יום שלישי, 23 באוגוסט 2016

רומנטיקה באנימה ומנגה, מה עושה רומנטיקה למוצלחת? דיון

אתם יודעים, מבין הז'אנרים ההכי האהובים עליי באנימה זה רומנטיקה. ממש עושה לי טוב לראות זוג של דמויות מעניינות, שמגיעות לרומנטיקה אפית ומרגשת בניהן. ואם תיכנסו לפייבוריט שלי בMAL, תוכלו לראות חמש אנימות רומאנס מתוך עשר אנימות בפייבוריט, וחמש מנגות רומנטיקה מתוך עשר מנגות (כאשר שלוש אחרות שאינן רומאנס, מסתיימות עם סוף רומנטי).  ועל כן, הדיון שלנו, מה עושה רומנטיקה למוצלחת בעייני? כמובן שלא מדובר במדע מדויק, אבל אני אתן לכם דוגמאות לכמה מהדברים היותר האהובים עליי.

תהנו בתור התחלה מהטופ 9 של זוגות אהובים עליי באנימה ומנגה:


שורה ראשונה משמאל לימין: יויה וקיו (Samurai Deeper Kyo), מאגואיצ'י וקייג'י (Sengoku Basara), מארון וצ'יאקי (Phantom Thief Jeanne)
שורה שנייה משמאל לימין: ריין ודומון (Mobile Fighter G Gundam), אנג'ה וטאסק (Cross Ange), שריה ואסבל (Tales of Graces F)
שורה שלישית משמאל לימין: אובורו וגנוסקה (Basilisk), קאורו וגורו (Major), אוסקר ואנדרה (Rose of Versailles)

~~~~~~
בתור התחלה, אתן לכם את הסוג רומנטיקה היותר חביב עליי. אקשן רומאנס. בסדרות האהובות עליי יותר, כמו G Gundam, Samurai Deeper Kyo וCross Ange תוכלו למצוא את זה. בשלושת הסדרות האלו תמצאו אקשן מוגזם וקיצוני, עם רומנטיקה שנבנת לאט לאט ומגיעה לקטעים די אפיים בסופו של דבר. בקרוס אנג'ה למשל, למרות שהסדרה מלאה בבולשיט של אצ'י, מלא חורי עלילה, נבל דוחה שיש לו קטע להירואין של הסדרה, ורמת משכל לא גבוהה במיוחד, הסדרה הצליחה להיות אחת הסדרות היותר אהובות עליי. אנג'ה וטאסק בבוא הזמן נבנים עם הסדרה, הם נעשים ליותר ויותר קרובים, ובבוא הזמן מקבלים מספר נכבד של קטעים מרגשים בניהם. עם כמה שזה עשוי די מפגר, זה מסוג הדברים שבדיוק קולעים לטעם שלי. סוג הדברים הזה קיים באופן כמעט זהה ב-ג'י גאנדאם, וסאמוראי דיפר קיו (מינוס הקטע של האצ'י בג'י גאנדאם). וכך הפכה קרוס אנג'ה, סדרה שראיתי ששחטו אותה בטירוף וראיתי בשביל "לצפות באיידס" לאחת מהסדרות היותר אהובות עליי מרוב שהיא הייתה אובר דה טופ עם רומנטיקה מוגזמת ואפית (אם כי כבר מההתחלה ממש אהבתי את הסדרה, בגלל דברים אחרים אמנם).


חלק מהעניין כאן בעייני, זה שהדמויות צריכות להיות מספיק מעניינות בשביל שהרומאנס בניהן יעניין, אך לא רק זה, שגם יקרו דברים מעניינים במערכת היחסים שלהם. כאן אני דווקא מביא את הדוגמא ההפוכה, לזוג שלא אהבתי, אלו הם מיהו ומאשירו מBakuman.

אז מה הולך במצבם של הזוג הזה? למרות שהם מזווגים כבר מהפרק הראשון, דבר מעניין לא קורה איתם. מאשירו ומיהו נמצאים באחד סוגי הרומאנס הכי מטומטמים שראיתי אי פעם, ובאמת שאין לי מושג מה אובה חשב לעצמו שהוא כתב אותם. בפרק הראשון, מאשירו מתוודה למיהו, היא מסכימה לאהבתו. השניים מתחילים להיות זוג רשמית. רק שיש טוויסט קטן, מאשירו משום מה, מחליט שאסור להם לדבר עד ששניהם יגשימו את החלומות שלהם. למה... למה... למה....  הדבר הראשון שהשניים עושים בתחילת המערכת היחסים שלהם זה לשבור אותה לחלוטין, בלי שום סיבה הגיונית. וכמו שתצפו, כמעט ולא קורה שום דבר בין השניים האלה עם ההתחלה הדבילית הזאת. זה מגיע למצב אפילו יותר גרוע שיש בסדרה את הזוג המשני שלה, של קאיה וטאקאגי, שהם מקבלים הרבה יותר יחס, וכל זה בזמן שמיהו, ההירואין הראשית הרשמית של הסדרה, כמעט ולא מופיעה בה. מרגיש כאילו קאיה וטאקאגי הם הדמויות הראשיות האמיתיות של הסדרה.

