מה שיחקתי לאחרונה? – Pokemon Moon, Digimion Cyber Sleuth, Rise of Tomb Raider ועוד אחרים.

פינה חדשה בסויקה. כמו שראיתם, לאחרונה כבר לא היו ממש ביקורות. הסיבה לכך? מעטים הדברים שאני רואה צורך לדבר עליהם בביקורת מלאה. במקום זה, אני הולך לעבוד בשיטה חדשה על דברים מסוימים. לעשות פוסטים של "מה צפיתי\ קראתי\ שיחקתי לאחרונה". זה גם נותן לי לדבר על יותר דברים במכלול בפוסט אחד, דברים שבדרך כלל הייתי מוותר עליהם לכתוב עליהם, וגם לכתוב על דברים שלא בהכרח סיימתי, כי זה לא באמת ביקורת רשמית.

אז מה יש לנו היום בפוסט?

TV Anime Fairy Tail! Gekitou  Madoshi Kessen

Digimon Story Cyber Sleuth

Dragon Quest Heroes

Rise of the Tomb Raider

וכמובן-  Pokemon Sun and Moon

אז קדימה! (ולמקרה שאתם שואלים מה עם פיינאל פאנטאסי 15? הוא הגיע אליי אתמול יחד עם וויטצ'ר 3. יש לי ללא ספק בהרבה מה לשחק)

TV Anime Fairy Tail! Gekitou Madoshi Kessen

ה"אנימת טלוויזיה" זה ברצינות מחלק מהשם של המשחק... בכל מקרה, לאחרונה קצת חזרתי לפיירי טייל. סיימתי את הארקים של אדולס והטורניר לקבלת הדרגת אס, ודי נהניתי. על הדרך הזמנתי כמה ווליומים של המנגה שאהבתי, יחד עם המשחק הנידח הזה, והנידחות שלו ללא ספק מוצדקת. שלא תבינו לא נכון, בתנאים הנכונים כן נהניתי ממנו, אבל לא מהסיבות הנכונות שממנה אני באמת אמור להנות ממשחק. מאדושי קסן הוא משחק מכות לפיירי טייל. הוא מכסה את העלילה של האנימה מהארק הראשון ועד לסוף הארק של ארזה וג'לאל. כמובן בגלל שהמשחק קיים רק ביפנית, וחסר דיבוב (כי הוא לדיאס הרגיל), את העלילה שלו לא הבנתי עם היפנית המינימלית שלי שמסוגלת לקרוא רק היראגאנה, קאטאקאנה ולכל היותר רק כ50 קאנג'י להערכתי. לא שזה משנה, כי אני זוכר את העלילה מהאנימה.

המשחק הוא משחק מכות, בו תשלטו במרחב דמויות מהאנימה והמנגה, בניהן הברורים יותר כמו נאטסו ולוסי, ועד להאפי, גאג'יל, ג'וביה, מיראג'יין ודמויות נידחות יותר כמו שרי וליון ואחרים נוספים. בקטע של לשחק את הדמויות האהובות מפיירי טייל, נהניתי, כן, אבל את זה עושה כל משחק שמטרתו להיות פאנסרוויס לאנימה. מערכת הקרב של המשחק רדודה ביותר. מה שכן המשחק עושה חביב, זה המשימות הצדדיות שדורשות לנצח עם תנאים מסוימים בקרב ואז לקבל חיזוקים והתקפות חדשות לדמויות. זה היה די חביב, ובנוסף בגלל שהמשחק רק ביפנית, זה אתגר לי את השפה ונהניתי מזה. בכלל לא הסיבות הנכונות להנות ממשחק, אבל כן נהניתי. 

