יום שלישי, 12 בינואר 2016

Taishou Baseball Girls- Off the Radar Review

עוד ביקורת של סדרה לא מוכרת כי אני ממש נהנה להביא לכם את הביקורות האלה. אז כן, בייסבול בנות, בתקופת טאישו בשנת 1925. אז... קדימה!



השנה היא 1925 ביפן, תקופת טאישו. כמה נחמד לראות את המכוניות גרוטאה שם בחוץ ושעדיין יש ריקשות באופן חופשי. הסיפור מספר על סוזוקאווה קומה (Suzukawa Koume) בת ה14. גרה עם משפחתה ועובדת איתם יחד במסעדה שלהם. דבר קטן קורץ לקומה, היא עדיין הולכת לבית הספר עם קימונו, בהתאם לתקופה. אם כי רבות מחברותיה כבר לובשות את תלבושת המלחים הקלאסית, אצל קומה עדיין לא נעשה את המעבר הזה בגלל גישתם של הוריה. הסדרה כן נותנת לא מעט התייחסות לתקופה בכל מיני מוטיבים, ועוד כמה שאדבר עליהם מיד.

חברתה של קומה, אוגאסאווארה אקיקו (Ogasawara Akiko) קוראת לקומה למקום המפגש הקבוע שלהן. היא מספרת לה שהיא רוצה להקים קבוצת בייסבול בנות. קומה מסכימה, אבל נראה שלאקיקו אין שום מושג לגבי החוקים של המשחק. למה היא רוצה לעשות זאת? במהלך הפרק הראשון מתגלה התשובה. הארוס של אקיקו (הקסם של להתארס בגיל 14 בתקופה של לפניי 90 שנה) דיבר איתה ואז זרק לה את המשפט האכזרי והשוביניסטי הזה: "אני חושב שנשים צריכות להישאר בבית ולהיות במטבח". אקיקו, שאין לה מושג לגבי בייסבול מחליטה להקים את הקבוצה, בגלל שהארוס שלה משחק בייסבול. סה"כ יש אלמנט פמיניסטי מעולה במהלך הסדרה. הרבה מדמויות הרקע חושבות בצורה שוביניסטית בהתאם לתקופה. חושבות שנשים לא צריכות לעשות ספורט וצריכות להיות בבית. אך בסופו של דבר הסדרה תומכת בצד הפמיניסטי, ומציגה את בנות הסדרה מתמודדות כנגד התגובות האלה. כבר התחלה מעולה. 


אז מכאן, אקיקו וקומה מחפשות בנות לקבוצה. עוד 7 בנות, שכן בבייסבול צריך תשעה שחקנים. הן גם מצרפות את המורה האמריקאית שלהן בתור המאמנת האישית של הקבוצה. הפרקים הראשונים עוסקים במין סלייס אוף לייף שכזה כאשר אקיקו וקומה מחפשות שחקניות, כל בת בקבוצה והסיבות שלה לשחק, ואיך שהן מתאחדות בתור קבוצה. גם בבוא הזמן הן מקבלות את התפקידים שלהן. אקיקו בתור הפיטצ'ר (זורקת) וקומה בתור הקאטצ'ר (תופסת). זה גם מרענן, שדווקא הדמות הראשית כאן היא לא הפיטצ'ר, בשונה מסדרות בייסבול אחרות כמו Major או Diamond no Ace. הקבוצה של הבנות, שהן טירוניות מוחלטות מציבות לעצמן מטרה, וזה להביס את הקבוצה של הארוס של אקיקו.

עוד דבר מעניין ושונה בסדרה, שבגלל שהקבוצה מתחילות חסרות ניסיון לחלוטין, זה יוצר מצב שונה מסדרות ספורט אחרות. כן, בסדרות ספורט אחרות הראשי לא מקצוען מההתחלה, אבל כן יש לו לרוב מספיק ניסיון. בנוסף לכך שיש את שאר הקבוצה היותר מנוסים ממנו. בטאישו בייסבול גירלז המצב שונה לחלוטין. כל הבנות חסרות ניסיון לחלוטין, גם בספורט. אז כן, יש את טומואה (Tomoe), חברה בקבוצה שהיא יותר ספורטיבית מהשאר, אך גם היא חסרת ניסיון בבייסבול. זה יוצר דבר מעניין למדיי, לראות הקבוצה החלשה מתגברת על חולשתן הגדולה. ותתכוננו לראות אותן מפסידות, והרבה, כולל נגד תלמידים ביסודי. לא שיש ממש אופציה אחרת כי אין להן קבוצות בנות אחרות לשחק נגדן, אז גם בהיבט הפיזי יש להן חסרון (הגיל שלהן זה בדיוק הגיל שמתחילים ההבדלים הפיזים בין נשים לגברים). אבל שהן מצליחות? הסיפוק אדיר. אני לא יכול שלא לחוש פחות מגאווה גדולה על הדרך שבה הקבוצה שלהן עברו לאורך כל הסדרה, גם בהיבט הפיזי וגם בהיבט הנפשי.


