Lovely Complex; Love Com- Review

Lovely Complex; Love Com- Review

מס' ווליומים: 17

מס' פרקים: 66

תאריך יציאה: 13 לאוגוסט 2001 עד 13 לאוגוסט 2007

מגזין פרסום: Bassatsu Margaret

יוצרת: Nakahara Aya

דמוגרפיה: שוג'ו

ז'אנרים: רומנטיקה, קומדיה, דרמה, בית ספר

בחיים, אבל בחיים אל תעשו חיפוש על הסדרה כ"לאב קום" אחרת זה יוביל אתכם לשלל ממצאים כמו אתרי הכריות, פורנו, ומה לא. YAY? בכל מקרה הרעיון הכללי של הסדרה זה שהיא מראה איך האגו הגברי נפגע בצורה הפשוטה של בחורה שיותר גבוהה ממנו. לאב קום מראה את היחסים של קואיזומי ריסה, בחורה גבוהה מהממוצע, ואוטאני אטסושי, בחור נמוך מהממוצע. האם המנגה הצליחה להיות משהו באמת טוב או ~עוד~ שוג'ו מיותר כמו הרוב המוחלט שלהם? קדימה!

כרגיל, אני מזכיר שהביקורת תכיל ספוילרים. אז על אחריותכם.

אגב, קבלו סוד כואב. כל הכתבים ממין זכר בבלוג לא עוברים את המטר 70! אנחנו נמוכים לנצח >:. ורוצים לדעת עוד משהו?! נטלי, ראש הבלוג, היא בגובה של מטר 73, יותר גבוה מכולנו! האם יהיה לנו פה לאב קום גרסאת סויקה?!

אז בפשטות, הסיפור מספר על קויאיזומי ריסה, תיכוניסטית בשנתה הראשונה בתיכון. ריסה גבוהה במיוחד, בגובה של 172 ס"מ. כן אמנם לא נשמע ~כזה~ גבוה, אבל ביפן האנשים נמוכים משמעותית מאשר מדינות אחרות, וגם היחס בין בנים ובנות בממוצע הרבה יותר גדול מאשר הממוצע בשאר העולם. אם ראיתם ג'יי דרמה, תראו שהשחקניות שם נמוכות למדיי, במיוחד לייד שאר השחקנים ממין זכר. בכל מקרה, לצד ריסה יש את אוטאני אטסושי, תיכוניסט באותה הכיתה של ריסה. אוטאני נמוך מהממוצע לבנים בהרבה, בגובה של 156 ס"מ. (לשם השוואה, הגובה הממוצע ביפן לבנים הוא 171 ס"מ). באופן מעניין, השמות של ריסה הפוכים מהגובה שלהם. התוספת K בשם המשפחה של ריסה (קויאיזומי) הופכת את הפירוש ל"מעיין קטן" מפשוט "מעיין" במידה ושמה היה "אויאזומי". אותו הדבר קורה בשם של אוטאני כאשר אוטאני זה פשוט "עמק גדול" ועם התוספת K פירוש שמו (במידה והיה קוטאני) היה עמק קטן. זוהי כבר בחירת שמות נהדרת להתחלה. בשל גובהם והעובדה שהם לא מסתדרים במיוחד עד לרמה שהסובבים אותם מוצאים בהם מקור שעשוע, הם כונו "אול האנשין קיוג'ין" (ALL HANSHIN KYOJIN).

הסדרה התחילה די טוב כאשר ריסה עושים לעצמם מין "תחרות" מי ישיג בן זוג\ בת זוג ראשון. זאת בשל העובדה שבשל גובהם, הרבה מהבנים לא באמת רואים בריסה בחורה, והבנות לא ממש מעוניינות בבן זוג נמוך כמו אוטאני. אם כן הן כן נורא מתרשמות ממנו, ההגדרה שהוא מקבל מהן זה "חמוד", לא בדיוק המחמאה הכי טובה שהייתם רוצים לקבל כגבר, נכון? כגברים היינו מצפים למחמאה כמו "גברי" או "מגניב", בטח שלא "חמוד" שזה נותן רושם של ילד קטן. בסופו של דבר, ריסה מוצאת לעצמה קראש ראשון- סוזוקי, תלמיד חדש בבית הספר. לעומת זאת, אוטאני מנסה את מזלו עם חברתה הטובה של ריסה- צ'יהארו. רק ש... אופס, בדרך קסם סוזוקי וצ'יהארו נהיים זוג. עכשיו שגם חברתה של ריסה, נובו היא כבר זמן רב בת זוג של חברו הטוב של אוטאני, נאקאו, נראה שהחבורה שלהם, רק ריסה ואוטאני עדיין חסרי בני זוג. אז... למה שלא תהיו זוג כבר ונשלים את החסר?!