Digimon Story Cyber Sleuth

עדיין לא סיימתי את המשחק. כרגע אני בצ'אפטר 7. אבל ממה שכן שיחקתי, הוא נהדר. דיג'ימון סטורי סייבר סלות' הוא משחק RPG מבוסס תורות שדי מזכיר את פרסונה 4 בהרבה אלמנטים במשחק. בכל מקרה, אני מעולם לא הייתי מאלו שהתחברו לדיג'ימון. כן ראיתי את זה בג'טיקס (זה היה בג'טיקס... נדמה לי) אבל גם אז לא התחברתי לזה במיוחד. אז מה גורם לי לבוא למשחק הזה? כי הוא משחק איכותי ביותר. כעקרון אני לא נהנה מהאלמנטים של הפאנסרוויס לדיג'ימון בו. אני רק זוכר כל מיני דיג'ימונים ספיציפים כמו למשל גריימון, גילמון ואנג'למון, ואת רוב האחרים בכלל לא. המשחק די מתבסס על זה שהשחקן שלו צפה באנימה של דיג'ימון כילד, ועכשיו הוא יותר מבוגר, ומביא עלילה מעט פחות ילדותית. המשחק נורא אוטאקואי ומזכיר את פרסונה באוירה הכללית שלו ובגיימפליי. הרעיון במשחק שהדמות שלכם היא בלש סייבר, שזה די מזכיר את פרסונה 4 בערך. והמשחק מביא המון רפרנסים אוטאקואים. למשל, כאשר מאמנים את הדיג'ימונים, הם לפעמים ישלחו לכם הודעות שבהן הם שואלים אתכם על היסטוריה יפנית. אחד האיזורים במשחק זה אקיהאבארה, ואם תסתובבו בקניון הראשי של המשחק, תוכלו למצוא רפרנסים די ברורים למזיגנר וטקן. 

לאמן דיג'ימונים זה סופר כיף, והם מלאים בצ'ארם שלהם. הדמויות של המשחק נהדרות. מה שקצת חבל לי, זה שבמשחק כמעט ואין דיבוב. בהתחשב שהוא במקור משחק ויטה. לפחות הדיבוב שכן יש, הוא ביפנית ואין אופציה בכלל לדיבוב אנגלית.

 

Dragon Quest Heroes

עוד משחק שלא סיימתי, אבל כעקרון אני מרגיש שדי הכלתי את רוב מה שיש לו להציע. דרגון קווסט הירוז הוא משחק מבית אומגה פורס, היוצרים של דיינסטי וואריאורז, יחד עם סקוור אניקס. יחד שניהם, יצרו משחק מוסו של דרגון קווסט. למרות שהמשחק הזה הוא בפועל משחק דיינסטי וואריאורז, הוא מעט שונה מהאחרים. הוא יותר קרוב לאקשן RPG מאשר מוסו. ראוי לציין, שמעולם לא שיחקתי בדרגון קווסט בעבר. המשחק מביא ארבע דמויות ראשיות חדשות- אורורה, לושיוס, דוריק ואיזלה. כאשר שאר הדמויות האחרות הן דמויות משאר המשחקים של דרגון קווסט. העלילה של המשחק די סבירה מינוס. אמנם היה רגע ספיציפי שהיה חמוד בה. העלילה בעיקר באה בשביל מעריצי דרגון קווסט שיראו את הדמויות האהובות שלהם באינטרקציה יחד עם האחרות. לי חסר הניסיון בדרגון קווסט, יצא שלא נהניתי ממנה במלואה. בכל מקרה, המשחק מלא בקווסטים, להעלות את הדמויות שלכם רמות בקרבות, וזה כאשר הקרבות שונים ממוסו רגיל. איך? קודם כל, שולטים ב4 דמויות בזירה יחד. לכל דמות יש את ההתקפות הספיצפיות שלה, אך גם לפחות התקפה אחת שהיא תומכת. למשל לאיזלה יש התקפה שמבטלת מצבי סטאטוס לכל שאר הפארטי. והאויבים של המשחק מעט יותר מאתגרים ממוסו רגיל. ויש את האלמנט הנחמד של זימון מפלצות שיעזרו בקרב. אבל את הדמיות של המשחק לא מצאתי מקוריות במיוחד בשביל מוסו. אז כן, יש את אלנה שתוקפת עם כפילים, שזה נחמד. ויש את מאיה עם היכולת שלה להגיע לקומבואים אווירים גבוהיים. חוץ משתיהן הדמויות די סבירות. 

דרגון קווסט היה מספיק כיפי בשבילי, גם אם עדיין לא סיימתי אותו, ועדיין צברתי בו זמן נהדר של כ26 שעות. בשביל המחיר ששילמתי עליו, הוא היה ללא ספק שווה בשבילי. מי יודע, אולי אחזור אליו בעתיד.