הדמויות בסדרה לא רעות בכלל. הן לא הלהיבו אותי אישית באופן קיצוני, אבל הן כן דמויות מעניינות עם מוטיבים טובים. אקיקו וקומה דמויות מעניינות שמקדמות את הסדרה טוב עם ההשקעה שלהן בבייסבול. גם מה שהאינטראקציה בניהן כיפית. יש את קאוואשימה (Kawashima) שהיא חברת הצוות החכמה בסדרה, זו שמתכננת את האסטרטגיות והאימונים האישיים לשאר הדמויות, והיא גם לא רעה בכלל. דמות אחת שאני לא אוהב בסדרה מבין הבנות, זוהי קיוקו (Kyoko) שמתייחסת לעצמה כמו (או לא כמו) שפוטה חסרת עמוד שדרה של טומואה. היא כל הזמן רוצה להרשים אותה, ובוכה שהיא חסרת תועלת ובכללי דמות מעט מציקה. לא סבלתי ממנה במיוחד לעומת דמויות מאנימות אחרות בסגנון, וגם היא מקבלת בבוא הזמן את פיתוח הדמות שלה, אז סה"כ אני מניח שזה די בסדר.

יש את איוואסאקי (Iwasaki), הארוס של אקיקו, כן המניאק שתקע לה את המשפט האכזרי ההוא, אבל גם הוא בבוא הזמן מקבל את פיתוח הדמות שלו ונעשה דמות מעניינת וכיפית ששמחתי לראות אותו. מעטות הדמויות בסדרה שנשארות בלי פיתוח דמות מסוים, אפילו אם הוא מינימלי ביותר, וזה משהו שהסדרה עושה טוב.

המשחקים הרציניים המעטים שיש בסדרה די טובים. הם אמנם לא משתווים לאלו של Diamond no Ace למשל, אבל כן יותר טובים משל Major (לא כזה חוכמה בהתחשב שמייג'ור גרוע בהצגת ספורט). דווקא זה שהם מעטים, נותן הערכה יותר גדולה אליהם, אסטרטגיות לא ממחוזרות והסדרה לא צריכה להתאמץ במיוחד בשביל שהם ירגישו קיצוניים, אלא עושה את הדבר הבסיסי שלה בצורה טובה ומעניינת.


הויזואלים לא רעים בכלל בשביל שנת 2009, הם די יציבים לאורך הסדרה. הרקעים אמנם לא מרשימים, אבל דווקא אני אוהב את הסגנון שלהם. זה נותן להם מין תחושה "ישנה", וזה עובד לא רע בהתחשב שהסדרה מתרחשת ב1925. הדיבוב נחמד, לא תשמעו בו משהו קיצוני במיוחד, אבל תמיד נחמד לי לשמוע את איטו קאנאה שמדבבת את קומה בסגנון שלה על דמויות כמו אלסי מקאמינומי ואמו משוגו קארה. מוזיקת הרקע גם נחמדה למדיי.


סה"כ טאישו בייסבול גירלז סדרה מעניינת. התחושה הכללית שלה היא שלא מדובר ביצירת מופת, אלא פשוט סדרה יציבה וכיפית שמביאה תכנים שנדיר שנראים באנימה. לא רואים הרבה אנימות שמתרחשות בתקופת טאישו, ולא רואים הרבה אנימות של ספורט נשים, וגם לא רואים הרבה אנימות שמציגות פמיניסטיות בצורה מעניינת שכזו. אז כן, הסדרה בהחלט שווה צפייה, ללא שום ספק. 

2 comments:

  1. אחלה סדרה!
    עשית לי חשק לצפות בה שוב... שוב.
    היא עושה עבודה מצויינת בלהעביר את החוויה של הבנות בתחום לא מוכר להן ובאופן כללי בספורט. מן הסתם כל החיים שלהן לימדו אותן להיות עדינות ונשיות ובמשבצת שלהן וזה מיתרגם יפה באימונים שלהן ובמשחקים.

    עוד משהו חמוד זה מה שקורה בין קומה לבין סאבורו~

    השבמחק
  2. בהחלט גרמת לי לרצות בה 3: נראית אחלה סדרה ! אני אוהבת ספורט ועוד יותר פמיניזם ♥_♥

    השבמחק