עם הזמן, עם קטעי סלייס אוף לייף פשוט נהדרים וממש כיפים, ריסה ואוטאני מגלים שהשני מבניהם גם אוהב את אומיבוזו, זמר ראפ מאוד פופולארי, ששאר החבורה שלהם לא מצליחים לאהוב. אבל שניהם ממש ממש מכורים אליו, לרמה שהם הולכים לכל הופעה שיוצאת באזור שלהם. והווו כמה שיש הופעות שלו לאורך הסדרה שזה מטורף. נובו רואה שעם הזמן ריסה מתחילה להימשך לאוטאני, ולכן היא מנסה לשדך בניהם. אך יש רק בעיה אחת. אגו גברי. רוב הגברים יעדיפו לצאת עם בחורה נמוכה מהם בהימשכות ראשונית. למה זה? כי טוב, אגו גברי. אין יותר מידי מה להסביר, אבל אני יכול להעיד על עצמי שאני אראה בחורה גבוהה ממני אני לא ממש אימשך אליה, כי זה פשוט... אוקי אני אצא איתה ו... תחשבו מה קורה איתכם לגבי זה... אני מאמין שאם אתם ממין זכר אתם כבר מבינים מה הולך בראש (או שאתם חסרי מין ואז.... ). הסדרה בדיוק נוגעת בזה, שאוטאני הרבה פעמים מכנה את ריסה "טיטאנית", "אמזונה", "ג'ירפה" וכ'ו. הוא ממש לא חושב על לצאת איתה בשל זה שהיא גבוהה ממנו. הדבר קורה גם בצד ההפוך, שריסה נמנעת מלנסות את מזלה עם אוטאני בשל זה שהוא נמוך ממנה. לאב קום כבר נוגעת בנושא נורא פשוט, אך עם זאת פשוט כ"כ מעניין, ועושה אותו בצורה נהדרת.

עם כמה דמיות כמו הארוקה- חבר ילדות של ריסה שמאוהב בה ונואש שתגן עליו (.... אחלה גבר אה? ) וסייקו, בחור שלא מרוצה מהעובדה שנולד כגבר אז הוא מתלבש ומתנהג כאישה, לאב קום מצליחה להיות משעשעת למדיי.

בסופו של דבר, בעזרת תמיכה של נובו, ריסה מבינה שהיא אוהבת את אוטאני, ומתוודה בפניו. אבל, לא הכל הולך חלק, שכן אוטאני בכלל לא מבין את זה וחושב שהיא מתבדחת עליו (או יותר נכון לא רוצה להאמין בזה). בבוא הזמן שהוא מבין את זה, הוא דוחה אותה בשל העובדה שהם היו חברים טובים כ"כ הרבה זמן, ולראות אותם כזוג זה יהיה מוזר. זה מביא את ריסה ליאוש ותסכול למדיי. אור תקווה אחת מוביל אותה, זה שהיא פוגשת את אומיבוזו ואשתו, ומגלה מאשתו שהמקרה שלהם היה דומה למדיי לזה של ריסה ואוטאני. אומיבוזו גם התוודה לאשתו בעבר בזמן התיכון, אך היא דחתה אותו בדיוק מאותה הסיבה שאוטאני עשה. אך הנה, השניים היום נשואים פלוס הורים לילד.

אור התקווה הזה לא שורד זמן רב למעשה, כי ריסה באמת מתחילה להתאייש למרות ניסיונותיה. עד שמתחיל ארק חדש וטוב במיוחד בלאב קום. מורה חדש מגיע לבית הספר, חתיך הורס שמכנה את עצמו "מאיטי", ודומה באופן קיצוני לאחד הבנים שאפשר לצאת איתם באחד משחקי האוטומה (משחקי דייטים לבנות) של ריסה. ריסה באופן נואש מנסה לשכוח מאוטאני, ומקימה באופן מטומטם למדיי (אך שעדיין עשוי טוב בצורה קומית נהדרת וממש כיפי), מועדון מעריצות למאיטי. מאיטי הוא לא רק חתיך הורס, אלא גם מבין את מצבה של ריסה, ובכוונה מנסה להתגרות באוטאני, שכן הוא יודע שאוטאני בתוך ליבו אוהב את ריסה. הוא מתחיל להציג את זה בצורה של "אוקי, אם לא אכפת לך ממנה, אני אקח אותה לעצמי". קצת קיטשי, אבל עדיין עשוי נהדר, זה לאט לאט גורם לאוטאני להבין שהוא אוהב את ריסה, עד שאנחנו מקבלים סצנת נשיקה רומנטית במיוחד והשניים מתחילים לצאת.

שום דבר לא נגמר למעשה האמת. הקטע הזה נמצא בפחות מחצי מהסדרה. יאפ, נשארה לנו עוד חצי סדרה שריסה ואוטאני יהיו זוג. כאן באמת ריסה ואוטאני מתחילים להתמודד עם עצמם. שכן אנחנו פוגשים מספר דמיות חדשות כמו מימי, שכנה של אוטאני שמאוהבת בו ומתוסכלת מהעובדה שריסה יוצאת איתו. היא גם ממש מאיימת על ריסה ומשחקת את עצמה לייד אוטאני כחמודה והכל, מה שלא ממש הולך לה.

