One Piece Pirate Warriors- Review

ONE PIECE PIRATE WARRIORS- Review

שלום חברים, אוהדי אנימות ומשחקים, הפעם הולכת להיות לנו פה עוד ביקורת. היא הולכת להיות לשני משחקים, וואן פיס פיראט וואריאורס (קאיזוקו מוסו ביפן) וההמשך שלו, פיראט וואריאורס 2. כמו שהשם אומר לכם, זה בעצם משחק דאינסטי וואריאורז של המנגה המצליחה, וואן פיס. מחוסר פופולאריות וחשש שלא יצליחו, שני המשחקים יצאו באמריקה בהורדה בלבד, בעוד שבאירופה וביפן בדיסק. כתוצאה מכך, לא קיים שום דיבוב באנגלית למשחק, שכן אירופה אינם מדבבים דבר במשחקים, אלא רק מתרגמים. אני אוהד לא קטן של וואן פיס, ובהחלט חושב שהיא כמנגה כתובה היטב. בעוד שאיני חובב גדול של האקשן בוואן פיס, אני כן חושב שכעלילת אקשן וואן פיס מעולה. אז הנה, סופסוף יש לנו משחק שנותן לי להנות מהאקשן בוואן פיס. אז בואו נראה אם המשחקים הצליחו להיות טובים? קדימה!

מפתחת: Temco Koei

מפרסמת: Namco BANDAI

ז'אנרים: האק אנד סלאש (מוסו)

פלטפורמות: PS3 (בעוד שהשני הוא גם לVITA )

תאריך יציאה למשחק הראשון:

• ^JP March 1, 2012
• ^EU September 21, 2012^]

• ^NA September 25, 201

תאריך יציאה למשחק השני:

• ^JP March 20, 2013
• ^EU August 30, 2013

• ^NA September 3, 2013

נתחיל עם המשחק הראשון:

המשחק הראשון מעביר בעלילה שלו את העלילה של המנגה, החל מהארק הראשון (במשחק) עם באגי, ועד למלחמת המארין שמסכמת את החלק הראשון של הסדרה. זה פחות או יותר שלב אחד- שניים לכל ארק, שמעבירים בסיכום את העלילה, יחד עם קרבות בוסים. אמנם, ארקים מסווימים הושמטו מהמשחק, לדוגמא סקייפיאה ות'רילר בארק. אמת, אין שום אזכור לאנל ומוריה במשחק. חבל למדיי שדילגו על זה, וזה מרגיש לי עצלנות למדיי, במיוחד שאלו שני ארקים שמפתחים שתי דמיות ראשיות, רובין וברוק. על אף שמעט חבל ששני ארקים הושמטו, המשחק מבצע מעולה קטעים מסוימים, ואולי אפילו בדרך שתתעלה על המנגה. רוב הסיפור עובר דרך השיחות תוך כדי השלבים. זה ג'נרי למדיי למוסו להעביר עלילה דרך הקרב עצמו, וזה למעשה דרך מעניינת וכיפית. תחשבו שהייתם צריכים לראות קאטסינס ארוכים שמראים קטעים ודיבורים בקרבות שעוצרים כל רגע את הכל? זה הרבה יותר יעיל ככה. זה בא על השיחות הכי פשוטות, וזה ממש כיף ככה. גם הקטעים הדרמטיים עוברים נהדר, לדוגמא העזיבה של אוסופ, שמביא לנו קטע מבוצע היטב, עם דיבוב מעולה, והזכיר לי כמה אהבתי את הקטע הזה במנגה.

אז איך עובד הגיימפליי? אם שיחקתם סנגוקו באסארה או דאינסטי וואריאורז, אתם אמורים לדעת לאן אתם נכנסים. אם לא? אני אסביר. הגיימפליי הוא שלבים שבהם תיקחו דמות מסוימת, ותחסלו אויבים זה באחר זה עם הרבה התקפות וקומבואים מרשימים. בסטורי תשחקו בלופי בלבד, ומידי פעם תתחלפו לזמן קצר עם דמיות אחרות. השלבים מתחלקים ל3 סוגים בסטורי מוד, שאפרט עליהם מיד.