עוד דבר שאני רואה הכרחי ליצירת רומנטיקה מעניינת, זה שיהיה לזוג מספיק אתגרים במערכת יחסים. זה יכול להיות בכל מיני צורות, למשל מין צד שלישי שמאוהב באחד מחברי הזוג (ואישית, אני מעדיף שתהיה גם דמות אחרת שמאוהבת בבן הזוג השני), או סתם משברים מעניינים ביחסים. בהרבה סדרות אקשן רומאנס שאני אוהב, נכנסות הרבה פעמים שהן אתגר לבן הראשי של הסדרה. למשל בInuyasha יש את קוגה שמאוהב בקאגומה, בקרוס אנג'ה יש לנו את אמבריו שמאוהב באנג'ה, בג'י גאנדאם יש לנו את חבורת השאפל אליינס שחלקם מאוהבים בריין, ובסאמוראי דיפר קיו יש לנו את בניטורה שמאוהב ביויה. אבל עכשיו אני הולך לדבר דווקא על העניין האחר, של בעיות טבעיות ביחסים. ככה אני מציג לכם עכשיו סדרה נידחת, אבל טובה באופן מפתיע (למרות השם שלה שנשמע כאילו מדובר בסדרת איידס), זוהי: Onegai Teacher.

Onegai Teacher היא סדרה מתחילת שנות ה2000 שמספרת על נער בן 18 בשם קיי שלומד בבית הספר (נשאר שלוש שנים בעקבות מחלה שהכניסה אותו לקומה). כאשר מגיעה המורה החדשה שלו, קאזאמי, הוא מגלה בבוא הזמן את הסוד שלה, היא חייזרית (כמה שזה נשמע מטומטם). השניים מסתבכים, ומתגלים יחד על אי הבנה שנראת כאילו מתרחשת בניהם מערכת יחסים רומנטית של מורה ותלמיד. כדי לפתור את המצב, דודו של קיי מסביר שהשניים נשואים, וכך, כן, השניים מתחתנים רשמית. למרות התחלה די דבילית של הסדרה, אונגאי טיצ'ר מצליחה ליצור עלילה מעניינת של דרמת יחסים של זוג שלומד להכיר את עצמו ולאהוב אחד את השני במערכת יחסים שאמנם באה בכפיה, אבל בבוא הזמן הופכת לרומנטית וחמה כאשר קאזאמי וקיי מתפתחים ומתחברים עוד יותר ויותר, וזה עשוי ממש נהדר בין השניים האלה.


דבר נוסף שאני רוצה לגעת בו. סדרות הארם הם לא רומנטיקה. מבחיל אותי לראות כל סדרות האצ'י הארם איידס האלה כמו Highschool DXD שמרשות לקרוא לעצמן "רומנטיקה". טוב, על התקן הן כן. אבל הן נוראיות בתור רומאנס, למה? חוץ מהעובדה שזה אובר אצ'י (לא ממש מתנגד לאצ'י, כמו שאתם רואים, בקרוס אנג'ה זה לא מפריע לי) הבעיה זה הדמויות וחוסר האתגר שיש להן להשיג את ה"מטרה" שלהן. בהייסקול DXD למשל, לריאס ממש לא אכפת להיות כלבה של איסיי, היא בכיף מוכרת את עצמה בתור בובת מין אישית של איסיי, וחופשי מוכנה לחלוק בו עם כל שאר ההארם שלו. אז מה הפלא שאיסיי הופך בכל-כך קלות ל"מלך ההארם" כמו שהוא רוצה? גם חוסר הנאמנות שיש לאותם ראשיים של הארמים די רעה. טאקאשי (Highschool of the Dead), מינאטו (Sekrei), וקאזויה (Freezing) ועוד ראשיים אחרים של הארם, די זוועה באותה מידה.

באופן מפתיע, דווקא ההארם שנותן אתגר לדמות הראשית, וגם עושה אותו נאמן לאהבה המקורית שלו (שזה בכלל פלא שזה קיים), זה Love Hina, אותו הארם שנחשב ל"מבסס תרבות האצ'י הארם", כמה אירוני אה? קייטארו הראשי, יודע מתחילת הסדרה שהיא מאוהב בנארו, בנות אחרות לא מעניינות אותו בכלל, וגם הסדרה נותנת לו אתגר עם בן אחר שמאוהב בנארו, קנטארו (כן השמות שלהם דומים).

גם מצאתי די מעניין את הסדרות שהולכות על הרומנטיקה הטראגית, שבניהן נכללות Rose of Versailles, Chrono Crusade, Basilisk וNana שהולכות על רומנטיקה שסופה עצוב. ולא בגלל שהשיפינג שלכם כבר לא קאנון, אלא על סוף עם תחושה רעה (אם כי רק בNana מצאתי את הסוף כבאמת עצוב)


עוד משהו שאני רוצה לגעת בו זה ההבדלים וההיתרונות של מנגה על פני אנימה ביצירת רומאנס. במנגה קורה מצב מעניין, שבגלל התבנית של המדיום אפשר לעשות רומנטיקה בצורה יותר מעניינת. למה הכוונה? ניקח לדוגמא סצנת נשיקה סטנדרטית באנימה, כמה זמן היא לוקחת? שתי שניות? במנגה לעומת זאת, זה יכול להיות פשוט דאבל-ספרד שלם של אותה סצנה, דבר הרבה יותר אפקטיבי. למנגה יש יתרון משמעותי בקטע הזה, אך בעוד דבר. מנגות שיש להן פחות הגבלה (כמו למשל מנגות סיינן), יכולות להשתמש בהצגת סקס בשביל לתת חיבור יותר גדול לזוג שהיא רוצה להציג. בעוד שלאנימה יש את ההגבלות והצנזורה שלה, וגם שהיא עושה דבר כזה זה בדר"כ בOff Screen (כמו למשל בקרוס אנג'ה), מנגות יכולות לקחת צעד יותר מעניין עם זה. למשל במנגה Tenjou Tenge, יש לנו את הזוג של דמויות נורא משניות בשם בוב (Bob) וצ'יאקי (Chiaki). הם עיקר הרומאנס של הסדרה, בעוד שהרומאנס של הדמויות הראשיות לא מתקדם לשום מקום, אצל בוב וצ'יאקי המצב מתפתח, ובתור קורא יותר קל להיקשר אליהם, גם בגלל סצנות הסקס הרומנטיות הרבות שלהם.

אנימות לעומת זאת נמצאות במצב יותר מאתגר, שהן גם צריכות לשים מוזיקת רקע ממש טובה באותו הקטע בשביל לעשות את זה יותר אפקטיבי. ג'י גאנדאם וקרוס אנג'ה לוקחים את זה ובגדול (לאנג'ה זה היה קל, מיזוקי נאנא שרה את אותם קטעים עם הקול המהמם שלה)


וזה די הכל. אם יש לכם משהו להוסיף לי, אתם תמיד מוזמנים להגיב ולהגיד.

3 תגובות:

  1. פוסט נחמד נהנתי לקרוא [גם אם הטעם שלנו נורא שונה ברומנטיקה]
    אני מסכים עם רוב מה שאמרת בפסקה האחרונה לגבי ההבדלים של מנגה ואנימה,

    אני אישית כבר וותרתי כמעט לגמרי על אנימות בסגנון כזה כי לרוב
    מה שאני רואה פשוט מרגיש לי רדוד ולא שווה את הזמן, אני חושב שחלק מזה
    זה שכבר ראיתי את "כל מה שיש לראות" באנימות רומנטיקה שראיתי כשהייתי עוד ירוק
    בעולם האנימה [Inuyasha,Toradora,Clannad after~ etc], להדגיש את Tora כי
    זו אני חושב הייתה האנימה\מנגה היחידה ששתי הדמויות הראשיות היו מעניינות וכל העניין של הרומנטקיה התפתח בצורה שלא הרגישה מוכרחת גם אם כי צפויה,

    נכון להיום אני יעדיף אנימת דרגמה ללא יותר מדי רומנטיקה מאשר
    אנימת רומנטיקה שכנראה פשוט לא תעניין אותי, אם יש לך המלצות[להיות כנה הרבה
    ממה שהזכרת פה פשוט לא ראיתי מאותה הסיבה] אני אשמח.

    השבמחק
    תשובות
    1. כרגע אני צופה ב2005 Glass Mask וזו סדרת דרמה נהדרת, עם דמות ראשית מהממת. אני חושב שאעשה ביקורת מלאה שאסיים את זה, אם כי לא יודע כמה זמן זה ייקח לי.

      מחק
  2. הטעמים שלנו ברומנטיקה די שונים, אבל אנחנו עדיין מסכימים על הרבה דברים, למשל באקומן. ה"רומנטיקה" המזעזעת של מאשירו ומיהו גרמה לי לזרוק את האנימה על הפרק הראשון בזמנו, ורק עם הזמן השתכנעתי ללכת לקרוא את המנגה.
    אני גם מסכימה עם דעתך על ההבדלים בין מנגה לאנימה כשזה מגיע לרומנטיקה, ובאמת את רוב הרומנטיקה אני צורכת בצורת מנגה (עד שהגעתי לאצ'יוומנט מקסימלי בזה ב Malgraph...).

    השבמחק