CODE BLUE- Appreciate your Health Review
טוב חברים, כאן שוב
דארק, והנה לנו עוד ביקורת ג'יי דרמה, הלא היא קוד בלו. האמת? התחלתי את קוד בלו
מסיבה פשוטה, אם אתם זוכרים מהביקורת על לייר גיים שממש אהבתי את נאו ואת השחקנית
שלה- טודה (או תודה) אריקה, אז הלכתי אל קוד בלו מהסיבה הפשוטה שטודה אריקה משחקת
בה, יחד עם עוד שחקנית שאהבתי, הלא היא אראגאקי יוי ששיחקה באחת הדרמות שרבים
מתחילים מהן בדרכם כצופי ג'יי דרמה- "מיי בוס מיי הירו." בכל מקרה, קוד
בלו היא סדרת רפואת דרמה, בעלת 11 פרקים לעונה הראשונה, פרק ספיישל שמתרחש בין
העונה הראשונה לשנייה, ועונה שנייה בעלת 11 פרקים. אני מזהיר מראש, קוד בלו היא
סדרה מאוד מאוד כבדה. איברים נכרתים בניתוחים והמוני ליטרים של דם והרבה דברים
טראגים הם דבר נורא שכיח בסדרה, אם כי אני מאמין שפחות מאשר דרמות רפואה מערביות
(אם כי לא יצא לי לנסות אף אחת אחרת, אז זה רק הניחוש שלי). קדימה, שנצא אל קוד
בלו?!
~עלילה ורקע~
הסיפור מתרחש בבית
חולים ביפן, בו הוקמה מערכת ההצלה "Doctor Heli". המערכת הזאת
משתמשת בצוות הצלה עם רופאים שמאומנים מראש להצלה בעזרת מסוק, ולהגיע למקומות
הנידחים ביותר שנדרשים בהם הצלה, כאלו שנסיעה אליהם באמבולנס תיקח יותר מידי זמן.
הסיפור מספר על ארבעה רופאים טירונים שמתחילים את שנות האימונים שלהם בתור רופאי
טיסות: אייזאווה קוסאקו (Aizawa Kosaku), שיראישי מגומי (Shiraishi Megumi), היאמה מיהוקו (Hiyama Mihoko) ופוג'יקאווה קזואו (Fujikawa Kazuo). הארבעה האלה הם הדמויות
הראשיות שלנו בסדרה, והם לומדים תחת הרופאים היותר מובחרים, וגם לומדים להיות
רופאים בעצמם.
הסדרה מעבירה שלל
אירועים של רפואה. עלילה? לסדרה אין יותר מידי כזאת. לא אחת ממש שאני יכול לספר
עליה ולהרחיב כי זה פשוט... בית חולים, כל הפיתוחים האלה יותר נכנסים לקטגוריה של
הדמויות. אז כן יש דבר גורר דבר עם כל מיני סיפורים של ארבעת הדמויות שלנו, וגם של
שאר צוות הדמויות שכולל את האחות סאיג'ימה הארוקה (Saejima Haruka), הרופא האחראי על הארבעה שלנו, קורודה (Kuroda), אבל בכללי הסדרה פשוט מעבירה סיפורי רפואה מאוד מאוד ראילסטים,
עם שלל פציעות ומחלות שמצליחות להיות אאוץ למדיי. כריתות ידיים? יש על זה וי. ALS? גם על זה יש לנו וי בסדרה. סרטן? גם. מספיק מחלות שאני בעצמי לא
מבין מה הן עם השמות והתיאורים המדעים שלהן, גם מופיעות בסדרה. גם לא מצאתי דברים שהם בולשיט בסדרה מבחינת
הרפואה, וגם שהיו כאלה שחשבתי שיהיו, תמיד יכלתי לשאול את אמא שלי שהיא אחות
במקצועה, והיא אמרה לי שהדברים האלה- לא בולשיט, אלא אמיתיים. בסופו של דבר, הסדרה
יותר מתמקדת בדמויות למעשה, אז קדימה, לדמויות.