שלבי "אקשן", אלו שלבים בהם יהיו בדיוק מה שאתם מצפים מאקשן אדוונצ'ר למינהם. לופי ישתמש באיבריו המרשימים (הוהו הם מרשימים) ויעבור איתם קטעי "פלטפורמינג". למה זה במרכאות? כי זה לא באמת פלטפורמינג, אלו קוויק טיים אוונטס. זה תורם לזה שלא תעשו את אותו הדבר שוב ושוב, כן, אבל זה רע למדיי. יש כמה דברים שאני שונא במשחקים, וקוויק טיים אוונטס, במיוחד בכמות כזאת גדולה, זה משהו שממש מעצבן אותי. מסווים בצורה רעה של פלטפורמינג של ללחוץ R1 ואז R2 וכ'ו במהירות, זה לא עושה טוב. מעבר לזה יש כמה פאזלים פשוטים למדיי, שהם נחמדים והכל, אבל בהחלט גורמים לך להרגיש מטומטם אחרי פאזל כזה לא דורש שום חשיבה ואז שאתה מקבל את ה"OK THAT’S IT? " בראש שלך. אני תוהה אם היה צריך בכלל את הפאזלים והקוויק טיים אוונטס האלה אם הם גם ככה לא טובים במיוחד. לא אומר שסבלתי מהם, וכן, גם קצת נהניתי, אבל בכללי זה מיותר למדיי. אבל בסופו של דבר זה תורם לPACING, אז זה בסדר גמור. גם בשלבים האלה תהרגו אויבים כמו בכל שלב אחר, ולעיתים יחכה לכם בוס.

סוג נוסף של שלבים הם שלבי "מוסו", שבהם תחסלו עוד ועוד חיילים, ללא הפסקה. זה הלב של המשחקיות כאן למעשה. עליכם לחסל חדרים של אויבים, עד שתפגשו במנהיג, ואז האזור שלכם. יופיעו לכם גם משימות כמו להרוג חייל ספיציפי וכ'ו. קודם אמרתי שיש כמה דברים שמעצבנים אותי במשחקים, אז נחשו מה חברים, המשחק מביא לי עוד משהו כזה, והוא נורא בולט כאן. אחד הדברים השנואים עליי במשחקים, זה להגן על שותף מסוים. ברוב המשחקים זה משימה אחת קטנה, ככה שזה לא מפריע ואפילו כיפי. אבל כאן? הו לא ידידי. השלבי מוסו נותנים לכם דמות שאם היא מתה, אז הפסדתם בשלב. אם זה לא מספיק, הדמות לפעמים יכולה להיות ממש רחוקה מכם, ואז אתם מקבלים הודעה כמו "נאמי הולכת לפרוש מהקרב" (נניח שנאמי היא הדמות להגן עליה), אז מה יוצא כאן? אתם חייבים לנטוש את כל מה שאתם מתעסקים בו, וללכת להציל את הדמות הזאת. בשיא ההריגות שלכם. לפעמים זה ככ רחוק עד שלא באמת מספיקים, ואז מתים על מה? על פשוט כלום. זה לא קרה לי הרבה, וגם באופן הוגן למדיי בשונה ממוסואים אחרים, אתם יכולים לשמור באמצע השלב, אבל זה עדיין מעצבן למדיי.  

הסוג השלישי של השלבים, אלו קרבות בוסים. בכללי ההגדרה הזאת מיותרת למדיי. למה? כי גם בשלבי מוסו ושלבי האקשן יש בוסים, שהם למעשה אותו הדבר כמו בשלבים שמוגדר בהם "בוס". בכל מקרה, הבוסים כאן די טובים. הם עשווים להזכיר את הבוסים בסדרת נארוטו סטורם. הבוסים משתמשים במכניקות נחמדות, כאלה שהייתם מצפים מאקשן אדוונצ'ר. דורשים מכם להתגונן כנגד התקפות מסוימות ולעשות להן קאנטר, ואז עם קוויק טיים אוונט חמוד, שכאן בשונה מה"פלטפורמינג" אחלה למדיי. במרבית הבוסים לופי ילחם, אך יש כמה בודדים שתשחקו בהם עם דמיות אחרות, וכדי לא להרוס לכם את ההפתעה המעולה הזאת, לא אגיד דבר. אניווי, אני מאוד אוהב בוסים עם מכניקות מעבר לHIT HIT HIT (וכן זה כולל HIT עם התחמקות אם לזה אתם חותרים), ככה שכן מאוד נהניתי מהבוסים כאן.