Rise of the Tomb Raider

וואו. פשוט וואו. רייז אוף דה טומב ריידר היה משחק אדיר. את טומב ריידר 2013 קניתי ביציאה שלו לפס3, ונהניתי ממנו כל-כך הרבה. רייז אוף דה טומב ריידר לא שונה ממנו. הוא לא מביא חוויה חדשה, אלא פשוט עוד מאותו הדבר. אבל זה "אותו הדבר" מהנה במיוחד. המשחק הוא אקשן אדוונצ'ר משולב עם יריות בגוף שלישי. מלא בקטעים סינמטיים נהדרים, עם גרפיקה סופר איכותית ויפהפייה. אז כן, במידה ואתם חדשים לטומב ריידר. תכירו את לארה, חוקרת קברים, שעל הדרך גונחת כל חמש שניות כי משום מה היוצרים החליטו שזה רעיון טוב להתעלל בלארה בצורה ברוטאלית ולתת לה לגנוח. את זה לצד, העלילה של המשחק יותר חלשה מקודמו, עם זאת, עדיין יש דמויות חדשות מעניינות. את כל השאר המשחק מבצע יותר טוב מקודמו. קטעי הטיפוס עשויים יותר טוב, עם כמה קטעים מעט יותר מתוחכמים מקודמו. היו כמה קטעי קרבות ופאזלים שמצאתי אותם די חכמים ומעניינים ברעיון שמאחוריהם. הקטעים הסימנטיים האלו של טומב ריידר עשווים נהדר. 

בגרסאת הפס4 תקבלו צ'אפטר נוסף, שאישית מצאתי אותו די מעניין. הוא לא הולך לכיוון של אקשן או טיפוס. במקום זה הוא יותר קרוב ל999. באותו הצ'אפטר לארה חוקרת את האחוזה של אביה, ושם אנחנו מקבלים רקע על הדמות שלה. אמנם לא מה שציפיתי, אבל מצד שני זה היה דבר חדש ומעניין. ככה שבתור בונוס, זה היה נהדר. שאר המודים לעומת זאת, לא טובים במיוחד. כי משום מה טומב ריידר החליט שזה טוב להיות רזדינט אויל ולשים משימות חסרות פואנטה נגד קרבות זומבי. אבל מה שכן, בתור חוויה סימנטית של הסינגל פלייר, זה היה די מושלם.

ועכשיו... פוקימון סאן ופוקימון מון!

אני כרגע בערך בחצי של המשחק. וממש נהנה. ההתחלה של סאן ומון הייתה לא קלה. זה בגלל סיבה מאוד פשוטה. לוקח (קבלו את זה) לא פחות מ20 דקות עד שמקבלים את ההתחלתי. עד שנכנסים לקרבות זה לוקח עוד יותר זמן. אבל מהרגע שהמשחק נפתח, הוא נהיה נהדר. סאן ומון עושים כמה שינווים נהדרים במערכת. דבר ראשון. הוא מוחק לחלוטין את מערכת הHM. במקום זה, יש את פוקימוני הרכיבה שעושים את העבודה. רוצים להרוס אבנים? פשוט תרכבו על טאורוס ותהרסו. את השייט במים דרך סארף מחליפה רכיבה על לפרס, ואת השימוש בפליי מחליפה רכיבה על צ'אריזארד. הגיע הזמן, סופסוף אפשר לרכב על צ'אריזארד. 

את המכונים מחליפים אתגרים מעניינים אחרים, שמשתנים מאתגר לאתגר. בין אם זה למצוא חפצים מסוימים ועוד. בסופם, מחכה לכם "הטוטם פוקימון". פוקימון משמעותית יותר חזק מאחרים, שדי מזכיר בפועל בוסים של RPG תקני. גם פוקימון בדשא מזמנים איתם פוקימונים נוספים לקרב, שאהבתי את השינוי הנהדר הזה. דבר נוסף שהמשחק מביא זה מהלכי הזי. הם התקפות מיוחדות שעובדות על סמך חפץ ודי מזכירות התקפות אולטימייט בRPG אחרים. 

ההתחלתים של סאן ומון אמנם די מכוערים, אבל בשאר הפוקימונים המשחק די מצטיין. הוא נותן נגישות נהדרת לתפוס הרבה מהם די בקלות. גם הרבה מהם תורמים לפיתוח המשחק עם שלל יכולות מקוריות. אז מה יש לנו כאן? צארינה- פוקימון עשב של מלכה. היכולת שלה זה שהיא חוסמת לחלוטין התקפות פריוריטי. מאדסטייל- פוקימון סוס קרב שמעלה את סטאט ההגנה שלו ברגע שהוא מותקף. סאלאזייל- פוקימון לטאת רעל ואש, שהיכולת שלה זה להרעיל גם פוקימני מתכת ורעל. התוספת הזאת של שלל פוקימונים מעניינים היא נהדרת.

כרגע אני מאוד נהנה מסאן ומון, ומקווה להמשיך להנות ממנו.

הילד הארור הזה