~הדמויות~
על אף שלקוד בלו אין
אף דמות ראשית באמת מהארבעה שלנו- אייזאווה, שיראישי, היאמה ופוג'יקאווה, התחושה
שאני קיבלתי זה שאייזוואה מקבל מעט יותר יחס מהשאר. עדיין הסדרה נותנת באופן די
שווה והוגן יחס לכל הדמויות, גם לשאר שהם לא הארבעה שלנו, אבל בגלל שהתחושה שלי
שאייזוואה מקבל מעט יותר יחס, נתחיל ממנו.
אייזאווה הוא הבחור
הכי מוכשר מהארבעה שלנו, הוא גם מתחיל כדמות קרה למדיי. רואה את העבודה בתור
צ'קליסט שצריך לעשות, ואז לגמור איתה, ולהשתפר ולהשתפר. התוצאה זה שקיבלתי ממנו
רושם של דמות די מתנשאת. גם הדמויות מגיבות לו על זה, שחלקן, כולל היאמה רואות בו
כדוחה למדיי. אמנם הוא מתפתח במהלך הסדרה, והוא ממשיך להיות באדאס למדיי, אבל זה
לא הסוג באדאס שהרשים אותי והלהיב אותי. אמנם בתחילת הסדרה שנאתי אותו, ואחכ נעלמה
השנאה, לא ממש אהבתי אותו בהמשך. אם כי הוא מקבל סיפור די מעניין עם סבתו, זה גם
חלק ממה שתרם לחלק המתנשא שבו. אבל האמת? זה שלא אהבתי אותו לא עושה אותו לדמות
רעה, הוא פשוט נותן עוד רבדים בעלילה עם נקודות מבט שונות של רופאים.
יש את היאמה (היי
נאו, כן אני עדיין זוכר אותך כנאו) שאנחנו לא מקבלים עליה סיפור רקע יותר מידי עד
להמשך, והדברים המעניינים איתה קורים רק לקראת הסוף, ככה שאין לי יותר מידי מה
לדבר עליה בלי לספלייר, אבל היא כן מצליחה להיות נורא מעניינת. היא יודעת את מקומה
היטב. גם יש את שיראישי שאותו הדבר כמו היאמה, אנחנו לא מקבלים איתה סיפור מיוחד
עד לקראת ההמשך, ככה שגם עליה אין לי יותר מידי מה לדבר, אבל שתיהן מצליחות להוציא
נקודות מבט שונות בסדרה. מרוב שהדמויות כ"כ ש"היי אין להן סיפור רקע דרמטי"
אלא משהו נורא פשוט זה נורא תורם לראילסטיות בסדרה. לא מרגישים יותר מידי אופי
לדמויות, אבל זה לא עשוי בצורה רעה. זה די טוב האמת, אבל אני לא מרגיש התלהבות רבה
מהדמויות, אבל הן כן מציגות הרבה אספקטים מעניינים על רפואה.
אבל מנגד לזה, יש את
פוג'יקאווה, שהוא הדמות שיותר הרשימה אותי בסדרה. הבחור הזה ה"חלש"
ביותר מבין ארבעת הדמויות הראשיות. והוא מתפתח למדיי. הוא גם מצליח לעורר את
האוירה באופן די צבעוני עם זה שהוא מנסה לתת חיים לשאר הדמויות בסדרה עם שעשועי
דיבורים נחמדים, והכל ראילסטי כאן. גם יש את חברו היקר ששותף לקצת העלתה האוירה
השמחה בסדרה- מורימוטו שמנסה להתחיל עם עם מארגנת הטיסות של בית החולים, וכמובן כל
הזמן נכשל. שאר הדמויות המעניינות כוללות גם את מיטסוי (Mitsui) וטאצ'יבאנה (Tachibana)- שני רופאים בעלי ערכים
מנוגדים. בסופו של דבר, כל הדמויות נורא ראילסטיות. הן כן נורא מוצקות, אבל לא
מלהיבות במיוחד. התוצאה זה שאנחנו יותר מקבלים סדרה שיותר דומה לדוקונטרי של רפואה
מאשר באמת סדרה. האמת? זה לא רע, לא רע בכלל. לא מצאתי את עצמי משתעמם מקוד בלו.