 אחרי שתסיימו את הסטורי, מחכה לכם האנות'ר לוג. הוא בפשטות רק שלבי מוסו, עם דמיות שאינן לופי. הדמיות הפעילות הן שאר חברי כובעי הקש, האנקוק, אייס, ג'ינביי ו-וויטבירד. סה"כ 13 דמיות (כולל לופי). זה נחמד והכל לשחק איתם ולחלקם יש באמת גיימפליי כיפי (שאפרט על זה בהמשך), אלא שהמוד הזה לא עוזר בכלום. לדמיות יהיו שלבים מהסטורי, רק כמוסו שבהן הן היו באותו הארק בצד של לופי. זה לכל הדמיות 9 שלבים בלבד, זה הכל. יש דמיות כמו זורו שמקבלות 7 שלבים, ובאופן מצער למדיי, כמות גדולה של דמיות מקבלות שלב אחד או שניים בלבד. האנקוק מקבלת שלב אחד, וויטבירד, אייס וברוק אותו הדבר. ג'ינביי, רובין ופראנקי מקבלים שניים בלבד. אמנם אפשר לשחק בשלב של דמות אחרת, אבל זה עדיין כמות מגוכחת ועלובה של 9 שלבים בלבד. בנוסף לזה שהדמיות מקבלות התקפות חדשות בעליית רמה, ללא מספיק שלבים אף פעם לא תהנו מהדמות במלואה, אלא אם אתם חרשנים למוות שבאמת נהנים מלעשות את השלבים שוב ושוב ושוב. פשוט מתסכל. גם מה שבסופו של דבר, השלבים פשוט אותו הדבר לרמת התסכול. כן, מקום שונה, אבל למעשה מדובר באותם שלבים עם בוסים אחרים. MEH למדיי.

מערכת נוספת זה שהשלבים מביאים, היא שימוש בשותף באמצע השלב. בזמן שתשוטטו, תוכלו לקחת אתכם דמות אחרת כשותפה, וגם לבטל אותה. ברגע שתבצעו קומבו שנדרש בשביל זה, יופיע על המסך בגדול R1 ואם תלחצו על זה, תוכלו לשחק עם השותף שלכם לזמן קצר. אלא שהמערכת של השותף היא פשוט טעות. טעות מוחלטת. אני לא תמיד רוצה להשתמש בשותף, ואז שקופץ לי הr1 הזה למסך שגם מאט את הקרב... זה גורם לעשות אחד משני דברים: 1) לא לקחת שותף מראש. 2) להימנע מהשימוש בקומבו הזה. אני דווקא יותר מעדיף את אופציה 1, כיוון שהיא לא "חוסמת" לך את הקומבו של הדמות, וכי באמת, כמה אני צריך דמות שאני יכול לשחק איתה בכל רגע? זו מערכת פשוט רעה. עוד דבר רע אבל יותר בגבול המשעשע זה שהמשחק ממש ממש אוהב להיות בדיליי. אני אסביר. נניח יש לכם משימה? לפעמים יוצא שסיימתי אותה עוד לפניי שקיבלתי את ההודעה על זה שהיא התחילה בכלל. דברים כאלה.

בנוסף למערכת העליית רמות, קיימת מערכת סקילים ומטבעות. את המטבעות תציידו לדמיות שלכם, ויעניקו תוספת של כוח. בנוסף, סידור נכון של 3 מטבעות יחד יביא לכם יכולת לקרב, לדוגמא חיזוק לקומבו מסוים. זוהי מערכת מעניינת למדיי. המטבעות גם נדרשים להשגת הפלאטינום, שהוא קל למדיי מעבר למטבעות עצמם שדורשים חרישה מטורפת. סביר להניח שבסוף המשחק תהיו עם 81 אחוז גביעים, שחסרים לכם רק שניים. הגביעים של כל המטבעות (שגם שלושה מהם מקבלים רק באונליין), והגביע של ה100 אלף הריגות, שניהם דורשים חרישה חסרת מטרה. שאר הגביעים מגוכחים למדיי כמו "ליפול למים 10 פעמים" ולהפסיד בשלב ולנסות שנית.