גם מהצד של ריסה אין דברים נחמדים במיוחד. שכן אנחנו מקבלים ארק של כמה פרקים על קוהורי, חבר לעבודה בבית הקפה שריסה עובדת בו. עם הזמן הוא מתאהב בריסה בעצמו, וגם לו יש אהבה לא קטנה לאומיבוזו. זה מביא קטעים נורא מעניינים שריסה הולכת להופעה של אומיבוזו יחד עם קוהורי, מאחורי הגב של אוטאני, בשל העובדה שאוטאני עסוק בלימודים. אוטאני זורק את ריסה לזמן מה, אך מתגבר על זה וחוזר במה שאמר.

כאן פחות או יותר אנחנו מקבלים את המשך פיתוח הזוגיות של ריסה ואוטאני, בלי עד כך כדי דברים מיוחדים, אך בהחלט מעניינים.

~הדמיות~

שזה נוגע לדמיות, לאב קום ממש זוהרת, במיוחד לעומת מנגות שוג'ו אחרות. מניסיון שלי עם מנגות שוג'ו אני יכול להעיד שאני ממש ממש שונא את הדמיות ברוב הסדרות שקראתי\ צפיתי. בואו ניקח לדוגמא את הסדרה ORANGE. היה לה רעיון בהחלט טוב, בזה אין ספק. במה היא נופלת? דמות ראשית בלתי נסבלת, פאנגירל נוראית ומזעזעת שרק דלוקה על הבן הראשי בלי שום סיבה הגיונית. פשוט.... תיחנקי. זה קורה בעוד סדרות כגון יאסוקו טו קנג'י וכ'ו. שאר השוג'ואים שראיתי\ קראתי, כוללים בהם דמיות טסונדרה מעצבנות כמו מיסאקי מקאיצ'ו ווא מייד סאמה. גם מצבם של הבנים הראשיים לא טוב במיוחד, אפילו רע האמת, שברוב סדרות השוג'ו שראיתי הראשי הוא בישי חסר תקנה, לרמת המעצבן עם אובר נחמדות או אובר ביצ'יות של "קיהההה איזה כובש". ואז יש את השוג'ואים שאני אוהב כי הם אקשן כמו מאג'יק נייט רייארת' או וומפייר נייט...

בכל מקרה, מה המצב בלאב קום? הרבה יותר טוב מכל שוג'ו אחר למעשה. ריסה היא לא פאנגירל בשום צורה של אוטאני. כן יש לה חיבה אליו. היא גם לא טסונדרה. היא גם לא ביצ'ית מוחלטת. היא משלבת את הכל בצורה מושלמת, ראילסטית והגיונית, מה שעושה ממנה ללא שום ספק, הראשית בשוג'ו האהובה עליי, וכנראה אחת הבודדות שאפשר להחשיב אותה כאשכרה נורמליות וטובות. אוטאני הוא גם לא ביש בשום צורה (אם כי הציור במנגה לעיתים עושה אותו מעט בישי, אך שום דבר לעומת נניח... אוסוי מקאיצ'ו ווא מייד סאמה או קאנאמה מוומפייר נייט). הוא גם לא ביץ' מוחלט, אלא הוא פשוט משלב הכל נורמלי, ועשוי ממש טוב. זה אחד מהדברים שעושים את לאב קום לבאמת טובה. דמיות ראילסטיות ונורמליות, ועם זאת מספיק מעניינות, ופיתוח רומנטי ככ ראילסטי וטוב.

שאר הדמיות כמו נובו, בהחלט מספיק טובות. דווקא הגרסא של הביש החסר תקנה מוצגת אצל מאיטי, אבל בהתחשב שהוא דמות משנית למדיי (אם כי עדיין נורא חשובה), אי אפשר לשים אותו כ"פגם" בסדרה בתקן הביש החסר תקנה.

 

~לסיכום~

בסופו של דבר, לאב קום היא מנגה נהדרת. קיימת אנימה לסדרה ובמידה ואתם רוצים לצפות בה. היא בהחלט נהדרת והיא מה שהוביל אותי למנגה. עוד דבר שממש עושה את האנימה לנהדרת, זה שאת ריסה מדבבת אוקומורה אקאמי (נאמי מוואן פיס) שנותנת לה קול פשוט נהדר, וממש ממש לא מואה קוואי פאנגירל כמו רוב הדמיות השוג'ו הצפיות שתראו. רומאנס ראילסטי ודמיות נהדרות, לאב קום סדרה נהדרת ואני שמח שיצא לי לקרוא את כל הסדרה הזאת.