ועדיין, כל הדמויות בסדרה מקבלות פיתוח טוב, אז ALL GOOD. הסיפורי דמויות כן עשווים ממש טוב בכל זאת, וגם עם כמה מהחולים
שמצליחים להיות טיפה פחות ראילסטים עם "גימיקים" בחלקם, כמו פציינט
שאוהב ללבוש חזיות, או בחור שעשה ניתוח לשינוי מין וכ'ו.
~עיצוב~
בואו נתחיל מהדברים
הרעים בעיצוב קודם, כדי שנגמור עם זה ותרד לנו אבן מהלב. לעיתים בסדרה יש צילום די
חובבני, המצלמה רועדת וכ'ו. ולא, זה לא הסוג שאליו לייר גיים כיוון במשהו עיצובי
ומיוחד, אלא סתם צילום חובבני, גרוע ולא מושקע. אמנם זה לא קורה הרבה במיוחד, ולא
ברמה של סדרות כמו Bloody Monday (מדהים איך אני צריך
להזכיר כל פעם את בלאדי מאנדי בתור דוגמא לסדרה גרועה כהשוואה בחלק העיצובי),
עדיין זה מציק למדיי. עוד דבר די מציק זה
שהסדרה ממש אוהבת להעיף עלינו פרקים ארוכים משום מקום. הספיישל בין העונה הראשונה
לשנייה? תהנו משעתיים וחצי של צפייה. פרק ראשון של עונה 2? תהנו משעתיים. פרק
אחרון של הסדרה? תהנו מהשעה וחצי שלכם. עוד דבר די מוזר שקרה, זה שבפרק 9 של העונה
ה2, חצי מהפרק פתאום התחיל להיות קטע שכבר היה בדיוק אחד לאחד כמה פרקים לפניי.
למה זה קרה? לא נדע.
אבל כן בדברים
הטובים. הניתוחים נראים נהדר, עם כמה שאכזריים ומלאים בדם. כן, אכן הרבה תקציבים
קיבלה הסדרה, עם שלל מקומות צילום מעניינים למשימות של הדמויות. כן מומלץ לקחת
בחשבון את הקטע עם הניתוחים, הם מלאים בדם ונורא כבדים. מחוררים למישהו את הראש כי
זה חלק מהניתוח? כן, זה קיים פה. למישהו נפל עמוד וחדר את הגוף שלו? גם קיים.
צריכים לקטוע למישהו רגל כי היא נמחצה? בוודאי. זה עד כדי כך כבד עד שהייתי צריך
לעשות הפסקה קלה בין העונה הראשונה לשנייה (שבדרך צפיתי בנאגי נו אסוקארה שכמעט
עשיתי לכם ביקורת עליה, אבל בסוף לא, אם אתם שואלים). אבל זה פשוט כל- כך טוב
ומרשים. אבל תנו לי לחסוך מכם תמונות של הניתוחים. גם מוזיקת הרקע נהדרת והמשחק של
הדמויות נפלא (טודה אריקה 3> ).
~לסיכום~
קוד בלו היא סדרה
טובה. כן, היא לא הולכת להיחרט לי להרבה זמן בראש, אבל עדיין הסיפורים היו טובים.
סדרות סיפורים זה בכללי משהו שלפחות לי, לא הולך להיחרט בראש הרבה זמן, אם כי אני
בהחלט יכול להנות מהם בזמן הצפייה. הדמויות לא מלהיבות אבל נורא מוצקות
וראילסטיות, וזה פשוט סדרה נהדרת לראות את עולם הרפואה עם היבטים שונים בה. רק
תיקחו בחשבון עד כמה אתם יכולים לשרוד את הניתוחים בסדרה, אני מופתע שאני עצמי שרדתי.
אז קדימה, לכו לצפות?
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה