ונתן מנסה להתיידד עם דיו, דיו ממש לא רואה בג'ונתן כחבר. הוא משחיט את חיו של ג'ונתן ומשפיל אותו, עם שלל צורות אכזריות. המטרה של דיו זה לחכות למותו של ג'ורג', ולקבל את הירושה של המשפחה, שכן הוא עכשיו בן במשפחה. סה"כ הסיפור ההתחלתי הזה די מעניין, אבל הוא מכסה רק 6 פרקים במנגה, וההמשך הולך להיות הדבר העיקרי.

באותו הזמן, דיו מגלה על מסכת האבן במשפחת ג'וסטאר, עם הזמן הוא מגלה שמי שירכיב אותה, יהפוך לערפד- זומבי שכזה. בעוד שהתוכנית המקורית שלו נכשלת והוא לא מצליח לקבל את הירושה ממשפחת ג'וסטאר, גם לאחר שהרג את ג'ורג', הוא מתחיל בחיסול חסר הגיון כנגד ג'ונתן, ולהיות נבל דבילי במיוחד (אם כי בהחלט כיפי). ג'ונתן לעומת זאת, רוצה לנקום בדיו. הוא צובר לעצמו כמה חברים למסע שלו בקרבות כנגד דיו.

בכללי אין יותר מידי מה להגיד על העלילה של פארט 1 מעבר לפרקים הראשונים. בעוד שבפרקים הראשונים היא די מעניינת, כל מה שנותר בה היא קרבות ועוד קרבות, שבהחלט מצליחים להיות מעניינים, אבל בלי באמת עם עלילה שבאמת מעניינת.


פארט 2 עוקב אחרי נכדו של ג'ונתן- ג'וסף ג'וסטאר. פארט 3 שבא אחרי, עוקב אחרי נכדו של ג'וסף- קוג'ו ג'וטארו. בפארט 3 זה איפה שהמבנה של העלילה באמת מתחיל להיות מעצבן ולשעמם. פארט 3 מחזיר את דיו כנבל ראשי, אבל שוב בלי הגיון, ונותן לג'וטארו וחבורתו להתמודד ביותר מידי אויבים שלא מקדמים את העלילה בכלל שדיו שלח. הוא בנוי בצורה כזאת של ארק של כמה פרקים לקרב, ואז הבא והבא. פארט 3 הוא ללא ספק הפארט עם העלילה החלשה ביותר (ומראש הייתה לסדרה עלילה מאוד חלשה) ולרוב הוא די משעמם. פארט 4 עוקב אחרי בנו הלא חוקי של ג'וסף ולמעשה דודו של ג'וטארו, בעיר מוריו ביפן, אפשר להגדיר אותו כמין פארט ספינאוף, וגם את הפארט שבא אחריו, פארט 5, כספינאוף. אנחנו עדיין מקבלים בהם מידע חשוב, לדוגמא על איך התפתחו היכולות בסדרה, אבל עדיין.

פארט 5 לוקח תפנית מעט שונה, הוא עוקב אחרי בנו של דיו, ג'ורנו ג'ובאנה, ומראה כיצד הוא מתמודד בעולם המאפיות האיטלקי, וכמובן זה בשילוב של הרבה קרבות. בעיה גדולה מסוימת שמאוד מפריעה לי בפארט הזה, זה שעל אף שג'ורנו הוא בנו של דיו וזה די מעניין, באמת שאין התייחסות לזה מבחינת העלילה, שזה ממש חבל ופספוס עצום (לפחות המשחק של ג'וג'ו, ASB, עשה שיחה מעניינת בין ג'ורנו לדיו. לפחות זה. תוכלו לקרוא עליו ביקורת בארכיון שלנו)


פארט 6 עוקב אחרי קוג'ו ג'ולין, הבת של ג'וטארו מפארט 3. היא עבריינית למדי שנמצאת בכלא באמריקה. בפארט 6 כבר העלילה באמת מתחילה להיות הרבה יותר חזקה מהפארטים הקודמים לו. עדיין לא מדהימה, אבל זה כבר יותר טוב מהפארטים הקודמים. אנחנו מקבלים את פוצ'י, כומר שהיה בקשרים טובים עם דיו, ומפיץ את אמונתו. אנחנו גם מגלים שהיו בנים נוספים לדיו ו... אז שוב יש פספוס ענקי. ג'ורנו לא מופיע בכלל בכל הפארט. אראקי אפילו מודע לזה ומוסיף בכתב קטן "כל הבנים של דיו הופיעו! עכשיו איפה ג'ורנו?!". לעולם לא נדע למה אראקי לא הכניס את ג'ורנו לפארט 6 עד שנקבל ראיון ממנו. כתיבה גרועה? חשב שג'ורנו ישבור את הפארט? מי יודע.