לסיום, נדבר על הדמיות. איזה דמיות מעניינות ואילו לא. הדמיות שמצאתי אותן להכי כיפיות, אלו האנקוק, אייס ו-וויטבירד. האנקוק מהירה עם התקפות לבבות מגניבות למדיי ומשעשעות, וגם באמת יעילות. אחד הספיישלים שלה, הוא אחד היעילים במשחק. בעיטה מסתובבת ששואבת בערך כל מה שבאזור לתוכה. אפשר בקלות "לנקות" חדר שלם רק עם זה. אייס יוצר להבות הצורות רבות ממש כיפיות, ובמהירות. וויטבירד לעומת זאת, מרגיש הדמות העוצמתית כמו שהוא אמור להיות. ההתקפות שלו הרסניות ואכזריות, כמו לדוגמא למחוץ אויב מסוים על האדמה, ולעשות לו פאקינג רעידת אדמה על הפנים. דמות נוספת מעניינת זוהי אוסופ, עם התקפות מעולות. אך לא רק שהוא מעולה מבחינת התקפות, הוא מעולה גם מבחינת תנועה. הריצה שלו ממש בנויה כמו בריחה, והוא די חייב להסתמך על התקפה ואז בריחה, כיוון שהוא חלש למדיי. הדמות שבאמת ממש שיעממה אותי במשחק זוהי צ'ופר, שההתקפות שלו פשוט משעממות. הן די אותו הדבר, ולא ממש יודע להסביר, מכות יבשות כאלה.

בסופו של דבר, על אף שנהניתי מהמשחק הראשון. הוא בינוני למדיי. יש בו הרבה בעיות, ועם כמה שהדמיות כיפיות למשחק, אין לכם באמת במה לשחק איתן, בגלל מחסור נוראי בשלבים, 9 בלבד. בבוא הזמן יצא משחק ההמשך שלו, וואן פיס פיראט וואריאורס 2, שתיקן לא מעט מהבעיות במשחק הראשון. אז קדימה, בואו נצא אל המשחק השני, ונבדוק אם הוא טוב! אם טרחתם לקנות את המשחק הראשון, ולאחר מכן את המשחק השני, הולכת לצפות לכם הפתעה נעימה, שתקבלו סכום כסף נכבד על תחילת המשחק השני, ובנוסף מטבע סודי ומיוחד.

קדימה למשחק השני!

המשחק השני בשונה מהמשחק הראשון, לא נאמן לעלילת המנגה. הוא למעשה מביא עלילה משלו בסגנון "מה אם". חברי כובעי הקש הם אמנם בגרסאות שלהם של אחרי הטיימסקיפ בעלילה, אך קיימים כמה דברים שסותרים את זה. לדוגמא העובדה שבסיפור וויטבירד ואייס עדיין בחיים. גם אאוקיג'י בגרסא שלו של אחרי הטיימסקיפ. המשחק מביא סיפור לא רע למעשה. כמובן שלא מעולה כמו עלילת המקור, אבל בהחלט משהו חמוד. בפשטות, חברי כובעי הקש מגיעים לפאנק האזארד, ונלחמים בסמוקר. לאחר קרב ארוך וקשה הם נאלצים לברוח, ונכנסים לאחת המעבדות שם. הם מוצאים כמה "דיאלס", דומים לאלו של סקייפיה. אלא שהדיאלס האלה בעלי היכולת להפוך את הנוגעים בו לסוג של זומבים שרק רוצים להרוס. רק נאמי ולופי מצליחים להימנע מהאפקט הנורא, והשניים בורחים. הם כורתים ברית עם סמוקר, ומחליטים שיעזרו זה לזה בשביל להשיב את חבריהם למצב הרגיל. זה עם שיצרפו לצוותם פיראטים רבים, חלקם גם כאלו שהיו אויבים שלהם. בניהם פרונה, אאוקיג'י, קרוקודייל, האנקוק, ועוד רבים אחרים. זה ממש כיף לראות איך הדמיות כורתות ברית עם דמיות שאנחנו מכירים אותם כאויבים, ולהגיע למצב באדאסי בו אאוקיג'י נניח משתף פעולה עם המוגיווארס, ונלחם נגד קיזארו וכ'ו. הסטורי עובר ברובו בצורה של ויז'ואל נובל מבחינת הצגה. דמיות על המסך, כל אחד אומר משפט ועל ידי לחיצת כפתור עובר למשפט הבא וכ'ו. בסופו של דבר השיחות שלהם לא באמת מעניינות, אבל זה עדיין נחמד.

אז מה חדש במשחק השני? זו שאלה שעולה.

טוב קודם כל, המשחק השני כבר לא משתמש בשלבי הפלטפורמינג והבוסים עם הקוויק טיים אוונטס. זה אך ורק מוסו, אבל כאן זה אשכרה מוסו שעשוי טוב, ונותן הרבה מה לעשות, עם כל דמות. בשונה מהמשחק הראשון, שיכלתם לשחק בסטורי מוד רק עם לופי (ומידי פעם באופן קבוע עם דמיות אחרות), המשחק השני כ"כ מתקן את זה. מרגע שהשגתם דמות, אתם יכולים להשתמש בה בסטורי מוד, ולא חייבים להשתמש בלופי. למעשה די הזנחתי מהר את לופי, מהרגע שקיבלתי דמיות נוספות לשחק איתן (שזה אחרי השלב השני למעשה). בנוסף לסטורי מוד הלא קצר בכלל, קיימות משימות צוות, שבהן תילחמו כבוס ראשי בשלב נגד כל דמות אחרת שתרצו. בעוד שבמשחק הראשון לא היה אפשרי להילחם נגד דמיות שיש לכם (מלבד שתיים, שלא אספלייר מיהן), כאן זה אפשרי, אבל אגע בזה מאוחר יותר. בנוסף, יש הרבה יותר אויבים בכל שלב מאשר במשחק הקודם.

בעוד שבמשחק הראשון הייתה מערכת שימוש בשותפים גרועה למדיי, המשחק השני מתקן את זה, ועושה את זה לממש טוב. לכל דמות נוסף מד חדש, מד האקי. לאחר שתהרגו מספיק אויבים הוא ייטען לכם. המד הזה נותן כל מיני צורות מיוחדות לדמיות, לדוגמא ללופי את הגיר סקונד, להאנקוק את הקוג'ה נו האקי, ולמשתמשי לוגיה כמו אקאינו את הצורה שלהם שהם הופכים לחומר של הפרי שלהם. לדמיות רבות אין צורה מיוחדת, אך זה למעשה אותו הדבר. כולן מקבלות התקפות חדשות במד הזה וגם יותר חזקות. גם ככה תוכלו לעשות נזק לאויב שגם משתמש במד האקי בעצמו. בנוסף לזה, לאחר טעינה מהירה של הריגות, ייטען לכם בזמן המד האקי המד שותף, שאז תוכלו ללחוץ עיגול ולזמן את השותף שלכם, ולשחק איתו. וגם לעשות איתו התקפה משותפת קטנה בעת החילוף. ניתן גם לצייד שותפים שלא קיימים כדמיות אפשריות למשחק, אך הם רק יעשו התקפה קטנה ויצאו מהקרב.

המשחק גם מתקן את המערכת מטבעות ויכולות, שאמנם לא היו בעייתיות, אבל עושה את זה לכ"כ יותר יעיל. הפעם, ניתן לצייד יותר מטבעות לכל דמות (18 שהדמות מגיעה לרמה 50), ובמקום חיבור מטבעות על הדמות עצמה, זה קורה במשהו אחר. במהלך המשחק תשיגו לוחות בינגו, שעליהם המטבעות שתצטרכו להשיג. זה לוח של 3 על 3, וברגע שיהיה לכם קו ישר של מטבעות שהשגתם, תקבלו יכולת, שתוכלו לצייד לדמיות שלכם. בסופו של דבר זה יוצר שמכל לוח תוכלו לקבל 8 יכולות, ויש לא מעט מהן. את רוב המטבעות אתם משיגים באופן ראנדומלי, אלא שיש גם לא מעט מטבעות סודיים שתשיגו בדרכים אחרות. בכל שלב בסטורי יש 3 מטבעות סודיים שתוכלו להשיג, עם תנאים משלו כדי להשיג אותם. לרוב התנאים הם כאלו: להרוג מס' מסוים של אויבים, לכבוש טריטוריה מסוימת בלי לאבד אף חבר, ולקבל ציון S בשלב. ניתן לקבל ציון S רק בדרגת קושי של נורמל ומעלה.

לא רק שהפעם יש הרבה יותר שלבים לשחק בהם, אלא גם הרבה יותר דמיות. המספר עלה מ13 דמיות ל37, כמעט פי 3. תוספת מרשימה למדיי שנותנת מבחר מעולה של דמיות, עם מרבית הדמיות שהיינו רוצים לשחק איתן. כן, חסרות כמה דמיות שציפיתי לראות אותם, כמו סיזר ומונה (שרק נראו במנגה שהמשחק יצא), וגם כמה דמיות במשחק עצמו אבל לא ניתנות למשחק כמו מוריה ומאג'אלאן, אך זהו עדיין רוסטר דמיות מעולה, שרוב הדמיות החדשות בו ממש ממש מהנות למשחק. עוד תיקון טוב, זה שכבר אין באמת צורך לחרוש קרבות בשביל שדמות תגיע לרמה מסוימת, ובכך תקבל את כל המובסט שלה. המשחק עושה מהלך חכם, ונותן לכם לשלם בכסף של המשחק בשביל להעלות דמות מסוימת לרמה כלשהי, כל עוד יש לכם דמות אחרת ברמה שאת רוצים להעלות אליה. הבעיה שעדיין מציקה לי כאן, זה שהשלבים פשוט אותו הדבר כמו במשחק הראשון, ועוד לרמה כזאת שהן אותן סביבות שוב ושוב רק עם אויבים שהחולפו.

כמה דמיות שמצאתי ממש ממש מהנות אלו אאוקיג'י לדוגמא. אאוקיג'י ממש מהיר ומביא התקפות קרח מרשימות ואכזריות, שמקפיאות את האויבים שלו, ועל ידי לחיצה על R2 הוא מסוגל לנפץ אותם לרסיסים. מארקו נורא מהיר וזורם עם הפרי פניקס שלו, אך בעקבות זה הוא די לא מתאים לקרב נגד אויב אחד. גם אקאינו פשוט מעולה, ואנל היה אחד הדמיות הכיפיות. פרונה בנוסף משתמשת בהתקפה לא ישירה נגד האויבים, שמכניסה אותם ליאוש ומונעת מהם לתקוף לזמן קצר. באגי נלחם באופן המצחיק שבו הוא אמור להילחם, על ידי ריקודים משעשעים. מרבית חברי כובעי הקש נשארו כמעט אותו הדבר במשחק הזה, גם בגרסא שלהם אחרי הטיימסקיפ. בין הבודדים שכן שונו באופן משמעותי אלו נאמי, צ'ופר ואוסופ. רובין לא באמת שונתה אך היא מרגישה לי הרבה יותר כיפית מהמשחק הקודם. אחת הדמיות שדווקא לא נהניתי מהן זה גארפ, שהוא ממש שיעמם אותי. בנוסף לזה, המשחק ממשיך להיות נאמן לדמיות של המנגה, וכאשר סנג'י ילחם נגד דמות ממין נקבה (האנקוק, רובין, נאמי או פרונה), הוא יפספס הרבה יותר, ויהיה חלש יותר נגדן.

בסופו של דבר, המשחק השני מביא הרבה יותר תוכן מהמשחק הראשון. יש בו הרבה יותר מה לעשות, עם כל דמות שתרצו, ולא רק לופי. המשחק השני הוא המועדף עליי מהשניים. ואם אתם שואלים על איזה משחק ללכת מהם, אני אישית ממליץ על שני המשחקים. המשחק הראשון מעביר טוב את העלילה של האנימה והמנגה ומביא בוסים כיפיים, ובעוד שהמשחק השני הוא דבר מושלם לשחק עם הדמיות האהובות שלכם, עם הרבה מה לעשות.
למקרה שאתם מחפשים את הציונים כאן, אני לא יכול לתת למשחק הראשון ציון של יותר מ10\6
המשחק השני לעומת זאת, מקבל ממני את הציון 10\7.5