בעקבות הסוף של פארט 6, היקומים נשברו ונוצרו יקומים חדשים. הגיע לנו פארט 7 שמצליח להיות נורא מעניין, התוצאה זה שאנחנו רואים הרבה דמיות ישנות בצורה חדשה. ג'ולין בסוף פארט 6 מופיעה כאיירין, ואילו ג'ונתן הופך לדמות הראשית של פארט 7- רוכב סוסים נכה בשם ג'וני. גם פארט 8 שממשיך אותו, מביא לנו דמיות ישנות בצורה חדשה, וכרגע פארט 8 כמעט ולא מתעסק בקרבות בשונה מהפארטים הקודמים, הוא מתעסק בעיקר בעלילה, וללא ספק העלילה הטובה ביותר שהייתה בג'וג'ו.
  


~דמויות~

הדמויות בג'וג'ו זה דבר די מוזר. אף אחת מהן לא יכולה להיחשב כעמוקה, ויש כמה נבלים די סתומים, אבל הדמויות עדיין מצליחות להיות כיפיות. מהדמויות של פארט 1, לא מצאתי את עצמי אוהב באמת אף אחת מהן. ג'ונתן סתם ילד טוב ומשעמם, וארינה לא תורמת מלבד להביא ילדים. סתם דמות קרטון. גם באמת שלא היה לי אכפת מהרומנטיקה בין ג'ונתן וארינה שהייתה פשוט... במילים יפות, MEH. ספידוואגון- עגלה מהירה פשוט חפר לי בשכל בלי סוף עם הדבר היחיד שיכל להגיד "ג'וג'ו תיזהרררררר" ו"ג'וג'ו אתה כ"כ רמבוווו" (לפחות באנימה עם הדיבוב זה היה מצחיק, אז נהנתי מזה באנימה). דיו היה פשוט נבל חסר מטרה ומוזר. למרות שהיה כיפי, ביקורתית הוא נבל די גרוע, כמו הנבלים בדרגון בול.

הדמויות בפארט 2 כבר יותר טובות. בשונה מג'ונתן, ג'וסף הוא די הומוריסטי ומצחיק, ככה שמאוד נהניתי ממנו. סיזר די מעניין וסטורהיים היה מגניב עם "הצבא הנאצי הוא הכי טוב בעולםםםםם". גם ליסה ליסה מצליחה להיות נורא מעניינת ומגניבה. אבל, אז שוב יש בעיה כמו בפארט 1. סוזי קיו, כמו ארינה, לא משמשת בדבר חוץ מלהביא ילדים, ובכללי די סתומה. באמת שלא אכפת לי מהרומאנס בין ג'וסף וסוזי קיו. בעוד שהיה מעניין לראות את ליסה ליסה כאמא של ג'וסף, אף פעם הסדרה לא הראתה יחסים שלהם כאם ובנה. פספוס ענקי מצד אראקי. הייתה באמת הזדמנות מצד אראקי לתת קטע מרגש וחמוד בניהם, אבל נופ, שום דבר, שזה נורא חבל. כן היו בניהם קטעים חמודים, אבל במשך כל הזמן הזה, ג'וסף לא ידע שהיא אמא שלו. חבל. 


פארט 3 מביא את ג'וטארו שהוא אדיש באופן די מגניב. כן, הוא קרטון, אבל הוא ממש כיפי ואפי. דיו עדיין ממשיך להיות נבל גרוע, אבל עדיין כיפי. אבל בפארט 4 כבר, מופיע לנו הנבל הטוב ביותר של הסדרה. קירה יושיקאגה, נבל די מקורי שמצליח להיות נהדר. קירה הוא לא נבל שמחפש להרוס או להראות את היכולות שלו. למעשה ההפך הוא הנכון, הוא פשוט רוצה חיים שקטים. מאוד שקטים, לרמה שהוא לא יהסס להרוג אם מישהו יפריע לו בחיים השקטים רק כדי שיוכל לחזור לחיים שקטים אח"כ. המקוריות בקירה בתור נבל באמת מצליחה להיות ממש טובה, ואראקי באמת מקבל כאן כפיים על הדמות הזאת. ג'ורנו של פארט 5 הוא קרטון, אבל אהבתי אותו. למרות שהוא בכלל לא מרגיש הדמות הראשית של פארט 5, אלא בוצ'לאטי, שעושה כל מה שג'ורנו היה צריך לעשות בתור דמות ראשית, וגם אותו אהבתי מאוד.



פארט 6 כבר די מתקן כמה טעיות שפארט 1 ו2 עשו. קודם כל, דיו שם מצליח להיות אשכרה דמות מעניינת, בהתחשב שרואים אותו רק באירועי פלאשבק שמתרחשים מעט לפני פארט 3. בנוסף, ג'ולין, הופכת לדמות האהובה עליי בסדרה. בינה ובין ג'וטארו באמת רואים יחסים ממש מעניינים של אב ובתו, וכאלה די מרגשים. בנוסף לזה, פארט 6 עושה רומאנס יותר מעניין מפארט 1 ו2. בעוד שבפארט 1 ו2 באמת לא היה אכפת לי מהרומאנס, פארט 6 עושה את זה בצורה הרבה יותר מעניינת, עם בן הזוג העתידי של ג'ולין, אנאסאוי. שדרך אגב, אראקי עושה איתו משהו ממש מוזר. בהצגה הראשונה שלו... אנאסוי מוצג כ... אישה, ואז אראקי החליט פתאום שהוא יהיה גבר... לול... לתירוצו של אראקי שבקושי עובד... יש לו את המילה "מוזר" בשם של הסדרה...



~עיצוב כללי: ציור ואקשן~
הציור זה אחד הדברים הכי זוהרים בסדרה. הציור משתנה באופן מטורף לאורך כולה. בעוד שבהתחלה אראקי ניסה לעשות את הציור משהו בסגנון של "הוקוטו נו קן", הציור הלך והשתנה והשתנה לאורך כולה. לאט לאט הדמויות נהיו יותר פאביאולס וגייז. אם הן התחילו ממש ממש שריריות, לאט לאט הן קיבלו מימדי גוף ממש צנועים. תשוו את ג'ונתן נניח ל... נרנשיה. אראקי כבר הודה שהוא לא מסוגל לצייר דמיות ישנות כמו ג'ונתן בעקבות שהסגנון ציור שלו השתנה עד כדי כך.

תראו איך הציור השתנה במנגה בתמונה הזאת:



עוד דבר די ברור בג'וג'ו ונורא מקסים זה שאין צבע קבוע בג'וג'ו. אראקי צובע את העמודי צבע פשוט איך שבא לו. פעם אחד השיער של ג'ולין ירוק- כחול, פעם אחרת הוא כחול אדום. אראקי גם יכול לטעון שיש לדמות צבע שיער מסוים במנגה עצמה, אבל בעמודי צבע הוא יעשה מה שבאלו. גם העמודי צבע פשוט נהדרים וכ"כ יפים.

בנוגע לקרבות בג'וג'ו, זה עוד דבר שממש זוהר בסדרה. הקרבות מלאים באסטרטגיה של הדמיות. גם הם מצוירים נהדר, אך האסטרטגיה פשוט נהדרת. דווקא מצאתי את עצמי יותר נהנה מקרבות שדורשים חקירה של הדמויות, נניח האוס לוק ג'ייל נגד ג'ולין. עוד קרבות ממש מעניינים שהיו בסדרה אלו ג'וטארו נגד דארבי הבוגר. קרב די בולשיט, אבל מצליח להיות כ"כ כיפי. ועדיין, שאר הקרבות שהם גם קרב ישיר, עדיין מלאים באסטרטגיה והם פשוט מצוינים.



~לסיכום~
ג'וג'ו היא ממש לא סדרה מושלמת, ועל אף הדברים הרעים שאמרתי כאן על הסדרה, אני עדיין מאוד אוהב את הסדרה. נכון, העלילה נורא חלשה ויש בה דברים מפגרים, יחסים בין דמוית הרבה פעמים מפוספסות נורא בקלות, ועם זאת, לסדרה יש קרבות פשוט נהדרים וציור נהדר. ועדיין, הדמיות מצליחות להיות בהחלט כיפיות, על אף שהן לא עמוקות. בנוסף, אתם מוזמנים לביקורת שלנו על המשחק של ג'וג'ו לפס3, כאן


ובגלל שכמעט ולא דיברתי על פארט 7... אז קבלו את התמונה הסקסית הזאת!

תגובה 1: